(יצירת דף עם התוכן "'''מייל יומי, יום חמישי, י'ד אדר ב' תשע"ו, "פורים", מספר 79'''{{ש}}") תגית: sourceedit |
אין תקציר עריכה תגית: sourceedit |
||
| (32 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | |||
'''מייל יומי, יום חמישי, י'ד אדר ב' תשע"ו, "פורים", מספר 79'''{{ש}} |
'''מייל יומי, יום חמישי, י'ד אדר ב' תשע"ו, "פורים", מספר 79'''{{ש}} |
||
| + | '''עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..'''{{ש}} |
||
| + | * [http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99,_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99,_%D7%99%27%D7%93_%D7%90%D7%93%D7%A8_%D7%91%27_%D7%AA%D7%A9%D7%A2%22%D7%95,_%22%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%22,_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_79 '''לקריאה ברורה יותר הקש כאן'''] |
||
| + | '''על בית הכנסת/ישיבה''' - |
||
| + | <div style="direction: ltr;"> |
||
| + | '''אירועי הישיבה''' |
||
| + | * '''2012''' The IjCCC delivers a Torah scroll to Chavurah Ner Tamid Palermo, the first modern liberal congregation in Sicily. |
||
| + | * '''2012''' Ner Tamid del Sud community member Alessandro Yosef becomes the first anousim studentto become Bar Mitzvah in Calabria. |
||
| + | |||
| + | * [http://blogs.timesofisrael.com/cavalluccio-after-liberal-jewish-movement-puts-in-ten-years-work-orthodox-rabbis-discover-italian-bnei-anousim/ המקור] |
||
| + | </div> |
||
| + | אולי בסימן '''וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם''' (מגילת אסתר ח', י"ג) - ראו את מאמרו של דר' איתמר ורהרטיג מטה {{ש}} |
||
| + | [[קובץ:RISHON_YESHIVA_MESCHITTA_NER_TAMID_PALERMO.jpg|thumb|250px|ימין|'''תמונת היום''' - ישיבת נר תמיד בפלרמו - סיציליה - '''הישיבה הראשונה באי מאז גירוש היהודים בשנת 1492 ''']] |
||
| + | |||
| + | ==לפרשת השבוע: "מי יעלה בהר ה'== |
||
| + | מתוך העלון לשבת "שבתון - למשפחה היהודית |
||
| + | [[קובץ:מי_יעלה_בהא_ה.png|thumb|579px|מרכז|]] |
||
| + | |||
| + | |||
| + | ==מגילת אסתר:לוח זמנים== |
||
| + | מאת: הרב יאיר הס - ישיבת קדומים |
||
| + | {{תמונה רחבה|יאיר_הס_מגילת_אסתר.jpg|1000px|}} |
||
| + | |||
| + | '''הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את הלוח במלואו''' |
||
| + | |||
| + | =="ורבים מעמי הארת מתיהדים== |
||
| + | לאחר שהתהפך הגלגל, מרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות, וליהודים היתה אורה ושמחה, והפרק מסתיים במילים: "ורבים |
||
| + | מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם" (אס' ח יז). "מתיהדים" היא מילה יחידאית, ובלשון ראב"ע - מילה זרה, |
||
| + | ומה פשרה?רש"י אומר: מתגיירים. אולם האם כך מתגיירים, מפני פחדהיהודים? |
||
| + | |||
| + | הגמרא ביבמות (כד ע"ב) אומרת: "ר' נחמיה אומר: אחד גירי |
||
| + | אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינם |
||
| + | גרים". אמנם הלכה כדברי האומר, כולם גרים הם, אך זהו |
||
| + | רק בדיעבד, אך לכתחילה אין מקבלים גר שלא לשם שמים. |
||
| + | בעלי התוספות )שם ד"ה "לא בימי"( נזקקו לשאלה זו, ולאחר |
||
| + | ששאלו מן הגרים שבימי דוד, ענו: "ויש לומר, דמעצמם נתגירו, |
