אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | [[קובץ:Zemach_zedek_3.jpg|300px|thumb|ימין|תלמידים ב[[בית הכנסת צמח צדק]] בירושלים שבין-החומות]] |
||
| − | '''הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד [[ישיבת קדומי]] |
||
| + | {{בן שעיה}} |
||
| ⚫ | המבוא מכונה "האגרת אל התלמיד", הוא, ר' יוסף ש"צ (שמרך צורך) ב"ר יהודה נ"ע (יוסף בן יהודה אבן שמעון) - אשר הנאמר בו נועד לו. הרמב"ם מציין כי התלמיד בא מרחוק '''לקרוא עמי''' , <ref> דרך לימוד מקובלת באותם ימים היתה שהתלמיד קורא ספר מספרי היסוד בנוכחות המורה, והמורה מפסיקו מפעם לפעם ומעיר הערותיו. </ref> גילה שקידה "התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך" |
||
| − | [[קובץ:More_nevucim_latini_sifria_leumit.png|thumb|ימין|200px| תרגום לטיני ראשון - מורה הנבוכים בתרגום לטיני. מהדורת דפוס ראשונה, פריס 1520. המקור: הספריה הלאומית - אוסף ספרים סרוקים]] |
||
| − | |||
| ⚫ | המבוא |
||
הוא חשש "שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו" אבל נוכח לדעת ב"האיכות המשובחת של דעתך ומהירות תפישׂתך". הוא מציין את הכרתו את לימודי האסטרונומיה והמתמטיקה. |
הוא חשש "שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו" אבל נוכח לדעת ב"האיכות המשובחת של דעתך ומהירות תפישׂתך". הוא מציין את הכרתו את לימודי האסטרונומיה והמתמטיקה. |
||
| − | + | לאחר ההקדמה, הוצגה מטרת כתיבת הספר:" תליתי בך תקוות וראיתיך ראוי לגלות לך את סודות ספרי הנבואה כדי שתדע מֵהם מה שראוי לשלמים לדעת. החילותי אפוא לרמוז לך רמזים ולסמן לך סימנים, והנה ראיתיך מבקש ממני להוסיף. תבעת ממני שאבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים ושאודיע לך את כוונותיהם של ה"מדברים"<ref> הכוונה לעיסוק בתאולוגיה </ref>בשאלות אלה, ואם דרכים אלה מופתיות <ref> הוכחות מדעיות קפדניות המבוססות על הנחות הכרחיות והבנויות כהלכה, ואשר על כן מסקנותיהן הכרחיות</ref>, ואם לאו לאיזה מקצוע הן שייכות. |
|
ומסכם את המבוא:{{ש}} |
ומסכם את המבוא:{{ש}} |
||
| − | ראיתי שלמדת מקצת מדברים אלה מפי זולתי, ואתה נבוך, מוכה תדהמה, ונפשך הנאצלת תובעת ממך למצֹא דברי חפץ [קהלת י"ב, 10] <ref> |
+ | ראיתי שלמדת מקצת מדברים אלה מפי זולתי, ואתה נבוך, מוכה תדהמה, ונפשך הנאצלת תובעת ממך למצֹא דברי חפץ [קהלת י"ב, 10] <ref>הפסוק בשלמותו הוא: "ביקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת". נראה אפוא שכוונת הרמב"ם "חפצת לדעת את האמת לאמתה" </ref>. לכן התמדתי להרחיקך מזאת ולצוות עליך ללמוד את הדברים כסדרם, מתוך שהתכוונתי שתתברר לך האמת בדרכיה, ולא שהוודאות תארע במקרה. במשך כל היותך עמדי, כל אימת שהוזכר פסוק או ביטוי מביטויי החכמים שיש בו הערה על משמעות חריגה, לא נמנעתי מלהסביר לך זאת. |
| + | |||
| + | כאשר גזר האל שניפרד ופנית לאשר פנית, עוררו בי הפגישות ההן החלטה, שהיתה רפויה קודם לכן, והיעדרותך הניעתני לחבר ספר זה. חיברתי אותו לך ולשכמותך והם מועטים. עשׂיתיו פרקים פרקים, וכל שנכתב מהם ישׂיגך בזה אחר זה באשר אתה ושלום לך <ref> דהיינו: משאלתי שכּל אימת שיגיע אליך חלק מן הספר, תהיה בריא ושלם. </ref> |
||
המקור: (כולל ההערות) [http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_00E.htm תרגום מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב] |
המקור: (כולל ההערות) [http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_00E.htm תרגום מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב] |
||
| − | ==אל |
+ | ==אל הפתיחה== |
| − | [[מורה נבוכים - |
+ | * [[מורה נבוכים - החלק הראשון - פרק פתיחה|פרק פתיחה]] |
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה אחרונה מ־06:04, 27 בנובמבר 2012
תלמידים בבית הכנסת צמח צדק בירושלים שבין-החומות
הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים - האחריות לתוכן הרשימה היא כולה על התלמיד שערך אותה.
