מייל יומי, יום ראשון, כ"ח בשבט תשע"ו, מספר 49
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד...

תמונת היום: הפינה הדרום-מזרחית של הכותל המערבי- לרפורמים ![עריכה | עריכת קוד מקור]

(כנראה תהיה מוקד תפילה ליהדות הרפורמית)

"שער רבינזון"

וכך נכתב :"על רקע החלטת הממשלה להקים רחבה שלישית בכותל המערבי עבור הרפורמים והקונסרבטיבים, מתפרסם הערב (חמישי) לראשונה מכתב מאת גדולי ישראל בדור הקודם, שהתנגדו נחרצות לחלוקת הכותל המערבי לרחבות נפרדות.
במכתב הדגישו הרבנים את מעמדו ההלכתי וקדושתו של החלק הדרומי בכותל המערבי, וזאת ביחס לחלקו הצפוני של הכותל, הרחבה הקיימת.
המכתב שנחשף נשלח לראשת הממשלה גולדה מאיר זל, משום שבאותה תקופה עמדה על הפרק שאלת ביצוע חפירות ארכיאולוגיות באזור הדרומי של הכותל המערבי.
על חוות הדעת חתומים הרב בצלאל זולטי, הרב שאול ישראלי, הרב ישראל גרוסמן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב יצחק אריאלי; הרב שלמה זלמן אוירבך והרב אליעזר גולדשמיד.
"לפי עדויות היסטוריות התפללו ליד הכותל המערבי עד הפינה הדרומית מערבית בכל התקופות, עד לפני 150 שנה", כותבים הרבנים ומציינים את הצהרת מועצת הרבנות הראשית, לפיה "הכותל מקודש לתפילה לכל אורכו", ועל כן הם קובעים "אין להעלות על הדעת לחלק את הכותל והקרקע הסמוכה לו לקטע של תפילה וקדושה, ולקטע של חפירות וחולין שבו לא ניתן להתפלל".
בנוסף למכתב צורפה עמדתו של הרב איסר יהודה אונטרמן זצל, הרב הראשי לישראל, ובו הוא כתב כי "שיעורו של הכותל נמשך בלי הפסק מנקודה הקיצונית שבצפון עד לנקודה הקיצונית שבד

פרו ורבו ומלאו את הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הרב דב ביגון - העלון לשבת "באהבה ובאמונה"
בפרשתנו מבטיח ה' יתברך לישראל שיכבשו את הארץ, ותהליך הכיבוש יהיה הדרגתי "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה: מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ: וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, כט-לב). ואכן יהושע בן נון כבש את הארץ אבל לא את כולה, הותיר בה עמים זרים, אשר עשו לעם ישראל צרות צרורות בימי השופטים עד דוד המלך ע"ה, אשר כבש את כל הארץ מידי הזרים שישבו בה. ורק בימי בנו שלמה זכינו לנוח מהמלחמות ולשבת איש איש תחת גפנו ותחת תאנתו. נכון לעכשיו, דורנו דומה ומקביל לדורו של יהושע בן נון שעלה מהמדבר לכבוש את הארץ. גם דורנו עלה ממדבר העמים אחרי אלפיים שנות גלות לכבוש וליישב את ארץ ישראל. כשם שבדורו של יהושע לא הורישו את כל תושבי הארץ והתקיים בו "מעט מעט אגרשנו מפניך", כך גם בדורנו עדיין נותר עם זר בארץ חיינו. וכשם שבימי השופטים העמים הזרים עשו לישראל צרות, גם היום הערבים עושים לנו צרות צרורות, ומאיימים על קיומה של מדינת ישראל, וכשם שבימי השופטים קמו מנהיגים שנלחמו את מלחמות ישראל והפיחו רוח של גבורה בעם, כמו גדעון, יפתח, שמשון ועוד, גם בימינו אנו זקוקים למנהיגים שיחזקו את רוח האומה, ויילחמו בעוז ובגבורה נגד אויבינו החורשים עלינו רעה. וכשם שה' יתברך מתנה את כיבוש כל הארץ בזה שנפרה ונרבה "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ", גם בימינו צו השעה לפרות ולרבות. מבית ומחוץ. מבית - על ידי ריבוי טבעי, וכידוע המשפחה השומרת על מסורת ישראל סבא היא בדרך כלל משפחה מרובת ילדים. וב"ה אנו זוכים לראות יותר ויותר אנשים השבים לשורשים ולמסורת ולא ירחק היום וכל העם ישוב לשורשים ומתוך כך נפרה ונרבה מבית. ומחוץ - על ידי עלייה גדולה. עדיין נשארו מיליוני יהודים בגלות, ומדינת ישראל צריכה להשקיע מאמצים עצומים וממון רב בעידוד העלייה, בחינוך לעלייה, ובקליטת עולים חדשים. ועל ידי הריבוי הפנימי ועלייה גדולה נמלא את ארצנו ביהודים. ומתוך כך נזכה ותתקיים בנו ההבטחה האלקית " תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ: וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר". מהמצפה לישועה השלמה

