מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.31, יום שני י"ג שבט תשע"ה, 2 בפברואר 2015

לקראת ט"ו בשבט : הסרטון "אדמה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמה

אדמה

ערכה של ההתישבות בארץ ישראל כפי שחוו הרב ישראל משקלוב מתלמידי הגר"א ור' ישראל בק בתחילת ההתיישבות החדשה בארץ

"מכון תורה והארץ" מאפשר צפיה חופשית בסרטון בימים בי"ב-י"ג שבט מומלץ

על "תחנות הקצה" של רכבת העמק - פרטים לא מוכרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רכבת העמק הייתה אחת היוזמות הפוריות של האימפריה העות'מאנית. מחיפה, לחוף הים התיכון, נוצר חיבור באמצעות הרכבת למסילת הרכבת החיג'אזית וממנה צפונה לדמשק, בירות ובהמשך לתורכיה ולאירופה ודרומה לרבת עמון מכה ומדינה (יעדי עולי הרגל המוסלמים אשר למענן נבנתה המסילה).

בארץ ישראל יש שתי "תחנות קצה": בצמח ובחמת גדר. הודות ליונתן זיגמנד זכיתי לקבל תמונות מפינות לא- מוכרות משני התארים:

"הסובבן" בתחנת הרכבת בצמח[עריכה | עריכת קוד מקור]

(אוליהתחנה תפתח אי-פעם בתור אתר תיירות)

ה"סובב: אז - סובבן הקטרים בתחנת צמח רפרודוקציה: גיל אליהו המקור: אתר הארץ

תחנת הרכבת שימשה תחנת מעבר בין ארץ ישראל שהייתה תחת המנדט הבריטי לבין סוריה שהייתה תחת המנדט הצרפתי. הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר בנוכחות פקידים צרפתיים בתחנת הרכבת בצמח, אשר בין השאר גבו את המכסים עבור סוריה.

ביטוי נוסף לכך היה בצורך בהחלפת הקטרים: רכבת העמק מחיפה הגיע לצמח עם קטר בעל כח מספיק להובלת קרונות בשטח מישורי - עמק יזרעאל ועמק בית שאן. על מנת לעלות את הרכבת לסוריה, דרך בקעת אל חמה, היה צורך בקטר רכבת בעל עצמה (900 מטר עלייה - ראו להלן את ההסבר). כמו-כן, על הקטר היה להיות בבעלות הצרפתים. וכך, בהגיע רכבת העמק מחיפה, הקטר ניתק מהקרונות וסבב חזרה, את מקומו תפס הקטר הצרפתי.

השאלה הייתה היכן היה "מתקן הסובב" אשר עליו עלו הקטרים ושינו כיוון.
אלי אשכנזי כתב בעיתון הארץ מיום 20 בינואר 2014 משוגעים לרכבת העמק: תגלית בצפון מרגשת היסטוריונים חובבים - אחרי שנים של מחקר עקשני, הצליח יהודה לבנוני להוכיח שמתקן מרכזי בתחנת הרכבת בצמח נמצא במקום אחר משחשבו: "כולם חשבו שאני פנטזיונר"

והרקע- "לדברי לבנוני, "היה צורך להחליף בין הקטרים משום שהקטר שנסע לדרעא היה צריך להיות קטר חזק בהרבה. הוא היה צריך לעלות בהפרשי גבהים של 900 מטרים; מצמח שנמצאת 200 מטר מתחת לפני הים ועד לדרעא בגובה של 700 מטר. הפרשי הגבהים האלה הביאו לכך שלאורך הדרך נבנו 15 גשרים ונחצבו שבע מנהרות. למסלול הקשה הזה היה צריך קטר חזק במיוחד, בעוד שלקטר שהגיע מחיפה וחזר אליה היתה דרך קלה יותר"

צילם: יונתן זיגמנד

תחנת הרכבת בחמת גדר[עריכה | עריכת קוד מקור]

התחנה סגורה היום לציבור והיא חלק מחוות גידול הדגים. ולכן היא נשמרה היטב כפי שתראו בתמונות הבאות:

צילם: יונתן זיגמנד

ספר חדש של מנואלה דביר על השואה (באיטלקית)[עריכה | עריכת קוד מקור]

"העולם - בלעדנו" : סיפורן של שתי משפחות של יהודי איטליה בשואה

נקווה שתמצא הוצאה לאור אשר תתרגם את הספר, אולינ"יד-ושם" תעשה כן

" השואה שלי" כמו זו של יהודים רבים איטלקים, האמא שלי, בהיותה תלמידה בבית הספר, אינה מוצאת את שמה בלוח הציונים בבית הספר, משום שהיהודים הם אינן נכללים בציבור התלמידים. היא לא יכולה לקבל שמונה (ציון גבוה בדירוג האיטלקי) , מחשש שהציונים של היהודים אולי יעלה על אלה של "הארים".

