מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.56 יום שלישי י"ב אדר תשע"ה - 3 במרץ 2015'

המוזלאון על קבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה באירן - ראו כתבה למטה

קבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה בגליל[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבר אסתר המלכה בגליל נמצא ליד ברעם - בין הכניסה לקיבוץ לבין הגן הלאומי בירידה לנחל דישון.

זאב וילנאי כתב כי המסורת העממית מראה את קברה של אסתר המלכה, בקרבת קברי צדיקים אחרים, בהרי צפת. עולי הרגל היהודיים מימי הביניים הזכירו קבר זה. בינהם הנוסע רבי מנחם החברונימתצר את נדודיו בגליל בשנת ד' התקע"ה (1215):"ומשם הלכתי לארץ ערב (דהיינו שיש שם רק ערבים) וראיתי סלע אחד ובתוך הסלע קבר אסתר המלכה, אשר ציותה בחייה לכורש בנה להעלותה שם". גם אחד מתלמידיו של הרמב"ן שבא לארץ בשנת ה' ל"ב (1272) מספר על כפר ברעם וקבריו הקדושים:"קרוב משם קבר אסתר המלכה, פי המערה למעלה, ואכן גדולה על קבר אסתר המלכה" יום טוב לוינסקי - מועדים:פורים הוצאת דביר תשי"ט

בשנת 1537 מתואר על-ידי אלמוני, כי במקום היה קברה של אסתר המלכה כפי שהובא בספר :יחוס אבות ונביאים:"ושם קבורת אסתר המלכה ע"ה, ובכל שושן פורים הןכלים ושותים ושמחים...וזו צורת ציון אסתר הלכה ע"ה ועליו אבן אחת, עשויה ככובעים שנוהגים הנשים במדינה הזאת" תמונות


הלכות פורים / קריאת המגילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מנהג טוב להביא ילדים קטנים לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, לחנכם במצוות פרסום הנס, ולכן אומרים בקול את הפסוקים 'איש יהודי' 'ומרדכי יצא' ' ליהודים' ו'כי מרדכי', כדי לעורר את הקטנים שלא יירדמו. (שו"ע ומשנ"ב סי' תרפ"ט)
  2. אמנם בזמנינו נהפך הענין, ולא רק שאין הקטנים שומעים את המגילה, אלא הם מבלבלים וגורמים שגם הגדולים אינם יכולים לשמוע את המגילה, וכל ביאתם הוא רק להכות את המן, ובזה אין האב מקיים מצות חינוך כלל. ובאמת מצד מצות חינוך צריך כל אב להחזיק את בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו הקריאה, ורק כשיזכיר הקורא שם המן רשאי הקטן להכותו כמנהגו, אבל לא שיהיה זה עיקר הבאת הקטן לבית הכנסת. (משנ"ב שם)

קבריהם של אסתר המלכה ומרדכי היהודי באיראן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימים ספורים לפני שנחגוג את חג הפורים, "כיכר השבת" חושף תיעוד נדיר של קבריהם של אסתר ומרדכי הטמונים במערת קבורה בעיר הנגמתנא שבאיראן • צפו בתיעוד וידאו (יהדות) צביקה גרוניך|י' באדר תשעה 09:25 01.03.15 (באדיבות אהרון כהן זאדה, תל ציון) צפו במדור וידאו - http://www.kikar.co.il/165058.html

ימים ספורים לפני שנחגוג את חג הפורים, נחשף תיעוד נדיר של קבריהם של אסתר ומרדכי הטמונים במערת קבורה בעיר הנגמתנא שבאיראן.

בתיעוד שמתפרסם לראשונה ב"כיכר השבת" ניתן לראות את מערת הקבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכת.

המצבה השמאלית היא של מרדכי ועליה נרשם, לצד אילן היוחסין שלו, "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק"; ואילו המצבה הימנית היא של אסתר ועליה רשום "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת".

האתר משמש מקום לביקור של יהודים מעטים המתגוררים באיראן, אך לא רק. בתיעוד ניתן לראות זוג מוסלמים שביקרו במערת הקבורה בזמן שביקר בה אחד היהודים.

