מייל יומי, יום ראשון, ג' אדר ב' תשע"ו, מספר 69
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד
וַיִּ קְ רָ א" באל"ף זעירא - מדוע ?[]
אנו מתחילים השבוע לקרוא בחומש ויקרא. "וַיִּ קְ רָ"א האל"ף זעירא. למה? הביא בעל הטורים , שמשה בְּעַנְוָתוֹ לא רצה לכתוב בתורה " וַיִּקְרָא " אל משה , אלא "וַיִּקָּר", כדרך שנאמר בבלעם (במדבר כג, ד; ושם טז), שהוא לשון מקרה , וכאילו לא נגלה אליו הקב"ה אלא דרך עראי ומקרה , בלא שהיה ראוי לכך מצד מדרגתו. אמר לו הקב"ה לכתוב גם האל"ף. אמר לו משה שלא יכתבנה אלא קטנה, וכתבה קטנה , כדי שעדין יהיה נראה קצת כאילו נכתב "וַיִּ קָּ ר", ולא "וַיִּ קְ רָ א ".
אך יש מי שדרש להפך, ש"וַיִּקָּר" לא בא למעט בכבודו של משה רבינו, אלא להרבות בכבודו, כי "וַיִּקָּר" הוא לשון יקר וכבוד , כמו שכתוב במגילה: "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר " (אסתר ח, טז)ובזוהר מובא עוד, ש"וַיִּ קְ רָ א" בשינוי סדר האותיות הוא "אוֹקִיר", כמו "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז" (ישעיה יג יב), שהוא לשון כבוד ויקר]. אם כך, למה באמת לא נכתב "וַיִּקָּר", שהוא לשון כבוד ? - אפשר לומר לפי ביאור זה, דלכך נכתב "וַיִּקְרָא" באל"ף זעירא, לרמז ד" לכך זכה משה ליקר וגדולה , מחמת שהיה זעיר מאד בעיני עצמו , ולא נחשב בעיני עצמו לכלום" (מאור ושמש) . ענין זה, שה"זעיר מאד בעיני עצמו , ולא נחשב בעיני עצמו לכלום" זוכה עבור כך ליקר וגדולה, נרמז כבר בדברי המשנה באבות (אבות פ"ד מ"א). המש נה אומרת :"איזהו מכובד? - המכבד את הבריות, שנאמר: כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ (שמו"א ב, ל)". והנה, אין מי שמכבד את הבריות יותר ממשה רבינו . משה הרי רואה את עצמו פחוּת מכל אדם . "וְנַחְנוּ מָה" - הוא אומר על עצמו ועל אהרן (שמות טז, ז). כולם יותר חשובים ממנו . א"כ, הוא מכבד הבריות הכי גדול . ממילא מגיע לו הכבוד הכי גדול.
- לקריאת השיעור במלואו הקש כאן שיחת הגאון הרב אביגדֹר הלוי נבנצל שליט"א לפרשת ויקרא כי מכבדי אכבד
מצפה זי"ו בהר חברון - ליום הזכרון ז' באדר[]
_07.jpg){kind=link}
גובה 882 מטר לפי עמוד ענן
תל זיף, סמוך למצפה.
מצפה זי"ו (מכונה גם "גבעת האנטנה") הוא נקודת תצפית ואנדרטה לזכרם של שני מאבטחים ישראלים, יהודה בן יוסף ויואב דורון, שנהרגו ב-13 במרץ 2003 בתקרית "אש ידידותית", לאחר שזוהו בטעות כמחבלים.(nrg,קלמן ליבסקינד ועמרי אסנהיים,מכת אש,4 בפברואר 2005) האתר נמצא במקום בו נהרגו השניים, כ-4 קילומטרים דרומית לקריית ארבע, בין בית חגי לפני חבר. במקום מתקיימות תפילות קבועות. השם "מצפה זי"ו" הוא ראשי תיבות של "זכרון יהודה ויואב".
בעבר היה באזור מאחז, שיצר רצף יחסי בין בית חגי לפני חבר.
האתר כולל סככת תצפית ומקומות ישיבה. מהמצפה נשקף נוף פנורמי של האזור, כולל מדבר יהודה. אל המצפה מוביל שביל כורכר, שאורכו כ-300 מטר, המתחיל מכביש 356. בראש המצפה הוצבה אנדרטה לזכר ההרוגים. באנדרטה חקוק באבן הכיתוב
- "איך נפלו גיבורים
מצפה זי"ו
לע"נ יהודה בן יוסף
ויואב דורון הי"ד"
- "איך נפלו גיבורים
מיד לאחר התקרית הוקם במקום גל-עד לזכר ההרוגים המצפה עצמו הוקם על ידי משפחות ההרוגים וחבריהם, מועצה אזורית הר חברון ובמימון תורמים. המצפה נחנך ב-13 במרץ 2004, שנה לאחר מותם. במקום מתקיימת בכל שבוע תפילת שחרית ותיקין בימי שישי. מדי שנה נערך במקום, בז' באדר, יום השנה למותם, כנס לזכרם.
