מייל יומי, יום ראשון, כ"ו אדר א' תשע"ו, מספר 62
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..

תמונת היום:כל העולם במה - הבלוג של דוד אסף

אלון גלעדי התפעל מן הגלובליזציה – ושמא בלבוליזציה – שמשתקפת מן המודעה הזו.

ובכן, התיאטרון הקאמרי מתל-אביב מארח תיאטרון מדיסלדורף שבגרמניה, שמציג בסינית מחזה של ויליאם שקספיר האנגלי, והכל במסגרת פסטיבל חנוך לוין...

בקשת עורכי הבלוג: אוהבים את עונ"ש? נהנים מהקריאה בו? גם אתם סבורים שתוכן איכותי ומוקפד ראוי לתגמול? – הראו זאת!

'מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי' – הבלוג פתוח לקריאה חינם אין כסף, אבל הושקעו בו אין ספור שעות עבודה. כל השתתפות בהוצאות תתקבל בתודה ובהערכה, תחזק את המוטיבציה של העורך ותוקדש לפיתוח הבלוג.
את הערכתכם אפשר לבטא כאן (PayPal) או במשלוח בדואר לכתובתי (רחוב בן-עזאי 8, ירושלים 9350508).

תודה לכל תומכי הבלוג.

על הרוחניות הקהילתית - לפרשת ויקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקהל החחיה הקהילתית.png

פריחה בעמק דותן - אדר תשע"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

איזה פריחה באזור בו אין טיולים מאורגנים רק "עמיתים לטיולים" מצליחים לסייר באזור בליווי כוחות הבטחון

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

חכמי ישראל מליבורנו - 1850[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונת היום: שמחת תורה בבית הכנסת בליבורנו (נהרס במלחמת העולם השנייה) משנת 1850

תרגום אוטומטי- מאת רבי אליהו בן-אמוזג הרב יהודה אשכנזי, רבי חיים יוסף דוד אזולאי והרב ישראל קוסטה. הרבנים אשר הפכו את ליבורנו היהודי במאה השמונה עשרה והתשע עשרה מראשי יום העיון מאורגן ליום ראשון, 21 בפברואר החל מהשעה בני Berith יחד עם אזרח בקהילה היהודית. שמות נכבדים זהות ספרדית במרכז יוזמה, קדם בשיתוף עם רב אהרן Bassous, מסמנת את ראשיתה של "פרויקט צדיק". וזה אפילו יותר אינטנסיבי חקר של מוצאם של העד הרוחני מעבר שנמשך להקרין את אירופה היהודיה עד לתקופה מאוחרת, כפי שהם זוכרים את הדמויות הגדולות של המאה עשרים המובילה ליבורנו בגורל שלהם כמו הרב אליו טואף ואביו אלפרדו שבת.

המינוי עם "פרויקט צדיקים" הוא בשעה 14:30, בבית העלמין זאבים. מעבר זה יטייל לבית הקברים המונומנטליים ולאחר מכן בבית ההכנסה. מסלול להיות אחריו בתקווה שפעילות זו "היא צעד ראשון להתפתחות של זרימה מאורגנת שמביאה את תשומת לב בינלאומית יהודית בליבורנו," אמר נשיא הסניף המקומי של בני Berith גדי פולני.

"היהודים בליבורנו, תרומה חיונית לפיתוח העיר." כדי לזכור הוא גם בכנס שמו בחסות הקהילה היהודית עם הנהלת העיר. המינוי במקרה זה הוא ליום חמישי, 25 בפברואר בשעת 15.30, באולם המועצה המחוזית. בין הדוברים המלומדים פגישה לוסיה Frattarelli פישר, אלסנדרו גואטה, מירלה Scardozzi וליאנה אלדעה Funaro. מלבד מאסימו Sanacore, מנהל הארכיון ההיסטורי ליבורנו.

"אנו נולדים עם העיר", נזכר נשיא הקהילה היהודית ויקטור מוסרי. ואז הוא מוסיף: "מאז סוף המאה השש-עשרה יהודים שהיוו חלק בלתי נפרד של חברות ליבורנו ב הכלכלית, הפוליטית והאינטלקטואלית. עם זאת, בנסיבות האחרונות, היתה לי הרגשה כי מורשת זו כבר קצת "שכחו. התקווה היא כי כנס זה יעזור לרענן רעיונות קטנים '. "

(בציור "חג התורה בבית הכנסת של ליוורנו" - שלמה אלכסנדר הארט, 1850)

