כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים - האחריות לתוכן הרשימה היא כולה על התלמיד שערך אותה.

מורה נבוכים - חלק שני פרק ל"ח

שמשון משסע את האריה, גוסטב דורה

ראשי הפרקים לפי תרגום יוסף בכה"ר דוד קאפח: בנביא - שילוב אומץ ותפיסה ואנשים המשלים עצמם שהם נביאים.

הרב שעיה אמר בדברי ההקדמה : לאדם יש תכונות שניתן לפתח, לא הכל פתוח לפניו - כמו שאומרים : רק אם ירצה תצליח ! - אל תשלה את הזולת - לטבע האדם יש מגבלה . היום ההנחה שצורת החשיבה השונה היא הקובעת את יכולת הלמידה של האדם. הרמב"ם סבור:כל אחד יכול לעשות המון דברים, מצויין, מוכשר ומוצלח - אבל אך ורק במה שמתאים לו. בפרק זה נציג את תכונות הנביא: כוח עוז וכוח המִשְעָר.

דע שבכל אדם יש בהכרח כוח עוז [1] . לולא זאת לא היה נע במחשבתו לדחות את מה שמזיק לו [2]. הכוח הזה בין הכוחות הנפשיים דומה בעינַי לכוח הדוחה בין הכוחות הטבעיים. כוח עוז זה, כשאר הכוחות, שונה בחוזק ובחולשה, עד שאתה מוצא אדם היוצא נגד אריה ואדם הבורח מעכבר, ואתה מוצא אדם היוצא נגד צבא ונלחם בו ומוצא אדם הרועד ופוחד כאשר אשה צווחת עליו. כן הכרחי שתהיה הכנה מזגית הטבועה מלידה. זאת גוברת והולכת, ומה שבכוח ניתן להוציא אל הפעל, לפי דעה מסוימת [3] . כמו כן היא פוחתת בגלל מיעוט ההפעלה, לפי דעה מסוימת. מגיל הילדות מתבררים לך אצל הילדים ריבוי הכוח הזה או מיעוטו.

כוח המִשְעָר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו כן מצוי כוח המִשְעָר [4] הזה בכל בני-האדם ושונה בפחות או יותר, ובמיוחד בדברים שבהם יש לאדם עניין רב ומחשבתו חגה סביבם, כך שאתה מרגיש בעצמך שפלוני אמר כך או עשׂה כך בעניין פלוני - ונמצא שכזה הוא הדבר. אתה מוצא אדם שהאינטואיציה [5] שלו והמשער שלו חזקים וקולעים מאוד, עד כדי שכמעט אין הוא מדמה שדבר-מה יהיה מבלי שיהיה כמו שדימה, או שיהיה חלקו. הסיבות לכך רבות, כגון מספר נסיבות קודמות או מאוחרות או נוכחות. אלא שמתוך כוח משער זה עוברת הדעת (mind) על אותן הנחות כולן ומסיקה מהן מסקנות בזמן הקצר ביותר עד כדי שחושבים שזה קורה בלא-זמן. בכוח זה כמה אנשים מזהירים מראש מפני אירועים חמורים (התרגול ועשיית מעשי אומץ בפועל).

כוח העוז וכוח המשער[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש הכרח שבנביאים יהיו שני כוחות אלה, כוח העוז וכוח המשער, חזקים מאוד. וכאשר שופע השׂכל עליהם, מתחזקים שני כוחות אלה מאוד מאוד, עד שזה מגיע למה שאתה יודע, שאדם בודד מעז לגשת במטהו אל מלך גדול לחלץ אומה משעבודו, לא נחרד ולא נבהל. זאת מכיוון שנאמר לו כי אהיה עמך [6]. גם באשר למצב זה הם שונים. אך הוא הכרחי, כפי שנאמר לירמיה: אל תירא מפניהם "כי אתך אני להצילך" [7]. אל תחת מפניהם (פן אחִתך לפניהם. ואני) הנה נתתיך לעיר מבצר (ולעמוד ברזל ולחֹמות נחֹשת על כל הארץ, למלכי יהודה, לשריה, לכֹהניה ולעם הארץ. ונלחמו אליך ולא יוכלו לך, כי אתך אני, נאֻם ה', להצילך) [8]. וליחזקאל נאמר: אל תירא מהם ומדבריהם [9]. כן אתה מוצא אותם כולם, עליהם השלום, בעלי עוז חזק. ומכיוון שגם כוח המשער מרובה בהם, הם מגידים עתידות בזמן קצר ביותר. והם שונים זה מזה גם בזאת, כפי שאתה יודע.