ממצא חדש: הטאבון של ירושלים הקדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הטאבון

הטאבון

הטאבון מעיר דוד

הארכאולוג נחשון זנטון מרשות העתיקות בהסבר מרתק על טאבון עתיק נחשף בחפירות עיר דוד .

מדובר בכלי חרס, שבישלו בתוכו, מתקופת ערב חורבן הבית השני. המתקן היה בשטח הציבורי ומעניין לדעת מה בישלו בו.

תוכן הכלי נשלח לבדיקה במעבדה על מנת למצוא איזה חומרים בושלו בסיר זה.

צער בעלי חיים – לצורך ייצור מזון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת:רבני מרכז הלכה הוראה בראשות הרב יוסף צבי רימון

שאלה:
התעשייה המודרנית של ייצור מזון מן החי מבוססת לעתים על פגיעה בבעלי חיים לצורך הגברת תפוקת הייצור (כגון: הגדלת צפיפות התרנגולות בלולים וכדומה). האם אין הדבר אסור משום "צער בעלי חיים"?

תשובה:

צער בעלי חיים - אסור מהתורה לצער בעלי חיים (רמ"א חושן משפט רעב,ט). איסור זה נלמד בגמרא (בבא מציעא לב,ב) ממצוות פריקת משא כבד מעל הבהמה (שמות כג,ה), אך ייתכן שעיקרון זה עומד ביסודן של מצוות נוספות בתורה: "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה,ד); מצוות שחיטה מן הצוואר ובסכין חד (ספר החינוך מצווה תנא); "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב,כח); איסור אכילת איבר מן החי ומצוות שילוח הקן (עיינו מורה נבוכים ג,מח). יש אומרים שאף חובת שביתת בהמתו בשבת, נועדה כדי למנוע מהבהמה סבל וצער (ברטנורא שבת א,ה; שו"ת מהרשד"ם, אורח חיים ב).

לצורך האדם - אולם כאשר נאלצים לצער בעל חיים לצרכי האדם – הדבר מותר. אילולא כן, לא היה מותר לאדם לרכוב על בעלי חיים או להניח עליהם משאות, שהרי בדרך כלל יש בכך צער מסוים לבעל החיים. והרי הקב"ה ציווה את האדם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א,כח). והסביר הרמב"ן (שם): "נתן להם (לבני אדם) כח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר, ולבנות, ולעקור נטוע, ומהרריה לחצוב נחשת, וכיוצא בזה". בעלי החיים ניתנו לשימוש האדם, אלא שהתורה מזהירה אותנו שלא לצער בעל חיים שלא לצורך. אבל אם נאלצים לצער את בעל החיים לצרכי האדם, אין איסור בדבר. כך פסק בשו"ת תרומת הדשן (פסקים וכתבים, קה): "דאין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצרכיו ולתשמישיו, דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם." וכן פסק הרמ"א (אבן העזר ה,יד): "כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה משום איסור צער בעלי חיים".

