Family Wiki
Advertisement

מייל יומי, יום שני, ט"ו בשבט תשע"ו - מס' 38
עלון לידיעות אקטואליות בנושאי: יהדות, עם ישראל וארץ ישראל

אנרגיה מתחדשת - על יום בשבת[]

לקראת שבת קודש פרשת בשלח במדרשת הגולן

הרביונתן זקס במדורו "שיח ושיג" חפרשת השבוע באדיבות הוצאת קורן כתב:
תרגומה הראשון של התורה לשפה אחרת — יוונית — נעשה בסביבות ה אמה השנייה לפני הספירה במצרים, בימי מלכותו של תלמַי השני. הוא ידוע בשם "תרגום השבעים", כי הופקד עליו צוות בן שבעים מלו דמים. הגמרא מספרת שבמקומות מסוימים שינו המתרגמים את ה מאור במתכוון, כי סברו שתרגום מילולי יהיה חסר־מובן לקורא היווני. מקום אחד כזה הוא הפסוק "וַיְכַל אֱ־להִֹים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב). השבעים שינו וכתבו "ביום השישי".

מה הפריע להם? דמוע ה מאירה שאלוהים ברא את העולם בשישה ימים נשמעת סבירה יותר מה מאירה שהוא ברא את העולם בשבעה? התשובה פשוטה: היוונים לא יכלו להבין כיצד היום השביעי, שבת, יכול להיחשב יום של בריאה. אלוהים נח ביום הזה; איך יכולה מנוחה להיחשב למלאכת־בריאה? מה אנו משיגים כשאיננו יוצרים, כשאיננו עובדים, כשאיננו ממציאים? לכאורה, זה ב מאת לא הגיוני.

מצוות השבת נזכרת לראשונה בפרשתנו (פרשת בשלח - שקאנו בשבת שעברה). השבת היא מן המוסדות החשובים שהעולם ידע אי פעם. היא שינתה את תפיסת הזמן של האנושות. לפני הולדת היהדות דדמו אנשים את הזמן על פי השמש — שנת החמה בת 365 הימים, ועונות השנה הסדורות בה — או על פי היָרֵחַ והיֶרַח בן כשלושים הימים המציין את מחזור הימלאו והיחסרו. לשנה ולחודש יש אפוא בסיס טבעי; השבוע, לעומת זאת, אינו קשור לשום מחזור בטבע וביקום. יחידת־הזמן בת שבעת הימים היא פרי רוחה של התורה, והיא נפוצה בעולם כולו דרך הנצרות והאסלאם ששאבו אותה ממנה ורק הזיזו את יום המנוחה. וכך, לאנושות יש שנים בגלל השמש, חודשים בגלל הירח, ושבועות בגלל היהודים.

טו בשבט- החג שלא נודע מקורו ופשר התגלותו רק בדורות האחרונים[]

ט"ו_בשבט_חשיבותם_של_העצים_לתרבות,_לכלכלה,_לאיכות_חיינו_ולזהותנו_היהודית

ט"ו בשבט חשיבותם של העצים לתרבות, לכלכלה, לאיכות חיינו ולזהותנו היהודית

פרי הרימון הגדוש בעסיס ומרובה בגרעינים היה סמל מקובל לפריון האדם, החי והצומח,כלי דמוי רימון בעל מסננת וחדק התקופה הישראלית (הברזל) המאוחרת - מוזיאון הכט - אוניברסיטת חיפה

באדיבות: גדעון חרלפ - קטע מהמאמר


ממימרתו זו של ר' שמעון במסכת אבות אפשר היה להבין כי אין ערך ליופי ולטבע של יופי וליופיות של טבע בהשוואה ללימוד תורה. ומכאן שאין צורך ביופי ויש סתירה כביכול בין יופיות לתורה, אמונה ומצוות.
האילן - עץ השדה – נתפס כאן כגורם מפריע ללימוד, כאשר היופי, המגולם בטבע האילן, גורם לפגיעה חמורה בנפש.
ממקורות אחרים לכאורה היה אפשר להגיע לאהבת ה' על ידי התבוננות בטבע. כן כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ב':
וכן כתבה גם הגמרא (ראש השנה, י"א);
"אמר ר' יהושע בן לוי :
כל מעשה בראשית
נבראו לדעתם
נבראו בקומתם
נבראו בצביונם"
דהיינו, יש בכול מעשה בראשית , כולל אילנות ועצים שלמות פנימית ושלמות חיצונית ואין הפרדה בין הפנים והחוץ.
ממילא ברור ש"הנאה" ממעשי הטבע אין בה משום פגם.
וכן אנו מברכים על חידוש פריחת האילן:
"אשר ברא בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".
'נויו של אילן 'לא יכול להיות מכשול כלל ועיקר ליהדות יהודים וללומדי תורה בדרך.

