מייל יומי, יום רביעי, שושן פורים קטן,ט"ז אדר א' תשע"ו, מספר 53
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..

תמונת היום

האם יכול להיות שגם אתה עולה לרגל ולא ידעת? - לפרשת כי תשא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: בנג'י קוסובסקי - ישיבת קדומים - שיעור בפני באי כולל משכן בנימין

האם_יכול_להיות_שגם_אתה_עולה_לרגל_ולא_ידעת?_-_לפרשת_כי_תשא

האם יכול להיות שגם אתה עולה לרגל ולא ידעת? - לפרשת כי תשא

אנחנו רגילים שעליה לרגל אל המקום המקודש היא מצווה מהתורה, שאי אפשר לקיימה בלא מקדש. בשיעור השבוע נשאל - האם יכול להיות שעליה לרגל היא ממש צורך נפשי של האדם?

אם נעקוב אחר תרבויות רבות, גם של ישראל 2016, נראה שאצל כולן קיים מודל של עליה לרגל. לכל אדם יש מרחב מקודש, שאליו הוא מכוון את חייו, ובו הוא גם רוצה להיות. המקום נותן לו כוחות חיים, והוא משתדל מאוד להיות בו. יש כאלה שעולים לקברי צדיקים, יש מי שעולה לאתרים היסטוריים, ויש מי ש"עולה" למקום עבודתו (כן, גם זה יכול להיות מרחב מקודש).

בשיעורנו ננסה לחוש קצת בחוויה של עולי רגלים בעת העתיקה, וללמוד מזה לימינו מה אנחנו מקבלים מעליה לרגל. מה החוויה שלנו בעליה לרגל.

יתכן שכל מה שעלינו לעשות הוא להחליט - מהו המרחב המקודש שלך? להיכן אתה עולה לרגל? מה היית רוצה שיהיה במרחב המקודש שלך?

ומה חסר לנו כאשר מסתפקים במקומות ביניים, ואיננו עולים לרגל אל מקום האלוהים. מקום אחד, לעם אחד, לאלוהים אחד.

שיעור שלישי מהסדרה: "בשביל מה צריך מקדש?".

קבל את השיעור ישירות למייל: http://goo.gl/forms/JPSCzEgU7p ותודה רבה לדובי ריין על התמונה המקסימה (כמו תמיד...).

יום הזיכרון של הקוה"ט האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום חמישי השבוע, ט"ז אדר א', יחול יום הזיכרון של הקוה"ט האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם אלטר, בעל "פני מנחם" זי"ע. הנה שני סיפורונים המשקפים את דמותו‎:

סיפר פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל, שהי' רופא העיניים של ה"פני מנחם": תוך כדי טיפול אמרתי לרבי: "אני רואה שהרבי אינו ישן מספיק ולכן עיניו אדומות" ,ושאלתי: "האם יש משהו שמעיק על הרבי". וכך ענה לי: "וכי יש משהו שאינו מעיק עלי? הרי כל כך הרבה משפחות תלויות בי, ויש כ"כ הרבה אנשים שצריך לעזור להם, והרבה פעמים איני יכול להרדם בלילה בגלל זה". הגבתי: אבל זו אינה תוצאה מיום אחד אלא של זמן רב. ענה לי הרבי: אכן, הרבה שנים שאני כבר נושא בעול הציבור, וזו מחלה משפחתית. גם אחיי לא ישנו יותר משעתיים בלילה וכמעט שלא ישנו ביום. שאל הפרופ': ומה התכלית, הרבי צריך לקחת עצמו בידיים ולישון יותר. הרבי נתפס למילים "ומה התכלית" ואמר: מה התכלית? אומר לך מה התכלית! ילד קטן כשנולד כל מה שהוא צריך יש לו מיד. כשיש לו מיחושים "דופקים" על גבו, מחליפים לו. כשהוא שוכב בעריסה הוא בטוח שכל העולם מסביב נועד רק לשרתו. ברם, כשאדם מתבגר ומתחיל לעמוד על דעתו, צריך ללכת הפוך ולחשוב: מה אני יכול לעשות למען העולם, וזו התכלית שלשמה יורד אדם לעולם הזה : לשכוח לגמרי מעצמו ולעשות מה שהוא רק יכול למען זולתו.

סיפר ח"כ הרב שלמה לורנץ ז"ל: נתעוררה שאלה האם לפעילות של נשים, מותר להעביר כסף מהתקציב של "תורה ויהדות לעם". היו שטענו, היות שהכסף מיועד לתורה, ונשים אינן חייבות בלימוד תורה, ממילא התקציב הזה אינו מיועד לנשים. נציגת הנשים הטעימה, כי שיעורי תורה של נשים זה שיעורי תורה ממש, וכיום בכל "בית יעקב" הבנות חייבות ללמוד תורה, ובכך הצילו משפחות שלמות שירדו מדרך התורה, בגלל שסברו שלנשים מותר להיות בורות וזה הביא לחורבנן. על ידי זה שלימדו אותן תורה, הן הפכו ליראות שמים. שני הצדדים לא יכלו להגיע לעמק השווה,והביאו איפוא את הדברים להכרעה בפני ה"פני מנחם" (אז ראש ישיבת שפת אמת),הרבי מסלונים וראש ישיבת טשעבין זצ״ל. שני הצדדים הרצו את דבריהם. הוכרע פה אחד, והפני מנחם היה המוביל בעניין זה, שלא רק שמוצדק, אלא חייבים לתמוך כספית מהתקציב הנ"ל, כי זה ממש כמו "בית יעקב", ואם הנשים ילמדו שיעורי תורה ומלאכה , זה ידחוף את הגברים ללמוד. אחרת תופרע האווירה בבית. אח"כ סיפר הפני מנחם כמה היה קשה להכריע. שכן, "הגברים הרצו את דבריהם בלהט ואילו הנשים התביישו לדבר בפנינו בהתלהבות , הן רק השמיעו דעתן בתמימות ובנחת , אך אני הבנתי עד כמה הן צודקות".

