Family Wiki
Advertisement

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.52 יום חמישי ז אדר תשע"ה - 26 בפברואר 2015

P2230005

תמונת היום: רמת הנדיב - על הלוח מפת הישובים בה תמך הברון רוטשילד. ברקע הנוף הנשקף מרמת הנדיב.

קול צופייך - פרשת תצווה - תשנח - פורים ופרשת זכור[]

מאת הרב מרדכי אליהו

  • הפרשה מדברת על מצוות הדלקת המנורה שתהיה דלוקה בבית המקדש והייתה דולקת כל הלילה. הסיבה שהיה צורך שהמנורה תהיה דולקת גם ביום היא כדי ללמד סנגוריה על עם ישראל שאעפ"י שלכאורה אין צורך כלל במנורה ביום- אלא שעשו זאת כדי לעשות את רצון הקב"ה.
  • ישנה מעלה במנורה שהייתה גם בפרה אדומה. בשניהם (שמן ואפר הפרה) היו משתמשים גם במה שנשאר בזמן משה רבינו. דבר זה נלמד מהמילה "אליך".
  • שנם כמה עניינים בלימוד תורה שניתן ללמוד מהמנורה. אחד מהם כמו שבמנורה היה נר דולק תמיד כך גם האדם צריך לעסוק בתורה תמיד. גם אדם שעובד כל היום צריך לקבוע עת קבוע ללמוד התורה כמו נר המערבי.
  • המן רצה לקבוע את הפורענות לחודש אדר בו מת משה רבינו, אך הוא לא ידע שבאותו חודש הוא גם נולד. דבר נוסף שהוא לא ידע הוא שגדולים צדיקים במיתתם יותר מחייהם.
  • כשקוראים את פרשת זכור יש עניין מיוחד להקשיב ולהבין את פירוש המילים ולכוון קיים בזה מצווה מדאורייתא.
  • ישנם דעות שונות בראשונים לגבי מצוה זו של זכירת מעשה עמלק ומחייתו. האם היא מדאורייתא או מדרבנן? האם המצווה הזו היא פעם בחיים או בכל שנה? האם יש מצווה להגיד בפה או שמספיק לשמוע ועוד.

הרצאתו של יואל פיקסלר בהקונגרס העולמי השישה-עשר למדעי היהדות. יואל פיקסלר למד לתואר שני ושלישי במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. עיקר התמחותו בתקופות ההלניסטית והרומית. כמו כן בעל תואר ראשון בהנדסה. הוא הירצה על ההצעות השונות שעלו לאורך השנים לשאלה : כיצד היה מראה בסיס המנורה. המרצה הציע כי מראה בסיס המנורה בימי בית שני יהיה בהסתמך על ממצאים ארכאולוגיים תוך מתן עדיפות לקרבתם למקום ולתקופה הנדונה. כמו כן, הבנה הנדסית של הממצאים מאפשרים את הפרשנות החדשה והפתרון לתעלומה רבת השנים.

יסוד המעלה - מושבה לא מוכרת: שרידי בית כנסת עתיק ומדרחוב (נסלל לכבוד המילניום !)[]

יסוד_המעלה

יסוד המעלה

אחוזת דוברובין הינה חצר האיכרים משוחזרת מתחילת המאה, המספרת את סיפורם של המתיישבים הראשונים במושבה יסוד המעלה וסיפורה של משפחת דוברובין, גרים אשר במקור היו סובוטיניקים (נוצרים שומרי שבת) .האתר שוחזר ומופעל ע"י עמותה ציבורית שהוקמה ביוזמת המועצה המקומית. על מפעל השחזור, זכתה אחוזת דוברובין בציון מיוחד של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות.

באתר מוזיאון ,תוכנית אור קולית ב-5 שפות חדרים ומטבח משוחזרים, באר/אנטילה המופעלת על ידי המבקרים, סדנת קדרות חצר ובה כלים חקלאיים , מסעדה ,הדרכה לקבוצות.

רחוב הראשונים ששוחזר במושבה – הינו מדרחוב יפה בו מודרכות קבוצות בסיפורי הראשונים. במושבה התגלה בית כנסת עתיק, בו נמצאו שרידים מלפני 1600 שנה.

ביישוב קיים מלון "סביוני הגליל" המשמש כמלון אירוח לתיירות בגליל. בנוסף קיימים בישוב צימרים וחדרי אירוח באוירה כפרית ברוח המושבה.

בחלק הצפוני של המושבה מרחק של כ- 700 מטר מצפון למושבה נמצאת שמורת החולה, שמורת טבע ייחודית שנשארה לאחר ייבוש אגם החולה. בנוסף סמוך ליישוב זורם נהר הירדן המושך אליו מטיילים רבים.


שרה אהרונסון - מה צפתה בעברה את סוריה ?[]

בנסיעה לגליל עצרנו בזכרון יעקב. בקרנו בבית הקברות הישן, בו קבורים ראשוני הישוב. חלק ניכר חללי המלריה. בזכרון יעקב היה בית החולים אליו הובאו החולים מהסביבה, בעיקר מחדרה (בית הבראה לחולים אלה היה במאיר שפיה בשל האויר הטוב. בולטת בבית הקברות חלקת הילדים. אך ישנה שם החלקה של שרה אהרנסון.