על רקע זה , פרסם הרב צבי יהודה הכהן קוק את מאמרו "נויו של אילן". במאמרו זה כתב זכות על היופי והתגלות היופי כאלמנט מהותי בעולם של אלוקות ותורה. כי העולם הזה הוא טרקלין לעולם הבא, אין הפרדת רשויות ואין שני עולמות נפרדים. ישנה אחדות בבריאה ,בנפש ובתורה .
כך הוא מסביר את מאמרו של ר' שמעון בר יוחאי במסכת אבות על ה'מפסיק ממשנתו ' בגלל שהוא רואה אילן נאה : לדעתו -מי שמתחייב בנפשו, הוא דווקא המתהלך בדרך- שונה – ומפסיק !! מי שגורס את ההפרדה בין החיים הטבע ובין התורה. מי שאיננו ער לדבקות הפנימית המתבטאת בהדר החיצוני, הוא החוטא, הוא המתחייב בנפשו ושאין לו מקום בעולם הזה, שהרי לא הבין שהתפשטות היופי בבריאה הוא אותו המשכה של אלוקות המתגלית גם בתורה. גם בטבע ומתגלמת בעיקר בבית המקדש – הוא נויו של עולם ומכוחו מתגלה רקיע בטהרתו.

יש לשים לב כי לייצוג הטבע והיופי שבטבע נבחר דווקא האילן. לא טבע דומם ,לא מפלים שוצפים וגבוהים , לא נהרות איתן, לא קניונים עם קירות זקופים ושאר פלאי יופי עולמי וכלל לא מראות יופי של הדומם .

שביל ישראל street view Google[]

שביל ישראל של החברה להגנת הטבע הינו מסלול ההליכה הארוך ביותר שמופה ב- 360 מעלות עד היום והוא נמשך לכל אורכה של מדינת ישראל. השביל נחנך ב- 1995 ואורכו הוא כ- 1,100 קילומטרים מתחילתו בבית אוסישקין שבקיבוץ דן בצפון ועד סופו בבית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. בנוסף, יופיו של השביל ועושרו התרבותי זיכו אותו במקום של כבוד בין 20 השבילים הטובים בעולם על פי הנשיונל ג'יאוגרפיק

חלק מהאתרים

איך חוגגים בגולה ט"ו בשבט:"התורה של המזון"[]

Joan nathan 012213 620px.jpg

Joan Nathan on her visit to the Jewish Journey Project. (Courtesy Jewish Journey Project (התרגום אוןטומטי - אפשר לקרוא את המקור בקישור מטה)

אמצע החורף, כשעצים כל כך הרבה הם חשופים, אולי נראה כמו זמן מוזר לחגוג ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות היהודית, שמתחיל השנה בינואר 25. אבל החג הזה מציין את העונה כאשר עצי פרי "SAP מתחיל לעלות בישראל ובמקומות אחרים. אז, כפי שאנו שואפים ללמד את הילדים על הטבע ומעגל חיים, זה רק ראוי שט"ו בשבט מגיע בתקופה שבי עצים חשופים אלה נראים מוכנים לזנק חזרה לחיים.

נהוג לאכול כמעט 15 סוגים של פירות ואגוזים לשונים ט"ו בשבט. למעשה, מזון הוא חלק מהקיום של החג מרכזי. כפי שהיית מצפה, יש מתכונים ספציפיים שנראים מתאים במיוחד לט"ו בשבט, ניצול מזונות המסוימים כדרך לחגוג את העולם הטבעי.

לא מזמן ביקרתי ננסי וולפסון-Moche, שמלמד 8 עד 10 ילדים בני שנים וקשישים במסע היהודי הפרויקט, תכנית לימודים שבועיות במימון דורות שמעבירים מסורות יהודיות דרך עדשה בין-דורית. כשנכנסתי לבישול לאמנויות המטבח בצד המערבי JCC של העיר ניו יורק, הזקנים וילדים, כולם מבתי ספר חילונים, היו קשה בעבודה ניקוי ולקצוץ פטריות צדפה, פורטבלו, שיטאקה, וכפתור שהם לערבב עם אגוזים לעשות , בכבוד שלי, אחד מהמתכונים שלי לכבד קצוץ צמחוני. התלמידים חולקו לקבוצות מבוססות על הסוגים השונים של פטריות, וכולם עבדו יחד כדי לחתוך ולמדוד.

