מייל יומי, יום שלישי, כ"ב אדר א' תשע"ו, מספר 58
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל ועוד..

תמונת היום: ספר חדש על 150 שנות הקהילה היהודית בנפולי

יהודי נפולי סקירה היסטורית.png

מדוע אנחנו רוצים מקדש ולא משכן, ומה בכלל ההבדל? - לפרשת ויקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדוע_אנחנו_רוצים_מקדש_ולא_משכן_-_לפרשת_ויקהל

מדוע אנחנו רוצים מקדש ולא משכן - לפרשת ויקהל

מאת: בנג'י קוסובסקי, ישיבת קדומים בפני באי כולל משכןבנימין

בפרשת ויקהל בני ישראל בונים משכן

למה לא מקדש? אולי כבר ראינו שיש כאלה שיודעים להעביר בית אבן ממקום למקום, אבל עדיף שלא...

כשישראל מגיעים לארץ, לוקח 440 שנה עד שבונים בית מקדש. למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?

האם ידעתם ש-57 שנים ארון הברית לא נמצא בתוך המשכן? תחשבו על זה, משכן שבתוכו בקודש הקודשים אין ארון הברית. וזה לא שארון הברית נעלם, הוא פשוט נמצא במקום אחר.

ועוד שאלה, אם נבנה את המקדש היום - האם זה יהיה משכן או מקדש? מהשאלה אתם יכולים להבין שההבדל הוא לא רק ממה הוא עשוי, אלא יש עוד משמעותי יותר. החומר הוא רק סמפטום.

סיור מספר 8: אל מערת סלע, יום שישי, כ"ד אדר א' , 4/3[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמוס_פרומקין_אור_חדש_על_מערת_הסלע_-_מהגדולות_במערות_ישראל

עמוס פרומקין אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל

'ראו גם הרצאה בנושא :אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל מאת : פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר המערות, האוניברסיטה העברית ירושלים'

עם מדרשת הרי גופנא
נקודת מפגש: בשעה 6:45 בכניסה לישוב כרמל סעו עם - https://waze.to/li/hsv94b9fn1. שעת יציאה: 7:00 נצא לסיור מהישוב כרמל נצעד בואדי קונטירה אל מערת הסלע שכשמה- נמצא בה סלע בר כוכבאי. נלך בעקבות המורדים שמצאו בה מפלט ובעקבות החוקרים שרק בשנים האחרונות מצאו בה חלקים חדשים. אחרי המערה נחזור אל הרכבים בישוב כרמל דרך הכביש המוביל לאום דרג'. אורך המסלול: 13 ק"מ, מיטיבי לכת. שעת סיום:13:30

יש להצטייד: 4 ליטר מים לאדם, ביגוד ארוך למערה, ברכיות פנס+סוללות חדשות.

הזדרזו להרשם, הסיור מוגבל ל-25 משתתפים!.

עוד על מערת הסלע

מערת הסלע11.png

בעקבות פרשי האנז"ק בשפלה במלחמת העולם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום חמישי, כ"ג אדר א' תשע"ו, 3 במרס 2016

גיא_לואל-_חוות_אלנבי_ערוץ_בית

גיא לואל- חוות אלנבי ערוץ בית

סרט פירסומי עם ממצאים היסטוריים

מתל יבנה ועד חוות שפון (קיבוץ נצר סירני), כולל ביקור במוזיאון באר יעקב

ב-31 באוקטובר 1917, כבשו כוחות האנז"ק (כוח המשלוח האוסטרלי-ניו זילנדי) וכוחות בריטיים את באר שבע. הכוח המשותף המשיך צפונה ולאחר קרב קשה, כבש את תל חולייפה (להב). עם כיבוש יעד זה, פרצו הפרשים האנגלים והאנז"ק בדהרה לכיוון יבנה ואשדוד, במטרה ללכוד את הכוח הטורקי-גרמני באזור עזה.

הטורקים החלו בסדרת קרבות בלימה על מנת להספיק להסיג כוחותיהם אל מעבר לירקון ולחזק את ההגנה על ירושלים. סיפורנו מתרחש בזמן מאורעות אלו. בהתקדמותם צפונה, הגיעו כוחות אנגליה אל מושבת הביל"ויים הקטנה גדרה (קטרה). זו הייתה הפעם הראשונה בה נפגשו חיילים אלה עם אוכלוסייה אירופאית, אך ההפתעה הגדולה יותר הייתה כאשר נכנסו הכוחות האוסטרליים למושבה הגדולה רחובות.

במקביל, התקדמו הניו-זילנדים דרך מישור החוף מכיוון יבנה צפונה, כבשו את רכסי הכורכר, נכנסו לנס ציונה והמשיכו בהתקדמותם לכיוון יפו. אנו נבקר באנדרטה הניו-זילנדית שבגבעת מיכאל (נס ציונה). כוחות אחרים כבשו את רמלה ולוד והמפקד, גנרל אלנבי, התמקם בחוות שפון הגרמנית, כיום בתחומי קיבוץ נצר סירני.

