מייל יומי, יום חמישי, כ"ג אדר א' תשע"ו, מספר 60
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..

תמונת היום: נמל יפו תמונה באדיבות מלונות דן תל אביב

הקסם של יפו - ע"י מגזין דן בתאריך 24/01/2016
"יפו", ספר חדש מאת אלינוער רבין, לוקח אותנו לסיור בבתי הקפה, במאפיות, בחנויות, בבתי המלאכה, בסמטאות הצרות ובגינות. המראות, הריחות והטעמים של יפו.

אלינוער רבין גרה ביפו מזה 15 שנה, ובמשך שנים חשה שהיא מוכרחה לכתוב על העיר היפהפייה הזאת. לאורך ילדותה אביה, שהיה חבר כנסת, סגן ראש העיר תל אביב-יפו ויו"ר החברה לפיתוח יפו העתיקה, נהג לקחת אותה לסיורים בשכונות ובסמטאות יפו כדי שתחווה את שלל הטעמים, הריחות והמראות האותנטיים והנפלאים.
עבור אלינוער, יפו היא רצועת החוף הנמתחת מקצה לקצה. היא הנמל, הדייגים וריח הגלים. היא הרצים והאמהות הדוחפות עגלות תינוקות. יפו היא פארק המדרון, זוגות אוהבים, צלצול פעמוני כנסייה וקריאת המואזין..
יפו היא השדרות הרחבות, עצי הדקל והוושינגטוניה. היא הסמטאות הצרות, שיחי הבוגנוויליה, האטליזים וחנויות הדגים והירקות; היא דוכני הפלאפל והמלבי וחנויות התבלינים. יפו היא בתי המלאכה, בתי הקפה המפיצים ריח פולים קלויים, חנויות הגלידה, הפיתות הנאפות וניחוח הקונדיטוריות..
יפו היא שוק הפשפשים, שכונת נגה, פארקים ומדרגות רחוב. היא עיר של אנשים – בעלי מלאכה, אנשי מכירות, תיירים, טבחים, מטיילים וקונים. יפו היא העיר העתיקה, בעלת הכיכרות והמסעדות. היא העתיקות ואתרי החפירות, גן הפסגה והנוף המשקיף על תל אביב. יפו היא הים והשקיעות; ובמילה אחת – קסומה.

לפרשת השבוע:מרכז מורשת הרמב"ם - טבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדף השבועי מוקדש לעילוי נשמתה של הצדקת אסתר בת רחמה ז"ל

חודש אדר ביריחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יריחו אדר 1.png
  1. שבת בבית חגלה על פני יריחו - שבת פרשת פקודי (א' אדר ב' 11/03): עם הרב ד"ר חגי בן ארצי, לפני ז' באדר כולו מוקדש למשה רבנו. הרשמה מראש חובה - ארנה טל 052-8699300. המקומות מגבלים.
  2. בית מדרש של יום ראשון בבית חגלה - מדרשת נביעה בבית חגלה מציעה יום עיון, כל שלושה שבועות, ביום ראשון ג' אדר ב' (13/03) בין 18:00 ל-20:00 עם: הרב ד"ר אברהם בלס: הכרות עם מחשבת התלמוד הירושלמי. פרטים והרשמה: ארנה 052-8699300 ,לאה 054-7567259. נא לוודא קיומו של השיעור יום לפניכן!!
  3. ההילולא דמשה רבנו מול הר נבו - ביום חמישי ז' אדר ב' – (17/03): בשעות 12:00 תפילת מקובלים על גדת הירדן מול הר נבו עם הרב המקובל ישוע בן-שושן. על גשר בית הערבה.
בשעה 16:00, נגינה בבית חגלה על פני יריחו.
בשעה 17:00, כניסה לביתי הכנסת העתיקים שלום על ישראל ונערן ביריחו, בלווי צה"ל.
פרטים והרשמה: ארנה טל 052-8699300, יוני טל 052-3527313.

