מקור נוכחי רוטר נט

53e0872164a016e7.jpg

שברי כלי חרס שגילה מפקח רשות העתיקות במהלך העבודות הנרחבות של חברת נתיבי ישראל בפרויקט כביש 1 החדש לפני מספר חודשים, הביאו לחפירה ארכיאולוגית, שבמסגרתה נחשף יישוב מסוף תקופת הבית השני אשר לא היה ידוע, ובאחד מבתיו מטמון נדיר. המטמון, אשר נשמר בקופה מחרס, כלל 114 מטבעות ברונזה, המתוארכים לשנה הרביעית למרד הגדול נגד הרומאים. מרד זה הוביל לחורבן הבית, ב-ט' באב לפני כ-2000 שנה. לדברי פבלו בצר ואייל מרקו, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון, שנראה כי הוטמן חודשים ספורים לפני חורבן ירושלים, מאפשר הצצה לחיים היהודיים בפרברי ירושלים בסוף המרד. נראה שמישהו כאן חש את הסוף קרב והחביא כאן את רכושו, אולי בתקווה לאסוף אותו בימים שקטים יותר". על כל המטבעות טבוע מצד אחד גביע וסביבו הכיתוב "לגאלת ציון" ובצד השני מתואר דגם הכולל אגד לולב בין שני אתרוגים. סביב הדגם הזה מופיע הכיתוב "שנת ארבע", כלומר השנה הרביעית של המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים (שנת 69/70 לספירה). המטמון היה מוסתר בפינתו של חדר, יתכן שבתוך נישה בקיר, או שהיה שקוע ברצפה. במהלך החפירה הארכיאולוגית נחשפו שני חדרים נוספים וחצר השייכים לאותו המבנה. המבנה נבנה במאה ה-1 לפני הספירה, והוא נחרב בשנת 69 או 70 לספירה, במהלך דיכויו של המרד הגדול. בראשית המאה ה-2' לספירה, חזרו להשתמש בחלק מן המבנה לתקופה קצרה ,שהסתיימה עם חורבן היישוב היהודי ביהודה כתוצאה ממרד בר-כוכבא. עדות לכך הם שלושה קנקנים שלמים שהתגלו שקועים ברצפת החצר.

נראה כי תושביו של כפר זה, כמו מרבית הכפריים היהודים ביהודה, לקחו חלק פעיל בשתי המרידות הגדולות נגד הרומאים - המרד הגדול ומרד בר כוכבא. כתוצאה מהשתתפות זו נחרב המקום פעמיים, ולא נושב מחדש.

ברשות העתיקות ובחברת נתיבי ישראל בוחנים אפשרות לשמר את שרידי הכפר במסגרת פיתוח הנוף בשולי הכביש.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.