מורה דרך בארץ ישראל וסוריה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

כריכת הספר שיצא בהוצאת אריאל בשנת 1979

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה , נועד להיות מעין מדריך "בדקר", סדרה ותיקה של מדריכי טיולים, שהחלה לצאת לאור בגרמניה באמצע המאה ה-19. רבים מהמדריכים בסדרה תורגמו לאנגלית, ואחדים תורגמו לעברית. המדריכים מזוהים בכריכתם האדומה. לאחר סקירה כללית על המדינה ותרבותה, מכיל המדריך מידע מקיף על אתרי התיירות, מסודרים בסדר אלפביתי. במדריך משולבות תמונות רבות. בעמוד הראשון של הספר מגדיר מחברו אברהם משה לונץ את מטרת הכתיבה של המדריך:"לתועלת העולים לראות אותה, להאחז בה ולכל הכמהים לדעת ידיעה ברורה ונאמנה מתכונת וקורות ארץ אבותיה ויושביה, מצבם ומצב המושבות אשר נוסדו בה". הספר המקורי הוצא ב"שנת תרנ"א - ותתב"ג לגלותנו - שנת 1890". אלי שילר, מהוצאת ספרים "אריאל", הוציא הדפסה חדשה של הספר ביוני 1979. הוא כותב, כי לונץ קיווה, כי המדריך אשר יופץ בקרב תושבי הארץ והבאים אליה יוכלו לסייע לו מהבחינה הכספית, לאחר המצוקה אליה הוא נקלע. "ברם תוחלתו נכזבה...ואף כי שהכל גמרו הלל על המדריך, לא היתה השעה כשרה למכירתו בעותקים לאלפים." בפועל הסיבה היתה שהשלטון העות'מאני סגר את נמל יפו בפני העולים מרוסיה ומרומניה ולונץ כותב:"ומי ישים עוד לב ל"בדקר" זה? ".

פרקי המבוא

בית הדואר האוסטרי בירושלים - 1898 -מומלץ על ידי לונץ

היות והספר נועד להיות מדריך לבאים לארץ ישראל הוא מתאר את סדרי השלטון והמשפט בארץ, כיצד מסופקים שירותים לציבור ו"ידיעות ואזהרות מועילות".

אך בתחילה הוא מציג את לוח קורות ארץ הקודש מזמן גלות בבל עד היום: הוא מתחיל מחורבן הבית הראשון בשנת 3,160 לבריאת העולם, מפרט את לוח הזמנים, בין השאר, חורבן הבית השני על ידי טיטוס בשנת 3,828 , מגיע להתיישבות הראשונה בירושלים: עלית 300 מרבני צרפת ובריטניה "להאחז בארץ הקודש והגדיל ישובה" - 4,971 לבריאת העולם, או שנת 1211 ומגיע למועד העכשוי " השיוט אדוננו השולטן יר"ה להבאת מים העירה" - שנת 5,651 לבריאת העולם היא שנת 1891.

מכאן הוא מונה את הערים בהם יושב נציג השלטון : פחה או ממלא מקומו "קים מקאם": עשר בארץ ישראל ובלבנון - בצור ובצידון- ושתים בעבר הירדן - קיר מואב ורמות גלעד. פחה יושב רק בירושלים בעכו ובשכם, האחרון הוא "המפקח על כל חבל עבר הירדן".

המדריך גם עוסק בפיננסים ובכלכלה: מונה את ימי השוק בארץ ישראל , כך למשל בצפת בכל יום ששי שוק לתבואה, שוק אל חאן, סמוך לטבריה, הוא "אחד השווקים היותר גדולים בארץ" וכן השוק בלוד לבהמות מכל הסוגים חוץ מפרים ופרות - אלה עולים לשוק בירושלים או יורדים לאשקלון.

הוא מציג גם את המידות והמשקלות הנהוגים בארץ "ללח וליבש". כמו כן, "מחירי כל מאכל ושאר צרכי האדם". בין השאר מוצגים המחירים הבאים: רוטל חלב - 6 גרוש, רוטל נפט - 4 גרוש ו-20 פרוטות, גמל 1,200 גרוש, נעלים אירופאיות 60-70 גרוש ושכר העבודה ל"איש גדול" ליום - 8 גרוש, לנער - 4 גרוש ולפועל העובד אצל "אמן" 40-70 גרוש לשבוע.

