מחצבות חפציבה

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

מחצבת חפציבה - היחידה שהפיקה אבן שיש מקורי - המקור: אתר - pulse

מחצבת חפציבה היא מחצבה גיאולוגית, בה ניתן לחזות בתופעה גיאולוגית בת 10 מיליון שנים שיצרה את "השיש האמיתי" היחיד בישראל. הקרן לשיקום מחצבות מזמינה את הילדים וההורים לנצל את ימי החופש הגדול לחוות את סיפור ההתיישבות במחצבה המשוקמת בחפציבה, ולחזות במיכון הדל , אך האפקטיבי, שעמד אז לרשות החוצבים , בשחזור עמדת הכבל שהניעה את מכונות חיתוך השיש הייחודי ששוחזר ביזמת רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ועוד. הכניסה ללא תשלום

מחצבת חפציבה (סמוך לקיבוץ חפציבה בעמק יזרעאל) הינה היחידה בה קיים "שיש אמיתי" בארץ ישראל. במחצבת חפציבה ששוקמה ע"י הקרן לשיקום מחצבות, ניתן לראות מלבד עמדת חיתוך השיש הפועלת כמו פעם, גם מקום למנוחה וישיבה, תצפית מרהיבה על עמק חרוד, שביל טיול, וכן לוחות לימוד במצפור חפציבה המסבירים את התופעות הגיאולוגיות הייחודיות הנחשפות במקום.

המחצבה חושפת תופעות גיאולוגיות ייחודיות, כמו מחדר מגמטי שהתרומם, לפני 10 מיליון שנים, ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק 1,000 מ'. כתוצאה מהמגע, עבר הדולומיט התמרה (מטמורפוזה) , כך התקבל "שיש חפציבה" שכאמור נחשב ל"שיש האמיתי" היחיד בארץ.

כמו כן משתלב מצפור המחצבה המשוקמת במסלול טיול עם ה"גן היפני" הנמצא בקיבוץ חפציבה ואתרים נוספים בגלבוע.

איך מגיעים? לא רחוק מקיבוץ בית השיטה, פנייה לקיבוץ חפציבה. בשער הקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור. הכניסה למצפור ללא תשלום.

מהויקיפדיה העברית

מסילה משוקמת על רקע עמק חרוד באתר - צילם:רנבר

המכונה המשוחזרת לחיתוך שיש - צילם:רנבר

מחצבות חפציבה היו מחצבות לרגלי הר הגלבוע שסיפקו חומרי גלם לחברת אבן וסיד. מדובר בשני אתרי חציבה, אחד שסיפק שיש בין השנים 1942 - 1952, והשנייה, מחצבת סוגי סלע שונים שנחנכה ב-1950 על ידי גבריאל רפפורט ("גברוש"), איש בית אלפא, שעדיין פועלת בחלקה.

מחצבת השיש

בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נפסק ייבוא השיש מאיטליה, שהפכה למדינת אויב. במקביל, סיור של אנשי "אבן וסיד" גילה בגלבוע מחשוף שיש אמיתי. הצוות, בראשות זאב פל, יצא להשתלמות באיטליה לחציבת שיש והביא עמו מכונת חיתוך המבוססת על כבל פלדה בעובי 4 מ"מ הנע על מערכת גלגלות 24 שעות ביממה וחותך את הסלע תוך חיכוך מוגבר הנוצר על ידי שפיכה מתמדת של חול רטוב על מקום הניסור. הנתחים הוסעו על גבי קרוניות, שנעו על גבי מסילה. בנוסף הוקמו במקום מבני-שירות כמגדל מים, מתקן להובלת חול ומתקן לאספקת חשמל. המחצבה פעלה עד שנת 1952, בה הפכה לבלתי-כלכלית עם חידוש הייבוא מאיטליה. המחצבה ננטשה ובאתרה נותר רק קידוח-מים המספק עד היום שפע מים מליחים לבריכות דגים באזור.