אחרי שהפני מנחם אמר את דבריו , שמענו בהם את צדקת טענותיהן , ואכן כך הוכרע, וכך נהגו - אמר ח"כ הרב ש.לורנץ ז"ל.

שבת שלום ומבורך ופורים קטן שמח וליהודים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר כבר מאדר א'.

שאול שיף

ביום חמישי ז' אדר ב' תשע"ו - סיור בבית העלמין סמבוסקי בהר ציון (17.3.16)[עריכה | עריכת קוד מקור]

ס.jpg

ביום חמישי ז' אדר ב' תשע"ו - סיור בבית העלמין סמבוסקי בהר ציון (17.3.16) בשעות 10:00-13:30

הסיור בהדרכת ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים.

יום סיור וחסד לכבודם של עניי ירושלים- ז' באדר ב' תשע"ו למרגלות קבר דוד שבהר ציון - שוכן נטוש בית הקברות היהודי סמבוסקי. במשך למעלה ממאתיים שנה, נקברו עניי ירושלים בבית הקברות סמבוסקי. תהלוכות גניזה מפוארות ירדו אל בית הקברות ובו נגנזו ספרי התורה היקרים של העיר העתיקה. לאחר מלחמת השחרור נותר בית הקברות בשטח ההפקר. מאז ועד היום השתנו פני בית הקברות, מצבותיו נופצו ונהרסו ובור הגניזה הגדול חולל. שמות יהודי בית הקברות נמחו מעל המצבות ורובם ככולם הפכו לאלמונים.

יום ז' באדר, יום פטירת משה רבנו ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע הוא יום בו נהגו אנשי חברה קדישא לצום ולבקש מחילה מהנפטרים על שלא נהגו בהם בכבוד.

השנה נצא להשיב את כבודם של עניי ירושלים נצא למורדות הר ציון לסיור ושיקום פני המקום

  • פרטים והרשמה - 02-6264488 info@reshit.org


תגלית בתמנע: נמצאו שרידי בגדים מימי ממלכת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

חבל עשוי סיבי עץ תמר מאתר "גבעת העבדים" בתמנע, צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות

עשרות שרידי הטקסטיל, מפיסות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע - שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת מלפני 3000 שנה . דר ארז בן יוסף: אלה הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה הזאת בכל הלבנט

עשרות שרידי טקסטיל מימי מלכות דוד (הדגשה המחבר) נמצאו עי משלחת ארכיאולוגית מאוניברסיטת תל-אביב באתר תמנע שבערבה. האריגים שהתגלו שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת מלפני 3,000 שנה.

"תמנע הוא אתר ייחודי, שכמעט אין כדוגמתו לא בארץ ולא בשאר הלבנט", מסביר ד"ר בן יוסף שעומד בראש המשלחת הארכיאולוגית. "היובש הקיצוני בתמנע משמר ממצאים אורגניים שלא משתמרים בשום מקום אחר – לא במגידו, לא בלכיש, לא בחצור, אפילו לא באתרים אחרים בערבה. זאת השנה הרביעית לחפירות בתמנע, והשנה מצאנו עשרות פיסות של טקסטיל מהמאה ה-10 לפנה"ס – מחתיכות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע".

על פי הסיפור המקראי, מכרות הנחושת בתמנע הופעלו על ידי אדומים שהיו כפופים לירושלים אחרי מסע הכיבושים של דוד המלך. החוקרים מעריכים שבאזור ישב חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח על כריית הנחושת, הגן על האתר וגבה מס מהאדומים.

פריטים למכירה פומבית 50 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנו שמחים להודיע על מכירתנו הקרובה, מכירה 50 – היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית, אשר תתקיים אי"ה ביום רביעי, ו' אדר ב' תשע"ו, 16 במרץ 2016, בשעה 17:00 במשרדנו בירושלים, רח' המלך ג'ורג' 58.

במכירה זו תוצענה למכירה למעלה מ-60 כרזות מאוסף ד"ר סימון כהן (חלק שני ואחרון) לצד אוסף ספרי אמנות מרשים, הכולל עשרות תחריטים והדפסים של אמנים יהודיים, ספרי-אמן, מהדורות ביבליופיליות ותיקיות-הדפסים נדירות, שראו אור במהדורות מצומצמות. כל אלה יופיעו בקטלוג המפורט, לצד מאות פריטים אחרים, הקשורים להיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל. בין השאר:

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.