מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.33, יום רביעי "ט"ו שבט תשע"ה", 4 בפברואר 2015

" כי האדם הוא עץ השדה" - פשוטו כמשמעו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה כתב באתר הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן

במשנה הראשונה של מסכת ראש השנה שנינו שאחד מארבעה ראשי השנים הוא ראש השנה לאילנות: "באחד בשבט ראש השנה לאילן, דברי בית שמאי. בית הלל אומרים בחמשה עשר בו". הגמרא (שם, יד ע"א) מביאה את דעתם של בית שמאי ומסבירה: "מאי טעמא? אמר ר' אלעזר א"ר הושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה ועדיין רוב תקופה מבחוץ". רב האי גאון, אחרון גאוני בבל (במאה הי"א) נתבקש לפרש גמרא זו, וכך עשה. (ראו: ב"מ לוין, אוצר הגאונים לראש השנה , ירושלים תרצ"ג, עמ' 23 ) אלא שלאחר מכן המשיך ואמר שרבני ארץ ישראל – "רבנן דתמן" – אומרים בו טעם אחר, והוא שעד כאן חיים האילנות ממי השנה החולפת, ואילו מכאן ואילך הם חיים מן השנה הבאה (על פי ירושלמי ר"ה א ב). ומוסיף רב האי גאון:

ודברים נראים הן. כי בזמן הזה הוא שקוראין אותו בלשון ישמעאל אלגמרה אלתאניה (הגחלת השנייה), ובו מתלחלחין עצי אילנות ומתחילין לשתות ולחיות, ואומרים גרי אלמא פי אלעוד (נכנסו המים לעץ).

מה כוונת דבריו של רב האי גאון, שהזמן הזה נקרא "הגחלת השנייה"? את דבריו אלה אפשר להבין על פי אגדה ערבית עתיקת יומין, שלפיה בימות הגשמים איש השדה עצוּר באוהלו, עטוף בגדים, יושב על יד האח הבוערת ומנמנם. הצאן והבקר מכונסים גם הם במכלאה שסביב אוהלו, רועדים מקור ומצפים לימות חמה, למרחבי המרעה בשדות ובהרים. והנה קם אללה בחסדו הגדול ומוריד להם מן השמים שלוש גחלים: גחלת אחת (ג'מרת אלהאווי – גחלת האוויר) יורדת בשבעה בשבט, מחממת את האוויר ומבשרת את בוא האביב. אז מתעורר האיכר מתנומתו, פותח את המכלאה ומתחיל לשלוח את בהמותיו לשדה. אולם עדיין לא ימצאו מקום מרעה טוב, ועוד גדול הקור. אז ייחל האיכר עוד שבעה ימים אחרים, עד יום ארבעה-עשר בשבט, ובארבעה-עשר בשבט יוריד אללה מן השמים עוד גחלת (ג'מרת אלמאיי – גחלת המים), ואז יתחממו המים, ייכנסו לעצים ויחזירום לפריחתם ולפריים, וישמח האיכר וישלח את בהמותיו להרים, למרעה. ואולם עדיין שולטת הקרה ויתהולל הרוח, ואין עוד לצאת לעבודת השדה. האיכר מונה עוד שבעה ימים, ואז מוריד אללה את הגחלת השלישית מן השמים (ג'מרת אלארד – גחלת הארץ). האדמה מתחממת ומתחילה להתכסות בדשא רך. ואז יתנער האיכר מהעצלות שימות הגשמים נסכו עליו ויצא לעבודתו בשדה ובגן עד הערב.

נוסח אחר של אגדת גחלים זו מביא הגיאוגרף הערבי קאזוויני (מן המאה הי"ג) בקוסמוגרפיה שלו: (כרך א' עמ' 76). איכרי ארץ ישראל מתחילים להקטין בחודש שבט את האח המתחממת. בז' בשבט מוציאים גחלת אחת מן האש, כי האוויר מתחיל להתחמם. בי"ד בשבט – גחלת שנייה, כי המים מתחממים, ובכ"א בשבט – גחלת שלישית, כי האדמה כבר מתחממת. ממחרת הגחלת השנייה, בחמישה עשר בשבט, שותלים בארץ ורדים, יסמינים ונרקיסים. ( ראו: יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, ח"ב, ימי מועד וזכרון, עמ' 321)

