מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.59 יום שישי, "שושן פורים", ט"ו אדר תשע"ה - 6 במרץ 2015

אביב 100 www.tlv100.net - המקור: תל אביב 100

שושן פורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שושן פורים נקבעה בידי חז"ל עבור ערים שעל פי המסורת הן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון ירושלים) וכן בשושן (שעל פי המסורת היהודית היא העיר המדאן.

תלמוד הירושלמי מסביר את הבחירה בימות יהושע בן נון בכך ש"חלקו כבוד לארץ ישראל" שהייתה חרבה בזמן המגילה, ועל כן הרחיקו לזמן שבו הארץ הייתה בנויה.

בערים עתיקות שבהן קיים ספק אם הייתה חומה מימות יהושע בן נון חוגגים את פורים בשני הימים, מחמת הספק, ואין מברכים על קריאת המגילה אלא בי"ד, מכיוון שהוא זמן קריאה לרוב הערים. בין הערים שקיים לגביהן ספק כזה הן רוב הערים העתיקות בארץ ישראל, כצפת, טבריה, חברון ויפו.

טבריה היא מקרה מיוחד כיוון שהספק לגביה הוא לא על היותה מוקפת חומה מימות יהושע, אלא האם הכנרת נחשבת כחומה של העיר. ישנם מקומות עתיקים בהם התחדש היישוב היהודי, כגון חברון ושילה, שגם בהם מציינים את החג במשך יומיים. גם בערים מסוימות מחוץ לישראל חוגגים את פורים במשך יומיים, בהן איזמיר שבטורקיה, חאלב שבסוריה ובגדאד שבעיראק.

מתקיים דיון מפורט ובו דעות שונות לגבי הנוסע בימי הפורים מעיר שאינה מוקפת לעיר מוקפת ולהיפך, והדבר הוא נושא לשאלות רבות לרבנים מחמת סבוּ‏כָ‏תה של ההלכה בנושא.(לפי הויקיפדיה העברית)


ברכת הטוב והמיטיב על יין שני ושלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

(מתוך "רביבים" מאת הרב אליעזר מלמד בשבועון "בשבע")

סביב חג הפורים, ראוי להזכיר הלכה מיוחדת שמבטאת את הערך שבשתיית יין בדיבוק חברים וסעודות מצווה.

תיקנו חכמים שאם היו לפחות שני אנשים שותים יין, ואחר כך באו לשתות יחד יין מסוג אחר, למרות שכבר בירכו על היין הראשון "בורא פרי הגפן", יברכו על שתיית היין הנוסף "הטוב והמיטיב". כמובן שגם בני משפחה, כמו איש ואשתו או אב ובנו, ששתו מיין הקידוש ואחר כך רוצים לשתות מעוד יין באמצע הסעודה, נחשבים כשניים ששותים יחד, ועל היין השני יברכו "הטוב והמיטיב".

וכן אם ישתו יין מסוג שלישי יברכו גם עליו "הטוב והמיטיב", וכן על רביעי וחמישי וכל יין נוסף.

אפשר שכל אחד ואחד מהם יברך על היין הנוסף "הטוב והמיטיב". ויותר מהודר, שאחד יברך ויוציא את חברו בברכתו.

טיבו של היין השני- אין צורך שהיין השני יהיה משובח מהראשון, אלא כל שאין ידוע שהשני גרוע מהראשון, כיוון שהוא שונה, הרי שיש בו איזה חידוש בטעמו או בטיבו ומברכים עליו "הטוב והמיטיב". ואפילו אם היו שני הבקבוקים מזן אחד, אם יש ביניהם שוני שניכר לשותים, כגון שהם מבציר שונה או שנעשו על ידי חברות שונות ויש שוני בטעמם, יברכו על הראשון "בורא פרי הגפן" ועל השני "הטוב והמיטיב".

ואף אם היין השני זול מהראשון, אם יש בו מעלה מסוימת שאין בראשון, כגון שהוא יותר טעים במתיקותו, או להפך – יותר יבש, יברכו עליו "הטוב והמיטיב".