כשהגיתי ראשון של המתכון הזה, זה היה רק ​​סוג אחד של פטריות; עכשיו הם משתמשים בארבעה, ומאפשרים לילדים להריח ולטעום מאוחר יותר זנים השונים. "אנחנו מנסים לעדכן מתכונים ישנים", ציין וולפסון-Moche. במקום לשים את האגוזים ישירות במעבד המזון, הם קלויים, אז לקרקע אותם, כל הזמן לומד על הסוגים השונים של אגוזים והפטריות. "אנחנו מנסים ללמד את התורה דרך התורה של מזון", היא אמרה. "אני מלמד כמה מהנושאים והמושגים חוזרים ונשנים בתורה במעשה של הכנה ואכילת מזון." הכבד הקצוץ, היא אמרה, יהיה דרך טובה להמחיש את הרעיון של התורה "מציאת יוצאת דופן ברגילה" על ידי המראה כיצד "מזונות צנועים ... להיות יוצא דופן בשילוב עם מרכיבים אחרים."

שימוש במזון ובישול כ להתמודד ללמד התורה, וולפסון-Moche מדבר על ארבעה סוגים של פירות-מושג הקבלי משמשים לעתים קרובות בט"ו בשבט הסדר. יש הסוג הראשון פגז אכיל חיצוני או קליפה ובתוך רכים אכיל, כמו תפוז; השני רך, אכיל בחוץ ובפנים, כמו ענבים; השלישי אכיל בחוץ ואכיל בפנים, כמו שזיף; והרביעי עור אכיל וזרעי השעם אבל אכיל, כמו רימון. "זה הגישה המדעית ורוחנית שלנו לבחון וטעם," היא אמרה, קורה לתאר טעימות הכיתה אינה כרוכה בחיתוך תפוז למקטעים. "הילדים להריח את הפירות, מסתכלים על האוכל, ותוך שימוש בכל חמשת החושים, אנחנו נוגעים בו לאף שלנו ולהריח אותו, אז הם לטעום אותו מדברים על המרקם והטעם. גם אנחנו עובדים על איך כל דבר שאנחנו אוכלים חל על חיינו. "

התלמידים לומדים על ערכים יהודים באמצעות מזון. "אני גם עובד עם סיפורים ואגדות עם יהודיות," היא אמרה. "אחד הסיפורים שאנחנו מסתכלים גם קשור לט"ו בשבט: חוני ועץ החרוב "בקשר הערך של נטיעת עצים לדורות הבאים."

חלק מהמטרה של תכנית הלימודים הוא לגרום לאנשים לעבוד יחד על פני דורות. רוז רוברטס, 91, אחד משלושת קשישים בכיתה, אמר שהיא נהנתה לעבוד עם הילדים: "הייתי מופתע לראות אותם כל כך מעוניין להיות מעורב בבישול," היא אמרה. "אני כבר מחובר עם העמיתים לשותף שלי, קורנליה," שהוא בן 10 שנים.

כילדים והקשישים הקצוצים ולחתוך, סיפורים יצאו מהזקנים על ביקור ושחי בישראל בצנה, צנע תקופה שלאחר העצמאות כאשר קצוצה "כבד" נעשתה מתוך אגוזים, שעועית ירוקה, אפונה, או חציל. "מזון הוא ספר לימוד להיסטוריה", אמר ג'ודית טרנר, מנהל שירותי התנדבות לדורות.

הסטודנטים פילס שיעורים יהודים דרך בישול. "בכל פעם שאכלנו מנה יהודית", אמרה רוברטס, "המורה היה שואל מה עושה את זה יהודי". בישיבה נוספת של הכיתה, למשל, היה לי וולפסון-Moche הילדים והמבוגרים עושים טבילה רימון עם אבוקדו. "זה תבשיל נהדר לעשות עם ילדים כי זה תמיד טעים, ילדים נוטים לאהוב את זה-וזה חטיף מרענן, מזין, משמעותי עם רק ארבעה מרכיבים," היא אמרה. הרימון תמיד היה סמל של שפע והגשמה ויש כביכול 613 זרעים, שווים למספר המצוות שיהודים צריכים להתבונן בקוד של הלכה היהודית. (זה לא קורה-אני ספרתי.) מנה זו, הרבה יותר צבעונית מממרח האבוקדו הרגיל, לא כולל שום, אשר לעתים קרובות פוגע חיך צעיר.

בסוף הכיתה השתתפתי, הקשישים והילדים טעמו סוגים של כבד קצוץ צמחוני השונים. וולפסון-Moche הסביר לילדים שאתה מקבל חלבון מהפטריות והאגוזים בדיוק כפי שהיית מהכבד. ואז היא ביקשה מהתלמידים למה זה יהיה מנה יהודית. אחד 8 בן עשה טובה כמו הערכה כמו כל: "אני מחשיב את הכבד קצוץ צמחוני אוכל יהודי כי זה טעים."

וולפסון-Moche הסתיים עם שיעור זה יקר לט"ו בשבט, או בכל יום: "הדרך בה אני יכול לתרום לריפוי כדור הארץ," היא אמרה, "היא לקבל את הילדים לבשל את האוכל שלהם וכדי להזין את עצמם."

Advertisement