הסיור יתמקד בנקודות ההשקה שבין הצבאות המשחררים ובין האוכלוסייה היהודית (בעיקר ברחובות) שחזתה בעיני רוחה את ביאת המשיח. זהו גם סיפורו של המפגש המיוחד בין החיילים האוסטרלים שראו מושבה יהודית משגשגת בעלת רוח אירופאית וסוף סוף הרגישו "כמעט כמו בבית". נפתח בתצפית מתל יבנה על מרחב העלילה, נסיים במוזיאון באר יעקב.

זיכרון יהודי מחוק מאת הרב אליהו בירנבוים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליהו בירנבוים הביא אוצנו לכורדיסטן, מדינה שאין בה היום יהודים. אולם חלק מאלו שהתאסלמו מוכנים לחזור ליהדות. האם נעזור להם ?

בתי הקברות נחרבו על ידי צבא עיראק, גם בתי הכנסת כבר אינם קיימים, והיהודים היחידים שנותרו הם צאצאים למשפחות שהתאסלמו. יהדות כורדיסטן, רשמי מסע

הנה הפתיח מהכתבה:

רואים‭ ‬ביהודים‭ ‬מודל‭ ‬להערצה

כאשר הודעתי לחבריי ובני ביתי שאני יוצא לכורדיסטן, רבו השואלים אותי האם הפקדתי "גט על תנאי" בבית הדין, שמא לא אשוב. ובכלל, נשאלתי, מה אני מחפש בצפון עיראק, והרי ידוע שאין שם יהודים ולא זכר ליהדות? כעת, לאחר ששבתי בריא ושלם מדרכי, והתקיימו בי דברי חז"ל "שלוחי מצוה אינן ניזוקין", אנסה לתאר את אשר אירע בדרכי במשך שישים שעות על אדמת כורדיסטן בשטחה של עיראק. כורדיסטן משתרעת על פני שלוש מדינות: עיראק, סוריה ותורכיה. ביקורי היה בכורדיסטן העיראקית, המהווה חבל ארץ אוטונומי בתוך שטחה של עיראק

והסיכום
העלייה מכורדיסטן לארץ ישראל החלה בתקופה מוקדמת יחסית בהיסטוריה, במאה ה–16. המהגרים הראשונים התיישבו בצפת. במאה העשרים החלו העולים להגיע בעיקר בשנות העשרים והשלושים: בין 1920 ל–1926 עלו 1,900 יהודים כורדים לארץ. ב–1935 עלו 2,500 יהודים, ועד 1948 היו כ–8,000 כורדים בארץ. לאחר קום המדינה, בשנת 1950־51, כמעט כל יהודי החלק העיראקי, הפרסי והתורכי של כורדיסטן ההיסטורית הוטסו למדינת ישראל במבצע "עזרא ונחמיה". מיעוט היהודים שנשארו באזור נאלצו ברובם להתאסלם. בארץ יש כיום כ–130 אלף יהודים מכורדיסטן.

כיום, כאמור, אין יהודים במדינה. כל שנותר הוא רק כמה מאות צאצאים של יהודים שהתאסלמו, המשמשים זיכרון דומם ליהדות גדולה ועתיקת יומין בצפון עיראק. אבל העוצמה של אותם אנשים שהמירו את דתם לאסלאם וממשיכים לשמור בסתר מסורות יהודיות מהווה פיצוי לאכזבה גדולה זו.

המצב היהודי במדינה כיום ייחודי. אין בתי קברות יהודיים – כולם נחרבו על ידי פגעי הטבע ובידי צבאו של סדאם חוסיין; אין בתי כנסת – כל אלו שהיו נחרבו; אין יהודים – אלו שהיו עלו לארץ או התאסלמו. כמעט אינני זוכר מדינות אחרות בעולם שבהן נמחק כל זכר ליהדות וליהודים. גם במקומות שבהם היהודים נעלמו, נותרו בתי כנסת או בתי קברות כעד וסימן לחיים שהיו ואינם, אולם בכורדיסטן הכול נמחק כלא היה.

בשנת 2015 חוקקה הממשלה הכורדית חוקים חדשים, שהביאו להקמת מחלקות ממשלתיות לטיפול בשבעה מיעוטים דתיים. אחד מהם הוא היהודים (למרות שאין יהודים במדינה). העומד בראש המחלקה לענייני יהודים, שרזאד עומר ממסאני, הוא שליווה אותי לאורך ביקורי במדינה. לממסאני יש חזון אמיתי לחבר מחדש את ההיסטוריה של כורדיסטן לעולם היהודי, לבנות בתי כנסת ולחדש את הקהילה היהודית ואת היהדות בחבל ארץ החצי–אוטונומי בצפון עיראק. האם יצליח? "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה, וָאֹמַר אֲ–דֹנָי ה' אַתָּה יָדָעְתָּ".

פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון י"ז אדר א' תשע"ו, 26.2.20

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.