אבל אם ברור שהיין השני גרוע מהראשון, ומשום בחינה אינו טוב מהראשון, אין מברכים על השני "הטוב והמטיב" (פניני הלכה ברכות ז, ז, 7).

כיצד ינהגו כשיש לפניהם יין טוב ויין גרוע

כשיש לפניהם יין טוב ויין שהוא פחות טוב ממנו מכל הבחינות, על פי ההלכה עליהם להקדים ולברך "הגפן" על היין הטוב, וממילא אחר כך לא יוכלו לברך "הטוב והמיטיב" על השני.

ורק אם מצד סדרי הסעודה מתאים להם יותר לפתוח ביין הגרוע, מכיוון שאינם מתכוונים אז לשתות מהיין הטוב, מותר להם לברך "הגפן" על היין הגרוע, וממילא אחר כך יברכו על היין המשובח "הטוב והמיטיב".

תנאים בברכה- מברכים על היין השני "הטוב והמיטיב" בתנאי שעוד נשאר להם מהיין הראשון, שאז בהוספת היין השני מתרבה השמחה.

מיץ ענבים אינו נחשב כיין, הואיל ואינו משמח.

טוב להדר שהיין השני לא יהיה על השולחן בעת שמברכים "הגפן" על הראשון. וכן אם הם רוצים לברך על יין שלישי ורביעי וכו', נכון שלא יהיו על השולחן בעת שמברכים על הקודמים להם (פניני הלכה ברכות ז, ח, 8).

"לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" - חזון המשרד לאזרחים ותיקים?[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדיים ועיזים ב"חדר הילודים" - דיר העיזים של מחלבת סוסיא

מאת: חיים דוד מימרן, דוקטורנט בתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן. מוקדש לע"נ מו"ז ר' יהודה מימרן בר רחל זצ"ל נלב"ע בט"ז אדר. תנצב"ה הדף השבועי של אוניברסיטת בר-אילן
רבים מן המפרשים עסקו בטעם איסור בשר בחלב, מהם ( ראו: ספר החינוך, מצווה צב; ראב"ע, שמות כג: יט; רשב"ם שם.) תלו את האיסור בסיבות בריאותיות-חינוכיות ומהם (ראו רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, בפירושו כלי יקר, שדימה את איסור בשר בחלב לאיסור כלאיים) קבעו שהוא חלק ממערכת חוקים נטולי הסבר הגיוני אנושי שמטרתם לבטא משמַעת למצוות ה'. הרמב"ם ראה באיסור זה דוגמה להרחקה מעובדי עבודה זרה. לדעתו, התורה אסרה עלינו מעשים שנהגו עובדי עבודה זרה כדי שלא נלמד ממעשיהם ושלא נלך בדרכם. וזה לשונו:(מו"נ ג,מח. הרמב"ם מזכיר במספר מקומות בכתביו את ספרי אומת הצאב"ה. מעיון בכתבי עובדי האלילים הללו, למד הרמב"ם על ההיסטוריה של האלילות. לדעתו, הבנת דרכי הפולחן של עובדי עבודה זרה עשויה להיות המפתח להבנת המצוות שמטרתן עקירת האלילות. ראו: מו"נ ג,כט; מ' הלברטל, הרמב"ם, ירושלים 2009, עמ' 291.)

ואמנם איסור בשר בחלב עם היותו מזון עב מאד בלא ספק ומוליד מלוי רב, אין רחוק אצלי שיש בו ריח עבודה זרה. אולי כך היו עושין בעבודה מעבודותיה או בחג מחגיהם. וממה שמחזק זה אצלי זכר התורה אותו שני פעמים, תחלת מה שצותה עליו עם מצות החג " שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל־זְכוּרְךָ" (שמ' כג:יז), כאלו אמר: בעת חגיכם ובואכם לפני, לא תבשל מה שתבשל שם על דרך פלוני, כמו שהיו הם עושים. זהו הטעם החזק אצלי בענין. ואמנם לא ראיתי זה כתוב במה שראיתיה מספרי הצאב"ה.

