מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.102, יום שני,ח באייר תשע"ה - 27 באפריל 2015

תמונת היום - אחד ההישגים של מדינתנו ראו פרטים מטה

לפרשת השבוע: פרשת אמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרשת אמור בספר תורה עתיק - ראו בראש העמוד השמאל מאוסף הספריה הלאומית

מדוע ? הפסוקים חוזרים על עצמם ובינהן איזכור לשבת
  • "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי
  • ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש...
  • "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם"
....והזכיר השבת במועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש, שגם הוא יום מועד נקרא אותו מקרא קדש. ואחר כן הבדיל שאר המועדות ממנו, ואמר אשר תקראו אותם במועדם, כלומר באי זה יום מן השבוע שיגיעו בו, כי השבת קבוע הוא, ביומו יבא לא נצטרך לקרוא אותו במועדו. ועל דעת רבותינו (ת"כ פרשה ט ה), "אשר תקראו אותם במועדם", רמז לעיבורים, שתקראו אתם להם מועדים.
אור החיים הקדוש מסביר שלאחר שהצטוונו בפס' ב' על קידוש החודש ועיבור השנה היה יכול לעלות על ליבנו שאף את זמן השבת אנו יכולים לקבוע מתי שנוח לנו, לכן בא ההמשך (פס' ב-ג): "אלה מועדי ששת ימים" – כלומר "אלה" – שבתות, "מועדי" – אינן ניתנין לשינוי אולם (פס' ד): "אלה מועדי ה'" הם עלו המועדים שניתנו לכם לקבוע את זמנם.ישיבת נהרדעv - נהריה
מפירוש הרמב"ן - בעקבות שיעורו של בנג'י קוסובסקי, במשכן בנימין, ליד ישיבת קדומים, על פרשת השבוע

פרשת אמור פותחת במצוות הקשורות לכוהנים כדי לשמור על קדושתם וטהרתם, לאחר שכבר בפרשיות קודמות עסקה התורה בעניינים דומים הקשורים לכלל ישראל; החל בפרשת שמיני שבה מוצאים את הקדושה במאכלות, בהמשך הקדושה האישית לזכר ולנקבה בפרשות תזריע ומצורע, עבור לפרשת העריות ולבסוף פרשת קדושים המצווה על כלל ישראל להיות קדושים.

לפיכך תמוהה במקצת פרשת אמור שבה הקדושה המיוחדת לכוהנים, וזאת אף שאלתו-תמיהתו של קֹרח: "כִּי כָל -הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", ואם כן "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּאוּ עַל-קְהַל ה'"? אפשר לומר ששאלת קֹרח היא מדוע הכוהנים זקוקים לחוקים מיוחדים לשמר את קדושתם, הלוא כבר כל העדה כולם קדושים. מהמשמעות הקדושה המיוחדת לכוהנים? מדרש תנחומא מסביר את הציווי המיוחד לכוהנים בגלל קרבתם אל ה' והיותם מצויים עמו תמיד.

הפרשה עוסקת בנושאים הבאים:

  1. קדושת כהנים : "לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" נאמר בפסוק הפותח את הפרשה - חוץ מקרובים מוגדרים. נישואים רק לבתולה. ועונש מוות לבת כהן שתזנה. מומים בכהן פוסלים את כהונתו לאמר:"מוּם בּוֹ--אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו, לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב".(כ"א)
  2. על הכהן הגדול נאסר בנוסף:"וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ, לֹא יֵצֵא, וְלֹא יְחַלֵּל, אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו".(י"ב)
  3. בשר קורבנות - הגבלות ואיסורים כמו:"וְשׁוֹר, אוֹ-שֶׂה--אֹתוֹ וְאֶת-בְּנוֹ, לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (כ"ב,כ"ח)
  4. פרשת המועדות - "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם" (כ"ג,ד') - הנקראים בציבור במועדי ישראל והכוללים את המצוות המיוחדות לכל חג וחג.
  5. בקודש - תמיד - יודלק נר התמיד במנורה :" עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה, יַעֲרֹךְ אֶת-הַנֵּרוֹת, לִפְנֵי ה', תָּמִיד" (כ"ד,ד') ויונח לחם הפנים:"בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה--תָּמִיד: מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם." (ח).
  6. 'פרשת המקלל' - וההלכות שנקבעו בעקבות זאת
  7. מכה אדם לעומת ומכה בהמה.