אם כן, כוונת רב האי גאון הייתה להסביר את דעתם של בית הלל, שראש השנה לאילנות חל בט"ו בשבט, והביא ראיה ממה ששמע מאיכרים ישמעאלים, שאז מתחילים האילנות לשתות מן המים המתחממים של השנה הבאה. האגדה הזו משווה בין איש השדה הרדום בחורף ומתעורר בשבט ובין עצי השדה הרדומים בחורף ומתעוררים בראש השנה שלהם. ואכן התורה דימתה את העצים לאנשים באמרה "כי האדם עץ השדה" (דב' כ:יט). ( הסרט "שר הטבעות" מראה את אותן דמויות חביבות ומופלאות – האֶנְטִים, עצים גדולים זקנים ונבונים, מלאי חכמה וטוב לב, אשר להם תפקיד מכריע בהצלת עולמה של האנושות)

חז"ל חיבבו את העצים ודאגו לטובתם ולבריאותם, עד שאמרו על אילן חולה שמנתר את פֵּרותיו (תוספתא שביעית א י): "סוקרין את האילן בסיקרא... ואין חוששין לא משום שביעית ולא לדרכי האמורי". כלומר, מותר לצבוע את האילן החולה בקו אדום כדי להודיע שהוא מנתר את פרותיו, ומותר לעשות כן אף בשנת השמיטה ואף אם הגויים עושים כן, ואולי יתפללו עליו העוברים והשבים.

וכמו לאדם, גם לאילן יש יום הולדת וראש השנה משלו, ומעין "בר מצווה", כשהוא יוצא מאיסור ערלה. הוא ישן בחורף ומתעורר לשתות מים המתחממים מן הגחלת השנייה באמצע חודש שבט כדי להביא את פֵּרותיו בעונתם ולזַכּותנו בברכת האילנות ופֵרותיהם.

שבעת המינים בהם נתברכה ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הר, שלג וספר בעיר האבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מערת המכפלה בשלג -מהאתר בפייס-בוק

לאחר חנוכת "מרכז המבקרים", קובי פינקלר מזמין אותנו לביקור מקיף בחברון והסביבה.

  • פרטים מלאים על הסיור המוצע באתר ערוץ שבע וכך הוא מסכם את הטיול:"טיול לקרית ארבע וחברון הוא מעין מסע בזמן. בכל פינה שאתה נוגע, דורך או מביט אתה מרגיש את משק ההיסטוריה". בין השאר הובאו בכתבה הפרטים הבאים:
  • כשעומדים על תצפית המרפסת בתל רומיידה בתל חברון, הלו הוא מקומה של העיר הקדומה, שנבנתה לפני קרוב ל - 5000 שנה, נשקף מראה מרהיב עין, של העיר חברון וסביבתה, עמק חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ופאתי מדבר יהודה. בימים של ראות טובה ניתן אף לראות את הרי מואב הנשקפים מעבר לים המלח. כעת הוענקה למטיילים, לתיירים ולמדריכים אפשרות לצפות במראות מרהיבים אלו מתצפית מרשימה ונוחה בראש 'בית מנחם', הניצב בפסגת התל.
  • נעם ארנון, דובר הישוב, מספר לנו כי התצפית החדשה מראה את התמונה האמיתית של חברון. דרוש למבט אחד מהתצפית החדשה לראות כי חברון היא עיר עשירה ומשגשגת, ובה מרכזים מסחריים שוקקים, מפעלים ענקיים וקניונים, ורחובותיה גדושים במכוניות, בקונים ובחנויות חדישות. מדינת ישראל קונה ממפעלי חברון סחורות במיליארדי שקלים בשנה, "אנו מצפים כי כל תייר ומבקר בחברון יעלה לתצפית, יראה את התמונה הכוללת, ויפסיק ללכת שולל אחרי שקרי תעמולת הכזב של השמאל והארגונים האנטי ישראליים", העליה אליה הינה ללא תשלום ופתוחה בכל שעות היממה.
  • אמרנו היסטוריה וכדי לחזור אחרונית הן בשנים והן לממצאים סרנו עם מנהל עמותת התיירות האזורית נתי ישראלי,למוזיאון ארץ יהודה בקרית ארבעכשאוחזים ביד את כד החרס ובו חלקי מתכת שנמצאו בישוב הסמוך אשתמוע, אי אפשר שלט להתרגש.כסף אמיתי שחולק לבצעים " בצע כסף" והוסתר כאן ככל הנראה מימי דוד המלך.המוזיאון הממוקם בקומה העליונה בבניין המועצה, מכיל שלושה אולמות תצוגה שבהם ממצאים חשובים ומעניינים מאתרי חפירות ברחבי ארץ יהודה.

