תמונת היום: Salvo Jeoshua Parrucca מיהודי העיר פלרמו בסיציליה הציע צלחת זו למכירה - הנה ההצעה באנגלית:Passover Seder Plate painted by hand in Sicily (Palermo) interested parties may contact me in private. Passover Seder Plate painted by hand in Sicily. For inquiries please contact me in private.
מייל יומי, יום חמישי, ז' אדר ב' תשע"ו, מספר 73
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..
על "פרשגן", "שבת זכור" ועל זכירת העמלק[]
מנויים הרבים של "בסוד שיח",בארץ ובחו"ל,יכולים להעיד, כי אני ממעט להמליץ על ספרים, יהיו מחבריהם אשר יהיו.הפעם אחרוג ממנהגי זה, כדי להמליץ בכל פה על ספרו של חמדת לבבי, הרב ד"ר רפאל [רפי] פוזן שליט"א: "פרשגן" על תרגום אונקלוס. זה עתה יצא לאור הכרך השלישי על ספר ויקרא , וכל מי שמתייחס בכובד ראש ל"לשניים מקרא ואחד תרגום", ייתענג על הספר הזה במלוא פיו.הרב פוזן החל את לימודיו בישיבת הישוב החדש, משם עבר בברכת ה"סטייפלר" לישיבת כרם ביבנה וממנה לישיבת סלבודקה בבני ברק.במוצאי שבת פרשת ויקהל, הושק הכרך החדש בהתכנסות מרשימה בישיבת כרם ביבנה, שבה נטלו חלק כל המי ומי שליוו את הרב פוזן בתחנות השונות של לימודיו ועשייתו התורנית. את המעמד המרגש כיבדו בנוכחותם: הדיין יצחק דב ברגר [סלבודקה] שהגיע במיוחד מלונדון, הרבנים החשובים הרב מרדכי גרינברג [ראש ישיבת כרם ביבנה] , הרב ישעיהו הדרי, הרב סיני אדלר, הרב ד"ר מאיר רפלד, חבריו הקרובים מתקופת לימודיו בכרם ביבנה והרשימה ארוכה ארוכת כולם שליט"א.
שבת זכור - הרבי מקוצק שאל את ה"חידושי הרי"ם", מדוע תיקנו לקרוא את פרשת מחיית עמלק דווקא בשבת שלפני פורים ולא ביום חול? ענה לו הרי"ם, מסתמא, משום שבפרשת זכור נאמר "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך מסביב" ו"בהניח" מרמז על מנוחת השבת, שהרי אין מנוחה כמנוחת שבת. אמת-הסכים הרבי מקוצק- והוסיף: מיהודי אמיתי אפשר לשמוע תורת אמת. [עיטורי תורה]
"ויקר - אלו תפילין" : בפורים שנת תרמ"ו היה הראי"ה קוק זצ"ל כבר סמוך על שולחן חותנו המיועד האדר"ת זצ"ל.קנה האדר"ת לחתנו מתנה לפורים - שלושה זוגות תפילין. של רש"י, של ר"ת ועוד תפילין קטנים כדי שיוכל להניחם תחת הכובע. האדר"ת החשיב ביותר את חתנו הצעיר, והיה אומר : בחרתי לי חתן שאיני מגיע לקרסוליו.
בשנות מגורי הראי"ה קוק זצ"ל ביפו , הנה בימי הפורים רבתה השמחה בביתו, בניצוחם של חסידי ברסלב, שזה עתה עלו מרוסיה. הללו רקדו על השולחן ולקול השירה והצהלה נמשכו רבים והגיעו לבית הרב, ובין ריקוד לריקוד דרש הרב בפני הבאים מעניינו של היום וכל פעם הפסיק ושתה "לחיים" והירבה לחדש על גדולת היום וקדושתו.[ על פי דברי תלמידו הרמ"צ נריה זצ"ל ]
ועיקר הישועה בפורים באה בזכות היות בני ישראל באחדות . נקהלו ועמד על נפשם, דבזה שהתאחדו באגודה אחת ביטלו כוחו של המן , ובזכות האחדות יימחו העמלקים של דורנו וליהודים תהיה אורה ושמחה. שבת שלום ומבורך .
