Geut vesefel.png

כלכלני בנק ישראל, שרייבר בנצי, מנצורה אריאל, פירסמו מחקר בנושא הנ"ל,מחזורי עסקים ושוק המניות בישרא אשר בדקו רטרואקטיבית, את התנהגות מחירי המניות לעומת מדדי פעילות המשק בשנים 1990 - 2010. המטרה הייתה לאמוד האם מחירי המניות חוזים מיתון או גאות במשק . המסקנות אינן בעלות משמעות רבה, אך יש בהם עניין:

  • העבודה בדקה את פערי העיתוי שבין נקודות מפנה בספר מדדים בשוק המניות לבין נקודות מפנה במספר סדרות מקרו כלכליות המייצגות את רמת הפעילות במשק הישראלי.
  • היתרון שבשימוש במדדי מניות לשם חיזוי על פני מדדים אחרים נובע מכך שלפי הנחת

שוק הון יעיל, כל המידע לגבי זרמי המזומנים העתידיים של החברות גלום במחירי המניות הנוכחיים,

  • תרומת העבודה לספרות היא בהפעלת המודל על מדדי שוק ההון - מדד מניות התעשייה, מדד

ת"א 100, מדד ת"א 25 ומדד המניות הכללי - אשר אמורים לשקף את הפעילות הכלכלית העתידית, ועל מדד הייצור התעשייתי, מדד פדיון מסחר ושירותים, מדד משרות שכיר ומדד יצוא שירותים וסחורות.

  • תקופת המדגם כללה את מדדי שוק המניות וסדרות מקרו כלכליות המשקפות את הפעילות הכלכלית במשק בין השנים 1990-2010 בתדירות חודשית. מבין המודלים שנבחנו...נמצא הטוב ביותר ...נקודות המפנה של מדד מניות התעשייה ושל מדד הייצור התעשייתי .
  • הממצאים מלמדים כי בתקופת המדגם , נקודות המפנה (מצמיחה להאטה ולהפך) של מדד מניות

התעשייה הקדימו בממוצע בכשבעה חודשים את נקודות המפנה במדד הייצור התעשייתי

ההודעה לעיתונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסקנות המחקר[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • במחקר נמצא שמדד מניות התעשייה מקדים בכ-7 חודשים בממוצע את נקודות המפנה במדד הייצור התעשייתי עם סטיית תקן של 3 חודשים סביב הממוצע.
  • מדדים אחרים לפעילות הכלכלית כגון: מדד פדיון מסחר ושירותים, מדד משרות שכיר, יצוא שירותים, ויצוא הסחורות נמצאו כפחות מתאימים לחיזוי באמצעות מדדי המניות.
  • התוצאות שהתקבלו במחקר מאפשרות לקבוע כרונולוגיה של מחזורי עסקים, ומהוות כלי נוסף לבנק המרכזי לחיזוי קצר טווח של נקודות מפנה בפעילות הכלכלית.

מהו מחזור עסקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיזוי "מחזורי עסקים" הוא בעל חשיבות רבה לקובעי המדיניות הפיסקאלית והמוניטארית במשק, לסקטור העסקי, למשקיעים ולמשקי בית מאחר והוא מאפשר להם להתאים את תוכניותיהם הכלכליות מבעוד מועד. בפרט חשובים חיזוי נקודות המפנה ממצב של צמיחה כלכלית למצב של האטה ולהפך. במחקר שערכו אריאל מנצורה ודר' בנצי שרייבר מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל נבחנו הפרשי העיתוי שבין נקודות מפנה בשוק המניות בתל אביב לבין נקודות מפנה במספר סדרות מקרו כלכליות, המייצגות את רמת הפעילות במשק הישראלי. נקודות המפנה בשוק ההון וברמת הפעילות הכלכלית אותרו בעזרת מודלי מיתוג מרקוביים (MSM) המאפשרים להבחין בצורה ברורה בין מצב צמיחה למצב האטה ולהפך.

השימוש בנתוני שוק ההון לצורך חיזוי של נקודות מפנה בכלכלה מתבסס על כך שרמת הפעילות הכלכלית קשורה להתפתחויות בשוק ההון, וזאת דרך שני ערוצים עיקריים: (1) בשוק יעיל המחירים בשוק המניות מגלמים את כל האינפורמציה הקיימת היום לגבי המצב הכלכלי העתידי של החברות (2) רמת המחירים והתנודתיות בשוק המניות משפיעות על תחושת העושר של הציבור ובכך משפיעות באמצעות הצריכה הפרטית על רמת הפעילות הכלכלית במשק.

מטרת המחקר הייתה לבחון האם ניתן לחזות נקודות מפנה במחזורי העסקים, בפרט בטווח הקצר (עד שנה), תוך שימוש במדדים של שוק המניות. משתנה המטרה שנבחר לצורך זה הוא מדד הייצור התעשייתי. משתנה מטרה זה מהווה תחליף לתוצר המקומי הגולמי במדינות רבות כולל במדינות ה- OECD , במיוחד במודלים המשתמשים בנתונים בתדירות חודשית ונועדו לספק חיזוי בתדירות זו.

הממצאים מלמדים כי בתקופת המדגם (1/1990-12/2010) נקודות המפנה במדד מניות התעשייה הקדימו בממוצע בכ-7 חודשים את נקודות המפנה במדד הייצור התעשייתי עם פיזור של 3 חודשי סטיית תקן סביב הממוצע. המחקר התבצע כחלק מפרויקט לפיתוח אינדיקאטורים מובילים לרמת הפעילות הכלכלית במשק שבמסגרתו נבנה גם מדד מוביל משופר (למתודולוגיה של ה- OECD) המכונה – iOECD (ראה כאן), שמטרתו היא מתן איתות מוקדם להתכווצות ולהתרחבות בפעילות הכלכלית במשק יחסית למגמה ארוכת טווח.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.