Family Wiki
Advertisement

מטבעות בית חשמונאי היו עשויים ממתכת ארד, שאינה מתפוררת. ולכן נמצאו כאלה שהשתמרו במצב מעולה. לממצאי המטבעות היה ערך במדע הארכיאולוגיה וההיסטוריה. במקור, המטבעות היו רק אמצעי תשלום כמו בימי אברהם אבינו השוקל לעפרון החיטי 400 שקל "מטבע עובר לסוחר" , דהיינו הוא נותן מתכת במידה, שמשקלה הוא שקל. החל מתקופת החשמונאים נמצאו מטבעות שכללו מידע נוסף בעל ערך והוא בא לידי ביטוי בהטבעה שנעשתה משני צידי המטבע. מכאן גם המושג של "למטבע יש שני צדדים" – המובא בתלמוד המקובל לציון שתי ברירות העומדות בפני האדם.

המסר שבתוכן המטבע[]

השליטים השתמשו במטבע על מנת להעביר מסר לנתיניהם ואף לאלו שגרו מחוף לתחום שלטונם ובכך הראו את עצמתם. מהמטבעות העתיקות ניתן ללמוד על אירועים אלה:

  • הודעה על קרבות ועל ניצחונות.
  • אמונה באלים מסוימים ובערכים
  • כבוד לגיבורים.
  • פירוט תארי שליטים.
  • עידו להצטרפות למרד כנגד שליט זר.

השקל הראשון כמשקל[]

מטבעות מלכי בית חשמונאי היו המטבעות הראשונות שיהודים הטביעו בארץ ישראל. אמנם נמצאו שלוש מטבעות בודדות אשר ניתן ליחס אותן לראשית ימי הבית השני, אבל היו מטבעות בודדות.‏‏[1]

בתקופת האבות "כסף" היה אך ורק משקלות של מתכות יקרות. כאשר אברהם אבינו שילם 400 שקל עבור חלקת שדה, הוא למעשה שקל 400 שקלים (לא מטבעות אלא משקל – כמו גרמים או אונקיות). אברהם אבינו מבקש לקנות את מערת המכפלה במטרה לקבור בה את רעייתו היא שרה אימנו ומבקש כי ישיגו את הסכמת עפרון בן צחר שיתן לו את מערכת המכפלה ב"כסף מלא" ( ספר בראשית כ"ג , ט) – רש"י מפרש : "כל שויה". עפרון משיב:"ארץ ארבע מאות שקל עובר לסוחר" (שם, שם, ט"ז) ואז " ויקם שדה עפרון...בכל גבולו מסביב" ל"אברהם למקנה". (שם, שם, י"ז-י"ח). אשר לטיבם של השקלים, רש"י מפרש "עובר לסוחר" שמתקבלים בכל מקום. הרשב"ם מפרש: "טוב בכל מקום". ראב"ע כותב : שלא יקח כי אם כסף נבחר. אין כל תאור על צורתו של השקל ולפי המונח: "שקל" ניתן להבין שהוא כעין משקל.

מטבעות החשמונאים[]

לפי ספר חשמונאים א' אנטיוכוס השביעי סידטס ( 129-138 לפנה"ס) העניק לשמעון החשמונאי (135-142לפנה"ס) את הזכות לטבוע מטבעות: "ומניח אנוכי לך לעשות מטבע שלך, מטבע בארצך" (טו 1) אך באותו פרק כתוב שזכות זו בוטלה. אם כך הדבר, ייתכן כי שמעון אכן טבע מטבעות אנונימיים, היינו את שקלי הכסף העבריים ואת סדרת מטבעות הארד, המכונים על-פי כתובותיהם "מטבעות שנת ארבע" ‏‏[2].

מלכי בית חשמונאי החלו בהטבעת מטבעות בכמויות, המקובלות למלכות. לרוב המטבעות הייתה צורה אחידה : בפני המטבע היה זוג קרני שפע עם רימון המרכז, כמו במטבע הנוכחי של 2 שקלים ובצד השני היה זר עם הכתובת : יונתן או יוחנן או יהונתן או יהודה הכהן הגדול וחבר היהודים. ההבדל היחידי בין המטבעות היה במילה הראשונה של הכתובת. עובדה זו הקשתה על שיוך המטבעות, שהרי די שהתגלה פגם במטבע, שהיה באדמה אלפיים שנה לפחות, וקשה יהיה לקרוא בברור את שם המלך. וכאילו לא די בכך, הרי אין אנו יודעים את שמו העברי של הורקנוס השני, יש מחקרים ארכיאולוגיים עדכניים, לפיהם שמו היה יונתון.