||
| + | כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר: 'ורבים מעמי הארץ מתיהדים'". |
||
| + | משמע שלא היו גרים באמת, אלא נספחו לעם ישראל מעצמם. |
||
| + | וראה גם פירוש דעת מקרא שהביא ביאור: "מתראים כיהודים |
||
| + | או מתראים כאוהבי יהודים ודורשי טובתם". |
||
| + | |||
| + | נמצא שלפנינו שתי שיטות. עפ"י רש"י התגיירו ממש, ועפ"י |
||
| + | התוספות נספחו לעם ישראל. |
||
| + | מן הרמב"ם עולה לכאורה שיטה שלישית, וזו לשונו בהלכות |
||
| + | איסורי ביאה פי"ג יד: |
||
| + | אל יעלה על דעתך, ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה |
||
| + | מלך ישראל שנקרא ידיד ה', נשאו נשים נוכריות בגיותן, |
||
| + | אלא סוד הדבר כך הוא, שהמצווה הנכונה, כשיבוא הגר |
||
| + | או הגיורת להתגייר, בודקים אחריו שמא... לפיכך |
||
| + | לא קבלו בית-דין גרים כל ימי דוד ושלמה... ואף |
||
| + | על פי כן היו גרים הרבה מתגירים בימי דוד ושלמה |
||
| + | בפני הדיוטות, והיו בית-דין הגדול חוששים להם, |
||
| + | לא דוחים אותם אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבים |
||
| + | אותם עד שתראה אחריתם. |
||
| + | |||
| + | הרי לפנינו מעין מצב ביניים של גרים תלויים ועומדים, |
||
| + | לראות מה תהא אחריתם. אמנם מן ההלכה הבאה ברמב"ם משמע |
||
| + | שבדיעבד "אפילו חזר ועבד כו"ם, הרי הוא כישראל מומר |
||
| + | שקדושיו קדושין". |
||
| + | בכל זאת לכתחילה זהו גר בעייתי שעומד למבחן. |
||
| + | |||
| + | אכן הרמב"ם לא הזכיר כאן את גרי מרדכי ואסתר, אך לכאורה |
||
| + | גם דינם של אלו כדין הגרים בימי דוד שגם הם "שמא מן |
||
| + | הפחד חזרו". ואולי זו הסיבה שנזכר כאן ביטוי מיוחד - |
||
| + | "מתיהדים" כנזכר לעיל, שכן מבטא הוא את הרעיון שזוהי |
||
| + | גרות לא מושלמת. |
||
| + | |||
| + | לאור זאת נראה להציע הסבר לאמור בהמשך המגילה, וכך נאמר: |
||
| + | "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם |
||
| + | ולא יעבור, להיות עשים את שני הימים האלה..." (ט כז). |
||
| + | |||
| + | מי הם הנלווים עליהם? אומר רש"י: "גרים העתידים להתגייר". |
||
| + | ואכן התיבה "נלוים" מופיעה בהקשר של גרים, כגון: "ונלוה |
||
| + | הגר עליהם, ונספחו אל בית יעקב" (יש' יד א); "ואל יאמר |
||
| + | בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר" (שם נו ג). |
||
| + | |||
| + | ויש לעיין בדבר, מדוע צריך לקבל את ימי הפורים לצורך |
||
| + | הגרים העתידיים, הרי אם פורים הופך להיות דין מחייב, |
||
| + | ממילא מי שיתגייר בעתיד, יחויב בכל דיני התורה ודיני |
||
| + | חכמים, כולל פורים? בעוד ש"זרעם" נזכר, כדי לומר שלא |
||
| + | קיבלו לאותו דור בלבד, אלא קיבלו את ימי הפורים כתקנה |
||
| + | קבועה לדורות, אך לאחר שקיבלו, ממילא גרים בכלל. ואם |
||
| + | כי שערי תירוצים לא ננעלו, אפשר לבאר כי הכוונה לאותם |
||
| + | "מתיהדים" שנזכרו לעיל. |
||
| + | |||
| + | הרי לפי הרמב"ם אותם "מתיהדים" צריכים בחינה, מה תהא |
||
| + | באחריתם. אם כן ניתן לומר, כי כשמרדכי ובית דינו קיבלו |
||
| + | עליהם את פורים כתקנה, צירפו אליהם גם את אותה קבוצה |
||
| + | של "הנלוים אליהם" כדי לחזק את הקשר שלהם לעם ישראל, |
||
| + | ובכך להבטיח להם אחרית טובה. יתר על כן, דווקא פורים, |
||
