מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.40 יום חמישי כ"ג שבט תשע"ה 12 בפברואר 2015

השבת:שבת משפטים, שבת מברכים, שבת שקלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבת שקלים / זה יתנו : מחצית השקל -- רבה של קובנה, ר' יצחק אלחנן , בא לביתו של תלמיד חכם גדול , אולם קמצן גדול עוד יותר , כדי להתרימו בשביל דבר מצוה. סירב הלה בטענה שהוא פטור מלתת צדקה. שכן, את חלקו לשמים הוא נותן על ידי לימוד תורה. יומם ולילה. צדקה היא בשביל הפושעים "וחטאך בצדקה פרוק", וחתם בבדיחה‎ :

"זה יתנו {מי? } כל העובר על הפקודים", על ציוווי של הקב"ה. עוברי עבירה הם יתנו. אמר לו ר' יצחק אלחנן : מספרים שאחרי מלחמת קרים , בשנת תרמ"ז, נסע גנרל רוסי ברחבי רוסיה לנהל תעמולה, שינדבו כסף להקים צי מלחמתי למולדת. ביום מן הימים ביקר באחד הכפרים, והאיכרים תרמו כל אחד לפי יכולתו. איכר אחד, קבצן גדול וחסר כל, קפץ ואמר : אני תורם 100 רובל. השתוממו הכל , מנין לאביון כמותו מאה רובל? הסביר להם האיכר : לפני זמן מה נאלצתי לשלם רובל קנס ולא היה לי לשלם. המירו לי את הקנס בשבוע מאסר. כעת כשהמולדת בסכנה, הריני מוכן לקבל עלי מאסר של מאה שבועות. ככה נוהג גם אתה - המשיך הרב, חוב של הצלת נפשות אתה רוצה לפטור בתלמוד תורה ? העניים ייעזרו מתורתך, כמו הצי הרוסי ממאסרו של האיכר. כשפקד משה את ישראל , לא מנאם לפי מספר דפי גמרא שלמדו אלא לפי השקלים שתרמו. (עיטורי תורה)

העשיר לא ירבה: כתב בדרשות אל עמי : העשירים נזהרים מאוד בשמירת הלאו הזה וכמעט שלא עברו עליו מעולם.

שבת משפטים, שבת מברכים, שבת שקלים, וממנה יתברכו כל ימי החודש הבא עלינו לטובה ולברכה. וירבי השקלים בבתי עמך בית ישראל.
שאול שיף עורת העיתון "בסוד שיח"

"בני מנשה" מבקרים בכותל המערבי - כבר 3,000 עברו גיור[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בני מנשה" בכותל המערבי - אתר הידברות

אתי דור-נחום דיוחה באתר הידברות - "עם דמעות בעיניים, התרגשות עזה בלב, ושיר אהבה לירושלים: השבט האבוד מגשים חלום בן 2,000 שנה – להגיע לכותל המערבי ולגעת באבנים הקדושות. בני שבט מנשה שעלו רק לאחרונה ארצה ממניפור שבהודו, הגשימו את חלומם והגיעו לראשונה לשריד האחרון מבית המקדש הראשון שבנה דוד המלך, ועליו עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. "חלמתי להגיע לכותל, להתפלל ולנשק את האבנים במשך שנים רבות", אמר גדעון האוקיפ, כשדמעות בעיניו. "וזה באמת כמו חלום. זה פשוט מדהים, כאילו נכנסתי לתוך החלום שלי". יוסף טונגנונג הוסיף: "מאז ילדותנו ראינו את הכותל בתמונות שעל הקיר, והנה כעת ניתנה לנו ההזדמנות להתפלל בו". מיכאל פרוינד , יו"ר ארגון "שבי ציון", והאיש שפתח צוהר לקהילות הנידחות וסייע להם להעלות ארצה, ביקש מהעולים להתפלל למען עלייתם של כ-7,000 בני השבט שנותרו בהודו, שכל רצונם הוא לעלות ארצה.

בתשובה לשאלה: כמה כבר הגיעו ארצה ועברו גיור?

"עד כה זכינו כבר שכ- 3,000 איש הגיעו ארצה ועברו גיור על ידי הרבנות הראשית. נותרו מאחור עוד 7,000 שכולם רוצים להגיע לישראל. בשנת 2007 הבאנו קבוצה של 230 איש, אולם לאחר מכן הממשלה החליטה להקפיא את העלייה. במשך חמש שנים נאבקנו כדי לחדש את העלייה, וב"ה בשנת 2012 הממשלה קיבלה החלטה פה אחד לחדש את הבאתם. אפשרו לנו להביא 275 בתור פיילוט. הם עלו בתחילת 2013 והכול הלך חלק ב"ה. באוקטובר 2013 התקבלה החלטה נוספת- לאשר לנו להעלות 900 איש מבני מנשה. מאז שההחלטה התקבלה הבאנו כ-660 איש בשנת 2014, שזה המספר הכי גדול של עולים מבני מנשה שהגיעו אי פעם במהלך שנה אחת".