והסיכום:"מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה: כִּי אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם" (כ"ד,כ"ב) וכך אומר המדרש (תנחומא, אמור סי' א): אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם, הרי אמירה שתי פעמים, למה הדבר דומה לטבח שהיה נכנס ויוצא לפני המלך, אמר המלך גוזרני עליך שלא תראה מת כל ימיך, מפני שאתה נכנס ורואה את פני, שלא תטמא פלטירין שלי, כך הקב"ה גזר על הכוהנים הנכנסים לבית המקדש שלא יטמאו למת. (לפי פרופ' שאול רגב "קדושת הכהנים" - דף שבועי היוצא לאור על-ידי אוניברסיטת בר אילן)

הפרשה עוסקת בדיני הקרבנות והמועדי ישראל - התוכן הדתי של בני ישראל במדבר סיני זוכה לגיבוש. יחד עם זאת, נחמד גם היחס כלפי חריגים כפי שבא לידי ביטוי בפרשת המקלל.

הספירה אותה מזכירים בכל יום ב"ריבונו של עולם"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספירה אותה מזכירים בכל יום ב"ריבונו של עולם" כאשר מגיעים למילים "מה שפגמתי בספירה" (בקטע המודגש ללהלן)

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפּוֹר סְפִירַת הָעוֹמֶר, כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת־עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּדֵי שֶׁיּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וְּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעוֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה חסד שבנצח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וַעל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ, וְרוּחוֹתֵינוּ, וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, מִכָּל סִיג וּפְגַם, וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה.

היום שניים ועשרים יום שהם שלושה שבועות ויום אחד לעומר

  • ספירת העומר

    בחר את היום בשבוע את שבוע הספירה ומצא את מה שצריך לומר היום

הרקע

שבע המידות בספירת העומר.jpeg

לצערי איני זוכר את המקור, מצאתי את שני הדפים האלה בסידור שלי - מי שיודע את המקור ירשום בהערות לדף ואעדכן את הפרטים

350 מטיילים היו ב"אבני-חפץ" ביום העצמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


אבני_חפץ_שלי

אבני חפץ שלי

סרט תדמית במלואת 20 שנה לישוב

מזכירות אבני חפץ ו-'עמיתים לטיולים' דאגו ש-350 מטיילים חנכו ביום העצמאות את המסלול הרגלי של כ-5 ק"מ ממצפה חפץ (דיר רבן) לח' סמרה - ביה"כ השומרוני המפואר, העובר בנוף פסטורלי בינות לפריחה מדהימה וגבי מים. (המששך יבוא במיילים הבאים)

היישוב אבני חפץ נוסד בשנת 1990 על ידי גרעין תלמידי ישיבת ההסדר בקרני שומרון. שמו של היישוב הנו סמלי ונלקח מפסוקים יא'- יב' מפרק נ"ד שבספר ישעיהו.

באבני חפץ אפשר למצוא ארבע שכונות:

  • שכונת "נווה חפץ" העירונית מאופיינת בעיקר בבניה בקומות,
  • שכונת "אבני שוהם" הכפרית מיועדת לתושבים המעדיפים בתים פרטיים,
  • מי שרוצה לפתוח כל בוקר את החלון וליהנות מנוף מרהיב, קרוב לוודאי יעדיף את "מצפה חפץ" הממוקמת על ההר ,
  • ומי שמעדיף שכונה חדשה, לו וודאי תתאים שכונת "מעלה יעקב" החדשה.