| + | שיש בו משום "אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם" )שם ט |
||
| + | א(, יכול להיות קשה לגר שבא מאותם שונאים, ויש צורך |
||
| + | לחזקו ולעודדו, כשהוא נזקק לחגוג את הניצחון על האויב. |
||
| + | |||
| + | נמצא, שהיה צורך מיוחד לצרף אליהם את המתייהדים הנלווים, |
||
| + | כדי שיצטרפו בלב שלם לעם ישראל ויהיו בכלל: "ונלוה הגר |
||
| + | עליהם, ונספחו אל בית יעקב", כפי שנזכר לעיל. |
||
| + | |||
| + | מכאן השלכה לימינו. גם בימינו יש גרים שמתגיירים מסיבות |
||
| + | שונות, מפני הטובה וכיוצא בזה, ואם כי בדיעבד גרים הם, |
||
| + | מן הראוי לחפש דרך לחזק את הקשר שלהם עם בית ישראל לדורותיו |
||
| + | ומורשתו. |
||
| + | * [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/vara.html דף שבועי - אוניברסיטת בר-אילן] |
||
| + | |||
| + | ==סקנדל הזקן הצה"לי== |
||
| + | מאת: הרב ישראל רוזן [http://www.zomet.org.il/_Uploads/1617.pdf שבת בשבתו בהוצאת מכון צומת] |
||
| + | |||
| + | {| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 120%; background:#c6dbf7; color:black; width:40em; max-width: 100%;" cellspacing="5" |
||
| + | | style="text-align: right;" | |
||
| + | |- |
||
| + | |זקן ארוך לי עד ברכיים / שפם ארוך לי אמתיים / היש צוהלת ושמחה |
||
| + | :כמוני מסכה חה חה (שיר ילדים לפורים, לוין קיפניס/נחום נרדי) |
||
| + | |||
| + | לתשומת לב, למרות סמיכות הזמן לפורים, השורות הבאות נכתבות ברצינות גמורה, וכך יש לקראן. |
||
| + | |- |
||
| + | | style="text-align: left;" | <small></small> |
||
| + | |} |
||
| + | '''על זה מפרקים קואליציה!"''' – כך שחו ראשי המפלגות החרדיות לראש הממשלה; "גזירות אנטיוכוס עבידו דבטלו (=עשויות להתבטל), אבל ביבי ובוגי וגדי ישארו לדראון עולם בספר דברי הימים של עם ישראל בעקבות גזירת גילוח הזקנים. לא היה כדבר הזה בתולדות צה"ל של נעיצת חרב בתורת משה ובמורשת ישראל". בפגישה נוספת של רבנים חרד"ליים עם שרינו נפתלי ואורי הם הביעו מורת רוח "מאזלת היד של 'הבית היהודי' אשר מוותר בקלות כה רבה על ה'מזוזת הבית', שהוא תג היחידה שלנו, ועל צביונו האמוני של צבא האומה. "ראו, כך הוסיפו, כמה נאים הגנרלים האיראניים בעלי הזקנים המטופחים, וכמה עזים לוחמי החיזבאללה העבדקניים, אשר ירשו את עזוזם משמשון העזתי בעל רעמת הזקן האגדי". וסיימה המשלחת בנימת יאוש: "ולא תהא כוהנת כפונדקית?" (מתוך אתר 'איגוד הספרים הצבאיים תש"ח/48'). |
||
| + | |||
| + | אעלה על הכתב את עצתי שאני מהרהר בה מאז פרוץ המשבר; כשם שיש תספורת צבאית מחייבת, וספרים צבאיים מופקדים על ביצועה, כך יוגדר זקן צבאי (2-3 דגמים. הפאות אחרי האוזניים). הזקן היציג ישלב בין ערכי היהדות מחד, וערכי המשמעת והאחידות הצבאית, מאידך. בעיני רוחי אני רואה את איור עשרת בני המן המזוקנים באחידות פרסית מדויקת להפליא. לא עוד פלאנגות זרוקי-שיער ופרועי פלמ"ח. |
||
| + | |||
| + | לדידי ברור, חד משמעית, שסוגיא זו לא תיגמר ללא חקיקה! לקידומה אציע לגייס את ארגוני הנשים אשר יעלו על נס את הקרבתן של החיילות המקבלות בהכנעה את גזירת איסוף השיער, אורכו ועיצובו; "ולא תהא כוהנת מגוייסת כפונדקאי ישיבתי"! |
||
| + | |||