יהדות אירופה: 1939 - 2010: היום רק 10% מיהדות העולם ![עריכה | עריכת קוד מקור]

אוכלוסיית יהדות אירופה new.png

Francesca Matalon כתבה באתר "מוקד- פורטל יהדות איטליה" מיום 10 בפברואר 2015 על Center e i dati di Della Pergola L’evoluzione dell’Europa ebraica - להלן תמצית הכתבה:

מנהיגי עולם נוהגים להציג את התופעה של "יציאה" בהתייחסות ליהודים באירופה. Pew Research Center di Washington פירסם דו"ח כי הירידה במספר היהודים באירופה בשבעת העשורים האחרונים היא קבועה. הירידה אינה מתרחשת ולא הומוגנית מבחינת כרונולוגי, עם פסגות הקשורים לכמה אירועים מרכזיים, במיוחד לא מנקודת מבט גיאוגרפית, שקשור בעיקר ולהיות מעורבים יותר מאשר בכל חלק אחר של העולם למזרח אירופה .

הניתוח מוצא נקודת המוצא שלה בעבודתם של סרג'יו דל-פרגולה, הדמוגרף באוניברסיטת עברית ירושלים, המבוסס על המחקר ההיסטורי שלו משנת 1993 שנמדדו וריאציות מספריות של יהודים באירופה בין שנתי 1939 ו -1991.

ראשית, אם כן, המספרים. בשנת 1939, בשחר של מלחמת העולם הראשונה, היו 16.6 מיליון יהודים בעולם, מתוכם 9.5 (המקביל ל 57 אחוזים) באירופה. רוב האוכלוסייה היהודית חיו אז ביבשת הישנה. הירידה העצומה הראשונה, אחרי הטרגדיה של השואה, התקיימה בשנת 1945: בסוף המלחמה היו 11 מיליון יהודים בעולם, באירופה 3.8 מ'(המקביל ל -35 אחוזים).

מאז, אם אתה מסתכל על הגידול באוכלוסייה היהודית העולמית מזוהה, גם אם הוא לא חזר למספרים שלפני השואה (בשנת 2010 דו"ח של מרכז מחקר Pew היה בסך הכל 14 מיליון יהודים בעולם). עם זאת, אם במקום לשקול אירופה בלבד, לפי מחקר של סרג'יו דל-פרגולה, הירידה הייתה ללא הפרעה. בשנת 1960, 3.2 מ'חיו בשטחה של יהודים; בשינה 1991, לאחר התפרקותה של ברית המועצות, מספר ירד ל -2 מיליון.

היום, על פי מחקרים של דל-פרגולה, יש 1.4 מיליון יהודים באירופה: זה הוא 10 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בעולם, 0.2 אחוזים מאוכלוסיית אירופה כולה.

ניתוח של הסיבות הוא רק מוזכר בדו"ח. הצמיחה המרשימה של האוכלוסייה היהודית בישראל, עכשיו גבוהה יותר מעשר פעמים יותר מאשר בשנת 1945, אשר ללא ספק מראה את ירידתה של האוכלוסייה האירופית החלה לאחר המלחמה היא תוצאה של ההגירה למדינה. עם זאת, הדו"ח קובע, "ישנם גורמים אפשריים אחרים בירידה של יהדות אירופה, ובכלל זה נישואי תערובת והתבוללות תרבותית."

האם אירן הייתה טובה ליהודים ? על "ילדי טהרן"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדי טהרן עם הנריטה סולד - מייסדת "עליית הנוער" אשר במוסדותיה נקלטו ילדי טהרן

בימים אלה כאשר אירן הייתה לאחד האויבים המסוכנים שלנו, עד שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאלץ לצאת לארצות הברית, על מנת להעמיד את האומה החזקה בעולם על חומרת המצב, ליאור שטרנפלד מהסדנה להיסטוריה חברתית הזכיר לנו כי במלחמת העולם השנייה בין השאר, העם היהודי, זכה לסיוע רב מאירן.