מטבעות המדינה הן: פרוטה, מטליק - 20 פרוטות וגרוש - 40 פרוטות. הוא מציג את לוח ערכי המטבעות לפי מחירן בארץ ישראל ובשאר הארצות. לדוגמא: מחיר נייר דולר "אמעריקא" - בארץ : 27 גרוש ו-10 פרוטות ובשאר הארצות : 30 גרושים ו-20 פרוטות ארצות. הוא מוסיף כי מחיר המטבעות משתנה מעיר לעיר. הוא מסביר את סדרי הדואר: התעריפים ומועדי הגעת הדואר מאירופה ומועדי משלוחו.

ולבסוף, פרק קצר על "נימוסי הערבים" , למעשה תולדות האיסלם. הוא מביא מבחר מונחים בערבית ודוגמאות לדו-שיח. ובסיום , דרכי המסע לארץ ומהארץ לחו"ל.

סיורים בארץ

בחלק זה הוא מפרט את המסלולים המומלצים:

יפו

ביום שלישי האוניות מגיעות ליפו. "חוף בנוי מתוקן" אין. אם הים גועש על הנוסע לסמוך על בעלי הסירות כי יביאו אותו לחוף. בעיר שלושה בתי מלון. לעשר מדינות יש קונסול בעיר היכולות לעזור לך בעת הצורך, חמישה שירותי דואר, שולחני אחד ורופא יהודי אחד. בעיר 16,000 נפש מהם 2,700 יהודים: ספרדים - 1,100 ואשכנזים - 1,600.

"סחר העיר הזאת רב כי אדמתה דשנה ופטריה". בקרבתה 300 פרדסים, ומיליוני תפוזים, לימונים ואתרוגים, נשלחים מכאן לחו"ל. יפו היא עיר נמל ובשנה שעברה עברו דרכה 399 אוניות קיטור ו-554 אוניות מפרש.

בעיר "ועד הפועל" הדואג לעולים לארץ ישראל.

המושבות

שמונה מושבות בסביבות יפו: ראשון לציון, נחלת ראובן, רחובות, עקרון, גדרה, קסטיניא, פתח תקוה ויהוד.

הוא מציע כי חנוסעים, אשר באים בקבוצה, יישכרו עגלה מיוחדת אשר תוביל אותם לכל המושבות.

הדרך מיפו לירושלם

מהלך של תשע שעות ועצירה בשלוש תחנות בדרך: אחרי שעתיים ברמלה, עוד שלוש שעות בבאב אלואד ואחרי עוד שלוש שעות בקלניא ושעה אחרונה העלייה לירושלים.

הקטע הראשון של הדרך עובר בין "גגות שתולים עצים רעננים המרהיבים עין ומפיקים ריח, ביחוד בימי האביב, כאשר יתפתחו הפרחים ורוח צח חרישית הבא מפאת ים ישא את הריח הנעים הזה על פני כל הדרך".

ברמלה אפשר לראות את החדר בו שכן נפוליאון. יש בעיר שלושה בתי מלון ליהודים ושנים - ל"לועזים". מרמלה לבאב אלואד דרך מישורים - "המרכבה תמהר לרוץ ארח".

בבאד אלואד העגלה תעמוד שעה. הנוסע יוכל לנוח במלון. עוברים את אבו גוש - שם היה עריץ, אשר הוא ושלושת אחיו וחמישים ושמונה בניהם "וישללו את כל העוברים בדרך הזה". ליד קלניא, יהודים רכשו קרקע ועומדים להתיישב עליה.

כאשר תראה את בתי העיר ירושלם, עצור : "קרע את בגדיך, ועמהם גם לבבך וברך ברכת "ברוך דיין האמת" וכן ברכת "ברוך מציב אלמנה", כי מכאן יש שכונות של יהודים: מחנה יהודה, נחלת שבעה. וכך תגיע לתחנה הסופית , היא שער יפו.

ירושלם - תוכנית לשלושה ימים

רחוב בירושלים העתיקה מרחוב דוד לירידה לכותל המערבי Date Created/Published: [approximately 1920 to 1933]אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

בעיר שבעה בתי מלון, מהם שלשה "רק עניים מדוכאים יוכלו לגור בהם". הפחה של העיר הוא: Son excellence ABRAHIM PACHA. לעשר ממשלות יש קונסולים בעיר. רופאים מוסמכים מבני "מאחינו" - חמישה. שולחנים (מחליפי מטבעות ובנקאיים) - שבעה. מספר תושבי העיר: 41,335 , יותר ממחציתם יהודים - 25,412 תושבים עם רוב של אשכנזים.