| + | ואסיים באפיזודה המהופכת לתיזה שנשטחה עד כה; במלחמת יוהכ"פ שירתתי ברפידים. לא אשכח את תפילת ליל שבת החרישית באוירה קודרת ומדוכאת בעקבות מוראות הפלישה המצרית. לפתע נכנס לבית הכנסת המואפל עבדקן חב"די יצוק מראה, רחב כתפיים וזקן, במדי צה"ל ודרגות סגן אלוף על כותפותיו, וציציותיו משתפלות. והוא יושב בינינו הזוטרים והתפלל בדבקות. בעיני רוחי ראיתי את "חיילותיו של דוד המלך", ושבה אלי רוחי! |
||
| + | |||
| + | '''הסטוריית הגילוח הצבאי''' - זו ההזדמנות לשטוח לפני הקוראים את היסטוריית פקודת הגילוח הצה"לי שנוסדה על ברכי ההתחשבות בחיילים הדתיים ה...בלתי-מזוקנים, והושגה ביזע ובבת צחוק. ומעשה שהיה – כך היה; חותני, נתן גרדי ז"ל (מאבות ההתיישבות הדתית והפועל-המזרחי) גוייס לשורות ההגנה והתמנה עם ייסודו של צה"ל לראש השירות הדתי (שהפך לימים לרבנות הצבאית). באותה עת נחקקו פקודות-מטכ"ל ונושאי משמעת נקבעו תחת זרועו הקשוחה של ראש ענף משמעת דאז, חניך האסכולה הבריטית הקפדנית. באותם ימים, טרום מכונות הגילוח החשמליות, חיילים שומרי מצוות התגלחו במשחת משעי המאכלת את שיער הפנים בשיטה כימית, ובאותה הזדמנות גם חורכת את העור. הקצין 'הבריטי' דרש גילוח יומיומי, כמשמעת חיילית, ללא הבדל דת; "דינה של משחת משעי כדינו של משחת סכין גילוח", הלם על שולחן המטכ"ל, ולא שעה להפצרות ראש השירות הדתי שטען שאי אפשר לשרוף את פני הדתיים! "תביאו הוכחות!" – סיכם הרמטכ"ל, ומיהר לקרבות הקסטל. |
||
| + | |||
| + | לישיבה הבאה הגיע הקמ"ר (=קצין משמעת ראשי) מצויד בקלסר ובו תוצאות בדיקות מעבדה אמינה לפיהן אין בעיה בתגלחת יומיומית למשעי. נענה חותני ואמר: "אספר לכם סיפור! מעשה באשה שנדחקה לבית הרבי והגישה לו פתקא לשלום בית. בעלה עזבה לאנחות! 'הוא יחזור בקרוב' – ברך הרבי. שמע המשמש בחוץ והפטיר: "ואני אומר לך שהוא לא יחזור!". שבה בבכיה אל הרבי ובפתקא נוספת התלוננה על המשמש. שוב בירכה הרבי 'יחזור במהרה!' ושוב ניבא המשמש: 'לא יחזור'. לאחר הפעם השלישית הזעיק הרבי את המשמש וגער בו נמרצות; 'היתכן'? נענה המשמש ואמר: רבי, אתה רואה את הפתקא המונחת לפניך, אבל אני רואה את הפנים, איך היא נראית!...". והרמטכ"ל הכריע: צודק גדרי! יש פטור לדתיים מתגלחת יומיומית. כחייל נח"ל-הסדר בשנות ה-60 אני מאשר וחושף: קבלנו אבקת משעי בבקו"ם, ולא תמיד הרס"ר החזיק חשבון מי התגלח אתמול ומי שלשום... |
||
| + | |||
| + | (נכתב במוצ"ש ויקרא) |
||
| + | |||
| + | ==מצגות נוף מצפון-מזרח השומרון== |
||
| + | [[קובץ:גדיר_בפועל_18.3.16.jpg|thumb|650px|מרכז|מפת הטיול]] |
||
| + | מסיור הר גדיר וחירבת ירזא עם "עמיתים לטיולים" {{ש}} |
||
| + | [[עמיתים לטיולים]] מעפילים להר גדיר הצופה על בקעת הירדן וצפון השומרון התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת ויקרא, ח' אדר ב' תשע"ו (18.3.16) בהובלת מאיר רוטר{{ש}} |
||
| + | '''תיאור המסלול המתוכנן''' - זהו מסלול מעגלי רגלי לעבר פסגת רכס הגדיר (טיפוס של כ-500 מטרים). נבקר בחורבת עינון המזוהה עם תבץ המקראית. לאחר מכן נסבוב את מרגלות הרכס ונבקר בחורבת ירזה. נתחיל את הטיול למרגלות הר בזק, ראס רמלי והמצודה של בורג' אל מליח, כדי להעפיל לפסגתו של הר גדיר. הראות צפויה להיות מעולה לאחר הגשמים וזה אחלה יום להיות בפסגת הגדיר, שממנה ניבטים רכסי נח"ל עירית, הטמון, הכביר, אום זוקא, הבקעה, רכס חורייש, הר עיבל ובקעות מוריקות בצפון מזרח השומרון. בדרך נעבור במערת קבורה ביזנטית עם אבן גולל מקורית, של מישהו שרצה להיקבר מול הנוף, ונרד לעמק טובאס אל חורבת עינון המזוהה לפי חלק נכבד מהדעות עם תבץ המקראית, בה אבימלך חטף פלך רכב מאישה בראשו. נקיף ממזרח את הר גדיר ונעבור בחורבה הרומית ביזנטית של ירזה, אולי העיר אשר שבנחלת מנשה. |
