תמונת היום: הדמיה של עיר דוד -המועצה הארצית לתכנון ובנייה הפכה החלטה קודמת ואישרה את בניית מרכז "קדם" לפי התכנית המקורית שהוצגה על ידי עמותת אלע"ד. "גודלו וחזותו של המבנה המתוכנן - סבירים" nrg

מייל יומי, יום שישי,ט"ו אדר ב' תשע"ו, "שושן פורים", מספר 80

עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..

לפרשת השבוע:פשר הקרבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוצאת קורן "שיח ושיג"

קריאת "מגילת אסתר" ב"שושן פורים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידי בית הכנסת בגוש חלב - צילם: שמואל מגל ; גוש חלב נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון

מקובל לקרוא את מגילת אסתר בשושן פורים בירושלים ובחברון, אבל עוד מקומות זכו להתיחסות בנושא זה.

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

  • בישוב שבי שומרון נוהגים לקרוא את "מגילת אסתר" בי"ד אדר עם ברכה וכן המנהג. ויש חומרא לקרוא גם בט"ו בלא ברכה. (סמוך לשכם - שכנראה היו בה חומות בימי יהושע בן נון).
  • מנהגי פורים בערים השונות- ואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) טען שבית אל, שילה ומבוא חורון (בשל קרבתה ליאלו שאותה הוא מזהה עם העיר איילון שבנחלת שבט דן צריכות לקרוא את המגילה בט"ו, בגלל קרבתן לערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון,(הערה:יואל אליצור, זמני הפורים ביישובים החדשים ביהודה, שומרון ובארץ בנימין, שנה בשנה, תש"מ) אולם דעתו לא נתקבלה להלכה לגבי כל המקומות הללו למעט שילה, כך שבמקומות אלו נוהגות הלכות פורים בי"ד בלבד. גם לגבי לוד פרסם יואל אליצור מאמר שבו סיפק הוכחות לכך שלוד הייתה מוקפת חומה. לאור מאמרו זה, החלו בשנים האחרונות לחגוג את פורים בעיר בט"ו באדר, אולם על פי פסיקת הרב נתן אורטנר, רב העיר לוד, ממשיכים לחגוג בעיר גם את פורים דפרזין, כדי לא לבטל את המנהג.
  • יואל אליצור מביא ראיות לכך שבערים רבות ברחבי העולם היה מנהג לקרוא את המגילה גם ביום ט"ו, מספק אם העיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בין שאר הערים הוא מונה את הערים בגדד, דמשק, מוצול, פראג, באקו, איסטנבול וערים רבות ביוון. לגבי חלק מן הערים הללו הועלתה התמיהה, כיצד ייתכן שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שהרי נוסדו שנים רבות לאחר מכן. לטענת אליצור, הסיבה שבגללה קוראים את המגילה בערים אלו גם בט"ו אינה בגלל שישנו ספק אם הן היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אלא בגלל שיטה שלא נפסקה להלכה, שעל פיה היות העיר מוקפת חומה תלוי בהקפתה הנוכחית בחומה ולא בהקפתה בחומה בימות יהושע.(הערה:יואל אליצור, מוקפין שאינן מימות יהושע, מכלול א)
  • בבאר שבע נפוץ המנהג לקרוא את המגילה ביום י"ד בלבד, אך ישנם הקוראים אותה בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. בשנת תשע"א יצא ספר מאת הרב אייל בן דוד,(הערה:'פורים דמוקפין בבאר שבע' בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א) שלפיו יש לקרוא את המגילה בבאר שבע, גם בט"ו.(הערה:שיעור מפיו בעניין) מאידך, הרב שמואל דביר הוציא חוברת,(הערה:פורים בבאר שבע, בהוצאת המחבר, באר שבע, תשע"א) שלפיה מובן שיש לקרוא את המגילה בבאר שבע בי"ד בלבד ושמי שקורא את המגילה גם בט"ו עובר על איסור בל תוסיף. בתשע"ב הוציא הרב שטיינברג קונטרס המגובה בהסכמותיהם של הרב קרליץ והרב קנייבסקי שבו נכתב כי צריך לקרוא את המגילה בבאר שבע גם בט"ו. אף הרב דוב ליאור סובר כך.-בהסכמתו לספר 'פורים דמוקפין בבאר שבע'
  • בועז זיסו, על סמך המחקר הארכיאולוגי, טוען שערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הן ערים שהיה להם חומה בימי בית שני שהתבססה על ביצורים קדומים יותר שיוחסו לימות יהושע בן נון. זיסו מנגיד זאת לכפרים שהוקמו בימות בית שני שלא על ערים עתיקות, בהן נבנו בתים צמודים שיצרו חומה חיצונית, באופן של עיר שבתיה חומתה(הערה:בועז זיסו, עיר שגגותיה חומתה ועיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון לאור הממצא הארכיאולוגי מיהודה, בתוך מחקרי יהודה ושומרון, קובץ ט"ו, 2006).

