מורה נבוכים - האיגרת אל התלמיד

כאשר עמדת לפנַי, תלמידי היקר ר' יוסף ש"צ2 ב"ר יהודה נ"ע3, בבואך מקצווי הארץ לקרוא עמי4, רב ערכך בעיני מפני רוב שקידתך בלימודים ומפני התשוקה הגדולה לעניינים העיוניים אשר מצאתי בשיריך. זאת מאז הגיעוני איגרותיך ומחברותיך5 מאלכסנדריה, בטרם בחנתי את תפישׂתך6. אז אמרתי: שמא תשוקתו גדולה מהשׂגתו. אך כאשר קראת עמי4 מה שקראת בחוכמת התכונה7 - וקודם לכך במתמטיקה כהכנה הכרחית לכך - גברה שמחתי בך בשל האיכות המשובחת של דעתך8 ומהירות תפישׂתך. ראיתי את גודל תשוקתך אל המתמטיקה. לכן הנחתי לך להתאמן בה מתוך שידעתי לְמה אתה עתיד להגיע9. וכאשר קראת עמי מה שקראת מתורת ההיגיון10, תליתי בך תקוות וראיתיך ראוי לגלות לך את סודות ספרי הנבואה כדי שתדע מֵהם מה שראוי לשלמים לדעת. החילותי אפוא לרמוז לך רמזים ולסמן לך סימנים, והנה ראיתיך מבקש ממני להוסיף. תבעת ממני שאבאר לך דברים מן העניינים האלוהיים ושאודיע לך את כוונותיהם של ה"מדברים"11 בשאלות אלה, ואם דרכים אלה מופתיות12, ואם לאו לאיזה מקצוע הן שייכות13. ראיתי שלמדת מקצת מדברים אלה מפי זולתי, ואתה נבוך, מוכה תדהמה, ונפשך הנאצלת תובעת ממך למצֹא דברי חפץ [קהלת י"ב, 10]14. לכן התמדתי להרחיקך מזאת ולצוות עליך ללמוד את הדברים כסדרם, מתוך שהתכוונתי שתתברר לך האמת בדרכיה, ולא שהוודאות תארע במקרה. במשך כל היותך עמדי, כל אימת שהוזכר פסוק או ביטוי מביטויי החכמים שיש בו הערה על משמעות חריגה15, לא נמנעתי מלהסביר לך זאת. כאשר גזר האל שניפרד ופנית לאשר פנית, עוררו בי הפגישות ההן החלטה, שהיתה רפויה קודם לכן, והיעדרותך הניעתני לחבר ספר זה. חיברתי אותו לך ולשכמותך והם מועטים. עשׂיתיו פרקים פרקים, וכל שנכתב מהם ישׂיגך בזה אחר זה באשר אתה ושלום לך16.