||
| + | '''תמונות=''' |
||
| + | '''באדיבות אופיר רוזנבלט''' |
||
| + | <gallery type="slideshow" widths="650" position="center"> |
||
| + | Bjkhtk3656.JPG |
||
| + | Bjkhtk3637.JPG |
||
| + | Bjkhtk3619.JPG |
||
| + | Bjkhtk3616.JPG |
||
| + | Bjkhtk3597.JPG |
||
| + | Bjkhtk3582.JPG |
||
| + | Bjkhtk3568.JPG |
||
| + | Bjkhtk 3655.JPG |
||
| + | Bjkhtk 3601.JPG |
||
| + | Bjkhtk 3576.JPG |
||
| + | </gallery> |
||
| + | * תמונות נוספות ראו הקישו על הקישור [https://photos.google.com/share/AF1QipM4Vb3dfBafh-NwLIsiGYKAN7bBjnM-wp9ULO161ZC8wzGG-IZJ9OJGRQ4TKTgcKg?key=Z1VxV2lxSW16UFlRRVJtLTdLWW9mTTVpc09QOGdB אופיר רוזנבלט] |
||
| + | |||
| + | '''באדיבות אלכסנדר ליס''' |
||
| + | <gallery type="slideshow" widths="650" position="center"> |
||
| + | Alexander Lysyi 4324.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4347.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4397.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4405.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4372.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4342.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi4336.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4310.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4304.jpg |
||
| + | Alexander Lysyi 4295.jpg |
||
| + | </gallery> |
||
| + | |||
| + | |||
| + | * תמונות נוספות ראו הקישו על הקישור[https://picasaweb.google.com/107377685107886813696/WXUUDF?feat=directlink אלכסנדר ליסי] |
||
| + | [[קטגוריה:מייל יומי - 2016]] |
||
גרסה אחרונה מ־13:44, 23 במרץ 2016
מייל יומי, יום חמישי, י'ד אדר ב' תשע"ו, "פורים", מספר 79
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..
על בית הכנסת/ישיבה -
אירועי הישיבה
- 2012 The IjCCC delivers a Torah scroll to Chavurah Ner Tamid Palermo, the first modern liberal congregation in Sicily.
- 2012 Ner Tamid del Sud community member Alessandro Yosef becomes the first anousim studentto become Bar Mitzvah in Calabria.
אולי בסימן וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, מִתְיַהֲדִים--כִּי-נָפַל פַּחַד-הַיְּהוּדִים, עֲלֵיהֶם (מגילת אסתר ח', י"ג) - ראו את מאמרו של דר' איתמר ורהרטיג מטה
תמונת היום - ישיבת נר תמיד בפלרמו - סיציליה - הישיבה הראשונה באי מאז גירוש היהודים בשנת 1492
לפרשת השבוע: "מי יעלה בהר ה'[]
מתוך העלון לשבת "שבתון - למשפחה היהודית
מגילת אסתר:לוח זמנים[]
מאת: הרב יאיר הס - ישיבת קדומים
הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את הלוח במלואו
"ורבים מעמי הארת מתיהדים[]
לאחר שהתהפך הגלגל, מרדכי יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות, וליהודים היתה אורה ושמחה, והפרק מסתיים במילים: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם" (אס' ח יז). "מתיהדים" היא מילה יחידאית, ובלשון ראב"ע - מילה זרה, ומה פשרה?רש"י אומר: מתגיירים. אולם האם כך מתגיירים, מפני פחדהיהודים?