אבני חפץ הנו יישוב קהילתי דתי לאומי וכיום מתגוררות ביישוב כ - 330 משפחות. מאז הקמתו של הישוב התקבצו בו צברים יחד עם עולים חדשים (בעיקר מצרפת). רוב רובם של התושבים הנם בעלי משפחות (בני 30-40) העובדים בערים הסמוכות ליישוב - נתניה , כפר סבא, חדרה עוד. תושבי אבני חפץ נהנים משני העולמות - מצד אחד הם גרים בישוב המספק להם איכות חיים גבוהה ואיכותית ומצד שני הם נמצאים במרחק קצר מאד מהערים המרכזיות וממוקדי התעסוקה. מרבית התושבים ביישוב עוסקים בתחום החינוך או במקצועות חופשיים: עורכי דין, אנשי מחשבים, מנהלי חשבונות וכו'.

אבני חפץ לארבע או שמונה !רוחות השמים

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

על הרעיון להקמת בתי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

(בעקבות האסון בנאפל)

עשרות ישראלים תקועים בפסגות הרים, קופאים מקור, ללא אוכל ושינה. חב״ד נפאל עושים מאמצים להגיע לכל הישראלים, לחלץ אותם ולהביא אותם למקום מבטחים בשלום אנחנו צריכים אתכם כדי שנוכל להגיע לכולם האתר

שלט הכניסה לבית חב"ד בבנגקוק - צילם:מתניה

בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז יהודי-דתי אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי השליח המקומי, בא-כוחו של הרבי מליובאוויטש, וממוקם באזור בו נמצאים יהודים. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בכל הנדרש, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 (תש"י).

כ-4,000 בתי חב"ד פועלים בכ-950 ערים השוכנות ב-75 מדינות בעולם‏. מתוכם כ-312 פועלים בישראל‏

הפעילויות המתקימות בבית חב"ד משתנות בין השלוחים השונים, כאשר יש המרכזים את פעילותם בתחומים שונים. באופן כללי נחלקות הפעילויות לפעילות קבועות ופעילויות עונתיות. הפעילויות הקבועות שמקיימים השלוחים הן בעיקר עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש, כלומר הנחת תפילין, קביעת מזוזות בבתי התושבים, הכשרת מטבחים, חלוקת ערכות נרות שבת להדלקה, וכן שיעורים והרצאות בענייני יהדות, תורה ומדע, ושיעורים שונים. כן מפעילים בתי חב"ד רבים, גני ילדים ובתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק.

הפעילויות העונתיות שמקיימים השלוחים, הן בדרך כלל בסמיכות לחגי ישראל ובתקופות שונות. כלומר תקיעת שופר במקומות ציבוריים בראש השנה נטילת לולב ואתרוג בחג הסוכות, הדלקת נרות חנוכה בחנויות ובמקומות ציבוריים, בחג הפורים חלוקת משלוחי מנות, לאנשים שונים, למשפחות שכולות ומשפחות נפגעי טרור, לכוחות הביטחון, ולחולים הנמצאים בבתי חולים ולבסיסי צבא. וקריאת עשרת הדברות לילדים בכל בית כנסת בחג השבועות. כמו כן יש פעילויות קיץ כגון קייטנות, מועדוני של"ה (שיעורי לימודי הדת) וגני ילדים.

בנוסף לפעילות שמטרתה השפעה דתית, עוזרים השלוחים ליהודים בארץ ובעולם גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות, מהווים במקרים רבים מעין שגרירות ישראלית/יהודית המסייעת במקרי חירום. הויקיפדיה העברית

תערוכה הבינלאומית ה-19 לטכנולוגיה חקלאית - אגריטך[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתקיימת בגני התערוכה בתל-אביב, במהלך השבוע הקרוב, בימים שלישי-חמישי, בין התאריכים 28-30/04/2015, ט'-י"א אייר.

שימו לב: הכניסה חופשית!

תערוכה זו מתקיימת אחת ל-3 שנים ומשתתפים בה נציגים ואורחים רבים מחו"ל.

כמו כן, בביתן של משרד החקלאות תתקיים תצוגה של המו"פים האזוריים החקלאיים, כולל מו"פ ההר המרכזי.