הסבר זה, התולה את קיום האיסור בעבודה זרה, מעורר אי נוחות בעידן שנראה לכאורה שכבר חלפה עבודה זרה מן העולם. ואולם עיון נוסף באיסור זה עשוי להאיר אותו באור חדש.(אני מודה לידידי ומו"ר הרב יצחק שוראקי, ראש תכנית למרח"ב ,"ממזרח שמש", שהאיר את עיניי בתובנה זו) איסור בשר בחלב נכתב בתורה פעמיים יחד (שמ' כג:יט; שמ' לד:כו. בפעם השלישית נזכר איסור בשר בחלב כחלק מהלכות כשרות (דב' יד:כא).) עם מצוות הביכורים: "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱ-לֹקֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמ' לד:כו). ומאליה עולה השאלה: מה הקשר בין מצוות הביכורים לבין האיסור לבשל גדי בחלב אמו?

עובדי עבודה זרה כרכו את הביכורים עם בישול גדי בחלב אמו. הם טענו שכדי לזכות בהבשלת הביכורים, המסמלים את הצמיחה המחודשת בפרט, יש צורך בהקרבת גדי בחלב אמו. הגדי לעניין זה מסמל את הדור החדש ואילו חלב האם מסמל את הדור היָשן. בתהליך בישול הגדי בחלב אמו, המשביח במובן מסוים את הגדי, מתכלה חלב האם. במילים אחרות. כדי לשבח את הדור החדש [הגדי], יש צורך בחיסול הדור הישן [חלב אם].

לעומת זאת, התורה דורשת בפסוק זה ממי שזכה לפרי ביכורים להודות לה' על היבול שזכה בו מאת ה' בהבאת הביכורים לבית ה'. הביכורים אינם תוצאה של בישול הגדי בחלב אמו, שנאסרה מכול וכול! נראה לומר שמצוותה של התורה באיסור זה שוללת את המנהג למחוק את הישן בתהליך בניית החדש. ונשאלת השאלה: מה אם כן צריך להיות היחס הראוי בין הישן לחדש?

והוא מסכם - הפרק הזה (בסוף פרשת כי-תשא) נחתם במצוות "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (שמ' לד:כו), באמירה כללית לעם ישראל המבקש לכרות ברית מחודשת עם ה': "בחתירה שלכם לעתיד טוב יותר אל תבנו אותו על הרס העבר!".


​הילולה של משה רבנו מול הר נבו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ז' באדר ,כבכל שנה, עמדנו בצד בית הערבה על גדת הירדן להתפלל תיקון, לאור יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו. הרב ישוע בן שושן חיבר תיקון מרגש של מדרשים, מזמורים ותפילות לשלום הארץ וגאולת העם ,התורה והארץ. הגיעו אתו כמה עשרות ותקעו בחצוצרות כסף. זה היה מרגש לקרוא את פסוקי הגאולה הקרובה על המדבר הירוק והנחלים יזרמו ולראות זאת בעין. אף פעם לא ראיתי אזור שמם זה ומלוח ירוק. בוודאי משה רבנו מתמוגג להשקיף מעל יריחו אל הארץ הפורחת. יריחו העברית

מצפה כרמים - יפונה או לא יפונה ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

11022567 780948345333581 8463947932001549051 n.jpg

ב-16/3 יעביר ראש הממשלה Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו לבג"צ את עמדת המדינה בנוגע לעתיד מצפה כרמים. ביום זה אנו מצפים מראש הממשלה לא להיכנע לתכתיבי השמאל ולעמוד איתן ולהודיע לבג"צ כי הוא תומך בישוב ומתכוון לפעול להימנע מהריסתו ולהסדרתו. הישוב הוקם ע"י ממשלת ישראל בשנת 2000 וקיבל את כל האישורים מרה"מ אהוד ברק ואלוף הפיקוד משה (בוגי) יעלון - Moshe (Bogie) Ya'alon כיום מתגוררות בישוב 42 משפחות עם כ- 150 ילדים. הצטרפו למאהל המחאה של תושבי מצפה כרמים מול בית ראש הממשלה בירושלים החל מיום ראשון הקרוב י"ז אדר 8.3 ועד יום שלישי י"ט אדר 10.3. לפרטים: 058-7008077.