הגמרא ביבמות (כד ע"ב) אומרת: "ר' נחמיה אומר: אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינם גרים". אמנם הלכה כדברי האומר, כולם גרים הם, אך זהו רק בדיעבד, אך לכתחילה אין מקבלים גר שלא לשם שמים. בעלי התוספות )שם ד"ה "לא בימי"( נזקקו לשאלה זו, ולאחר ששאלו מן הגרים שבימי דוד, ענו: "ויש לומר, דמעצמם נתגירו, כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר: 'ורבים מעמי הארץ מתיהדים'". משמע שלא היו גרים באמת, אלא נספחו לעם ישראל מעצמם. וראה גם פירוש דעת מקרא שהביא ביאור: "מתראים כיהודים או מתראים כאוהבי יהודים ודורשי טובתם".
נמצא שלפנינו שתי שיטות. עפ"י רש"י התגיירו ממש, ועפ"י התוספות נספחו לעם ישראל. מן הרמב"ם עולה לכאורה שיטה שלישית, וזו לשונו בהלכות איסורי ביאה פי"ג יד: אל יעלה על דעתך, ששמשון המושיע את ישראל, או שלמה מלך ישראל שנקרא ידיד ה', נשאו נשים נוכריות בגיותן, אלא סוד הדבר כך הוא, שהמצווה הנכונה, כשיבוא הגר או הגיורת להתגייר, בודקים אחריו שמא... לפיכך לא קבלו בית-דין גרים כל ימי דוד ושלמה... ואף על פי כן היו גרים הרבה מתגירים בימי דוד ושלמה בפני הדיוטות, והיו בית-דין הגדול חוששים להם, לא דוחים אותם אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקרבים אותם עד שתראה אחריתם.
הרי לפנינו מעין מצב ביניים של גרים תלויים ועומדים, לראות מה תהא אחריתם. אמנם מן ההלכה הבאה ברמב"ם משמע שבדיעבד "אפילו חזר ועבד כו"ם, הרי הוא כישראל מומר שקדושיו קדושין". בכל זאת לכתחילה זהו גר בעייתי שעומד למבחן.
אכן הרמב"ם לא הזכיר כאן את גרי מרדכי ואסתר, אך לכאורה גם דינם של אלו כדין הגרים בימי דוד שגם הם "שמא מן הפחד חזרו". ואולי זו הסיבה שנזכר כאן ביטוי מיוחד - "מתיהדים" כנזכר לעיל, שכן מבטא הוא את הרעיון שזוהי גרות לא מושלמת.
לאור זאת נראה להציע הסבר לאמור בהמשך המגילה, וכך נאמר: "קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור, להיות עשים את שני הימים האלה..." (ט כז).
מי הם הנלווים עליהם? אומר רש"י: "גרים העתידים להתגייר". ואכן התיבה "נלוים" מופיעה בהקשר של גרים, כגון: "ונלוה הגר עליהם, ונספחו אל בית יעקב" (יש' יד א); "ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל ה' לאמר" (שם נו ג).
ויש לעיין בדבר, מדוע צריך לקבל את ימי הפורים לצורך הגרים העתידיים, הרי אם פורים הופך להיות דין מחייב, ממילא מי שיתגייר בעתיד, יחויב בכל דיני התורה ודיני חכמים, כולל פורים? בעוד ש"זרעם" נזכר, כדי לומר שלא קיבלו לאותו דור בלבד, אלא קיבלו את ימי הפורים כתקנה קבועה לדורות, אך לאחר שקיבלו, ממילא גרים בכלל. ואם כי שערי תירוצים לא ננעלו, אפשר לבאר כי הכוונה לאותם "מתיהדים" שנזכרו לעיל.
הרי לפי הרמב"ם אותם "מתיהדים" צריכים בחינה, מה תהא באחריתם. אם כן ניתן לומר, כי כשמרדכי ובית דינו קיבלו עליהם את פורים כתקנה, צירפו אליהם גם את אותה קבוצה של "הנלוים אליהם" כדי לחזק את הקשר שלהם לעם ישראל, ובכך להבטיח להם אחרית טובה. יתר על כן, דווקא פורים, שיש בו משום "אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם" )שם ט א(, יכול להיות קשה לגר שבא מאותם שונאים, ויש צורך לחזקו ולעודדו, כשהוא נזקק לחגוג את הניצחון על האויב.
