מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.30, יום ראשון י"ב שבט תשע"ה, 1 בפברואר 2015

פני הרוע: הטרור הערבי, העמלק והנאצים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניסיון הפרנסה - מתי היא מובטחת[עריכה | עריכת קוד מקור]

"ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי..." (טז, ד)

וקשה: מדוע אמר ה' למען אנסנו, והרי לא מצינו בשאר מצוות התורה שהקב"ה מנסה את בני ישראל אלא רק במצות המן? ועוד ענין מיוחד מצינו במן, במה שכתוב: זה הדבר אשר צוה ה' מלא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים - הרי היו עוד נסים לישראל ובאף אחד מהם לא נצטוו להניח למשמרת, ומה הענין המיוחד במן שהקב"ה צוה להניח ממנו למשמרת?

בספר באר מים חיים, כתב על הפסוק: ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, לא העדיף המרבה - פרוש אפילו אם יעבד האדם יומם ולילה על פרנסתו ויעשה כל מיני תחבולות והתחכמוית להרויח, לאחר כל היגיעות לא יוכל להשיג אפילו משהו יותר ממה שקצבו לו מן השמים, וכן להפך הממעיט לא החסיר, גם אם אדם לא יעבד כלום לא יחסר לו מאומה ממה שקצבו לו מן השמים. וזה היה ענין המן להורות על אמונה זו שלא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, אין בכח האדם להרבות על קצבתו או להמעיט ממנה. והן אמנם שצריך האדם להשתדל ולעשות דבר מה לפרנסתו, דאף שבאמת צריך להיות שירד הכל מן השמים מבלי כל עבודה, אלא שלאחר החטא נתקלל אדם הראשון בזעת אפיך תאכל לחם, ומשום כך צריכים לעבד, אך אין צרך לקים זאת בכל ההדורים ודי במה שישתדל קצת, וביתר הזמן יעסק בתורה. והרי זה כמו בעבודת האדמה, שאילו לא יזרע אדם את אדמתו בודאי לא תוציא לו כלום, אך לאחר שהוא זורע לא נותר לו יותר מה לעשות, ורק הקדוש ברוך הוא מוריד גשמים והתבואה צומחת, כן הוא בכל עניני המעשה שהאדם צריך אמנם להשתדל קצת אך לא יותר מזה".

וזהו הניסיון אשר מעמיד הקב"ה את האדם בכל דור ודור... ניסיון הפרנסה!!! בני ישראל נצטוו לשמור לדורות זכר ל"מן" כדי שידעו ויזכרו כל הדורות הבאים אחריהם שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, ובין אם ירבה בעבודתו בתוספת שעות נוספות מתוך מחשבה שבכך יגדיל את משכורתו, ובין אם ימעט ויעשה רק כדי צורכו, לבסוף יקבל את אשר נגזר עליו בראש השנה, ואם כן החכם יתן ליבו וימעט ממלאכתו וירבה בלימוד התורה ובכך יזכה לחיי העולם הזה והבא.

נעם.
לע"נ אבי מורי ז"ל

(צולם במרכול "יש" בבני ברק - אלול תשע"א)

"לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק" מלחמת שאול בעמלק[עריכה | עריכת קוד מקור]

"לֵךְ_וְהִכִּיתָה_אֶת_עֲמָלֵק"_מלחמת_שאול_בעמלק_-_ד"ר_יסכה_זימרן,_אוניבריסטת_בר-אילן-1

"לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק" מלחמת שאול בעמלק - ד"ר יסכה זימרן, אוניבריסטת בר-אילן-1

הקש על החץ להאזנה לשיעור

לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק - מלחמת שאול בעמלק - הרצאתה של ד"ר יסכה זימרן מ אוניבריסטת בר-אילן , במסגרת "תנ"כי פתוח", סדרת הרצאות העוסקת בדמויות בספר שמואל. ההרצאה נערכה בכ"ח בטבת תשע"ה, 19 בינואר 2015.

מדוע שאול מודח כל כך מהר

שמואל ברך את שאול - תחריט של גוסטב דורא

בפרק ט"ו שאול המלך מודח מהמלוכה. זו תפנית לעומת מה שנראה בפרקים קודמים. מה עוד שהוא הוצג באופן חיובי: "... בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל, בָּחוּר וָטוֹב, וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, טוֹב מִמֶּנּוּ; מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, גָּבֹהַּ מִכָּל-הָעָם" (ט',ב') - הערכה שפוטית חיובית. ועוד:"...וַיִּגְבַּהּ, מִכָּל-הָעָם, מִשִּׁכְמוֹ, וָמָעְלָה" (י, כ"ג).