אגריטק.png

הקישור


איזה סיכוי נתנו לארץ ישראל לפני 150 שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמן מלוויל - המקור:עיתון הארץ

נוסעים אמריקאים הגיעו לארץ הקודש במאה ה-19. אמצע המאה ה-19 הייתה תקופה של שינויים פוליטיים נרחבים ושל מודרניזציה בלתי נמנעת. מסעות התאפשרו הודות להתפתחויות הטכנולוגיות, במיוחד ספינת הקיטור המונעת על ידי פחם והטלגרף החשמלי, אפשרות הלינה בבתי-מלון והופעתן של סוכנויות נסיעות מאורגנות.

על רשימות המסע של הסופר הרמן מלוויל בארץ-ישראל, 1857 בתרגום מאנגלית יוני רז פורטוגלי כתב הרמן מלוויל מעיתון הארץ והכתיר אותה כך שום ארץ אינה יודעת לחסל ציפיות רומנטיות במהירות כמו פלשתינה נביא קטעים בודדים מהספר:

  • מנמל יפו לרמלה - מוקדם בבוקר הופיעה יפו. גל גבוה, ואז ראינו את שוברי הגלים שניצבים לפני העיר. ירדנו מהאונייה, מסוכן. הספנים (ערבים) ניסו לנצל את חששות התיירים שלנו. כלבים ערמומיים! שכרתי מדריך יהודי שייקח אותי לירושלים. חצינו את מישור השרון למרגלות הרי אפרים. הגענו לרמלה ונכנסו למקום שכינה את עצמו "מלון". בארוחת הערב - בשר קר שהוגש בכלים שבורים - יתושים ופרעושים זימזמו מסביב והציקו. היהודי אמר: "הערבים לא יודעים לנהל מלון". הסכמתי עם כל מלה.
  • מרמלה ללוד - רכבנו מרמלה ללוד. שוד של כפר סמוך על ידי כנופיית ערבים הקפיץ את כל הארץ. אנשים מסתובבים בחבורות. נסענו ללוד בשיירה של בן המושל. ליווי צמוד של בערך שלושים פרשים, כולם חמושים. רכיבה טובה. רובי מוסקט על גבם של הפרשים. הם רוכבים במהירות מצדנו האחד, בודקים סכנות אפשריות. דוהרים עד לסבכי קקטוסים, מחפשים ואז יורים לתוך הסבך
  • הדרך מיפו לירושלים - מלאה עקבות, שחוקה בפסיעות של עולי רגל בני דתות שונות. ערבים חורשים בשדה לבושים כותנות מוזנחות. כמה מהם אנשים זקנים. הזקנה מכובדת, אך לא בכותנות כאלה. חלק מירושלים בנוי על מחילות - נכנסים מהקיר הצפוני. שום ארץ אינה יודעת לחסל ציפיות רומנטיות במהירות כמו פלשתינה - ובמיוחד ירושלים. לרבים, האכזבה שוברת לב.
  • האם חורבן הארץ הזאת הוא תוצאה של חיבוק הדוב הפטאלי של האל? אומללות נבחרי השמים. בתוך הריק חסר החיים של ירושלים העתיקה, המהגרים היהודים הם כמו יתושים שמתגוררים בתוך גולגולת. (...)
  • ואחרון - המרשים ביותר - "הרעיון שאפשר להפוך יהודים לאיכרים הוא רעיון חסר שחר. קודם כל, יהודה היא שטח מדברי, עם מעט מאוד יוצאי דופן. ושנית, היהודים שונאים חקלאות. כל עובדי האדמה בפלשתינה הם ערבים. היהודים לא מעזים לגור מחוץ לכפרים או לערים מבוצרות מפחד רדיפות הערבים והטורקים. ומלבד זאת, מספר היהודים בפלשתינה נמוך מדי. איך בדיוק יגיעו הנה כל היהודים המפוזרים בארצות אחרות? רק בדרך נס. "

כדאי לקרוא

מהן רעידות אדמה, סיכונים ורעידות באזורנו ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאתר המכון הגאולוגי להלן מפה המציגה דרוג אזורים בארץ על פי עצמת רעידת האדמה הצפויה בהם. הערכים במפה מייצגים את מקדמי העוצמה הסיסמית אשר נקבעו כחלק בלתי נפרד מהתקן הישראלי לבניה עמידה ברעידות אדמה. המקור : המרכז למיפוי ישראל

תאוצות קרקע לתכנון בניינים לעמידה ברעידות אדמה - המרכז למיפוי ישראל

מה זו רעידת אדמה ?