בקרו באתר www.jewishjericho.org.il

השפעות שינויי האקלים על מקורות המים בצפון - מצגת - 24.2.2016[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקציר המצגתש ל רשות המים.png


תולדות גטו ונציה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרו של : Dr. Gadi Luzzatto Voghera is a historian and works in the Archives of the Jewish Community in the Venice Ghetto

Ghetto 500.jpg

המבוא - תרגום אוטומטי
הם אומרים כי יש ונציה כמה דלתות נסתרות, ואם אתה מוצא אחד מהם, אתה צריך לפתוח אותו. ברגע שיש לך עבר את הסף, אתה תמצא את עצמך קסם מועבר למקום אחר לגמרי. כזה הוא המקרה של בוונציה גטו יהודי, בחלק הצפון המערבי של העיר, שבו האורח מרגיש כאילו הוא כבר הוקרן חזרה לימים שבהם היה המקום מלא יהודי אשכנזי, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, והירידה הלבנטיני.

כבר בשנת 1366, הרפובליקה הוונציאנית מותרת יהודים אשכנזים שהיו עובד בתור מלווים בריבית מסטרה, ביבשת ונציה, להתיישב ונציה ולהמשיך לעסוק במשלח ידם. משפחות אלה באו מאזור הריין לאחר פוגרומים בורחים שנגרמו על ידי נוצרים שהאשימו אותם בזדון הפצת המגיפה השחורה. הרשויות בוונציה מהרה נודע כי היהודים היו זקוקים שירותים קהילתיים. ב -1386, הם סיפקו את קטן קהילה עם שטח האדמה באי לידו, כדי לשמש יהודי בֵּית קְבָרוֹת.

במאה השש עשרה מוקדם, רשויות ונציגי היהודי הקהילה הסתדרה מעין חוזה שתסדיר התישבות יהודית בוונציה. החוזה, עם הסנאט הוונציאני, נחתם בשנת 1516 על ידי אשר משולם (הידוע בשמו האיטלקי שלו, אנסלמו דל בנקו, משום שהייתה ברשותו בנק בפדואה שבו לקוחות יכולים למשכן רכוש כנגד הלוואה); זה מורשה מעונו של אשכנזי יהודי איטליה בעיר לתקופה של 10 שנים.

Meschullam ואת אחיו היהודים הגיעו בוונציה בשנת 1508 כתוצאה של מלחמה בין וונציה לבין המדינות המשתתפות בליגה של Cambrai, אשר איחד נגד ונציה תחת חסותו של האפיפיור יוליוס השני. רב יהודים שחיו בבית הוונציאני קבעו באזור בין ברשיה פדובה נמלטו לוונציה. בפעם הראשונה, היו כמה מאות יהודים עיר, ולרשויות הוונציאניות, הם היו נוכחות מאיימת, זרה. היהודים הוקצו קטע נקרא געטא נואובו ( "מתכת חדשה יציקה ") - לפני ההגעה שלהם, אזור זה נכבש על ידי המסגרים של ונציה, מי מעובד המתכת לייצור של תותחי הרפובליקה. העצום רוב הקהילה היהודית בוונציה באותה תקופה היה של אשכנזי יחוס משפחתי, והם מבטאים הגטו עם צליל "g" ולא הוונציאני "j". כתוצאה מכך, ברבעון שלהם בא להיות המכונה "גטו" מילה כי היה לקחת על קונוטציות קשות בתקופות מאוחרות יותר. בתמורה לקבלת רשות להתיישב ונציה, היהודים הבטיחו לציית איסורים שונים, וכדי לשמור על התשלומים שהוטלו על הקהילה שלהם