הוא מונה את תכונות העיר: לאור העובדה כי עולים רבים הגיעו לעיר,היה צורך להקים שכונות מחוץ לחומות. העיר הישנה עומדת על ארבע הרים: המוריה, ציון, אקרא(צפונית מהר הבית ובצעיתא (בצפון מערב). אין מים בעיר "רק למטר השמים תשתה מים". לעיר חמישה רבעים: ארמני, יהודי, נוצרי , המערביים (ליד הכותל המערבי) ורובע "באב חטה" - על כל גבעת בצעיתא.

להלן תוכנית מומלצת לסיורים בעיר:

יום ראשון: הכותל המערבי - מוצע לומר תיקון חצות, בית חולים משגב לדך, בתי מדרש, בתי הכנסת הספרדים החורבה, מגרש הרוסים, קברי המלכים וקבר שמעון הצדיק.

יום שני: מערת צדקיהו, הר הזיתים, נחל קדרון, נקבת השילוח, בית ספר כל ישראל חברים ברחוב יפו, "בית היתומים", בית חולים רוטשילד ובית הספר - "בית לחמעל".

יום שלישי: מערת צדקיהו, חצר המטרה, "מצודת אנטוניא", שער השלשלת, בית כנסת הקראים, בית כנסת תפארת ישראל וברכת חזקיהו, קבר דוד, בריכת ממילא. אחרי הצהרים: קבר רחל, בית לחם, בריכות שלמה וחברון.

יריחו ים המלח והירדן

מבט כללי על העיר אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית Date Created/Published: [between 1898 and 1946

]

"שני ימים דרושים להמסע הזה, ועל הנוסע לקחת עמו ערבי אחד או מורה דרך אחר אשר ילוהו בדרכו, וכן עליו לקחת עמו צדה לדרך, כי בית מלון לאחינו אין בכל הדרך הזה"

מירשלם ליריחו שש שעות, בדרך נעבור את המדבר דרכו הוליכו את השעיר לעזאזל (ביום כיפור). מהדרך יש תצפית על בקעת הירדן וים המלח.

ביריחו "עין שולטאן" - מעיין ממנו יוצא מים בשפע, נקרא מעיין אלישע, לפי המקרא אלישע הנביא ריפא את המעיין. בהמשך שרידי טחנות להכנת סוכר מקני הסור שגדלו במקום.

למחרת, יקדים לקום, כדי שיגיע לים המלח לפני שיהיה חם. האדמה היא בעלת צבע לבן: ערבוב של מלח, גפרית וסיד. ים המלח הוא "אחד הימים הקדומים והנפלאים". טעם המים הוא מלוח, מר ומעורר גועל. נראה למביט בו שמשוני.

מיריחו עולים צפונה דרך נהר הירדן. הירדן הוא "היותר גדול ונכבד בארץ ישראל". יש בו דגים רבים, ביחוד סמוך לים כנרת. הירדן הוא קדוש לנוצרים והם יבואו לטבול בו.

מירושלם לערי הגליל

קבר יוסף בשכם 1839אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית Date Created/Published: [between 1898 and 1946

]

אל הגליל אפשר לנסוע בשתי דרכים:

• על גבי סוסים או פרדות בדרך הלא-סלולה: שכם, ג'נין.
• בדרך הים עד חיפה ומשם בדרך לא-סלולה לצפת.

לנוסע יחיד מוצע לצאת מירושלים, ביום חמישי, בשיירה היוצאת כל שבועיים עד לטבריה. בשבת יהיה בשכם ויבקר את השומרונים. בדרך אין בתי מלון ויש לקחת צידה לדרך.

יוצאים מירושלים בערב מאוחר (או בבוקר מוקדם), אחרי שלוש שעות עוצרים ללינה באל בירה. עוברים את "ואדי חרמיה", והוא מוסיף תרגום : עמק השודדים ומתאר :"מראה במקום יתן צדק לשם הזה". עוברים את שילה העתיקה, ה"המהוללה והנודעה בדברי ימי עמנו הראשונים. אצלה מעין מים יפה". מגיעים לעוורתא, בה קברי אלעזר הכהן ופנחס בנו. ולנים בשכם. קבר יוסף הוא מחוץ לעיר. המבנה עליו נבנה על ידי קונסול בריטניה בשנת 1865. לונץ קובע: "גם הקבר הזה הוא אחד מהקברים שאין כל ספק באמתתם". עולים להר גריזים והר עיבל וממשיכים צפונה לג'נין. ממשיכים ליזרעאל ב"דרך רעה", מגידו, הר תבור, טבריה והיעד צפת.

