מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.61 יום שני, י"ח אדר תשע"ה - 9 במרץ 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.61 יום שני, י"ח אדר תשע"ה - 9 במרץ 2015

תמונת היום:גדילן מצוי - אדר תשע"ה, קדומים

למה הובא בפרשתנו תיאור מעשה הבנייה בשנית

מלאכת המשכן מובאת בפעם הראשונה בתור ציווי בפרשיות: תרומה ובתצוה ופעם נוספת בפרשיות ויקהל ובפקודי. פרופ' נחמה ליבוביץ בדפים לפרשת השבוע מצטטת את הרב שמשון רפאל הירש מעיר לפרשותינו (ל"ו,ח'):"... חזרה כפולה ומשולשת זו תובן אם נשים אל לבנו, שלכל המשכן על כל פרטי חלקיו נועדה משמעות סמלית, אבל שום דבר לא ישמש כסמל, אם לא נועד והותקן בכוונה תחילה למען המטרה הסמלית הזאת."

והוא עורך השוואה עם כתיבת ספר תורה:"נזכור גם, שאפילו ספר תורה, שהוא בעל משמעות סמלית מובהקת עד כדי כך, שהיינו סבורים שאין לו כלל משמעות אחרת ושקדושתו טמונה בו עצמו – אף על פי כן שימושו בקודש מותנה בכוונה שבלב הסופר בשעת כתיבת האותיות. והרי קדושת ספר תורה תופסת רק אם נכתב לשם קדושת ספר תורה, והסופר חייב לומר, ולפחות להתכוון, "לשם קדושת השם" לפני שהוא כותב את השמות הקדושים, את ה'אזכרות', וזאת לגבי כל "אזכרה" לחוד..."

ומכאו הוא שב לנושא המשכן:" כן נזכור, כי תודעתם של העושים במלאכת המשכן על דבר משמעותם הסמלית של הכלים הייתה חשובה פי כמה לגבי חלותה של עצם המשמעות הסמלית על הכלים, שהרי הארון, השולחן, המנורה, היריעות, הבגדים וכו' – כולם היו חפצים שבדרך כלל עומדים לתשמיש של חולין. אם נזכור זאת, ניטיב להבין מדוע אין הכתוב מסתפק בסיפור פשוט וקצר: הביאו הכל אל משה, ומשה הקים את המשכן כאשר ציווה ה'. הרחבת הדיבור על ידי הכתוב באה ללמדנו, כך אנו סבורים, כי האומנים ומשה שיוו לנגד עיניהם את קדושתם ומשמעותם הסמלית של כל פרטי החלקים שמהם הורכבה כללות המשכן – הן בשעת העשייה, הן בשעת ההבאה, ולבסוף בשעת ההקמה. המשכן כולו וכל אחד מחלקיו נעשו, הובאו והוקמו בקדושה, וכך הובטחה להם קדושתם."

כלי המשכן:"חפצים שבדרך כלל עומדים לתשמיש של חולין" - הפעם: " הובאו והוקמו בקדושה, וכך הובטחה להם קדושתם."

דגם המשכן - יצירתו של מיכאל אוסניס מקדומים

הקודש ןקודש הקדשים

מזבח העולה - במציאות אין השור עולה על המזבח

ללומדי הדף היומי:" מעשה בכובע הלא נכון"

מתוך "הדף היומי"- עלום שבועי ללימוד הדף היומי - מסכת כתובות - תשרי תשס"ח (המחזור הקודם לפני שבע שנים וכן הדף היומי הנוכחי)

הבלוג של BACK YARD :"הכרמל - הר אחד, חמש דתות"

מצאתי הצעה יפה לטיול בהר הכרמל ראו כאן. והנה המבוא לסיור:

בארצות הברית רדופת התקינות הפוליטית, מברכים אנשים זה את זה בדצמבר בברכה "happy holidays" כדי לא להפלות בין יהודים ונוצרים שחוגגים את חנוכה וגם את חג המולד. גם בארץ, הוחלט, לפני כ-15 שנה, ליצור פסטיבל גדול שנקרא "חג החגים", שכן חנוכה, חג המולד ועיד אל-פיטר נחגגו בתאריכים דומים בראשית שנות ה-2000. חגי הלוח המוסלמי "נודדים" לאורך השנה, ועיד אל-פיטר עבר לקיץ, אבל הפסטיבל ממשיך להתקיים מדי דצמבר, בחיפה. הבחירה בחיפה היא מתאימה, כי הכרמל מקודש וחשוב, למעשה, לא ל-3 דתות, אלא לחמש - יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים ובהאים. כבר בימי קדם, עוד לפני שכל הדתות שהזכרנו בכלל קמו, המצרים הקדמונים התפעלו מהכרמל, ודימו אותו לראש גדול של חיה. את קצהו היורד לים הם כינו בשם "אף האיילה". הכרמל, ירוק, גשום ובולט בנוף, קרץ לכל הדתות שקידשו אותו או אתרים מסויימים עליו. אפילו שמו מעיד על חשיבותו - יש מי שחושב שהשם "כרמל" הוא קיצור של "כרם-אל".