תועלת ציבורית - בנידון שלנו יש לשקול סיבה משמעותית נוספת להיתר. להגדלת כמות התוצרת מן החי תיתכן משמעות נוספת מעבר לתועלת הכלכלית למגדלים ולמשווקים. במידה והגדלת כמות התוצרת תגרום להפחתת מחירים, יש תועלת ציבורית בדבר. יתר על כן, ייתכן שבזכות הפחתת עלות מוצרי המזון מן החי (כגון: ביצים, חלב וכדומה) יהיו יותר בתים בישראל שיוכלו לצרוך בתדירות גבוהה מוצרים אלו, ויש לכך השלכה על בריאות הציבור (עיינו גם במאמרו של הרב שלמה אבינר, "צער בעלי חיים בעת הדברה", תחומין, ו (תשמ"ז), עמ' 436-432).

הכרח, מידתיות ומידת חסידות -למרות האמור לעיל, יש כמה סייגים שחשוב לשים לב אליהם. ראשית, ברור שאם קיימת אפשרות להגיע לתועלת האישית והציבורית מבלי לצער בעלי חיים, יש להשתדל לעשות כן (שו"ת ציץ אליעזר יד,סח). בנוסף, יש לשקול בכל מקרה לגופו מה הרווח הנגרם לאדם מהצער, והאם הוא רווח אמיתי שמצדיק לצער בעבורו את בעל החיים (שו"ת אגרות משה אבה"ע ד,צב; שו"ת יביע אומר ט, יו"ד ג; שו"ת יחוה דעת ג,סו).

בגמרא (בבא מציעא פה,ב; על פי תשובות הגאונים (הרכבי), שעה) מסופר שרבי יהודה הנשיא סבל ייסורים ארוכים וקשים עקב התנהגות שהייתה מותרת וראויה לכשעצמה, אך עלולה הייתה להתפרש כחוסר רחמנות על בעלי חיים, מצד אדם במדרגה גבוהה כמותו. ייסוריו של רבי יהודה הנשיא נעלמו רק לאחר שכעבור שנים רבות גילה רחמים לפנים משורת הדין על בעלי חיים. על כן ראוי לזרע ישראל הרחמנים (יבמות עט,ב) - ובפרט למי שנדבה רוחו אותו להתקדש בעניין זה - להשתדל עד כמה שאפשר להימנע ממעשים שיש בהם צד של אכזריות כלפי בעלי חיים (שו"ת תרומת הדשן שם; נודע ביהודה תניינא יו"ד י; רמ"א אבן העזר שם; שו"ת אגרות משה חו"מ ב,מז).

סיכום - צער בעלי חיים מהווה איסור ועיקרון בסיסי בתורה. עם זאת, כל פעולה שיש בה תועלת לאדם הפרטי וכל שכן לציבור, אינה אסורה משום צער בעלי חיים. אף על פי כן, ראוי להשתמש בהיתר זה בצורה מידתית וסבירה, ורק כאשר לא ניתן להשיג את התועלת בלא לצער בעלי חיים. עלינו לדבוק בדרכי הבורא עליו נאמר "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה,ט).

לגבי המקרה הנידון בשאלה: מצד אחד צריך להתרחק מלצער בעלי חיים גם כאשר אין בדבר איסור פורמאלי. מצד שני, אם החמרה במניעת צער התרנגולות תגרום לכך שמאות אלפי ילדים לא יוכלו לאכול ביצים בגלל מחירן, הרי שנוצרה כאן בעיה חמורה יותר. לכן ראוי, במידת האפשר, לחפש אלטרנטיבות להפחתת צער התרנגולות, מבלי להעלות את מחירי הביצים (כגון: סבסוד ממשלתי).