בטבריה 4,500 נפש, מהם 2,900 יהודים. לעדת הספרדים, בעלת 1,460 נפש - שמונה בתי כנסת. אין בית ספר ואין תלמוד תורה בעיר. גם בית חולים אין. חם מאד בעיר וקשה לחיות בה. בחמי טבריה בריכה אחת ובה יתרחצו כל האנשים. "המונים מתושבי הארץ נוהרים לרחוץ בהם ולמצוא מרפא למחלתם".

מטבריה לצפת שש שעות. יש בה שלושה יהודים "סוכני מדינות": אוסטריה, פרס וצרפת. מספר תושבי העיר 19,190 נפש מהם 6,120 יהודים. הברון רוטשילד בנה בעיר בית ספר. בית כנסת גדול ויפה הוא של מהר"י אבואב. האשכזים כולם מעדת החסידים. רק בית כנסת אחד להם "בית הכנסצ האר"י. מצב העיר "הוּ‏רַ‏ם והוטב בשנים האחרונות".

בגליל ארבע מושבות ראש פינה (ג'יוני), יסוד המעלה, משמר הירדן ועומד חהבנות מחניים.

מצפת לחיפה 12 שעות רכיבה עד עכו על פרדה או סוס. אפשר לעצור במירון אצל קבר רבי שמעון בר יוחאי. אם מגיעם בל"ג בעומר מתקיימת כאן "הלולא והדלקה". גם ב[[חודש אלול] נוהגים להגיע חקבר. בעכן יש בית אכסניה של ר' יצחק שו"ב. מספר היהודים בה 200 מתוך 10,000 הנפש. את נחל הקישון עוברים ב"אוניה קטנה" תמורת 3 גרוש ומגיעים לחיפה.

מחיפה ליפו

בחיפה "קאים-מקאם" וחמישה צירי מדינות. הוא מדגיש את קיומם בכל עיר. שכן במשטר הקיים בארץ ישראל רק הם יכולים לסייע לנוסע אם ייתקל בבעיה. "סחרה גדול. אוניות קיטור יעמדו בחופה - רחוק בים כי החוף לא טוב". עדת הספרדים היא העתיקה בעיר. בעיר נראה קברו של "ר' אברימי (דמן חיפה) ובשיפולי ההר מערת אליהו. בכוחה לרפא חולי השגעון ונכפה. הוא מתפעל מאד מהר הכרמל.

בחיפה עולים על "עגלת איכרים" עד זכרון יעקב. בזכרון 80 משפחות ושלוש מושבות בנות : טנטור (בתכנון) , 17 משפחות באם אלג'מאל ו13 בושווי. רב המושבה הוא הרב המופלג אסאועצקיץ. מנהל המושבה הוא ש. בן שימול. יש בה גם רופא, דר' קליין. עוברים את נחל התנינים ואת נהר אלחודירא - שם החלו להקים מושבה. מגיעים למושבה פתח תקוה. בה 94 משפחות ו-446 נפש. מפה נוסעים ליפו דרך המושבה יהוד, אליה באו תושבי פתח תקוה כאשר מצאו כי שפלת פתח תקוה "מזיקה לבריאות"

תם המדריך

ועתה 22 עמודי פירסומות לבתי מלון, בתי ספר וחסד, בתי מלאכה וחרשת בארץ ישראל.

• ביפו "האטעל פאלעסטינא" - "חדרין מרוחים ומפוארים, מאכליו טובים וערבים ובו מרחצאות ושאר תענוגות בני האדם."

• Drogen-und Apotheker- Waaren-Handlung
  לסמי מרפא, בשמים, תמרוקים וכל מיני צבעים.
• עיתון "האור" לפנים הצבי גיליון יוצא מיידי שבוע בירושלים.

• בית חולים משגב לדך מקבלת חולים ללא תשלום. מבקשת תרומות.

• במודעת קטנה מסוג "מודעות הלוח" .שופרות של איל בשרים ןמהודרים אצל שמחה יאניווער - ירושלם.

לקריאה נוספת

• א.מ. לונץ מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, המקור: הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979

קישורים חיצוניים

• גישה לטקסט המלא לספר דורך פאלעסטינא לונץ אברהם משה - מתוך מאגר הספרים הנדירים הסרוקים בספריית אוניברסיטת חיפה