מכאן עולה השאלה, האם מלכתחילה אין סיכוי למלוכה בישראל. מדוע הודח כל כך מהר. ננסה להציג סיבה מהותית: התפיסה של שמואל הנביא על מהות המלוכה ונגזר מכך לגבי שאול המלך.

הכנסת ספר תורה ייחודי לבית הכנסת במשרד החוץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנסת ספר התורה מעיראק לבית הכנסת במשרד החוץ צילום: אלרם מנדל, משרד החוץ

ביום 22 בינואר 2015 נערך טקס הכנסת ספר התורה לבית הכנסת במשרד החוץ בנוכחות שר החוץ אביגדור ליברמן והרב הראשי הראשון לציון יצחק יוסף.

לספר זה סיפור מרתק, מקורו של הספר הוא בכורדיסטן והוא כתוב בצורה מיוחדת האופיינית לאזור זה. הספר כתוב על עור צבי בניגוד לרובם המוחלט של ספרי התורה הכתובים על עור של פרה. הספר נכתב בדיו אשר הוכן מרכז של מיץ רימונים שגם הוא מיוחד ואופייני לאזור צפון עיראק. הספר נמצא ע"י חיילים אמריקאים במרתפי הארכיון של עירק בבגדד, הוא אף נושא חותמת של המודיעין העירקי בספר שמות, מצדו האחורי של הכתב. משם, הספר הגיע לשגרירותנו בירדן ולאחר מכן הגיע למשרד החוץ. הספר עבר לאחרונה שיקום ארוך בן שבעה חודשים אצל סופר סת"ם ירושלמי והוכשר לקריאה. ההערכה היא כי הספר הוא בן כמאתיים שנים.

לוחות בכתב יתדות מלפני 2,500 שנה מלמדים על חיי היומיום של גולי בבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך התערוכה. חלק מהטקסטים משתלבים עם הטקסט המקראי הארכיון גם משתלב היטב עם הטקסט המקראי. כך למשל, בפסוק הראשון בספר יחזקאל כותב הנביא: "וַאֲנִי בְתוֹךְ־הַגּוֹלָה, עַל־נְהַר־כְּבָר". הצירוף, "נהר כבר" או "כפר נהר כבר" מופיע כמה פעמים בלוחות.
צילום: אוליביה פיטוסי

ניר חסון באתר עיתון "הארץ" על חיי היום-יום בגלות בבל מדגיש אפיונים אחדים של מוצגי התערוכה.

לדוגמא:"מה אפשר היה לקבל תמורת אתון וכמה עלה לשכור בית בכפר אל־יהודו?

ועוד:

  • לדברי אחד החוקרים, פרופ' וואין הורוביץ, זהו הארכיון היהודי העתיק החשוב ביותר מאז גילוי מגילות מדבר יהודה.
  • האוסף מכיל בעיקר תעודות מינהליות - שטרי חוב וחוזים - חרוטות על לוחות טין (בוץ שיובש בשמש או בתנור) וכתובות בכתב יתדות אכדי

במקביל לתערוכה יצאו שני ספרים שעוסקים באוסף - ספר מחקרי של פרופ' לורי פירס שתרגמה את הלוחות לאנגלית וספר פופולרי יותר ששמו כשם התערוכה: "על נהרות בבל" שבו מופיע תרגום הלוחות לעברית. את הספר ערכו הורוביץ, שמשמש חוקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ויועץ מדעי למוזיאון, יהושע גרינברג ופיטר זילברג. הספר יצא לאור על ידי מוזיאון ארצות המקרא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

איך פועל אתר "לא-רלונטי[עריכה | עריכת קוד מקור]

יומן_עם_איילה_חסון_-_על_מלחמתו_של_האתר_"לא_רלוונטי"_בשמועות,_פרסומי_כזב_ואגדות_אורבניות

יומן עם איילה חסון - על מלחמתו של האתר "לא רלוונטי" בשמועות, פרסומי כזב ואגדות אורבניות

מי מאיתנו לא מקבל ווטסאפ, אימייל או הודעה בפייסבוק שבהם מסר מאיים ובקשה "לקרוא ולהעביר לעשרה חברים לפחות". האתר "לא רלוונטי" הוא מאגר של שמועות אינטרנט, ומכתבי שרשרת כאלה, שמסתובבים ברשת.

איתי ורד פגש את חנן כהן, מפעיל האתר, שבודק אם יש אמת מאחורי המידע, או מדובר בסך הכל באגדות אורבניות.

בכתבה מובא הסיפור העומד מאחורי אחדות מן "האגדות האורבניות" שהופרכו כגון: הדבקה במחלות על-ידי קבצנים, קוד על קרטוני חלב משוחזר ועוד.

להלן דוגמאות:

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.