בכניסה מוצג פסיפס מימי בית שני שנחשף בארמון המלכותי של המלך הורדוס בהרודיון תחתית, ובחדרים הפנימיים, מוצגים מן התקופה המקראית, כלי מתכת, תכשיטים, קנקני חרס וכן ממצאים מתקופת בית שני המשנה והתלמוד.מרתק. טל' 9605576- 02 פקס 9960051-

רכבת העמק: חצי קילומטר של מסילות רכבת בכל יום[עריכה | עריכת קוד מקור]

רכבת_העמק

רכבת העמק

תחנת הרכבת החדשה בבית שאן

שלב א' בביצוע שלושה קטעים נוספים בתוואי רכבת העמק, הושלם, והוא מצטרף לשני קטעים בהן כבר הונחה מסילה.

בקטע שבין כפר ברוך לנחל עדשים הושלמה תשתית למסילה באורך כולל של 6.5 ק"מ וכן בשני קטעים נוספים המחברים בין עפולה לבית שאן באורך כולל של 20 ק"מ.

עד כה הונחו 3000 מטר של מסילת ברזל בשני קטעים מערביים (בסמוך לכפר יהושע) ומדי יום יונחו 600 מטרים נוספים של פסי רכבת.

אבן דרך נוספת בפרויקט הקמת רכבת העמק הינה התקדמות העבודות בתחנת הקצה הראשונה והמיתולוגית של רכבת העמק בית שאן, עד כה הושלם המבנה התחתון של התחנה ובעוד כחודש יושלמו כלל העבודות.

תחנת בית שאן משתרעת על שטח כולל של כ- 30 דונם של סלילה ופיתוח, בצמוד לתחנה נבנה מרכז תחבורה גדול שישמש לאוטובוסים ולתחבורה ציבורית (חניית מוניות) וכן כוללת כ- 300 חניות פרטיות עם הכנה להוספה של כ- 100 מקומות חנייה נוספים בהמשך.

לצד התחנה החדשה ניתן להתרשם משמונה מבנים מהתקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי, שסכנת קריסה ריחפה מעליהם, חברת נתיבי ישראל בשיתוף המועצה לשימור אתרים והרשויות המוניציפאליות התמקדו בעבודות שימור המבנים הללו כחלק מפרויקט רכבת העמק. המבנים ההיסטוריים כוללים: מבנה אבן מפואר, ששימש מגורי עובדים, מבנה בטון של מנהלת התחנה, טרמינל נוסעים, בית משאבות מנדטורי ומגדל מים.

על פי תכנית חברת נתיבי ישראל, יחברו 60 ק"מ של מסילות ברזל, בין חיפה לבית שאן, הרכבת תאיץ על הפסים החדישים במהירות תכן של 160 קמ"ש ותאפשר להגיע מעמק בית שאן לחיפה תוך כ- 50 דקות, כולל עצירה בכל חמש התחנות: לב המפרץ, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה ובית שאן.

במסגרת העבודות מוקמים 26 גשרים באורך כולל של 5.5 ק"מ, חציבת שלוש מנהרות תת-קרקעיות באורך כולל של 900 מטר, חניונים, מעברים חקלאיים, גשרים להולכי רגל ועוד. בנוסף, בוצעו במסגרת הפרויקט עבודות שיקום נופי נרחבות, עבודות תשתיות חשמל, תאורה ותקשורת והטיית מערכות תשתית מקומיות וארציות קיימות.

מקור: http://www.inn.co.il/News/News.aspx/292325

הגיאולוג אלי רז: "יש כ-5,000 בולענים באזור ים המלח"[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלכסנדרה לוקש כתבה ב- YNET אתמול התגלה באמצע כביש 90 באזור ים המלח בולען בעומק שבעה מטרים ובקוטר שבעה מטרים. בראיון לאולפן ynet מרגיע הגיאולוג אלי רז כי מדובר בבולען קטן עד בינוני, ומגלה כמה בולענים יש כנראה באזור ואיך הם נוצרים - ראו סירטון בקישור.

מהכתבה:" ראש מועצת תמר דב ליטבינוף אמר אתמול כי השקע שהתגלה לפני כמה ימים באותו מקום היווה את הסיבה לסגירת הכביש. "מתחת ליריעה הגיאוטכנית התגלה בולען די גדול. היריעה בעצם הגנה עד היום מקריסת הכביש פנימה לתוכו". הוא תיאר את גודלו של הבולען: "יכול לבלוע מכונית. זה אומר שפעלנו נכון ובדקה ה-99, לפני שיכול היה לקרות אסון. עם כל הצער שנובע מהסטת התנועה שגורמת אי-נוחות לתושבים ולטבע, שמירה על חיי אדם קודמת לכול".

