מייל יומי, יום ראשון, כ"א בשבט תשע"ו, מספר 43
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד...

תמונת היום: שלג בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלג על מערת המכפלה - אתר חברון העברית

מה המיוחד בדיבר העשירית[עריכה | עריכת קוד מקור]

"לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ." הרב יונתן זקס במדורו "מה אהבתי" - פרשצ השבוע בעלון השבת "קרוב אלי" מיום י"ט שבט תשע"ו, עוסק ביחודו של הדיבר העשירי.

הדיבור שונה מקודמיו העוסקים במעשים ובדיבורים ולכל היותר במחשבות שאדם יכול לשלוט בהן. לעומת זאת, החמדה והקנאה בדבר השייך לזולת היא רגש. המציף אותנו בעל כרחנו. איך אפשר לאסור עלינו דבר שלא אנו עושים, הוא נעשה בנו ?. וגם אם אפשר - מה כל כך נורא ברגש התוקף אותנו מפעם לפעם, כל עוד אין הוא מוביל אותנו למעשה ?

הנה השיעור במלואו:

יתרו לא חומדים.jpg

דוד וגוליית מהסדרה: חדשות התנך[עריכה | עריכת קוד מקור]

חדשות_התנ"ך_דוד_וגוליית

חדשות התנ"ך דוד וגוליית

שמואל א' טז'- שמואל א' כד'.

  • מלך חדש נולד: דוד בן ישי, אבל זה מלך סודי, כי שאול עדיין יושב על הכס.
  • דוד מוכיח את מנהיגות ואומץ לב בקרב מול גוליית הענק הפלישתי והופך לחביב הקהל

וַיֹּאמֶר דָּוִד, אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי, אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. מו הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל. מז וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה: כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ.

  • ולמושא השנאה של שאול, שרודף אותו ומנסה להרוג אותו.

סיור רכבים במרחב עטרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבט כולל על צות עטרות - צילם: גולן דורני

סיור ייחודי עם רכבים במרחב עטרות לבית הקברות הצבאי של עטרות לשעבר, לשדה התעופה הירושלמי שאינו פועל היום, למפעל גרינט למיחזור פסולת ומרכז רמי לוי הנבנה היום בצומת עטרות.

הסיור התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת יתרו, יט' שבט תשע"ו (29.1.16), בשעות 09:00-12:30 מטעם הקרן לאדמות ישראל בשיתוף עמיתים לטיולים בהובלת - אריה קינג

בית הקברות של עטרות

בית הקברות של מושב עטרות הישן היה ממוקם בחלקו הצפוני של היישוב, בסמוך אל נתיבי ההמראה והנחיתה של שדה התעופה. בשנת 1953 החליטו הירדנים להאריך את מסלול הנחיתה של שדה התעופה והתוואי החדש נסלל על בית הקברות. רוב הקברים הוצאו מן האדמה ונטמנו מחדש בבית הקברות של מושב "בני עטרות (וילהלמה)". לאחר מלחמת ששת הימים וכיבושו מחדש של מושב עטרות הייתה מחשבה להעביר את 18 הנפטרים שהיו טמונים במקום לבית הקברות של המושב בני עטרות שם התיישבו מרבית תושבי עטרות הישנה אך לא היה נתן לעשות זאת משום שעצמות הנפטרים היו פזורים בכל השטח. משום כך קידשו חלקת קבר באתר עטרות הישנה לשם אספו את העצמות ויצרו במקום קבר אחים. (הויקיפדיה העברית)

תמונות מהסיור - באדיבות גולן דורני

חלקת הקברות עטרות רשית הנפטרים.JPG


חברי המושב התפרנסו ממכירת חלב פרות לתושבי ירושלים. כד החלב נמצא בשרידי המושב.

שדה התעופה עטרות

נמל התעופה 1969 - הויקיפדיה העברית

שדה התעופה עטרות (ידוע גם כ"שדה התעופה קלנדיה" ו"נמל התעופה ירושלים") הוא שדה תעופה לא פעיל, השוכן בצפון ירושלים, ליד אזור התעשייה עטרות, בסמוך לקלנדיה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בשנת 2000, הוחלט לסגור את שדה התעופה, כיוון שהוא מוקף בהתיישבות ערבית צפופה, ממנה ניתן לטווח אותו בקלות. המקום הועבר מידי רשות שדות התעופה לרשות צה"ל, האחראי מאז על אבטחת המתקן. במתחם השדה שוכן מפעל מת"א של התעשייה האווירית, העוסק בתחזוקת מסוקים‏.

תמונות משדה התעופה הנטוש - צילם: גולן דורני

תמונות מאזור התעשייה והמסחר בעטרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם: גולן דורני

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.