השׂגות עיוניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

דע שהנביאים האמיתיים משׂיגים בלי ספק השׂגות עיוניות, שאין אדם יכול להשׂיג בעיון בלבד את הסיבות אשר מהן מתחייב אותו ידע. דומה לכך שהם מודיעים דברים, שאין אדם יכול להודיע עליהם באינטואיציה ובמשער הכללי בלבד. כי אותו שפע עצמו השופע על הכוח המדמה עד שהוא מביאו לידי שלמות עד כדי שפעולתו תגיע להודיע על העתיד-להיות, ולהשׂיג זאת כאילו אלה דברים שהחושים חשו בהם ומן החושים הם הגיעו אל הכוח המדמה - הוא גם המביא את הכוח המדבר לידי שלמות עד שפעולתו תגיע לדעת דברים הנמצאים באמת. השׂגה זאת תהיה לו כאילו הוא השׂיג את הדברים על סמך הנחות עיוניות. זאת היא האמת שבה מאמין מי שבוחר להיות ישר עם עצמו, כי כל הדברים מעידים זה על זה ומשמשים ראיה זה לזה.


ראוי עוד יותר שדבר זה יקרה בכוח המדבר, כי באמת השפע של השׂכל הפועל שופע עליו דווקא, ומוציא אותו אל הפֹּעַל. מהכוח המדבר מגיע השפע אל הכוח המדמה. כיצד אפוא תגיע שלמות הכוח המדמה למידה כזאת, בעוד שאין זאת השׂגה אשר הגיעה אליו מן החושים, וכמוה אינה מגיעה אל הכוח המדבר, והיא השׂגה שאין הוא משׂיגה על סמך הנחות, הסקת מסקנות וחשיבה?

זאת היא המשמעות האמיתית של הנבואה, ודעות אלה הן המיוחדות למסירת- הידיעות הנבואית. התניתי בדברַי "הנביאים האמיתיים" כדי להיחלץ מאנשי הקבוצה השלישית אשר אין להם תפיסות שׂכליות כלל ולא חוכמה, אלא דמיונות וסברות בלבד. ואולי גם אלה - כלומר, מה שהללו משׂיגים - הן דעות שהיו להם ונשארו רשמיהם רשומים בדמיונותיהם עם כל מה שבכוחם המדמה. וכאשר השביתו דמיונות רבים וביטלו אותם, נשארו רשמי אותן דעות לבדם והופיעו להם, ולכן חשבו אותם לדבר שצץ ובא מן החוץ. משולים הם בעינַי לאדם שיש עִמו בבית אלפי בעלי-חיים, וכל מי שהיה באותו בית יצא חוץ מפרט אחד שהיה בכלל מי שבבית, וכאשר נשאר אותו אדם עם אותו פרט לבדו, חשב שהוא נכנס אליו עכשיו הביתה ואין הדבר כן, אלא הוא מכלל מי שלא יצא. זהו אחד העניינים המטעים והמביאים לאבדון. כמה אבדו בגללו מבין אלה המבקשים להבחין! משום כך מוצא אתה אנשים המאמתים את דעותיהם באמצעות חלומות שראו וחושבים שמה שראו בשינה שונה מן הדעה שהאמינו בה, או שמעו אותה בהקיץ. לכן אין לשעות אל מי שכוחו המדבר אינו שלם ולא הגיע לתכלית השלמות העיונית. כי זה אשר הגיע לשלמות עיונית הוא אשר יכול להשׂיג ידיעות אחרות בשעה שהשׂכל האלוהי שופע עליו והוא נביא באמת. זה נאמר במפורש: ונבִא לבב חָכמה [10]; כלומר, שהנביא באמת הוא לבב חָכמה. גם זה ממה שצריך לדעת.

המקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו הפרק הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. "אקפדם" אומץ לגשת לדבר ללא רתיעה. ואין לה קשר עם גבורה
  2. הוא הכוח האחראי לפליטת הצואה
  3. היא השקפת רבנו שנתבארה שם שאין שום השפעה למולדות ולמערכות הכוכבים על תכונותיו הנפשיות של האדם. אלא בנין גופו מיזגו וחינוכו הם המעצבים את דמותו. אבל לפי השקפת הוברי שמים ההוזים בכוכבים תכונות האדם מוטבעות במטבעות שאין לו שליטה עליהם. וראה שבת קנ"ו, א'
  4. הגדרה אפשרית :"שעור הוא ידיעת דבר בידיעה של חוש" דוגמאות : לפי שופטים, י"ד, ו, : "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה', וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי, וּמְאוּמָה, אֵין בְּיָדוֹ" וכן :"וּבָא הָאֲרִי וְאֶת-הַדּוֹב, וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר" שמואל א', י"ז, ל"ד
  5. וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשֹׁנָה, אֲשֶׁר הִכָּה יוֹנָתָן וְנֹשֵׂא כֵלָיו--כְּעֶשְׂרִים אִישׁ: כְּבַחֲצִי מַעֲנָה, צֶמֶד שָׂדֶה שמואל א',י"ד,י"ד
  6. שמות ג', י"ב
  7. ירמיה א', ח'
  8. שם, שם, י"ז- י"ט
  9. יחזקאל ב', ו'
  10. תהלים צ', י"ב
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.