מורה נבוכים - חלק ראשון פרק ג

מתן תורה למשה רבינו - ויטראז' של מירי רייך בבית הכנסת "נחמת רחל" בקדומים

פרק עוסק בהבחנה בין תמונה לבית תבנית, כמבוא לפרק הבא. הרמב"ם כתב בפתיח שלתמונה ותבנית אין משמעות אחת (בלשון העברית). לאחר הסבא קל הוא המחיש זאת במובאות מן המקרא:

תבנית

זה שם עצם הנובע מהפועל "בנה", דהיינו המבנה של דבר ותכונותיו, כמו: הריבוע, המעגל והמשולש. ובמקרא נמצא כתוב:

1. על המשכן וכליו נאמר: "כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ.

1. וכל המנורה נאמר:"וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם--אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר".
2. ולהבדיל, על עבודת אלילים:"תַּבְנִית, כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ; תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף, אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם"

היות ומדובר ב"תבניות" אין הכתוב מיחס אותן לאלוקים.

תמונה

כאן הרמב"ם הבחין בין שלוש אפשרויות:

1. תמונה שאינה נקלטת על-ידי החושים כמו שנאמר:"...וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל...". ועל איזה תמונה הכתוב התכוון:"כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה"" - בעצם לא ראיתם כלום.
2. על הצורה שנשארה בדמיון לאחר שנעלמה מן העין - כמו שנאמר:"בִּשְׂעִפִּים מחזיונות לילה [בנפֹל תרדמה על אנשים] ...יַעֲמֹד, וְלֹא אַכִּיר מַרְאֵהוּ-- תְּמוּנָה, לְנֶגֶד עֵינָי; דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע." - והוא: דמיון לנגד עיני בשינה.
3. יראה תמונה אמיתית שנאמר על משה רבינו בעת שהוצא עליו דיבה במדבר סיני על-ידי מרים הנביאה:"פֶּה אֶל-פֶּה אֲדַבֶּר-בּוֹ, וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת, וּתְמֻנַת ה', יַבִּיט; וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם, לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה" . רק במקרה זה תושג "אמיתת האל"

המקור: (כולל ההערות) תרגום מיכאל שורץ בהוצאת אוניברסיטת תל אביב