מראה הכביש היום - המקור: הכתבה ב- YNET

הבולענים - צילומים והסברים מהויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעמה_אברהמוב_קצב_תנועת_מי_התהום_בדרך_לים_המלח-0

נעמה אברהמוב קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח-0

על פי מחקר שביצע פרופסור שלמה שובאל מהאוניברסיטה הפתוחה "בעיית הבולענים תיפתר מעצמה" תהליך יצירת הבולען מתחיל במי תהום מתוקים הזורמים לכיוון ים המלח בעקבות ירידת מפלס מי ים המלח. המים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר וכוסתה במשקעים של חרסיות וקונגלומרטים. שכבת החרסית באזור ים המלח מכונה תצורת צאלים, כאשר החרסיות מכילות בעיקר מינרלים מקבוצת הסמקטיט המתאפיינים בכושר ספיחת מים, והבוץ שנוצר עקב כך הוא אלסטי. לכן שכבת החרסית המצויה מעל שכבת המלח ומתחת למפלס מי התהום היא בוצית וגמישה מאוד. כאשר מי התהום ממיסים את שכבת המלח זורמת החרסית הבוצית הגמישה אל החלל שנוצר מתחתיה וכך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. מעל לחרסית הבוצית מצויה שכבת חרסית יבשה שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה ולכן תישאר שכבה זו שלמה מעל החלל שנפער מתחתיה. עם הזמן נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה ההולכים ומתרחבים וגם מתרבים, ובסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה. תופעה דומה מתרחשת כאשר על פני הקרקע מצויה שכבת קונגלומרט, שנוצר מהתלכדות חלוקי סלע}} שגם היא תישאר תלויה מעל לחלל שנוצר מתחתיה עד שמשקלה העצמי ימשוך אותה מטה או שמשקל נוסף, רכב או בני אדם, יגרום להתמוטטותה. מאחר שמתחת לכל צדו הישראלי של האגם ישנה שכבת מלח, סכנת הבולענים מורגשת בעיקר שם. בצד הירדני ישנה שכבת מלח רק באזור המפעלים, ולכן ישנם רק כחמישה בולענים בשטח ירדן.

הבולענים מסכנים בעיקר את העוברים בכביש העובר לאורך ים המלח (כביש 90), בקיבוץ עין גדי ובמלונות שנמצאים בחלק הדרומי של האגם.

בשנת 1979 נפער בולען גדל ממדים במושב עזריה שבשפלה שקוטרו 8 מטרים ועומקו כ-24 מטרים. הבולען נחקר, אך הגאולוגים לא הגיעו למסקנה באשר למקורו, ובשל חשש לחיי אדם נסתם הבולען בעזרת עפר שנחפר ביישוב סמוך שהקים בריכת שחיה. כעבור 22 שנים נפער הבולען מחדש ונסתם בשנית (מהויקיפדיה העברית)

טקס הענקת עטורי הגבורה לא שודר ברשתות הטלוויזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

(התקבל במייל ממטה יהודי לאומי)

אמש נערך טקס הענקת האותות והצל"שים על מבצע צוק איתן, ע"י הרמטכ"ל ושר הביטחון.הטקס היה מרגש, עם הרבה דמעות בזווית העין,הייתה גאווה בלב,לראות את אחינו גיבורי התהילה ולשמוע את סיפור גבורתם.

הם עלו על הבמה,ביישנים מושפלי מבט,כאילו אומרים "לא עשינו משהו מיוחד",הטקס לא שודר בשידור חי בשלושת רשתות הטלוויזיה, להם היה חשוב יותר לשדר הבלים כמו תוכניות בישול.רק ערוץ 20 שידר את מלוא הטקס,אבל לאחר תומו,שלא בשידור חי,שאר הרשתות הסתפקו בקטעים ממנו.

בדבריו המרגשים של סגן איתן פונד,היה צריך לפתוח את מהדורת החדשות,אבל לא זכינו,וכך אמר:


"לכבוד הוא לי להשתתף במעמד מכובד זה. חמישה חודשים אני מוטרד מאירוע מסוג זה. אם אהיה מוכן ובשל לקבל את הצל"ש בלב שלם. עכשיו אני מבין שלעולם לא אהיה מוכן. אמרתי זאת בעבר ואומר זאת שוב: מעמד זה הוא מעמד מורכב עבורי, המציף רגשות מעורבים וניגודים אישיים וכלליים ובהם עצב ושמחה, גאווה ומבוכה וכמובן חיים ומוות.

חיבור שאנו כחברה בחרנו לחבר את יום הזיכרון ליום העצמאות, חיבור המבטא את עוצמת העם  ומקור כוחו. כמו שהעם היהודי ראה במהלך ההיסטוריה - רק כאשר זוכרים באמת, למרות הקושי, זוכים להגיע לעצמאות אמיתית. 