נמצא, שהיה צורך מיוחד לצרף אליהם את המתייהדים הנלווים, כדי שיצטרפו בלב שלם לעם ישראל ויהיו בכלל: "ונלוה הגר עליהם, ונספחו אל בית יעקב", כפי שנזכר לעיל.
מכאן השלכה לימינו. גם בימינו יש גרים שמתגיירים מסיבות שונות, מפני הטובה וכיוצא בזה, ואם כי בדיעבד גרים הם, מן הראוי לחפש דרך לחזק את הקשר שלהם עם בית ישראל לדורותיו ומורשתו.
סקנדל הזקן הצה"לי[]
מאת: הרב ישראל רוזן שבת בשבתו בהוצאת מכון צומת
זקן ארוך לי עד ברכיים / שפם ארוך לי אמתיים / היש צוהלת ושמחה
לתשומת לב, למרות סמיכות הזמן לפורים, השורות הבאות נכתבות ברצינות גמורה, וכך יש לקראן. |
על זה מפרקים קואליציה!" – כך שחו ראשי המפלגות החרדיות לראש הממשלה; "גזירות אנטיוכוס עבידו דבטלו (=עשויות להתבטל), אבל ביבי ובוגי וגדי ישארו לדראון עולם בספר דברי הימים של עם ישראל בעקבות גזירת גילוח הזקנים. לא היה כדבר הזה בתולדות צה"ל של נעיצת חרב בתורת משה ובמורשת ישראל". בפגישה נוספת של רבנים חרד"ליים עם שרינו נפתלי ואורי הם הביעו מורת רוח "מאזלת היד של 'הבית היהודי' אשר מוותר בקלות כה רבה על ה'מזוזת הבית', שהוא תג היחידה שלנו, ועל צביונו האמוני של צבא האומה. "ראו, כך הוסיפו, כמה נאים הגנרלים האיראניים בעלי הזקנים המטופחים, וכמה עזים לוחמי החיזבאללה העבדקניים, אשר ירשו את עזוזם משמשון העזתי בעל רעמת הזקן האגדי". וסיימה המשלחת בנימת יאוש: "ולא תהא כוהנת כפונדקית?" (מתוך אתר 'איגוד הספרים הצבאיים תש"ח/48').
אעלה על הכתב את עצתי שאני מהרהר בה מאז פרוץ המשבר; כשם שיש תספורת צבאית מחייבת, וספרים צבאיים מופקדים על ביצועה, כך יוגדר זקן צבאי (2-3 דגמים. הפאות אחרי האוזניים). הזקן היציג ישלב בין ערכי היהדות מחד, וערכי המשמעת והאחידות הצבאית, מאידך. בעיני רוחי אני רואה את איור עשרת בני המן המזוקנים באחידות פרסית מדויקת להפליא. לא עוד פלאנגות זרוקי-שיער ופרועי פלמ"ח.
לדידי ברור, חד משמעית, שסוגיא זו לא תיגמר ללא חקיקה! לקידומה אציע לגייס את ארגוני הנשים אשר יעלו על נס את הקרבתן של החיילות המקבלות בהכנעה את גזירת איסוף השיער, אורכו ועיצובו; "ולא תהא כוהנת מגוייסת כפונדקאי ישיבתי"!
ואסיים באפיזודה המהופכת לתיזה שנשטחה עד כה; במלחמת יוהכ"פ שירתתי ברפידים. לא אשכח את תפילת ליל שבת החרישית באוירה קודרת ומדוכאת בעקבות מוראות הפלישה המצרית. לפתע נכנס לבית הכנסת המואפל עבדקן חב"די יצוק מראה, רחב כתפיים וזקן, במדי צה"ל ודרגות סגן אלוף על כותפותיו, וציציותיו משתפלות. והוא יושב בינינו הזוטרים והתפלל בדבקות. בעיני רוחי ראיתי את "חיילותיו של דוד המלך", ושבה אלי רוחי!