המבנה הסמוך לקברים משמש מקום תפילה אותו פוקדים יהודים המעטים שעדיין מתגוררים באיראן. באולם סמוך ישנו אולם גדול שבו קוראים את מגילת אסתר בפורים. יהודים נוהגים אף לערוך שם אירועים משמחים כמו בר מצווה ובריתות.

מסכות ורעשנים בימי קדם, למה שימשו?[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסכות ורעשנים מאוספי אוצרות המדינה- בפורים, חג השמחה, נהוג להתחפש. המנהג המגביר את שמחת החג מבוסס על מנהגי העמים ועל הסיפור במגילת אסתר. התחפושות בפורים לא נזכרת במקורות במפורש; ההשערה היא שהמנהג להתחפש בפורים הושפע גם מן המסורות של עמי אירופה, שנהגו לקיים נשפי מסכות באביב, בתקופה שבה חל חג הפורים. המנהג להתחפש בפורים קדום מאוד (המאה ה-13 לסה"נ) והיה מקובל בכל קהילות ישראל. במסורת היהודית מבוסס הקשר בין תחפושת לבין חג הפורים על שני רעיונות ממגילת אסתר: היפוך ומהפך בגורל והסתרת הזהות האמיתית. על פי הסיפור במגילה מסתירה אסתר את זהותה היהודית בבואה לארמון אחשוורוש (מגילת אסתר, פרק ב', פס' 20). במגילה מסופר עוד על היפוך לטובה בגורלם של היהודים (מגילת אסתר, פרק ב', פס' 22) והיא מספרת על חילופי גורלות: הגורל הרע שהמן תכנן למרדכי הפך בסופו של דבר לגורלו של המן.

המסכות- המסכה היא אמצעי להסתרה ולגילוי בעת ובעונה אחת. היא מסתירה ומשנה את דמותו החיצונית של הנושא אותה, ובו בזמן מגלה את טבעו החבוי, האמיתי, של האדם. מבחינה סמלית מייצגת המסכה צורך בהגנה ובהסתרה, במעברים ממצב אחד למשנהו, בהתעלמות מהסביבה, בהפגנת זהות מסוימת או בשינוי צורתה, בסימול אופי ואישיות שונים, או בייצוג של אלוהות כזו או אחרת. יש מסכות המשמשות להזדהות עם עולם החי, עם אופיין של חיות מסוימות או עם מה שהן מסמלות. הנמר לדוגמה מסמל כוח, הטווס מייצג היבט של יופי והבז את מהירות המעוף. המסכה עשויה להעניק כוח או לעורר פחד מוות.

הרעשנים הרעשנים, כשמם, הם כלים המשמשים להקמת רעש. אחת המצוות בפורים היא קריאת המגילה והמנהג הוא 'להכות' את המן בעת הקריאה. בזמן קריאת המגילה בבית הכנסת, כאשר מוזכר שמו של המן קוראים המתפללים קריאות בוז, שורקים, רוקעים ברגליים וכמובן מרעישים ברעשנים. השימוש ברעשן בזמן קריאת המגילה הוא ביטוי סמלי להשמדת עמלק, העם הראשון שלחם בבני ישראל בזמן נדודיהם במדבר (שמות, פרק י"ז, פס' ח'-י"ג). לפי המסורת המן הוא צאצא של העם העמלקי.


לקריאת הכתבה במלואה

על התכלת: בעקבות ספרו של פרופק זהר עמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

כחול, סגול, ורוד, אפור, חום ואולי ירוק ?? מהו צבע הארגמן וממה הוא הופק? כתבה שפורסמה בעיתון מקור ראשון, אודות ספרו של פרפ' זהר עמר- הארגמן.

Arutz tecelit.jpg

כתבתו של ארנון סגל, מקור ראשון, 27.2.2015

שיטפון במפל הצין ובגשר על כביש 90 ממעוף הרחפן[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטפון_בנחל_צין

שיטפון בנחל צין

שיטפון בנחל צין from Gilad Livni on Vimeo. - שלוש דקות של ציפיה מרתקת

המייל הבא (בהכנה)[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.