מוסכם היום שרוב המטבעות הוטבעו על ידי אלכסנדר ינאי (103 לפנה"ס – 76 לפנה"ס) והורקנוס השני (67 לפנה"ס – 40 לפנה"ס), כאשר הרוב הוטבע בימי ינאי המלך. ינאי המלך טבע גם סוג אחר של מטבעות, המעידות על תהליך ההתייונות שהוא עבר. על פני המטבע יש עוגן המייצג את צי ספינותיו, לעומת "קרן השפע" המייצג את פירות האסיף. הכתובת בצד זה היא כולה ביוונית : הסמלים, השפה, השם ןאפילו התואר. בעוד בצידה השני של המטבע מופיע שמו בעברית, כאשר התואר כהן גדול הושמט. בתמונות 1 ו-2 אפשר לראות את ההבדל בין ה"מטבע היהודית" לבין ה"מטבע היוונית" שלו.

סוג נוסף של מטבע מעורר בעיה אצל מומחי עתיקות. במטבע יש הטבעה כפולה:כאשר עיצוב אחד מוטבע שוב על ידי עיצוב של מטבע אחר, במקרה זה המטבע ה"יהודית" מוטבעת על פני הסגנון היווני. היות שהטבעות אינן מושלמות, אנו יכולים לראות את האלמנט של הסגנון היווני על פני המטבעות: תמונות 3 ו-4 הן של המטבע היהודית ותמונות 5 ו-6 של המטבע היוונית. מטבע -7 היא ווריאציה של מטבע מספר 5 והיא נובעת מההטבעה הכפולה. מטבע 8 היא אחת מן הטבעות הכפולות.

מי בצע את ההטבעה הכפולה[]

האפשרות הסבירה ביותר היא שינאי המלך עשה זאת. תחילה הוא הטביע את הסגנון היווני. במטבע זה הוא פרסם את שמו היווני ואת היותו מלך (לא כהן גדול).. יש סיבות אחדות המסבירות מדוע עשה את הטבעה הכפולה:

  • בתלמוד מוזכר שהוא חזר בתשובה בסוף ימיו. האם השינוי במטבע היא הוכחה לכך. האם הוא כך כך התנגד להלניזם שהחליט לעשות הטבעה כפולה של אלפי מטבעות ואולי יותר.
  • אפשרות אחרת היא שהוא רצה לעשות מחווה כלפי הצדוקים על מנת לזכות בתמיכתם. במטבעות היוונים היו שני אלמנטים: ההליניזציה של הקהילה, כאשר השם יווני והאותיות יוונית וכן העובדה שהוא כינה עצמו מלך ולא כהן גדול.

אולי שלומיציון המלכה[]

קיימת אפשרות ש שלומיציון המלכה עשתה זאת. אין עדות לכך כי במשך 9 שנות מלכותה הוטבעו מטבעות . נמצאה מטבע אחת, בעל עיצוב יהודי, עם אות אלפא בראשיתה אולי האת הראשון של שמה ביוונית :"אלכסנדרה. ייתכן כי היא רצה להשביע את זרמים שונים באוכלוסייה ולכן בחרה להטביע על המטבעות בעלות הסגנון היווני הטבע בעלת סגנון יהודי.

הורקנוס השני[]

דוד לוין, חוקר מטבעות מקדומים, סבור כי זו ה"אפשרות מעניינת מאד". היו לו סיבות אחדות לדחות את המטבעות היווניות:

  • כמו של שלומי ציון המלכה – לפייס את עדות שונות בעם, כגון הצדוקים והפרושים ובכך לגייס תמיכה בשלטונו.
  • סיבה אידיאולוגית, שכן הוא התנגד לנטיות ההלניסטיות של אביו ורצה לחזור לשלטון ככהן גדול. הנהגת המטבע היהודית עשויה להיות הוכחה לנצחון סגנון החיים היהודיים.
  • סיבה אפשרית אחרת: הכוח האמיתי בממלכת יהודה היה כבר בידי הקונסול הרומי פומפיוס, הוא זה אשר העדיף את הורקנוס על גביי אחיו אריסטובולוס ומינה אותו "כהן גדול". ייתכן כי הוא הורשה להטביע מטבעות אך וורק עם תוארו ככוהן גדול.