"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ואחר כך ינמנם בבית"[עריכה | עריכת קוד מקור]

יאיר ניצני בבני ברק.jpg

פינתו של יאיר ניצני בעיתון "ישראל היום"

"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ואחר כך ינמנם בבית" - קטע מהכתבה
אנחנו בלב העולם החרדי ומרגישים במדינה אחרת, אבל מסתבר שהם פחות מנותקים ממה שנדמה לנו ויודעים בדיוק מיהם האורחים המשונים שהגיעו. בעל הבית מסמן לאחד העובדים ובתוך שנייה השירים היידישאים שמנוגנים במקום מטלפון נייד כשר, מתחלפים בלהיטים קצת פחות חסידיים של בעל הטור מהימים שעוד היתה לו בלורית וצנרת במצח. בעל הבית פונה לאישתי ושואל אותה אם היא היא הגברת הראשונה ואני מסיק שגם העיתון והטור הזה לא זרים לו. בהמשך מסתבר שאנחנו לא הסיור היחידי ואנחנו פוגשים בעוד קבוצות. בקרוב מתוכננים גם סיורים בעקבות אופנת הנשים של בני ברק ומי יודע, בעתיד אולי יערכו גם סיורים במעוזי הקהילה הלה"טבית בעיר. איציק מסביר לנו את ההבדלים בלבוש בין הזרמים השונים בעיר. בניגוד לחורני כמוני שזורק על עצמו איזה ג׳ינס מרופט וטי שירט מזדמן ומקווה לטוב, בבני ברק יש קוד לבוש מוגדר, מוקפד ועמוס בפירטי לבוש רבים. חליפות, מעילים, כובעים, כיפות ופיאות שמגדירים אותך ואת הזרם שלך באופן מדוייק. זה לא שגם פה אין שלוכים, אבל איציק מסביר לי שהיום יש בבני ברק זרם של סטייליסטים גנדרנים, אנשים שהולכים למכוני כושר ואפילו טיבעונים.

ממלכת המדריכים של אליהו הכהן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשוחרי אריאל ולקוחותיה
הנדון: חוברת בעלת חשיבות ועניין יוצאי דופן
בשבועות הקרובים עומדת לראות אור חוברת רבת כמות ואיכות בעלת חשיבות יוצאת דופן. הפרסום הוקדש לשני נושאים מרכזיים לא ידועים: המדריכים הראשונים של ארץ ישראל והחלק הצפוני-מערבי של העיר עתיקה, כולל החלק שמחוץ לחומות.

בחוברת עשרות רבות של איורים המתפרסמים לראשונה (מצ"ב דוגמאות). בין השאר יובאו תמונות נדירות מאוסף אכסניית הנוטרדאם, המתפרסמות לראשונה, כמו גם סקירה מקפת על המוזיאון שהיה בה, שכידוע נבזז ונהרס בתש"ח.

והנה פרק מהחוברת

מדרעכע ארץ ישראל 1.png
מדרעכע ארץ ישראל 12.png

מצגת "הי דרומה" מאת עוזי פז[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדברי המחבר: מצגת זו היא בבחינת המשך למצגת "לך, לך למדבר" ופתיח למצגת הבאה "... לאילת".

תודתי לאנשי מרחב אילת של רשות הטבע והגנים על עזרתם בצילומי מצגת זו:לניסים דורון, לזהר בן שטרית ולראובן הפנר.

תודה מיוחדת לד"ר בני שלמון וברכות להוצאת ספרו "טבע המדבר".

תודה לדורית בר-זכאי ולרועי טלבי על הרשות להשתמש בצילומיהם.

נחל קדרון טובע בזבל וביוב. יוזמות חדשות מנסות להציל אותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא - צולם על ידי יואב רוזנברג.- ויקישיתוף

וכך נאמר בכתבה -

  • יוזמה נוספת, שהושלמה באחרונה, היא סקרי טבע ונוף נרחבים. קהילת החברה להגנת הטבע ערכה ביוזמת רשות הניקוז סקר מקיף של הצומח והחי באגן הקדרון, וכן סקר של עצים עתיקים. בנוסף, נערך סקר מקיף שבחן את מצב השטחים הציבוריים בשכונות ובכפרים סמוכים לנחל. אגן הקדרון מתחיל באזור העיר העתיקה בירושלים ומשתרע עד ים המלח. בסקר תועד בתחומיו מגוון רחב של נופים, ובכלל זה שרידי יער שנכחד כמעט כליל, של עצי אלה אטלנטית, בתחומי ירושלים. באגן הנחל נמצאו 19 מיני צומח "אדומים" (כלומר, בסכנת הכחדה) ו–61 מינים של עופות מקננים, ובהם מינים נדירים כמו עיט זהוב, בז צוקים ובז אדום.
  • בבקעת הורקניה, שבתחומי אגן הנחל במדבר יהודה, אותר בסקר הצמח צתרה מדברית. זהו האזור היחידי בעולם שבו נמצא צמח זה. רבים מהמינים של הצמחים הנדירים נמצאו בשטחים שנפגעו מפיתוח יישובים ותשתיות. עורכי הסקר ממליצים לשקול העתקה של חלק מהם לאתרים שלא נפגעו, כדי למנוע את הכחדתם.
  • תוצאות מרשימות נרשמו בסקר של עצים עתיקים (מעל 50 שנה) וייחודיים. סקר זה נערך בשנים 2013–2014, ובמהלכו נספרו לא פחות מ–12 אלף עצים, 680 מהם מוגדרים כעצים עתיקים ביותר (מעל 80 שנה). קרוב ל–60% מהעצים נמצאים בשכונת סוואחרה־אום ליסון הירושלמית. המינים הנפוצים ביותר של עצים עתיקים היו זית, אורן ירושלים, ברוש מצוי וחרוב מצוי. באזור הסקר נמצא כרם הזיתים העתיק והמפורסם ביותר בירושלים, זה השוכן בחצר כנסיית גת שמנים. ההערכות על גילו נעות בין 800 שנה ל–2,000 שנה.


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.