רעידות אדמה הן אחד הביטויים המרשימים ביותר לתהליכים המתרחשים על פני כדור הארץ. רעידות חזקות עוררו תשומת לב רבה כבר בימי קדם, בעיקר מנקודת מבט דתית או מאגית, השונה מהגישה המדעית המקובלת עלינו כיום.

במקרא מוצאים תיאורים שכיום ניתן לפרש אותם כתופעות טבע שמלוות רעידת אדמה. אחד מהם למשל מופיע בזכריה י"ד, ד': "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה. ...ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה". כאן רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוהים.

בתקופות מאוחרות יותר מופיעות תעודות היסטוריות הקושרות מגוון תופעות ונזקים עם רעידות אדמה ועל פיהן אפשר לבנות את קטלוג הרעידות החזקות שפקדו את אזורנו, אף שמידת הוודאות לגביהן אינה מוחלטת. כיום ניתן באמצעות מכשירי רישום מודרניים (סייסמוגרפים) לתאר ולתעד את התופעה, לשחזר את המנגנון שלה ולהבין את התהליכים שהיא משקפת.

רעידת אדמה היא סידרת זעזועים הנגרמת כתוצאה משבירה של סלעים בקרום הקשה של כדור הארץ והעתקתם זה לצד זה. הזעזועים מתפשטים ממוקד הרעידה לכל עבר ומכונים גלים סיסמיים. כגודל ההעתקה במוקד כך עוצמת הגלים והמרחק אליו יתפשטו עד שידעכו וייעלמו. מרבית הרעידות חלשות, הן מתרחשות בתת הקרקע והגלים הסיסמיים שלהן חלשים מכדי שניתן יהיה לחוש בהם שלא באמצעות מכשור רגיש במיוחד. אך לעיתים השבירה מתרחשת בעוצמה רבה, עד כדי קריעת פני השטח, ואז הזעזועים הסיסמיים הרסניים במיוחד.

רעידות אדמה בישראל וסביבותיה

מבט על התפוצה של קבוצת רעידות האדמה החזקות ממגניטודה 4 שאירעו בישראל וסביבותיה במאה השנים האחרונות, כפי שמופיעה באיור 3, מלמד שרובן התרחשו לאורך הגבולות הטקטוניים של תת הלוח סיני. קבוצה זו משקפת את חלק הארי של האנרגיה שהשתחררה בתהליך הטקטוני. מאידך, מאחר וזמן המחזור בין רעידות עוקבות על אותו העתק יכול להגיע לאלפי שנים ויותר, הרי שחלון הזמן שמייצגת המפה באיור 3 מאפשר הצצה חלקית בלבד על התהליך. אולם נראה שהמגמה המסתמנת מפיזור הרעידות בחלון הזמן המצומצם שבידנו, אכן משתלבת עם התהליכים הטקטוניים העכשוויים שמתרחשים לאורך גבולות תת הלוח, כפי שאנו מכירים אותם ממחקרים גיאולוגים אחרים.

  • טרנספורם ים המלח - מפרץ אילת (עקבה) היה הקטע הפעיל ביותר לאורך הטרנספורם במאה שעברה, כאשר הבולטת ביותר היא הרעידה מנובמבר 1995 שהמגניטודה שלה הייתה 7.1 ולוותה באלפי רעידות משנה חלשות יותר. לאחריו נכרת הפעילות בים המלח ששיאה ברעידה החזקה ביולי 1927, שהייתה דרגה 6.2, אך גרמה להרבה יותר נפגעים ונזקים משום קרבתה למקומות ישוב. פעילות פחותה בהרבה נרשמה בכנרת, בחולה, ובבקעות שבמזרח השומרון. נראה אם כן שהפעילות הסיסמית התרכזה בשקעים העמוקים שלאורך הטרנספורם.

