כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים - האחריות לתוכן הרשימה היא כולה על התלמיד שערך אותה.

אדם החושב או ההוגה הוא אחד הפסלים המפורסמים ביותר של הפסל אוגוסט רודן. הפסל מתאר אדם יושב שקוע במחשבות עמוקות המקור: ויקישיתוף

הנושאים: (לפי תרגום יוסף בכה"ר דוד קאפח) שלושה סוגי השפעה, היוצרים חכם, נביא ושליט והבדלים בין בני אדם בשלושת הסוגים.

הרב בן שעיה הציג את הרקע לנאמר בפרק: איך הנבואה פועלת ? איך נוכל לבחון את הטוענים לנבואה ?

הנבואה מיועדת לזולת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראוי שתשׂים לבך לטבע המציאות באותו שפע אלוהי המגיע אלינו, אשר בו אנו משׂכילים ואשר בו אנו שונים במעלתם של השׂכלים שלנו. כי יש שמשהו ממנו מגיע אל אדם כלשהו, ושיעורו של הדבר המגיע יהיה בו כדי להביאו לידי שלמות, ולא יותר. ויש שמה שמגיע אל אדם יהיה בו כדי להביאו לידי שלמות ולשפוע ממנו כדי להביא את זולתו לידי שלמות. זאת בדומה לדבר הנוהג בנמצאים כולם, שיש מהם המגיע לשלמות המנהיגה את זולתו, ויש מהם שאינו מגיע אלא לשלמות במידה כזאת שהוא יהיה מונהג על-ידי זולתו, כפי שהסברנו (המסר הוא עבור הכלל).

חכמים בעלי העיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הדברים האלה, דע לך שכאשר השפע השׂכלי הזה שופע על הכוח המדבר בלבד, ודבר ממנו אינו שופע על הכוח המדמה אם בשל מיעוט הדבר השופע, ואם בשל פגם בכוח המדמה מטבע הבריאה, אין הכוח המדמה יכול לקבל את שפע השׂכל. זאת היא קבוצת החכמים בעלי-העיון.

אלו הנביאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וכאשר השפע הזה הוא על שני הכוחות גם יחד, כוונתי למדבר ולמדמה - כפי שביארנו וביארו פילוסופים אחרים - והכוח המדמה הוא בשׂיא שלמותו מטבע-בריאתו, הרי זאת קבוצת הנביאים.

הקבוצה השלישית: המנהיגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר השפע הוא על הכוח המדמה לבדו, ואי-ספיקתו של הכוח המדבר היא מטבע הבריאה או בשל מיעוט התרגול, הרי זאת קבוצת מנהיגי המדינות, מחוקקי החוקים (מייסדי הדתות), מגידי העתידות, המנחשים (כשהם עצמם תועים. אבל אותם הרמאים המתעים אינם בסוג זה), ובעלי חלומות האמת , וכן אלה העושׂים נפלאות בתחבולות מוזרות ומלאכות נסתרות, עִם שאינם חכמים - הם כולם מן הקבוצה השלישית הזאת.

ראוי שתדע אל-נכון שלכמה מאנשי הקבוצה השלישית הזאת קורים דמיונות מופלאים, חלומות ותמהונות במצב יקיצה מעין מראה הנבואה עד שהם חושבים עצמם נביאים (מעלים על לבם דבר שאינו אמת. כלומר: שאומרים דברים עיוניים שיש בהם מן האמת משהו, אבל ללא יסוד וללא בסיס אלא כעין קליטה מן האויר) . הם מתפעלים מאוד מאותם דמיונות שהם משׂיגים וחושבים שבאו להם חוכמות לא בהוראה. הם גורמים לבלבולים גדולים בעניינים עיוניים גדולים. הדברים האמיתיים מתבלבלים להם בדברים הדמיוניים בלבול מופלא. כל זאת בשל עוצמת הכוח המדמה וחולשת הכוח המדבר, או מכיוון שאין בהם כוח מדבר כלל, כוונתי שאין הוא יוצא לפֹּעַל.