בינואר 2012 חוללה האנדרטה פעמיים. סיור של צה"ל עובר מדי יום ליד האנדרטה, אך הצבא אינו מציב שם עמדה קבועה.
המקור: הויקיפדיה העברית
סיור מודרך של "יד יצחק בן-צבי"[]
מבט כללי - המקור: הויקיפדיה העברית
סיור מודרך של יד בן צבי יצא בתאריך יום שישי, ח באדר ב, 18.3.16
- שעה 8:00 עד 13:00
- מדריכה אפרת נתן
- מי? לומדים סקרנים בכל גיל
- כמה? יום סיור, קטעי הליכה באתרים
- איך? מכוניות פרטיות
מיקומנו בסיפור התנכי מלכים ב פרקים יב - טז, השבוע חלפנו על פני כמאה שנים סוערות ביותר ביהודה ובישראל, שנים הכוללות התמודדות קשה ביותר עם אויבים מבית ומחוץ, שביית מלך יהודה וגלות ראשונה בישראל, ועם זאת גם פרקי שלטון של מלכים גדולים, מרחיבי הממלכה ובוניה. יתכן שלצד היריבות והאלימות הנוראה בין יהודה לישראל היו גם תקופות של שיתוף פעולה ושיגשוג
תקציר הפרקים הקודמים מרד יהוא הביא את הקץ על שושלת בית עמרי בישראל. ביהודה, המלכה עתליה, בת עמרי, רוצחת את בני המלך, יהושבע מצילה את יואש ומחביאה אותו בבית ה' בעוד עתליה מולכת שבע שנים בירושלים עד אשר מושח יהוידע הכהן את יואש למלך ומורה להרוג את המלכה
לאן יוצאים היום תל לכיש וחורבת עיטון לכיש היתה אחת הערים החשובות ביהודה במהלך תקופת המלוכה, שניה כנראה רק לירושלים. מימצאים ארכיאולוגיים מגוונים ומפתיעים מספרים על חשיבותה של העיר כמו גם על מבנה וצורתה. נבקר באתר המרתק שנחפר שוב בשנים האחרונות ועובר במקביל גם תהליך שימור ושיפוץ. נמשיך לחורבת עיטון שהחפירות בה מגלות מעט על התפרוסת הישובית היהודאית ועוצמתה בשפלה במאה השמינית לפה"ס.
- מה צריך? כובע, מים ונעלים להליכה. ארוחת בוקר וצהרים, תנך
סיפור לא מוכר: על השבויים מארץ ישראל שנפלו בשבי הגרמני[]
"סע!" צרח עליו הסרג'נט שלו, ואימרה, שהדם קפא בעורקיו, הכניס את המשאית למהלך ראשון בידיים רועדות והמשיך להתגלגל בטור אחרי המשאית שמאחוריו, מביט דרך המראה העגולה שמעליו על טור המשאיות הארוך שמשתרך אחריו. כשבעיניו ייאוש הוא המשיך לעשות את דרכו בדרך הצרה והפתלתלה, שולח לסירוגין מבט אל עשרות הגופות שהיו מפוזרות לצידי הדרך חלקן מפוייחות וחסרות חיים וחלקן עדיין אנשים חיים הזועקים לעזרה קטועי רגליים וגדומי ידיים חורים מדממים בגופם ופניהם מפוייחות במידה כזו שהוא לא יכול היה אפילו לנחש מי הם. אנשים שעכשיו בפקודה היה עליו להתעלם מהם בכדי להציל את חייו ולקדם את השיירה שמאחוריו אל יעדה. הוא לא יכול היה שלא לחשוב על אלו שביודעין הושלכו לפני מספר רגעים חיים או מתים אל עולם של חידלון בתחתית התהום שמתחתיהם וניסה להבין איך יוכל להמשך לחיות אחרי גיא המוות שעבר בו כרגע. איך יוכל להמשי לחיות את חייו ולשחרר ממוחו את דממת המוות המקפיאה שעטפה את השמיים ואת זעקות העזרה של הפצועים שנשמעו מכל פינה. וכך כשבעיניו מקווים שלמים של מים ולבו מתכווץ בתחושה של גועל עצמי וחרדה הוא המשיך לנתב את דרכה של המשאית קדימה עם טור המשאיות.