לפני כ-70 שנה סבא שלי, סבא דוד שנמצא כאן, שכמעט כל משפחתו נרצחה במחנות ההשמדה, לא דמיין שיגיע למעמד כזה - שנכדו יקבל אות המבטא את קיומה הנצחי ואת חוזקת המדינה שעליה רק יכול היה לחלום. בחברה מתוקנת אותות הערכה וצל"שים לא יוענקו לאחר קרבות ומלחמות, אלא יוענקו על פיתוח ובניית העם והארץ.

מהיום אנו הופכים למורשת, סימן, אות לכך שצה"ל ועם ישראל ערכיים, חזקים ולא פוחדים מאויב שפל ופחדן -אויב שעל דגלו מתנוסס קידוש המוות בעודנו מקדשים את החיים.

לצערנו, במציאות שבה אנו חיים נדרשנו להיקרא לדגל ולצאת לקרב. אם נידרש בשנית ובשלישית נעשה זאת בראש מורם. בגאווה גדולה שניתנה לנו הזכות להגן בגופנו על מדינת ישראל.בשם כל מקבלי האותות והצל"שים אני רוצה להוקיר תודה למשפחותינו ונשותינו ולמסור תנחומים למשפחות השכולות שמהן אנו שואבים את הכוח להמשיך ולהילחם."


   ואני שדמעתי לאורך הטקס אומר לכם:
    1. "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי."
    2. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שאלה הם בניו.


ב. לאחרונה פורסמה רשימת 53 הקצינים והחיילים, שקיבלו עיטורים על פעילותם במבצע "צוק איתן".

מתוך 53 מקבלי העיטורים, 14גיבורים הם בוגרי החינוך הדתי ציוני, ישיבות הסדר, מכינות קדם צבאיות וכו', דהיינו מעל 26% מגיבורי ישראל, קבלו חינוך דתי ציוני, בעוד שמשקלם באוכלוסיה, הינו בסביבות 10% בלבד. מישוב דתי קטן אחד בגב ההר כמו, "כוכב השחר", ישנם שני מקבלי צל"שים כדלקמן:

  1. עיטור המופת, הוענק לסגן איתן פונד ,על כניסתו למנהרת הטרור בעקבותיו של הקצין החטוף סגן דוד גולדין הי"ד.
  2. צל"ש הרמטכ"ל, הוענק לתלמיד ישיבת ההסדר בבית שאן, סמל יהודה וישלצקי שחילץ את מפקדו מתא המפקד, השכיב אותו בטנק והנחה את התותחן כיצד לטפל בו. הוא הזעיק חיפוי- פינוי ולאחר שהתעדכן על המצב הקרב חזר לשדה הקרב ומילא שני תפקידים בו זמנית במשך לילה שלם.
  3. צל"ש אלוף ,לסגן מתן חורש מחולון, שהצטרף לאיתן פונד לתוך המנהרה.
  4. צל"ש אלוף, הוענק לסמ"ר ארז חלפון- בוגר הישיבה בבית אל.
  5. צל"ש אלוף ,הוענק לסרן אלישמע ג'ייקובס מאריאל- מ"פ בגולני, בוגר ישיבת אלון מורה.
  6. צל"ש מפקד אוגדה, ניתן למפקד פלוגה ביחידת "אגוז", רב סרן אפרים מצפריה שנטל פיקוד על אירוע בו הופעל מטען והרג שני לוחמים ושני קצינים ובהם מפקד היחידה. עיטור דומה הוא קיבל, גם אחרי מבצע"עופרת יצוקה".
  7. סרן אורי ניסים ממצפה נטופה.
  8. סגן יאיר אלקלעי מקדימה.
  9. סגן בנימין מאמו מנווה דניאל.
  10. סרן אביחי שגיא מעפרה.
  11. סרן אברהם פאיראיזן מקרני שומרון.
  12. צל"ש מח"ט, הוענק לסמל מתניה מגורי מכוכב השחר- לוחם בסיירת הצנחנים, בוגר ישיבת יפו, כאשר הוא פצוע ומדמם, וכאשר גם מפקדו פצוע, השיב מתניה אש לעבר המחבל, הרג שניים ודאג לפנוי כל הפצועים, טען "אני לא משהו מיוחד" לכן לא סיפר להוריו על הצל"ש.
  13. סגן משנה יובל היימן הי"ד, מאפרת שנפל בקרב- תלמיד ישיבת אפרת.
  14. צל"ש לסמלת, רוני ג'קסון מכוכב השחר-תצפיתנית שצפתה מחבלים והצילה חיים רבים.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.