על המאחז

מצפה כרמים.jpg

Shades of Truth[עריכה | עריכת קוד מקור]

Img450-700 dettaglio2 sfumature-di-verit.jpg

Shades of Truth או "גוונים של אמת" סרטו של הבמאית ליאנה מראביני הוקרן בקריית הותיקן ביום 2 במרץ 2015. הסרט יוצג בפסטיבל הסרטים בקאן בשנת 2015.

כותרת הסרט היא שהאפיפיור פיוס ה-12 הציל של 800.000 יהודים. הוא עורר עניין רב בקרב יהדות איטליה. על המסר נמתחה בקורת רבה.

עלילת הסרט
מספר את סיפורו של David Milano, עיתונאי יהודי-אמריקאי (בגילומו של David Wall) ובארצות הברית הגיע לאיטליה, אל ביתם של הוריו, לחקירה שהוקדשה לפיוס שנתי עשר. דמותו של העיתונאי היא בהשראת Gary Krupp, המייסד של ארגון של יהודי ניו יורק" Pave the Way" , ארגון לדיאלוג בין דתות, שטענה תמיד הציעה את עזרתו ליהודים על ידי פיוס שנתי עשר בתקופת מלחמת העולם השנייה. אבל בתחילת חקירתו דוד מילאנו הוא של דעה אחרת. סופו של דבר לשנות את דעתו, . סופו של דבר לשנות את דעתו, לאחר חקירה יסודית כי במובנים מסוימים הולכת על זה מאותו Marabini שעבור עבודה זו, אומרת שהיא הסתמכה על כמעט מאה אלף עמודים של מסמכים ועדויות מעט ידוע או בלתי מתקבלים על הדעת של ניצולים יהודים.

ראו עוד:גוונים של אמת

על האנוסים בפורטוגל - על קצה המזלג[עריכה | עריכת קוד מקור]

Dreamstime.com

במסגרת מדור פרויקט מיוחד מסע מסביב לגלובוס: זירת הטיולים של פגסוס, של אתר "הארץ", הוצג נושא האנוסים בפורטוגל בכתבה יש פרטים אחדים שעשויים לעורר עניין:

  • ספרד ופורטוגל הן מדינות מוקפות ים, לכן, באופן טבעי התפתח בהן צי ימי עצום ומשוכלל שאיפשר למגלי הארצות לצאת למסעות ארוכים לשם גילוי נתיבי מעבר חדשים בעולם, דבר זה הוביל לגילוי יבשות ועמים. יש שיאמרו תחילתה של הגלובליזציה.
  • בשנת 1492 בעקבות צו "גירוש ספרד", עברו לפורטוגל כ- 70,000 יהודים והגדילו את האוכלוסייה היהודית פורטוגלית לכדי מאה אלף איש, שהיוו כעשרה אחוזים מכלל אוכלוסיית פורטוגל. בתחילה, לכאורה, הכל התנהל כשורה. אמנם היהודים הוגדרו כמהגרים לא חוקיים ומעט מהם נשלחו מחוץ לגבולות המדינה ואף לאפריקה הרחוקה והבלתי מוכרת, אך בסך הכל היה נראה לפורטוגלים החדשים כי הגירוש מספרד לא נורא כל כך.
  • בלחץ הכנסייה, מלכי ספרד ואשתו, הוציא לבסוף מנואל צו גירוש בדצמבר 1496. אך אם בספרד מהות הגירוש היה סילוק בפועל, בפורטוגל ההפך הוא הנכון. למלך היה קשה לוותר על היהודים והוא דוקא עשה ככל יכולתו על מנת שהם ישארו. בתחילה נחטפו אלפי ילדים, הופרדו מהוריהם או נטבלו לנצרות והוכרחו להישאר בפורטוגל, בתקווה שגם הוריהם יתנצרו וישארו, וב – 1497 הוחלפה פקודת הגירוש בפקודה להמרת דת, וכל יהודי פורטוגל הוכרחו להמיר את דתם לנצרות, ואף היה אסור עליהם לעזוב את פורטוגל.
  • אנוסים שנשארו בפורטוגל עברו תמורות רבות ואף השפיעו על החיים הקהילתיים. חלקם גם היו לדמויות מפתח בדרגות שונות במדינה. גם בקרב האנוסים שעזבו את פורטוגל צמחו דמויות חשובות: רבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך" היה בין למשפחה שנמלטה הן מספרד והן מפורטוגל. ברוך בנדיקט שפינוזה מהפילוסופים הבולטים עד היום, היה בין למשפחה שנמלטה לאמסטרדם. דונה גרציה, כנראה ה"אישה העשירה בעולם" באותן שנים, הייתה בת למשפחה שבתחילה נטמעה בחיים החדשים בפורטוגל אך שמרה על יהדותה, וכשהלחץ גבר נאלצה לגלות לבלגיה, שם התחילה את פעולותיה ה"ציוניות". חשוב לציין שעד היום מידי פעם נחשפים נוצרים בדתם אשר מקיימים מנהגים יהודיים באופן מסורתי, לא מן הנמנע כי אלו הם צאצאי האנוסים