התשובה נכתבה בידי הרב שי ויסבורט. ניתן להזמין את ספריו של הרב יוסף צבי רימון מסדרת הלכה ממקורה בטלפון 02-5474542/7

"מסד" ו"טפחות" בעמק בית נטופה - והקשר לבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוביל הארצי בבקעת בית נטופה, 2005, צילום: אלמוג, ויקיפדיה העברית

בספר מלכים, על בנין בית המקדש של שלמה נאמר:"...מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה (מלכים א ז, ט).

...וְגֻלּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים שְׁתָּיִם" (מלכים א ז, מא).
"...בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה" (מלכים א ז, מו).

לירון מורז באתר 929 כתב: לגמרי מושלם היה מקדש שלמה בירושלים, הכל עמד בדיוק במקום, והראיה לכך שלל הביטויים שנוספו לשפה העברית. אך משום מה היום המסד הוא לא תמיד למעלה והטפחות לא תמיד למטה

תיאור יסודי ומפורט מעתיר עלינו המקרא בנוגע למפעלי הבנייה של שלמה בירושלים - בית המקדש, ביתו שלו ובית יער הלבנון. מלמעלה עד למטה מתוארת המלאכה. בראש העמודים הוצבו כדורים, שהיוו את שיא התפארת, ומשם הביטוי "גולת הכותרת". מי היה מאמין שגולת הכותרת תהיה ברבות הימים בעיקר בשימוש ילדים שמשחקים גולות.

ומלמעלה עד למטה. על מנת ליצור צורה ראויה לכלי המקדש חפרו האמנים את התבניות בעובי האדמה, ויצקו לתוכן את החומר המותך. היום חבויים במעבה האדמה בעיקר מתקני צבא סודיים.

לביטויים נוספים מבית היוצר של ספר מלכים:

בקיצור, הכל היה מושלם, ממסד עד הטפחות. מסד – מלשון יסוד. טפחות הן הקורות העליונות. שאלה לחקלאים אשר מגדלים בעלי חיים: מדוע בלולים, ברפתות ובדירים נקראים "טפחות" דווקא המשטחים שעליהם דורכים בעלי החיים? לא ראוי היה לקרוא להם מסדים, למשל? אבל זה לא העיוות היחיד. בגליל התחתון שוכנים במרחק לא גדול האחד מהשני היישובים מסד וטפחות. תעלת המוביל הארצי חוצצת בין שני הרכסים שעליהם הוקמו. מבחינה טופוגרפית דווקא מסד גבוה יותר מטפחות.

הנציגות הישראלית בפסטיבל המוגבלים ריקודים "ללא גבולות" באיטליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

XI_Festival_danze_senza_frontiere_Hagape_2000

XI Festival danze senza frontiere Hagape 2000

עמותה אשר מעניקות תמיכה לילדים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, עם קואופרטיב של סולידריות חברתית שנוצר להיות ציון דרך ומקום איסוף לכל המתגוררים בעיות מסוג זה, זה הוא הארגון ללא כוונת רווח Hàgape 2000 . העמותה הוקמה לפני עשר שנים ומאז עובדת בשטח של XI עיריית העוסקים בפעילות שובב ויצירתית לילדים אשר פונים אליו ויחד עם משפחותיהם. המטרה היא לטפח צמיחה אישית, הכללת וסוציאליזציה של כל התלמידים המשתתפים בחיי הקהילה. ארגון ללא כוונת רווח יסתמך על מקצוע בשכר אלא גם של מתנדבים בתוכנית כל יום פעילויות רבות מתוכננות. שכבר משתתפים הקורסים המוצעים על 50 חבר'ה עם מוגבלויות שונות מאוד ביניהם. המטה המבצעי של העמותה הם שלושה, כולם ממוקמים בתוך XI העירייה, שבו מתקיימים סדנאות תיאטרון, מוסיקה, ציור וקרמיקה ואפילו שיעורי שחייה ומחול נועד לתת תרומה תועלת הן הגשמי כי האחד הרגשי של כל החבר'ה.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.