- ראה עוד: http://moked.it/blog/2016/02/18/livorno-grandi-maestri-grandi-memorie/#sthash.Pxv6SfYm.dpuf

מקור - Da rav Elia Benamozegh a rav Iehudà Ashkenazi, da rav Chaim Azulay a rav Israel Costa. I rabbini che hanno fatto grande la Livorno ebraica tra Sette e Ottocento tra i protagonisti della giornata di studio organizzata per domenica 21 febbraio dal Benè Berith assieme alla Comunità ebraica cittadina. Nomi illustri dell’identità sefardita al centro di una iniziativa che, promossa in collaborazione con il rabbino Aron Bassous, segna l’avvio del “Progetto Tzadikim”. E cioè di una esplorazione ancora più intensa delle proprie origini e del passaggio spirituale di testimone che ha continuato a irradiare l’Europa ebraica fino a tempi recenti, come ricordano grandi figure del Novecento che portano Livorno nel loro destino come rav Elio Toaff e suo padre Alfredo Sabato. L’appuntamento con “Progetto Tzadikim” è alle 14.30, al cimitero dei Lupi. Di là ci si recherà al cimitero monumentale e poi in sinagoga. Un itinerario da percorrere nella speranza che questa attività “sia propedeutica allo sviluppo di un flusso organizzato che riporti Livorno ebraica all’attenzione internazionale” afferma il presidente della sezione locale del Benè Berith Gadi Polacco. “Gli ebrei a Livorno, un contributo essenziale allo sviluppo della città”. A ricordarlo è anche l’omonimo convegno promosso dalla Comunità ebraica insieme all’amministrazione cittadina. L’appuntamento in questo caso è per giovedì 25 febbraio, alle 15.30, nella sala del Consiglio provinciale. Tra i relatori dell’incontro gli studiosi Lucia Frattarelli Fischer, Alessandro Guetta, Mirella Scardozzi e Liana Elda Funaro. Oltre a Massimo Sanacore, direttore dell’archivio storico di Livorno. “Siamo nati insieme alla città” ricorda il presidente della Comunità ebraica Vittorio Mosseri. E poi aggiunge: “Dalla fine del Cinquecento gli ebrei hanno costituito una parte integrante della società livornese sul piano economico, politico e intellettuale. Eppure, in recenti circostanze, ho avuto la sensazione che questa eredità sia stata un po’ dimenticata. L’auspicio è che questo convegno possa aiutare a rinfrescare un po’ le idee”.

(Nell’immagine il dipinto “Festa della Torah nella sinagoga di Livorno” – Solomon Alexander Hart, 1850)

- See more at: http://moked.it/blog/2016/02/18/livorno-grandi-maestri-grandi-memorie/#sthash.Pxv6SfYm.dpuf

איטליה מבקשת מאונסק"ו להכיר בהכנת הפיצה הנאפוליטנית כמורשת תרבותית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלברטו נרדלי וג'ורג' ארנט, גרדיאן מצוטטים באתר הארץ:איטליה מבקשת מאונסק"ו להכיר בהכנת הפיצה הנאפוליטנית כמורשת תרבותית

מועמדותה של אמנות הכנת הפיצה הוצעה על ידי הממשלה ונתמכה בעצומה שעליה חתמו מאות אלפים מרחבי העולם. 200 מדינות יהיו מעורבות בתהליך קבלת ההחלטה, שיימשך שנה

וכך יש להכין פיצה - לידיעת היצרנים בארצנו
לפי הכללים שקבעה "התאחדות הפיצה הנפוליטאנית האמיתית", בצק של פיצה נאפוליטנית מורכב מקמח לבן (סוג 0, 00 או תערובת של שניהם), שמרים דחוסים, מלח ים ומים. את הבצק יש ללוש ביד או במערבל במהירות אטית. אחרי שהוא תופח יש לעצב אותו בעזרת מערוך או מכונה אחרת. עוביו לא יכול לעלות על שלושה מילימטרים. ישנם רק שני סוגים של פיצה נאפוליטנית אמיתית: מרינרה — עגבניות, שמן, אורגנו ושום; ומרגריטה — עגבניות, שמן, מוצרלה מחלב תאו או פרה, גבינה מגוררת ובזיליקום.

עוד על הפיצה
פיצה מרגריטה היא הפיצה האיטלקית המוכרת ביותר. פיצה זו מבוססת על רוטב מעגבניות מבושלות מרוסקות ומסוננות הנקרא באיטלקית pasata. מעל הרוטב מונחת גבינת מוצרלה וכן מונחים עלי בזיליקום. בשולי הפיצה נמשח שמן זית איכותי.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.