יוסי חצור ויעקב מימרן תיארו מבחינה גאולוגית את תופעת הופעת השיש במקום:

	במחצבת חפציבה נחשף מחדר מגמתי שגילו כ- 10 מיליון שנה לפני ההווה. המחדר התמיר את סלעי הדולומיט אליהם הוא חדר והתקבל סלע מטמורפי המכונה "שיש חפציבה". אירוע ההתמרה התרחש ככל הנראה בעומק קבורה של כ- 1000 מטר תחת פני השטח. סלעי המחדר וכן סלעי השיש נחשפים לאורך מישור ההעתקה של הגלבוע. משמעות הדבר, שהתרוממות הגלבוע לאורך מישור ההעתק, מאוחרת ל 10 מיליון שנה.
– יוסי חצור ויעקב מימרן

לאחר שהמחצבות השיש הפסיקו לתפקד וננטשו, לקחה על עצמה הקרן לשיקום מחצבות את פעילות השיקום הנופי. אתר למבקרים נפתח לציבור במרץ 2009 והוא מיוחד לתצוגה גאולוגית. בכך היו המחצבות לגן גאולוגי ומצפורים לנוף עמק יזרעאל (אחד מהם על שם גבריאל רפפורט). האתר הוא המקום היחיד בארץ בו נחשפו שכבות שיש אמיתי. במסגרת שיקום האתר נחנכה עמדת הכבל שהניעה את המכונות לחיתוך השיש - ששוחזרה ביוזמת המועצה לשימור אתרים.

מחצבות חפציבה-בית אלפא

מחצבת חפציבה-בית אלפא בצוק הגלבוע, מעל בית אלפא מספקת מגוון מוצרים לבנייה במשך שנים, בניהם חול, אבן גיר קשה גרוסה לגדלים שונים, בזלת ועוד. המחצבה נוסדה כפתרון להרחבת ענפי משק בית אלפא מיד לאחר מלחמת העצמאות, ביוזמת גבריאל רפפורט והתרחבה גם אל אזורי גן השלושה ורמת יששכר.

על המחצבות

דרור סגל, מנהל ואוצר המוזיאון לארכיאולוגיה- עקבות בעמק- גן השלושה
המעפיל בכביש מספר 6666 למעלה הגלבוע, מבחין מיד בגוש גדול של מחצבות קדומות הניכרות היטב בכל השטח. אין בקרבתן כל ישוב קדום. ניכר כי הושקע במקום מאמץ עבודה, משאבים וידע טכנולוגי רב וממושך. בבחינה מדוקדקת של שטח המחצבה עולה כי לא מדובר בחציבה קטנה ומקומית. על פי הממצאים,המיקום ועוצמת החציבה, נראה כי המחצבות בגלבוע, הוו את המקור העיקרי של אבן גיר מקומית, לבניית העיר הרומית והביזנטית בבית שאן- ניסה - סקיתופוליס. המחצבות ואמצעי ההובלה הייחודיים מתוארים במאמר זה.

בנחל עמל האסי (עין אעצי), שנובע בגן השלושה, זורם מזרחה וחוצה את קיבוצי ניר דוד ונשפך בעבר לנחל חרוד באזור בית שאן. מאמר זה מסכם חקר וחשיבה של שנים רבות ומציג רעיון ראשוני, למערך החציבה והשינוע של אבני בנייה מן המחצבות הקדומות בגלבוע אל העיר המרכזית: ניסה- סקיתופוליס בתקופה הרומית והביזנטית. פריט האבן הגדול, שהוצא ממרכז אפיק נחל עמל. נראה ששקע בנחל בעת ניסיון להובילו בכלי שייט, על פני המים.

• הכתבה במלואה

על התערוכה:תערוכה במוזיאון לארכיאולוגיה- עקבות בעמק בגן השלושה - מהמחצבה אל המקדש

תערוכה במוזיאון לארכיאולוגיה- עקבות בעמק בגן השלושה - מהמחצבה אל המקדש - צילם דרור סגל

• סיור בתערוכה

התערוכה מציגה סלעים ומינרלים מרהיבים מבטן האדמה ומציעה "נגיעות" המאפיינות את הנושא הרחב של חציבה, הובלה, בנייה ותחזוקה של מכלול הבניה האנושית בימי קדם.

התערוכה עוסקת במגוון נושאים הקשורים לחציבת אבן לבניה, הובלה ושינוע, לרבות יבוא מעבר לים, של שיש ואבנים נוספות. בין השאר מוצגת מערכת המחצבות שסיפקה אבן לבניית העיר הרומית בבית שאן, מטמון השיש שנתגלה בעכו, כלי עבודה ששמשו לחציבה וסיתות אבן, מאוסף אדם ועמלו באדיבות מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב והפתעות נוספות.

קישורים חיצוניים

• יוסי חצור ויעקב מימרן, שברים, גלישות, ופעילות מגמטית למרגלות הגלבוע החברה הגאולוגית הישראלית
• נסים זמיר, מחצבת השיש היחידה תשמש כמצפור
• מחצבות בית אלפא, דף הבית