והאבא שלי, שעד מותו של חברו ברונו שומר על המברק,שמרשה לו להשתמש בביתו, במקרה צורך. השואה שלי הן בנות שנעלמות מבית הספר לשבע שנים וכשהם באים אף אחד לא שואל אותו איפה הם היו.

לפני חוקי הגזע, הראשונים של בושה, האמא שלי, האבא שלי, הסבא והסבתא, הדודים, בני הדודים, היו אזרחים איטלקים נורמלים. עד שזה הפך "הגזע היהודי", ואיבדו את עבודה, כבוד, ביטחון, ולבסוף אפילו סיכן את חייו: הבחירה הייתה לברוח, או למות מישהו גורש מישהו לא חזר לאחר מכן, האבא שלי והאמא שלי פגשו במחנה יהודי, לאחר המלחמה, ו... נכבש מחדש "הנורמליות". הודות להם שאני כאן. כדי לספר. .

"יש את עצמם ואחרים מנואלה דבירי בת שמגלה מחדש מעט זמן 'למשפחת פסיפס גדולה, והוא אם שמאבד את בנה האהוב במלחמה והיא בשנתי העשרים לחייו זוכרים את הכוח להיולד מחדש ולהילחם על זה אמהות אחרות שתחוסנה על הסבל הנורא. בין ישראל של היום ואיטליה אתמול שתחילתה הזרמים המצטרפים בנהר העצום של משפחה יהודית גדולה.


המקור
La 'mia' Shoah, quella di molti ebrei italiani, è mia madre ragazzina che non trova il suo nome nel tabellone dei voti a scuola, perché gli ebrei sono a parte. Che non può ricevere un otto, perché i voti degli ebrei non possono superare quelli degli 'ariani'. E mio padre, che fino alla morte conserva il telegramma dell'amico Bruno, che gli dice di usare la sua casa, in caso di bisogno. La mia Shoah sono bambine che spariscono da scuola per sette anni e quando tornano nessuno gli chiede dove sono state. Prima delle leggi razziali, prima della Vergogna, mia madre, mio padre, i nonni, gli zii, i cugini, erano normali cittadini italiani. Finché non divennero 'di razza ebraica', e persero il lavoro, la dignità, la sicurezza, e infine rischiarono anche la vita: la scelta fu scappare, oppure morire. Qualcuno fu deportato. Qualcuno non tornò. Poi, mio padre e mia madre si conobbero in un campeggio ebraico, nel dopoguerra, e riconquistarono la 'normalità'. Grazie a loro sono qui. A raccontare. Di loro e degli altri". Manuela Dviri è una figlia che riscopre un po' alla volta un grande mosaico famigliare, ed è una madre che perde in guerra l'amato figlio ventenne e trova nel suo ricordo la forza di rinascere e di battersi perché ad altre madri sia risparmiata l'orribile sofferenza. Tra l'Israele di oggi e l'Italia di ieri risale i rivoli che si ricongiungono nel vasto fiume di una grande famiglia ebraica.

ב"מוקד" פורטל יהודי איטליה נכתב:
אלף את חייהם של מנואלה. La Stampa לסקור את ספרו האחרון של מנואלה דבירי, עולם בלעדינו. שתי משפחות איטלקיות במערבולת של השואה "(Edizioni Piemme). "נולד וגדלו בפדובה (החיים הראשונים) נישא ליהודי ישראלי עם מי יש לו שלושה ילדים (חיים שני).הצעיר, יון, מת רק 20 שנים 26 פבואר 1998 במלחמת לבנון בעת עושה את שירותו הצבאי. "

דניאל רייכל

(1 פבואר 2015)

- ראה עוד ב: http://moked.it/blog/2015/02/01/63307/#sthash.XzEXxcSM.dpuf

הסיכונים הטמונים בשימוש בצמחים ותכשירים טבעיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבינעם סמוטריץ' הוא מנהל תחום מעבדה במרכז מחקר ופיתוח אזורי יהודה השייך למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, וד"ר יונתן גורליק הוא מנהל מדעי במרכז זה. בעבודתם חוקרים פעילות ביולוגית של חומרים המופקים מצמחי מדבר בישראל פירסמו בעיתון הארץ מאמר בנושא הסיכונים הטמונים בשימוש בצמחים ותכשירים טבעיים

בתמצית למאמר נכתב:
השימוש בצמחי מרפא וחומרים טבעיים, כגון שום, זוטה לבנה וסטיביה, נעשה לעתים בצורה לא שקולה ואף מזיקה. לצד יתרונותיהם, חלקם עלולים להיות רעילים וליצור אינטראקציות מסוכנות עם תרופות, והם משווקים כ"תוספי תזונה" - כלומר, עם פיקוח מינימלי

טבלה מן המאמר

מומלץ לקרוא את המאמר במלואו - הקישור לעיל

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.