נזכרתי בקטע הבא:
במסעה חזרה לארץ ישראל, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, חזתה במעשי רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים, והחלה להזדהות עם אויביה של האימפריה העות'מאנית. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה אהרן וחברם אבשלום פיינברג, והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי הטורקים.

כאז כן היום - מעשה זוועה נעשים ואנו לומדים את הלקחים

גורל יהודי תימן היום[]

ילדים מהקהילה היהודית בתימן

ילדים מהקהילה היהודית בתימן - צילום: רויטרס

רוד נורלנד, ניו יורק טיימס פירסם באתר הארץ יהודי תימן חיים בפחד מפני עוינות השלטון החותי - בסיכום הכתבה נאמר:
מהקהילה היהודית התוססת בתימן נשארו רק מעטים שנאלצים להתחבא מחשש שיתקפו אותם. אם בעבר נהנו מהגנת השלטון, היום השתלטו החותים על הממשלה ושנאת היהודים הפכה לגלויה יותר מתמיד

והנה הפתיח

בתי עלמין נטושים ובתי אבן בני אלף שנה התלוים על צלע הרים הם כל מה שנותר מהקהילה העתיקה והתוססת של יהודי תימן. רוב היהודים הנותרים חיים ליד העיר ראידה הצפונית במחוז עמרן, בלב השטח הנשלט היום בידי החותים, שמנהיגיהם הפכו את השנאה ליהודים לחלק מרכזי במצע הפוליטי שלהם.

והשנאה אכן מורגשת. בשבוע שעבר הגיע יעקב אברהם, איש הקהילה היהודית בן 36, לשוק בעיר כדי לפגוש עיתונאים לצורך ביקור נדיר בקהילתו, כשהוא רכוב על אופנוע רעוע כשפיאותיו מתנפנפות ברוח, עדות ברורה למוצאו היהודי. שהתנועה נעצרה לרגע, אחד הרוכלים ניגש למתורגמן התימני של האורחים. "מה אתה עושה עם יהודי מלוכלך, למה אתה נחמד אליו?", שאל הרוכל את אחד העיתונאים. "גם הוא בן אדם", ענה לו: "לא, הוא לא בן אדם, אלוהים קילל אותו".

אחד מאחרוני היהודים בתימן, שהתיישבו באזור מאות שנים לפני המוסלמים, לא חש מימיו מאוים כל כך ועם ידידים מעטים כל כך. החותים, השולטים היום במדינה, חזקים במיוחד בשני היישובים שבהם יש עדיין יהודים: בראידה, שבה נותרו 55 יהודים, ובבירה צנעא, שבה היהודים הבודדים שעוד נמצאים בה, חיים פחות או יותר במעצר בית שהטילו עליהם מנהיגי החותים.

"יש לקטום !" - על הברית מילה בתערוכה בברלין[]

"Snip_it!_Stances_on_Ritual_Circumcision"

"Snip it! Stances on Ritual Circumcision"

התערוכה, אשר פועלת עד 1 במרץ, נקראת "לקטום את זה!" (בגרמנית "Haut / ab!"), ואת הלוגו שלה הוא בננה הפוכה עם סוף החלק של קליפתו לחתוך. קבל את זה?

התערוכה בוחנת "עמדות בטכס ברית מילה" ביהודי, נוצרי, מוסלמיים והקשרים בעקבות ויכוחים מרים לאומיים עוררו על ידי פסיקת בית משפט בקלן יוני 2012 שהכריזה מילת גברים טכס להיות "פגיעה גופנית".

שישה חודשים לאחר מכן, הבונדסטאג הגרמני גורף העביר חוק הגנת מילת גברים. (התערוכה כוללת צילומי וידאו של הדיון הפרלמנטרי לפני ההצבעה ש.)

"יהודים ומוסלמים כאחד חשו מאוימים ביכולתם מקיימות מנהגיהם הדתיים, בעוד שרבים ממבקרי המילה דרשו הגנת מדינה לשלמות גופם של ילדים", כתב שיתוף אוצרת תערוכת פליסיטס היימן-ילינק ומנהל תכנית מוזיאון צילי קוגלמן במוזיאון של כתב עת. "אתיאיסטים במרירות תיגר עמדות דתיות, רופאי ילדים תקפו את הנוהג של מילה כניזקי גוף וחתך טראומטי, והמשפטנים התווכחו אם חופש דת יכול להתפרש כרישיון לביצוע אלימות".

התערוכה משרטטת את ההיסטוריה של התרגול. ברית המילה של בנים החלה כבר לפני אלף שנים, ושלישית היום אחד מהאנשים בעולם נימול, על פי נתונים סטטיסטיים שצוטטו בתערוכה. אלה כוללים 70 אחוזים מהגברים בארצות הברית.

  • Ruth Ellen Gruber|February 24, 2015טבלט
Advertisement