ילדי טהרן היו אלה שפגשתי עם עלייתי ארצה ואיתם התחנכתי במשק ילדים מוצא וכפר בתיה. אני מציע לקרוא את הכתבה של ליאור שטרנפלד. והנה הקטע על ילדי טהרן ובפתיח ללבוג מעט רקע אקטואלי


Cquote2.svg בין אלה היתה גם קבוצה של כשבע מאות ילדים יהודים, רבים מהם יתומים, שיהיו מוכרים לימים בכינוי "ילדי טהראן". ילדים אלה נשארו באיראן עד 1943 ואז הובאו לארץ-ישראל על-ידי הסוכנות היהודית. באשר לכלל הפליטים, אלה הונחו שלא לצאת מתחומי המחנות, שם ידאגו לכל צורכיהם. אולם, יש לזכור שאנשים אלו רק שנתיים קודם לכן היו חלק מן האליטה של פולין. כעת, משהיו חופשיים שוב (באופן יחסי) הם לא התכוונו לתת להנחיה זו לעצור בעדם מלשקם את חייהם. תוך זמן קצר עזבו רבים את המחנות והתקרבו למרכז טהראן, ושם החלו להקים מוסדות שאותם הכירו מימיהם בפולין.

ובמבוא לבלוג נכתב

ביקורת נוקבת על הכחשת השואה של אחמדי-נז'אד נשמעת, אולי במפתיע, גם מתוך איראן עצמה. קולות אלו מאפשרים בחינה מחודשת של חלקה של איראן במלחמת העולם השנייה. למשל, בשנת 2009, באחד הדיונים המתוקשרים בין הנשיא אחמדי-נז׳אד למועמד הרפורמיסטי לנשיאות מיר-חוסיין מוסוי, תקף האחרון את הנשיא על הכחשת השואה שלו ולאחר מכן ביאר כי לאיראן היה תפקיד בהצלת פליטים בתקופת המלחמה. רק מעט נותר מאותם פליטים לאחר המלחמה: ברחוב לאלהזאר במרכז טהראן שכן בית קפה ״פולוניה״; בעיר אהואז קיימת עד היום שכונה בשם קמפולו (קיצור לקמפ-פולוניה), ואיראנים שגדלו בשנות הארבעים זוכרים כיצד שיחקו בבובות פולניות והתענגו על ממתקים פולנים. בכמה ערים באיראן ישנם בתי קברות פולנים וכנסיות פולניות קתוליות; על שעריו של בית הכנסת דניאל בטהראן כתוב: ״בית הכנסת היהודים האירופאים״. מי היו, אם כן, אותם פליטים אליהם התייחס מוסוי בדבריו? באילו נסיבות הגיעו פולנים, יהודים ונוצרים, לאיראן? ומה היה חלקה של המדינה במלחמה שמקצת ממנהיגיה בחרו להשכיח? מאמר קצר זה ינסה לבאר מעט סיפור לא מוכר זה של פליטות והגירה הכרוך במלחמת העולם השנייה.

Cquote1.svg

המתנחל עונת הבחירות - חנוך דאום מתנחל אצל זהבה גלאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

המתנחל_עונת_הבחירות_-_חנוך_דאום_מתנחל_אצל_זהבה_גלאון

המתנחל עונת הבחירות - חנוך דאום מתנחל אצל זהבה גלאון

לא עקבתי אחרי הסדרה. אך הכתבה נראת משכנעת. הוא הציג לפניה את רמת הגולן ומציע לה לשתות יין מהגולן. הוא המשיך להציג את ארץ ישראל. הוא מתאר לפניה מה קרה לאחר ההתנקות מחבל עזה.

הוא סוקר איתה את עקרונות מר"צ ועוברת איתה כל כל סעיף סעיף.

הוא נילוה אליה לבנק לאומי, לפעולות מחאה.

חנוך דאום הציע לה לשתות יין מיקב מגוש עציון. היא מעדיפה לדחות את ההצעה. עם זאת, היא השתפרה לגבי ההצעה לשתות יין מרמת הגולן.

המסקנה של זהבה גלאון:גם מתנחל יכול להיות נחמד ודאום משוב לה באותו סגנון:את נחמדה.

ביצוע למופת (קוריאני) מקסים....צרדש הונגרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

Han_Kim_plays_Czardas_by_V.Monti

Han Kim plays Czardas by V.Monti

ביצוע קוראני מקסים
Clarinet player Han Kim plays Czardas by V.Monti, on May. 2010, age of 14, with pianist Younsil Kim, at Myoungdong cathedral chaple, Seoul, Korea.

צ'רדש הוא ריקוד עממי שמוצאו מהמוזיקה הצוענית בהונגריה במאה השמונה עשרה. השם מקורו מהמילה ההונגרית Csárda שמשמעותה בית מרזח. ההונגרים היו עורכים עצרות גיוס לצבא בהן היו תזמורות צוענים שנגנו צ'רדש ומחולות אחרים. ויקיפדיה

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.