הפריבילגיה להורקנוס[]

כמה מילים על מטבעות בית חשמונאי, לקראת חנוכה תשע"ט בועז זיסו[]

כמה מילים על מטבעות בית חשמונאי, לקראת חנוכה תשע"ט בועז זיסו המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) מדי שנה, לקראת חג החנוכה מתעורר מחדש העניין בבית חשמונאי. הציבור סקרן לדעת עוד ועוד: כיצד השכילו החשמונאים להתמודד צבאית עם ה"יוונים" – הממלכה הסלבקית האדירה ? כיצד הפכו מקומץ מורדים חדורי אמונה לממלכה חזקה אשר שלטה על מרחב גיאוגרפי גדול ? מה הייתה מערכת היחסים של השליטים החשמונאים עם פלגים שונים באוכלוסיה היהודית ? אילו שרידים ארכיאולוגיים נותרו מן התקופה החשמונאית ? היכן ניצבה המצבה המפוארת שבנה שמעון על אחוזת הקבורה המשפחתית ? ועוד שאלות רבות ומעניינות..... מאחר ואני ארכיאולוג, עיקר תשומת הלב המחקרית שלי נתונה לתרבות החומרית, כלומר לשרידים נייחים וניידים שנותרו מתרבויות העבר. לכן בחרתי הפעם לכתוב כמה מילים על ממצא קטן אך מרתק: מטבעות החשמונאים. מטבעות אלה, נטבעו בכמויות גדולות בין השנים 37-129 לפנה"ס (לערך) בירושלים. הן אמנם קטנות בגודלן ועשויות ברונזה (מתכת זולה יחסית) אך מעבירות שורה של מסרים מרתקים. רוב הכתובות שעל המטבעות נכתבו "דעץ" - הכתב העברי הקדום, שלא שימש לצרכים יומיומיים בתקופה זו. הסיבות לבחירת כתב זה במטבעות נתונות לוויכוח במחקר. מטבעות בית חשמונאי אמנם נחקרו מאז ראשית המחקר, אך רבות השאלות שנותרו עדיין פתוחות וראוי להמשיך ולחקור אודותן. השליטים החשמונאים החלו לטבוע מטבעות רק כאשר מערכת היחסים הסבוכה עם השלטון הסלבקי איפשרה את המהלך הזה, שיש בו אמירה ברורה של עצמאות וריבונות. הדבר התאפשר רק בראשית שנות העשרים של המאה השניה לפנה"ס, בימי יהוחנן הורקנוס הראשון, כלומר קרוב לארבעים שנים אחרי פרוץ המרד. יהוחנן הורקנוס (104-135 לפנה"ס) טבע פרוטות שבצידן האחד מופיע שמו ותוארו: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", ובצידן השני מתואר דגם קרני שפע כפולות שביניהן ניצב רימון: סמל של שגשוג כלכלי וברכה. סמל מרשים זה מופיע גם בפרוטות של "יהודה הכהן הגדול וחבר היהודים" (ואין החוקרים מסוגלים לאמר בוודאות האם אלה מטבעות יהודה אריסטובולוס הראשון או השני...) וגם בפרוטות שטבע "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים", הוא אלכסנדר ינאי (76-103 לפנה"ס). בימי מלך זה, הגיעה המדינה החשמונאית לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. ינאי טבע מטבעות רבים מטיפוסים שונים; חלקם דו לשוניים: בצד אחד מופיעה הכתובת היוונית "של אלכסנדר המלך" סביב עוגן (אולי רמז להשתלטות המלך על ערי החוף) ובצד השני הכתובת העברית "יהונתן המלך" נתונה בין קרני כוכב. מקור כוכב בסמלים מלכותיים מקדוניים והוא מצוי למשל בקבורת משפחת אלכסנדר הגדול. ימי אלכסנדר ינאי זכורים לרעה בשל מלחמת האזרחים הקשה שהתחוללה ביהודה וגבתה קורבנות רבים. במשך רוב ימי שלטונו ינאי נאבק בפרושים, שהתנגדו לשלטונו. מערכת היחסים הסבוכה שלו עם הפרושים באה כנראה לידי ביטוי במטבעות שטבע, למשל בסדרה הגדולה הנושאת כתובת ארמית: "מלכא אלכסנדרוס שנת כ" ו"מלכא אלכסנדרוס שנת כה", שיש הרואים בה עדות לפשרה עם הפרושים. ביטוי מעניין אחר בסדרה מיוחדת של מטבעות שנטבעו בימי ינאי על גבי מטבעות קודמים של המלך: בסדרה זו שינה המלך במכוון את אופן כתיבת שמו: לא עוד "יהונתן" אלא "ינתן", אולי מתוך רצון להשמיט את אותיות שם ה'. דגם נוסף המופיע על גבי מטבעות יהוחנן הורקנוס ועל מטבעות אלכסנדר ינאי הוא פרח השושן – המסמל אולי את המיטבעה הירושלמית, ומוכר כבר בתקופה קדומה יותר - במטבעות יהודה מהתקופה הפרסית. ימיו של אחרון השליטים החשמונאיים, מתתיהו אנטיגונוס (37-40 לפנה"ס), עמדו בסימן מלחמתו בהורדוס המלך. המתמודדים נתמכו על ידי מעצמות יריבות: אנטיגונוס נתמך על ידי הפרתים והורדוס נתמך על ידי רומא. כל צד ניסה להציג עצמו כשליט לגיטימי וחזק ועשה מאמץ להרשים את הציבור באמצעות מטבעותיו. מסיבה זו אנטיגונוס טבע סדרה של מטבעות גדולים, יפים ומרשימים, בהם הציג את שמו ואת תארו (מלך וכהן) ביוונית ובעברית. בימיו האחרונים, כאשר התבצר אנטיגונוס בירושלים והורדוס צר על העיר, הציג במטבעותיו אחרון השליטים החשמונאים שני כלים הקשורים למקדש שהיה אסור לתאר: מנורה ושולחן לחם הפנים. נסיונו לרומם את רוח העם ברגעי המצור הקשים לא עלה יפה, וירושלים נפלה לידי הורדוס. לסיום, כדאי לשים לב שאנו נתקלים בסמלים המופיעים במטבעות החשמונאים ביום-יום, במטבעות מדינת ישראל: מטבע "עשר אגורות" נושא עליו את המנורה של אנטיגונוס ומטבע "שני שקלים" נושא עליו את דגם קרני השפע שביניהן רימון, אותו מצאנו במטבעות יהוחנן, יהודה, יהונתן ומתתיה.