הבהרת המרצה: (בתשובה לשאלת הבהרה: שלושת הסוגים: הראשונים:החכמים ובעלי החזון ומי הם השלישי ? ) - בעלי "הכח המדמה" ולא די מ"הכוח השכלי". בדיון שהתפתח על הבעל שם טוב, סיפר הרב, בספר שרי המאה של הרב מימון, הובאנ טענה, כי הבעש"ט דגל בהשקפת עולם להצניע את הלמדנות וכך יצר הערכה לאדם הפשוט שהעיקר בה יראת השמים. יש לזכור שהחסידות עלתה מממציאות קשה. בעולם היהודי היתה אליטה של למדנים. והכפריים עמלו קשה לפרנסתם ולא יכלו לעסוק בלימוד תורה. הבעל שם טוב הופיע והבהיר שגם הם יהודים טובים ובכך עודד אותם והעלה את רמתם הרוחנית. לדעת הרמב"ם, חשוב כי לאדם תהיה השכלה . המרצה סבור שאין לאמץ את הבערות והפשטות מלכתחילה כאידאל. בריחה מהתמודדות עם מאמץ אינטלקטואלי - האם זה בכוונה או מתוך יאוש.

ההבדלים בין שלשלת הסוגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ידוע שבתוך כל אחת משלוש הקבוצות האלה יש הבדלי מעלה רבים מאוד. כל אחת משתי הקבוצות הראשונות נחלקת לשני חלקים, כפי שביארנו, כי השפע המגיע לכל קבוצה מהם יהיה :

  • או בשיעור המביא (את האדם) לידי שלמות ולא יותר,
  • או בשיעור שיהיה עודף, לאחר שהביאו לשלמות, ויביא את זולתו לידי שלמות.

כך, בקבוצה הראשונה, והם החכמים, יש אדם ששיעור מה ששופע על כוחו המדבר (יספיק) לעשׂותו בעל חקירה והבנה, והוא יכיר ויבחין ולא יתעורר ללמד את זולתו ולא לחבר ספרים. הוא לא ירגיש תשוקה לכך, ולא תהיה לו יכולת לעשׂות זאת. ויש מי שמה ששופע עליו שיעורו יניע אותו בהכרח לחבר ספרים וללמד.

כן הדבר בקבוצה השנייה. יש נביא שתבוא לו התגלות שתביא אותו לידי שלמות ולא יותר, ויש מי שיבוא עליו מה שיחייב אותו לקרוא את בני-האדם (אל האמת) וללמדם, והוא משפיע עליהם משלמותו.

תפקיד השליח[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרי שהתברר לך שלולא אותה שלמות יתרה לא היו מכנסים את החוכמות בספרים (אפשר: הסוגים הללו יתרונות רבים מאוד זה על זה) , והנביאים לא היו קוראים את בני-האדם לדעת את האמת. כי חכם לא יחבר חיבור לעצמו, ללמד את עצמו את מה שהוא כבר ידע. אלא טבעו של השׂכל הזה הוא כזה שהוא שופע תמיד ונמשך ממקבל שפע זה אל מקבל אחר, עד שהוא מגיע אל אדם שהשפע אינו יכול לעבור ממנו, אלא רק מביא אותו לשלמות, כפי שהמשלנו באחד מפרקי ספר זה.

טבעו זה מחייב למי שהגיע לו שיעור נוסף זה של שפע, שיקרא את בני-האדם (אל האמת) בהכרח (חייב הוא למסור לאחרים) , בין אם יקבלו ממנו ובין אם לא יקבלו ממנו, אפילו ייפגע בגופו. עד כדי שמצאנו נביאים שקראו את בני-האדם (אל האמת) עד אשר נהרגו (תפקיד הנביא הוא בסיכון) . השפע האלוהי הזה מניע אותם ולא נותן להם לשקוט ולא לנוח בשום אופן, אף אם פוגעות בהם פורענויות.

הבהיר המרצה - אם יש איש דת פופולרי הוא יותר ממשה רבינו או שהוא "שחקן" - מאתר את צרכי השומעים וממלא את ציפיותם , טבעי יש התנגדות. גם הרמב"ם סבל שרצו לשרוף את ספר "מורה נבוכים". הרב קוק מנצריכים אנו לדבר לפרט ולציבור - לפי מה שנתבעים ולא מה שהם רוצים לשמוע.

תפקיד ירמיהו הנביא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכן מוצא אתה שירמיה (הנביא), עליו השלום, אמר מפורשות, שבגלל ההשפלה שפגעה בו מאותם עבריינים וכופרים שהיו בזמנו, ביקש להסתיר את נבואתו ולא לקרוא אותם אל האמת, אשר דחו אותה, ולא יכול. הוא אמר: כי היה דבר ה' לי לחרפה וּלְקֶלֶס כל היום. ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו, והיה בלבי כאש בֹּערת עָצֻר בעצמֹתי, ונלאיתי כלכל ולא אוכל (ירמיה כ', 8-9); וזאת היא משמעות דברי הנביא האחר: ה' אלהים דיבר מי לא יִּנבא (עמוס ג', 5). דע זאת אפוא!

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.