הסטוריית הגילוח הצבאי - זו ההזדמנות לשטוח לפני הקוראים את היסטוריית פקודת הגילוח הצה"לי שנוסדה על ברכי ההתחשבות בחיילים הדתיים ה...בלתי-מזוקנים, והושגה ביזע ובבת צחוק. ומעשה שהיה – כך היה; חותני, נתן גרדי ז"ל (מאבות ההתיישבות הדתית והפועל-המזרחי) גוייס לשורות ההגנה והתמנה עם ייסודו של צה"ל לראש השירות הדתי (שהפך לימים לרבנות הצבאית). באותה עת נחקקו פקודות-מטכ"ל ונושאי משמעת נקבעו תחת זרועו הקשוחה של ראש ענף משמעת דאז, חניך האסכולה הבריטית הקפדנית. באותם ימים, טרום מכונות הגילוח החשמליות, חיילים שומרי מצוות התגלחו במשחת משעי המאכלת את שיער הפנים בשיטה כימית, ובאותה הזדמנות גם חורכת את העור. הקצין 'הבריטי' דרש גילוח יומיומי, כמשמעת חיילית, ללא הבדל דת; "דינה של משחת משעי כדינו של משחת סכין גילוח", הלם על שולחן המטכ"ל, ולא שעה להפצרות ראש השירות הדתי שטען שאי אפשר לשרוף את פני הדתיים! "תביאו הוכחות!" – סיכם הרמטכ"ל, ומיהר לקרבות הקסטל.
לישיבה הבאה הגיע הקמ"ר (=קצין משמעת ראשי) מצויד בקלסר ובו תוצאות בדיקות מעבדה אמינה לפיהן אין בעיה בתגלחת יומיומית למשעי. נענה חותני ואמר: "אספר לכם סיפור! מעשה באשה שנדחקה לבית הרבי והגישה לו פתקא לשלום בית. בעלה עזבה לאנחות! 'הוא יחזור בקרוב' – ברך הרבי. שמע המשמש בחוץ והפטיר: "ואני אומר לך שהוא לא יחזור!". שבה בבכיה אל הרבי ובפתקא נוספת התלוננה על המשמש. שוב בירכה הרבי 'יחזור במהרה!' ושוב ניבא המשמש: 'לא יחזור'. לאחר הפעם השלישית הזעיק הרבי את המשמש וגער בו נמרצות; 'היתכן'? נענה המשמש ואמר: רבי, אתה רואה את הפתקא המונחת לפניך, אבל אני רואה את הפנים, איך היא נראית!...". והרמטכ"ל הכריע: צודק גדרי! יש פטור לדתיים מתגלחת יומיומית. כחייל נח"ל-הסדר בשנות ה-60 אני מאשר וחושף: קבלנו אבקת משעי בבקו"ם, ולא תמיד הרס"ר החזיק חשבון מי התגלח אתמול ומי שלשום...
(נכתב במוצ"ש ויקרא)
מצגות נוף מצפון-מזרח השומרון[]
מסיור הר גדיר וחירבת ירזא עם "עמיתים לטיולים"
עמיתים לטיולים מעפילים להר גדיר הצופה על בקעת הירדן וצפון השומרון התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת ויקרא, ח' אדר ב' תשע"ו (18.3.16) בהובלת מאיר רוטר
תיאור המסלול המתוכנן - זהו מסלול מעגלי רגלי לעבר פסגת רכס הגדיר (טיפוס של כ-500 מטרים). נבקר בחורבת עינון המזוהה עם תבץ המקראית. לאחר מכן נסבוב את מרגלות הרכס ונבקר בחורבת ירזה. נתחיל את הטיול למרגלות הר בזק, ראס רמלי והמצודה של בורג' אל מליח, כדי להעפיל לפסגתו של הר גדיר. הראות צפויה להיות מעולה לאחר הגשמים וזה אחלה יום להיות בפסגת הגדיר, שממנה ניבטים רכסי נח"ל עירית, הטמון, הכביר, אום זוקא, הבקעה, רכס חורייש, הר עיבל ובקעות מוריקות בצפון מזרח השומרון. בדרך נעבור במערת קבורה ביזנטית עם אבן גולל מקורית, של מישהו שרצה להיקבר מול הנוף, ונרד לעמק טובאס אל חורבת עינון המזוהה לפי חלק נכבד מהדעות עם תבץ המקראית, בה אבימלך חטף פלך רכב מאישה בראשו. נקיף ממזרח את הר גדיר ונעבור בחורבה הרומית ביזנטית של ירזה, אולי העיר אשר שבנחלת מנשה.
תמונות=
באדיבות אופיר רוזנבלט
- תמונות נוספות ראו הקישו על הקישור אופיר רוזנבלט
באדיבות אלכסנדר ליס
- תמונות נוספות ראו הקישו על הקישוראלכסנדר ליסי