זיהוי המטבעות שבתמונה (צילום: בועז זיסו):

  1. פרוטה של יהוחנן הורקנוס: השלמת הכתובת בתוך הזר: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים".
  2. פרוטה של אלכסנדר ינאי: השלמת הכתובת בתוך הזר: "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים"
  3. פרוטה של ינאי: ניתן להשלים את הכתובת: "יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים"
  4. פרוטה של ינאי. כתובת יוונית מקיפה את העוגן: "של אלכסנדר המלך"
  5. פרוטה של ינאי, עליה כתוב: "ינתן הכהן הגדול וחבר היהודים". שימו לב לשרידי הטביעה הקודמת בפינה הימנית התחתונה, SILE. אותיות אלה נותרו מן המילה היוונית BASILEU, "של המלך...".
  6. פרוטה "ירודה" של אלכסדנר ינאי. במהלך ימי שלטונו נטבעו כמויות עצומות של מטבעות. חלק גדול מהן מרושלות, ויש בהן אך מעט רמזים לדגם השלם.
  7. מטבע ברונזה גדול של מתתיהו אנטיגונוס. הכתובת העברית הסובבת את קרני השפע היא "מתתיה הכהן הגדול וחבר היהודים".
  8. מטבע ברונזה בינוני של מתתיהו אנטיגונוס. השלמת הכתובת העברית המקיפה את קרן השפע היא "מתתיה הכהן הגדול".
  9. פרוטה של מתתיהו אנטיגונוס. הכתובת בתוך הזר מופיעה בכתב ראי: "מתתיה".
47572954 2119861114742682 8912254080630390784 o.jpg

המקור: אתר facebook של המחלקה ללימודי ארץ ישראל של אוניברסיטת בר אילן

הערות שוליים[]

    1. מטבע אחד, עם דמות אלילית במשקל 3.88 גרםאשר מיוחס לנחמיה מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל
    2. מטבע שנמצא בחפירות בית צור, ובו הכותבת "יהד" והשם "יחזקאל" - כנראה כהן גדול מימי תלמי המלך
    3. מעזה, ובה הכתוהת "יהו" וגם עם ציור של דמות אלילית מקור:אברהם א.רייפנברג
  1. ‏ ' רייפנברג, מטבעות היהודים, ירושלים 1947 , עמ' 34-33 , מס a6-4‏

קישורים חיצוניים[]

  • אברהם א. רייפנברג, מטבעות ניהודים, הומאת ראובן מס, ירושלים, תשל"א מהדורה מכוונת האתר דעת
  • אריה קינדלר , מטבעות החשמונאים - שתי סוגיות, מתוך "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, חוברת מספר 59, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ניסן תשנ"א, מארס 1991 - סוגיית ראשית הטביעה החשמונאית (המחבר סבור שיש ליחסה ליהוחנן הורקנוס הראשון), וסוגית שיוכם של מטבעות 'ינתן' הכהן הגדול (המחבר סבור שיש לשייכם לאריסטובולוס השני).
Advertisement