הר געש בצ'ילה התפרץ אחרי 15 שנה, והמראה מרהיב[עריכה | עריכת קוד מקור]

והנה אחת התמונות

שרות הארץ מפרסם תמונות מרהיבות על התפרצות הר הגעש- וכך נאמר בפתיח :
הר הגעש הצ'ילאני ויאריקה התפרץ היום (שלישי) והחל לפלוט לבה וענני אפר. הרשויות באזור הכריזו על כוננות עליונה ופינו כ–3,600 מתושבי העיירות הסמוכות להר. לא דווח על נפגעים או על נזק. זוהי ההתפרצות המשמעותית ביותר של ההר ב–15 השנים האחרונות. ההר נמצא כ–800 קילומטרים מדרום לבירה סנטיאגו ונחשב לאחד הפעילים ביותר בצ'ילה.

ההתפרצות החלה בשעת לילה, דבר שהפך את המראה למרהיב במיוחד. מטחי לבה ואפר נפלטו על לגובה של כשלושה קילומטרים מלוע ההר, הנמצאת בגובה של 2,800 מטרים מעל לגובה פני הים. כוחות הביטחון סגרו את האזור והתושבים נקראו להתגודד ב"אזורים בטוחים".

ואיפוא זה'

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

על ההר
ויאריקה הוא הר געש פעיל בדרום צ'ילה, בגבול המחוזות אראוקניה ולוס ריוס, דרומית-מזרחית לטמוקו וצפונית-מזרחית לוולדיביה. גובהו של ההר 2,847 מ' מעל פני הים, והוא המערבי ברכס הכולל שני הרי געש נוספים, לנין וקֶטְרוּפִּיָאן. (ויקיפדיה)

גובה: 2,847 מ'
התפרצות אחרונה: 2008
נישאות טופוגרפית: 1,575 מ'
רכס הרים: הרי האנדים

עוד נכתב עליו- ההתפרצויות המשמעותיות העיקריות של הר הגעש במאה ה-20 נרשמו בשנים 1948, 1963, 1964, 1971 ו-1985. בהתפרצות של 1948 מצאו את מותם כ-100 בני אדם, ואילו זו של 1964 גבתה 22 קורבנות והחריבה את העיירה קוֹנְיָארִיפֶּה. האסון החמור ביותר אירע בהתפרצות של 1971. כתוצאה מההתפרצות נמסו קרחונים בראש ההר, והתמוססותם גרמה ללהאר, שהרס כפרים שלמים, ואף חלקים מהעיירה ליקאן ראי. כ-200 איש נהרגו, ועשרות אלפים פונו מבתיהם, לאחר שעשן סמיך כיסה את האזור במשך זמן רב. התפרצויות קטנות יותר מתרחשות בתדירות גבוהה, ועשן וגופרית נפלטים מההר לעתים תכופות.

כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כנס מחקרי המכון לארכיאולוגיה חדש.jpg

בין השאר על סוסיתא, מערת טאבון, סקר הר מנשה ובית שערים.

הגיליון הבא (בהכנה)[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.60 יום ראשון, י"ז אדר תשע"ה - 8 במרץ 2015

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.