ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה
המזבח החצוב בסלע בגבעת הראל- צילם:יאיר שילוני
המזבח ניצב מעל מצוקי נחל שילה - צילם:יאיר שילוני
מזבח חצוב בסלע בגבעת הראל נמצא כק"מ וחצי מערבית משילה, בתחומי גבעת הראל, בגובה 740 מטר מעל פני הים. מזבח עולה חצוב בסלע, ניצב על גבי טרסה , ומעליו ומתחתיו מדרון תלול ומצוקי - כך שהמזבח בולט על פני השטח. מתחתיו מצוי כבשן סיד קדום מתחתיו, 600 מטר מערבה, נובע מעיין "עין מחֵיבִּר" (נקרא היום גם "עין עֹז"), אשר מצידו כבשן נוסף.
המזבח נמצא ברום המדרון המשקיף על נחל שילה, בקטע הנחל המחבר את עמק שילה ועמק לבונה, ושימש כציר תחבורה עיקרי בדרך האבות, וכנראה שזהו "מעלה לבונה" הקדום. קטע-נחל זה נקרא כיום נחל (ואדי) עלי. המזבח ניצב במפנה הדרומי של ההר ופונה ל גבעת הרואה (שם נראים שרידי חווה עתיקה ותעשיות חקלאיות נלוות) ועין עוז, וכנראה מצפה לעוברי-דרכים שעברו בנחל.
ייחודו של המזבח[]
דורון ניר-צבי ויואל אליצור מצביעים על העובדה כי מאמץ רב הושקע בסיתותו של המזבח. הקדמונים אף טרחו לעצב בראשו ארבע קרנות, מתוך הסלע הטבעי. המזבח שייך בוודאי לפולחן עממי, שהתקיים מחוץ לעיר המיושבת ולא קשור למקדש כל שהוא, שהרי שרידים ליישוב לא נמצאו בסביבה.
החוקרים מסכמים לגבי המזבח את ההיבטים הבאים:
- עיצובו ומידותיו של המזבח - תואמים את אלה של "מזבח העולה", כפי שמצוין במקרא, כדלקמן: "וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים: חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב, רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת, קֹמָתוֹ. וְעָשִׂיתָ קַרְנֹתָיו, עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו--מִמֶּנּוּ, תִּהְיֶיןָ קַרְנֹתָיו; וְצִפִּיתָ אֹתוֹ, נְחֹשֶׁת.(ספר שמות, כ"ז, א'-ב'). שני מזבחות אחרים: בתל ערד ובצרעה - אף הן בעלות מבנה דומה.
- המיקום הטופוגרפי של המבנה - באמצע מדרון ולא בפיסגה אינם תואמים את התאור המקראי של הפולחן האלילי ושל יורשו הישראלי: " וַיִּבְנוּ גַם-הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת, וַאֲשֵׁרִים, עַל כָּל-גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן (ספר מלכים א' י"ד, כ"ג) ובספר הושע]: " עַל-רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ, וְעַל-הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ, תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה, כִּי טוֹב צִלָּהּ; עַל-כֵּן, תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם, וְכַלּוֹתֵיכֶם, תְּנָאַפְנָה (ד' י"ג). גם הר הבית, משכן שילה והמזבח בהר עיבל אינם על פיסגת ההר.
- כיוון צלעות המזבח לכיווני אמצע רוחות השמים - צפון-מזרח, צפון-מערב, דרום-מערב, ודרום-מזרח, בדומה ל"מזבח מנוח" בצרעה והמזבח בהר עיבל, אך בניגוד למיקום בהר הבית. הטענה היא כי המיקום בהר הבית נוצר בשל ההתאמה שנדרשה לשאר המבנים ואילו כאן אין מבנים והצדדים נבחורו באופן בלתי-תלוי.
ההצעה של החוקרים היא לתארך את המזבח לראשית התקופה הישראלית.
יצירת הסלע[]
המזבח נחצב מ שכבה (גאולוגיה בה התקיים מפגש בין "תצורת חוואר מוצא" לבין "תצורת עמינדב". מפגש החוואר עם גיר גרם לכך שסלע גדול, "בולדר" (Boulder), אשר נמצא מעוצב בצורת מזבח, ניתק מתוך גוש סלעי, הנמצא מטרים אחדים גבוה יותר. הסלע עצמו הוא הוא מגיר רך חווארי, שקרום קשה יותר התפתח מעליו. רכותו היחסית של הסלע הפכה אותו לנוח לחציבה מצד אחד, אך גם לפגיע יותר לבלייה לאחר תום השימוש במזבח. גוש סלעי גדול יותר צמוד אל המזבח מצפון, וצידו הפונה אל המזבח נראה מיושר. המרחק בין שני הגושים נעשתה בידי האדם, לפי ההשערה, בעת חציבת הסלע.