שאול שיף
על מקום קבורתו של משה רבינו[]
נבי מוסא
ביקור בנבי מוסא
נבי מוסא - מראה כללי - המקור:הויקיפדיה העברית, צילמה:תמר הירדני
ז'אבו ארליך מעלה השערה מענינת על הקשר בין נבי מוסא במדבר יהודה לבין מקום קבורתו - הלא ידוע - של משה רבינו בהר נבו. המאמר פורסם ב-17 בינואר 2011, ב-ארץ מקרא / זאב ח' ארליך
- קרא כאן את המאמר משה ויהושע – בין מזרח ומערב - להלן קטע ממנו:
'נבי מוסא' במערב ו'נבי יושע' במזרח ?
והנה, מבט במפה מגלה לנו כי את 'קברו' של משה מציינים המוסלמים במערב הירדן – באתר הנמצא ק"מ ספורים מדרום-מערב ליריחו, הנקרא בפי הערבים לא פחות מאשר 'נבי מוסא', ואילו את 'קברו' של יהושע בן נון מראים דווקא ממזרח לירדן – באתר הנמצא ק"מ ספורים מצפון-מזרח לעיירה א-סאלט על הרכס שממזרח לבקעת הירדן, והנקרא בפי הערבים לא פחות מאשר 'א-נבי יושע',או 'נבי הושע'.
נכון הוא שקיימים כמה אתרים בשם 'נבי יושע' ממערב לירדן (אם כי חלקם איננו מצוי כלל ב'גבול נחלתו', נחלת שבט אפרים), ונכון הוא ש'מה כבר ניתן לצפות ממסורות עממיות בין שבטי נוודים נבערים מדעת' ואמירות כיו"ב, אך, בכל זאת, גם ה'נבערים מדעת', היודעים על דמויותיהם של משה ושל יהושע, יודעים, אל נכון, כי הללו נקברו איש במקומו: זה ממזרח לירדן וזה ממערב לו…
היאך, אם כן, מצוינים 'קבריהם' באתרים הפוכים ומנוגדים ?
'ציונים' ולא קברים
נראה שאת ההסבר המניח את הדעת נתן כבר יוסף ברסלבסקי-ברסלבי.
תחת כותרת מאמרו 'מצבות ענק על קברים קדושים ואבותינו ה"ענקים" ', הוא עורך מערכה גדולה בעניין קברי קדמונים הגדולים ממידת-אדם, 'קברי ענקים'. שם הוא מציין, כי: "בעומדי על יד המקאם הזה (נבי הושע הסמוך לא-סלט במזרח הירדן, זח"א), בגובה של 1086 מ' מעפה"י, נוכחתי לדעת כי 'המסורת' אשר בידי השומר הממונה על 'נבי הושע' יש לה על מה 'שתסמוך': לפני העולה מן העיר סלט אל המקום הזה מתגלים פתאום יריחו וכל עמק הירדן הדרומי, כשהם נשקפים מעומק של 1460 מ' ויותר, על כן בחרו תושבי הסביבה בזמן מן הזמנים מקום-מצפה נפלא זה כדי לציינו ב'מקאם' לזכר נצחונו של יהושע על יריחו. במקומות אחרים כבר עמדתי על התופעה של צמיחת 'מקאמים' בנקודות-מצפה נישאות, מהן יראה הצופה לראשונה מקומות מקודשים למרחוק. כאן עלינו להוסיף ולומר כי נבי הושע נכלל בסוגי ה'מקאמים' האלה".
"עמיתים לטיולים" מעפילים להר גדיר הצופה על בקעת הירדן וצפון השומרון[]
'עמיתים לטיולים' מעפילים להר גדיר הצופה על בקעת הירדן וצפון השומרון בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת ויקרא, ח' אדר ב' תשע"ו (18.3.16)בהובלת מאיר רוטרבאישור צה"ל
נקודת המפגש: במחסום תיסיר, ליד הפילבוקס => סעו לשם עם Waze: https://waze.to/li/hsv9pym4wx הוראות הגעה: מכביש הבקעה - ציר 90 פונים מערבה לדרך אלון - כביש מס' 578, לאחר נסיעה של כ-5.5 ק"מ שוב פונים מערבה לכביש 5799 נוסעים כ-7.5 ק"מ
- 06:15 שחרית
- 06:45 תחילת ההליכה
- 13:45 סיום משוער
זהו מסלול מעגלי רגלי לעבר פסגת רכס הגדיר (טיפוס של כ-500 מטרים). נבקר בחורבת עינון המזוהה עם תבץ המקראית. לאחר מכן נסבוב את מרגלות הרכס ונבקר בחורבת ירזה. נתחיל את הטיול למרגלות הר בזק, ראס רמלי והמצודה של בורג' אל מליח, כדי להעפיל לפסגתו של הר גדיר. הראות צפויה להיות מעולה לאחר הגשמים וזה אחלה יום להיות בפסגת הגדיר, שממנה ניבטים רכסי נח"ל עירית, הטמון, הכביר, אום זוקא, הבקעה, רכס חורייש, הר עיבל ובקעות מוריקות בצפון מזרח השומרון. בדרך נעבור במערת קבורה ביזנטית עם אבן גולל מקורית, של מישהו שרצה להיקבר מול הנוף, ונרד לעמק טובאס אל חורבת עינון המזוהה לפי חלק נכבד מהדעות עם תבץ המקראית, בה אבימלך חטף פלך רכב מאישה בראשו. נקיף ממזרח את הר גדיר ונעבור בחורבה הרומית ביזנטית של ירזה, אולי העיר אשר שבנחלת מנשה.