המבוא מכונה "האגרת אל התלמיד", הוא, ר' יוסף ש"צ (שמרך צורך) ב"ר יהודה נ"ע (יוסף בן יהודה אבן שמעון) - אשר הנאמר בו נועד לו. הרמב"ם מציין כי התלמיד בא מרחוק לקרוא עמי , [1] גילה שקידה "התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך"
הוא חשש "שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו" אבל נוכח לדעת ב"האיכות המשובחת של דעתך ומהירות תפישׂתך". הוא מציין את הכרתו את לימודי האסטרונומיה והמתמטיקה.
לאחר ההקדמה, הוצגה מטרת כתיבת הספר:" תליתי בך תקוות וראיתיך ראוי לגלות לך את סודות ספרי הנבואה כדי שתדע מֵהם מה שראוי לשלמים לדעת. החילותי אפוא לרמוז לך רמזים ולסמן לך סימנים, והנה ראיתיך מבקש ממני להוסיף. תבעת ממני שאבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים ושאודיע לך את כוונותיהם של ה"מדברים"[2]בשאלות אלה, ואם דרכים אלה מופתיות [3], ואם לאו לאיזה מקצוע הן שייכות.
ומסכם את המבוא:
ראיתי שלמדת מקצת מדברים אלה מפי זולתי, ואתה נבוך, מוכה תדהמה, ונפשך הנאצלת תובעת ממך למצֹא דברי חפץ [קהלת י"ב, 10] [4]. לכן התמדתי להרחיקך מזאת ולצוות עליך ללמוד את הדברים כסדרם, מתוך שהתכוונתי שתתברר לך האמת בדרכיה, ולא שהוודאות תארע במקרה. במשך כל היותך עמדי, כל אימת שהוזכר פסוק או ביטוי מביטויי החכמים שיש בו הערה על משמעות חריגה, לא נמנעתי מלהסביר לך זאת.
כאשר גזר האל שניפרד ופנית לאשר פנית, עוררו בי הפגישות ההן החלטה, שהיתה רפויה קודם לכן, והיעדרותך הניעתני לחבר ספר זה. חיברתי אותו לך ולשכמותך והם מועטים. עשׂיתיו פרקים פרקים, וכל שנכתב מהם ישׂיגך בזה אחר זה באשר אתה ושלום לך [5]
המקור: (כולל ההערות) תרגום מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב
אל הפתיחה[]
הערות שוליים[]
- ↑ דרך לימוד מקובלת באותם ימים היתה שהתלמיד קורא ספר מספרי היסוד בנוכחות המורה, והמורה מפסיקו מפעם לפעם ומעיר הערותיו.
- ↑ הכוונה לעיסוק בתאולוגיה
- ↑ הוכחות מדעיות קפדניות המבוססות על הנחות הכרחיות והבנויות כהלכה, ואשר על כן מסקנותיהן הכרחיות
- ↑ הפסוק בשלמותו הוא: "ביקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת". נראה אפוא שכוונת הרמב"ם "חפצת לדעת את האמת לאמתה"
- ↑ דהיינו: משאלתי שכּל אימת שיגיע אליך חלק מן הספר, תהיה בריא ושלם.