מאידך מעניין לראות שמצפון לכרמל, כולל בלבנון ובסוריה, הפעילות הסיסמית מפוזרת יותר ולאו דווקא צמודה לגבול שבין שני הלוחות. גם באזור זה נרשמה רעידה חזקה בספטמבר 1918, ליד לטקיה שבסוריה, אך לגביה המידע שבידנו מועט. סביב העתק הכרמל נרשמה פעילות סיסמית ערה. אמנם עדיין לא ידוע על רעידה חזקה שהתרחשה עליו, אולם משיקולים גיאולוגים לא ניתן לשלול את האפשרות כי זו עלולה להתרחש עליו בעתיד.

  • הקשת הקפריסאית - מתברר שהגבול הפעיל ביותר של תת הלוח סיני הוא דווקא הקשת הקפריסאית, אף שטרנספורם ים המלח מהווה גורם סיכון משמעותי יותר בישראל כתוצאה מקרבתו לריכוזי ההתיישבות.

עקר הפעילות מתרחש לאורך חופיו הדרומיים של האי קפריסין, ובהקשר זה ניתן לציין את הרעידה מאוקטובר 1996 שהורגשה היטב גם בישראל. הפעילות בקשת הקפריסאית נמשכת מצד אחד לכיוון צפון מזרח ומצד שני לכיוון צפון מערב, אם כי עוצמתה בשולי הקשת נמוכה יותר. מעניין לראות שהפעילות הסיסמית בים שמצפון לקפריסין חלשה מאוד.

  • מפרץ סואץ - כאשר בוחנים את הפעילות לאורך מפרץ סואץ, הוא נראה לכאורה השקט מבין הגבולות. ואולם יש לשים לב למתרחש בקצותיו. בקצה הדרומי שלו ארעה במרץ 1969 ככל הנראה הרעידה החזקה ביותר במאה האחרונה בגבולות תת הלוח סיני. בשוליים הצפון מערביים שלו ארעה הרעידה של קהיר, באוקטובר 1992, ואף שהגיעה לדרגה 5.9 בלבד, הייתה לקטלנית ביותר במאה האחרונה כאן. רעידה זו חשובה במיוחד גם משום שהמוקד שלה אינו על תוואי ברור של גבול טקטוני. האם זה מעיד על כיוון ההתפתחות העתידי של מפרץ סואץ, ובהתאם גם על המשך תהליך ההתנתקות של תת הלוח סיני מאפריקה לקראת היותו לוח עצמאי קטן ?
  • מוקדים יוצאי דופן - מטבעה של תופעת רעידת האדמה שהיא מגוונת ומורכבת. פעמים רבות היא מתרחשת בעיתוי מפתיע ובמקומות בלתי צפויים, ועל העתקים נסתרים בתת הקרקע שלא הוכרו קודם לכן.

ניתן לראות באיור 3 שמרבית הרעידות מרוכזות לאורך הגבולות הטקטוניים בין הלוחות, אך בה במידה אי אפשר להתעלם מאלה שמפוזרות בתוך הלוחות. זוהי עדות ללחצים רבי עוצמה הקיימים גם בתוך הלוחות הטקטונים וגורמים שם מעת לעת להעתקת סלעים. זהו היבט מסובך של התופעה וקשה יותר להכללה. כך למשל אפשר לציין את הרעידות בתוך חצי האי סיני, בדרום מזרח הים התיכון, ובמדבר הערבי. אין זה מן הנמנע שגם בעתיד רעידות שכאלה 'יפתיעו' אותנו. מצפון לדלתא של הנילוס מרוכזת פעילות משמעותית שהתבטאה ברעידה מספטמבר 1955. יתכן שזהו הד רחוק להתנגשות של אפריקה באירופה, ואולי המשקל העצום של המשקעים שהצטברו בדלתא של הנילוס גורם לשבירת קרום כדור הארץ שמתחתיה ?

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.