מסילת ברזל לא-פעליה - תצפית משוהם[]
חולדים, שברי חרס, סוללת מצור ועיר אבודה[]
שיטת סקר חדשה וחפירות בתל עיטון, פרופ' אברהם פאוסט ויאיר ספיר
התל ושטחי החפירות
הרצאתם של פרופ' אברהם פאוסט ויאיר ספיר, "חולדים, שברי חרס, סוללת מצור ועיר אבודה: שיטת סקר חדשה וחפירות בתל עיטון", כחלק הכנס המחלקתי ה 36- של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה לכבוד פרופ' זאב ספראי. הכנס התקיים בל' באדר א' תשע"ו, 10 במרץ 2016, באוניברסיטת בר-אילן.
תל עיתון נמצא בעמק תלם, בדרום מזרח השפלה, 10 ק"מ דרומית ל-לכיש ליד מושב שקף. יאיר ספיר, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו, חקר את תהליכי היווצרותם של אתרים ארכאולוגיים. בין השאר, נבדקה השפעתו של החולד (חיה) על עלאתם של החרסים על פני השטח. נבדק תוכן של כ-100 תלים שנוצרו על-ידי החולדות באזור הדרומי של התל: בתוכו ומחוצה לו. באופן לא מפתיע התברר שמספר החרסים בתלוליות החרסים בתל עולה על מספרן בתלוליות מחוץ לתל.
באזור מצפון-מערב לתל (מחוצה לו) נמצא במספר רב של תלוליות חרסים, כולל שפות, מתקופת הברזל. אז עלתה ההשערה שהייתה פעילות אינטנסיבית של בני-אדם גם בשטח מחוץ לתל. ואז בוצע חתך מראש התל עד השטח המישורי שבו התגלו התלוליות. במרבית התלוליות במישור מספר החרסים בתלוליות מצפון-מערב לתל היה כמו בראש התל והרבה יותר מאשר בשטחים האחרים מחוץ לתל.
במקביל חיפשנו עדויות לפעילות אנושית באזור מסביב לת שלא דווח קודם על קיום אתר ארכאולוגי. ואכן מצאנו שרידים לפעילות אנושית, באפיקי הואדיות, היכן שהיו שטפונות בחורף. ואז עלתה ההשערה שהיה יישוב בתחתית התל, אשר "נחתך" במרוצת השנים על-ידי התוואי הנוכחי של נחל אדוריים.
בעונת החפירה הבאה עשינו חפירה יסודית יותר. מתחת לשכבה העליונה נמצא אוסף גדול של חרסים. כנראה הייתה פעילות אנושית רבה. רק התלוליות של החולדות גילו מה היה בעומק מתחת לאדמה. נמצא סיגים, פסולת מתחת לאדמה. כל זה עלה בתוך התלוליות. לפי המימצאים מעלים את ההשערה כי מדובר ב"אזור תעשיה". השטח עבר חריש במשך השנים ולכן לא נמצא למעלה כמעט כלום.
הוצע גם לבדוק את נפח התלוליות. ואז התגלה רצועת אדמה שבה לא היו כלל תלוליות. ההשערה הראשונה הייתה שזו הייתה "סוללת-מצור אשורית" שהגיע מתחתית התל לראשו (כמו שהתגלה בלכיש). בראש התל התגלה מבנה ובו עשרות שרידי חיצים.
השילוב של התופעות מצביע על מימצאים חדשים. ייתכן כי סקר של תלוליות של חולדים יכול לספק מידע רב והפוטנציאל הוא רב מאד. יתרונות רבים יש לסקר כזה והוא גם זול יחסית לשיטות אחרות.