החוזה שנחתם בשנת 1516 מחויב להם לחיות רק באזור שהיה שהוקצה להם. הם הורשו לפתוח שלושה בנקים שיעניקו הלוואות בריבית של 15% לשנה, שהם היו צריכים לשלם מס דיור, כאשר עזבו את הגטו הם היו צריכים ללבוש לבוש מיוחד עם תג מיוחד תפור על בגדיהם. נאסר עליהם לעזוב את הגטו בלילה. על מצד שני, הם הורשו לשחוט בעלי חיים בהתאם כשרות, לפתוח בתי כנסת, וכדי להשתמש הקברות שלהם. הטיפול של היהודים בידי הרשויות הוונציאניות לא היה שונה מן טיפול של קבוצות אתניות שונות בערים ים תיכוניות אחרות, כגון אלכסנדריה, קונסטנטינופול, וסלוניקי. במקומות אלה, כמו גם, נפרדים רבע שובצו קהילות שונות, שכל אחת מהן עבדו שלה בתחום כלכלי או עוצמה מסחרי. ונציה היתה Turchi Fondaco dei שלה ( "אכסניית הטורקים "), שבו הסוחרים המוסלמים חיו, ואת טדסקי Fondaco dei ( "אכסניית הגרמנים"), שבו הפרוטסטנטים רוכזו. קבוצות אחרות כי התגורר בוונציה לא מחויבת לחיות באזור מסוים, אך בחר להישאר יחד בקהילותיהם בכל מקרה. היוונים האורתודוקסים, עבור למשל, חי ליד כנסיית סן ג'ורג'ו דה גרוס באזור Castello, ו הארמנים חיו באי סן לזארו. בתחילת דרכו, אם כן, בגטו לא הוקמה מתוך כוונה להפלות תושביה, אבל הייתה דווקא תוצאה של מדיניות עירייה הנהיגה לצורך שמירה על שלום בין העדות השונות. זה בהקשר זה כי אנחנו צריכים להציג את כניסת היהודים לבנטינית לתוך גֶטוֹ. יהודים אלה נמנו עם הסוחרים שהוגלו מספרד בשנת 1492 והתיישבו ערי הנמל של הים התיכון המזרחי, שם הם עוסק בפעילות מסחרית מרחיק לכת. בעסקים שלהם כללו קשרי המסחר עם ונציה, אשר במאה השש עשרה היה זקוק היהודי מתווך על מנת להתמודד עם התחרות החזקה ממדינות אחרות ערים. אבל היהודים לבנטינית שהתיישבו בוונציה לא היו כמו היהודים שהיו להם חתם על החוזה הראשון עם הרפובליקה הוונציאנית ב 1516. הם דיברו אחרת השפה לא היתה אותה דרך חיים. מעל לכל, הם לא היו מלווה בריבית, אלא סוחרים. הבדלים אלה הביאו לידי חיכוכים בין תושבי הגטו היהודי, בשנת 1541, הרפובליקה הוונציאנית מוקצבת עוד באזור סמוך, שנקרא וקיו געטא ( "יציקת מתכת ישנה") אל חדש יהודים הגיעו, שהיו כפופים למגבלות באותו ונציה שהטילה על האשכנזים לבין אחיהם איטלקית, עם יוצא מן הכלל אחד: מקצועם. היהודים לבנטינית הצטרפו עד מהרה על ידי יהודים מספרד ופורטוגל, וכן כמו אנוסים ששבו ליהדות לאחר שהגיע ונציה. ה הבדל החיים הוליד מצב חברתי מוזר. למרות יהודי הקהילות השונות הכירו אחד את השני נכנסו קשר בתוך קשר חברתי, תרבותי ודתי, הם כמעט אף פעם לא נשואים אחד את השני. הארכיון של הגטו לכלול במסמכים המעידים על משפטים מחלוקות בין חברי הקבוצות השונות, אשר הוונציאני רשויות השלטון נאלצו לשמש כבוררים. כל אדם שטייל ​​ברחובות הגטו יכול בקלות לזהות את הארבעה בשלבים שונים בהתפתחות הקהילה היהודית בונציה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.