מבנה הסלע[]
בראש המזבח ניכרות ארבע קרנות ובמישור העליון - סימני יישור מלאכותי, היוצרים זווית ישרה בין הקרנות ובין מקום מערכת האש שעל גג המזבח. בצד החיצוני של המזבח ניכרת בלייה והוא אינו מיושר. גג המזבח אינו ריבוע מלא, ייתכן כי לא הספיקן לעשות כן. (תופעה דומה התגלתה גם במזבח מנוח בצרעה המקראית).
המזבח ממוקם במדרון ההר. לכן הצד הנמוך שלו, בדרום, נמוך מהצד הגבוה - בצפון. יש פגימות במבנה בשני מקומות: האחת, קיום בליטה מעוגלת והשנייה, פגימה ברוחב מטר.
למרגלות המזבח, במרחק כמטר אחד מצד דרום-מערב נמצאה פיסת סלע מושחרת, הנראית כחלק מקרום קשה שהיה על גג המזבח. ניכר בה שהיא נשרפה בחום גבוה מאוד ומראיה דומה לאבנים הנמצאות לעתים קרובות בקרבת כבשני סיד.
מידות המזבח[]
המידות של ראש המזבח הן כדלקמן: 2.20 מ' על 2.10 מ' על 2.15 מ' על 3.25 מ'. המזבח עצמו מעט יותר גדול: מ-2.90 מ' עד 3.40 מ'.
גובה הצלעות: מ-3.20 מ' בדרום-מערב עד 1.20 מ' בצפון-מזרח.
גובה הקרנות: מ-75 ס"מ במערב עד 37 ס"מ בצפון.
זויות המזבח מכוונות לארבע רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב.
שרידי קרמיקה[]
בסביבה הקרובה של המזבח לא נמצאו שרידים למבנים עתיקים. יש מעט קרמיקה ממהתקופה הרומית - התקופה הביזנטית, כנראה מהחלק הגבוהה יותר של הגבעה. ריכוז גדול יותר נמצא מעט מתחת לפיסגה והוא מתאים לימי בית שני. כן לא נמצאו אבני פסיפס.
עם זאת, יש לציין כי ברדיוס של שלשה ק"מ, לפי הסקר הארכאולוגי של ישראל פינקלשטיין , נמצאו כעשרים אתרים קדומים. ביניהן אתר שילה (אתר מקראי) שכלל את משכן שילה ואת האתר המכונה היום חָא'ן אָ-לֻובָּאן - מקום משוער של בית מיכה מספר שופטים [1].
מזבחות ימי קדם[]
הממצאים בארץ ישראל על קיום מזבחות עולה, חצובים בסלע טבעי, הם מועטים: האחד, בשומרון העתיקה, והשני, "מזבח מנוח" בצרעה המקראית .
לעומת זאת, מזבחות קטורת בני ארבע קרניים, במקדשים מתקופת הברזל נמצאו לעשרות. הידועים שבהם נמצאו בתל שבע, בתל מוקע היא עקרון הקדומה, תל קסילה, שכם, תל דן ובתל ערד.
דורון ניר-צבי ויואל אליצור סבורים כי מזבחות העולה נבנו מאמצעים פשוטים ולפי טבעם אינם משתמרים לאורך זמן. המזבחות הוקמו על משטחי סלע טבעי או על מזבח אדמה. אולי גם בשל מפעלו של חזקיהו המלך לטיהור הארץ ממזבחות. אלו הן הסיבות שבגללן לא נמצאו מזבחות עולה בארץ.
הערות שוליים[]
- ↑ פרק י"ח, לפי מסכת סנהדרין ק"ג, ע"ב
לקריאה נוספת[]
- דורון ניר-צבי ויואל אליצור, מזבח חצוב בסלע ממערב לשילה, (בתוך) מחקרי יהודה ושומרון י"ב (העורך: יעקב אשל), מכון המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, 2003.
- Yoel Elitzur and Doron Nir-Zvi, A Rock-Hewn Altar Near Shiloh , The Palestine Exploration Quarterly Volume 135 (2003)
קישורים חיצוניים[]
גבעת הראל - אתר הישוב, מפה ותיאור דרכי הגעה