מפת האתרים

עין אל-חניה - מעיין המזין בריכה גדולה ועמוקה - ליד ירושלים

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.743936,"lon":35.157356,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.743936,"lon":35.157356,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.743936,"lon":35.157356,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.743936,"lon":35.157356,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

הבריכה - הועלה על־ידי בית השלום - הויקיפדיה העברית

בעונה זו של השנה הבריכה מלאה לפי דיווח מיום 5 במרץ 2015 של Inature (ראו קישור מטה)

עין חניה (עין-אל-חניה) הוא מעיין שכבה בהרי יהודה, ברום 600 מטר מעל פני הים. המעיין נובע מעל אפיק נחל רפאים, למרגלות הכפר הערבי אל-וולג'ה ורכס הר גילה, מחוץ ל"קו הירוק" אבל בתוך שטח השיפוט של ירושלים.

בריכת המעיין היא אחת הגדולות בהרי יהודה (77 מ"ר), גודלה כ-8 על 10 מטר ועומקה עד שני מטר, והיא מקבלת את מימיה מנביעה הנובעת מתוך 2 מערות קטנות. הגישה למעיין היא דרך כביש, המהווה חלק משביל המעיינות, היוצא מקניון מלחה לכיוון ואלאג'ה והר גילה - המעיין נובע מצד שמאל של הכביש. (הויקיפדיה העברית)

• עוד פרטים באתר Inature - תמונה יפה של הזרימה באתר

"מלחמת קודש - 2014" - מצגת רוסית על מבצע "צוק איתן" - כולל תמונות נבחרות

The Sacred War 2014 Священная Война מלחמת הקודש

השיר הגדול ביותר של 1941 הוא רלוונטי היום כמו בעבר ... כתוביות זמינות באנגלית ובעברית.

סרטון רוסי על מבצע צוק איתן.

המעניין בסרטון הוא שהלחן והמילים הם של שיר רוסי ממלחמת העולם השניה.

תרגום המילים המצורף לסרטון מדויקות ( נבדק עם חבר שיודע רוסית)

ומאד מתאימות למבצע שלנו.

עשו כאן עבודה נפלאה ומרגשת - ותודה על ה "יוטיוב " הזה !!!

על השיר - מלחמה קדושה (ברוסית: Священная война, תעתיק: סְבְיָאשְצֶ'נָיָה וַאיְנָה) היה אחד השירים המפורסמים ביותר מהתקופה הסוביטיית בברית המועצות. השיר הפטריוטי הפך למעין המנון החיילים הסובייטיים ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה" (השם שניתן בברית המועצות למלחמת העולם השנייה). השיר נכתב על ידי וסילי לבדב-קומאץ' בשנת 1941, בזמן הפלישה הנאצית לברית-המועצות. המלחין הוא אלכסנדר אלכסנדרוב, מייסד מקהלת הצבא האדום ומלחין המנון ברית המועצות.

השיר ידוע בזכות השורה הראשונה בשיר: "עורי מדינה ענקית", ולעתים אף מכונה כך. ב-24 ביולי 1941 שני עיתונים סובייטיים מרכזיים "איזבסטיה" (Известия) ו"הכוכב האדום" (Красная звезда) פרסמו את השיר. מיד לאחר הפרסום, המלחין אלכסנדר אלכסנדרוב הלחין אותו ב-26 ביולי. בתחנת הרכבת "ביילורוסקי ווקזאל", אחת מהלהקות הצבא האדום, שזמריה טרם יצאו לחזית, ביצעה את השיר לראשונה. עד 15 בדצמבר 1941 לא הושמע השיר באופן נרחב היות ששררה תחושה שיש לו משמעות טראגית מדי: השיר לא עסק בניצחון קרוב אלא בקרב קשה, ומוות למען הניצחון. רק מ-15 באוקטובר 1941, כאשר הנאצים כבר כבשו את קלוגה, רז'ב וקלינין (טבר), החלו להשמיע את השיר מדי יום ברדיו הסובייטי לאחר השמעת צלצול פעמוני מגדל ספאסקיה, מגדל השעון של הקרמלין.

השיר צבר פופולריות רבה בקרב הלוחמים בחזית, וסייע למורל החיילים.

ב-22 במאי 2007 בוצע השיר בבריסל במטה מפקדת נאט"ו על ידי מקהלת הצבא האדום על שם אלכסנדרוב. (מהויקיפדיה העברית)

טייסי מח"ל במלחמת העצמאות ותרומתם להקמת המדינה

Sample Reel for 'Above and Beyond' - Playmount Productions

תגובות הצופיפ בסרט

• אנשים אמיצים מאוד ומלאי תשוקה! תודה על שיתוף הווידאו
• אני לא יודע איך, עם כמה מטוסים, הם עצרו את הערבים קרים, אבל הם עשו. מדהים, הם היו גיבורים אמיתיים. מקווה לראות את הסרט כולו.
• אנשים אלה היו גיבורים וטייסים אמיתיים. הם עזבו את בתיהם ועברו ליצור את ההיסטוריה של העם היהודי. כולנו בבעלותם כל כך הרבה. תודה ננסי שנתנה לנו פיסת ההיסטוריה זו, אנא המשך.
• סיפור מדהים על טייסים אמיצים ונלהבים שעזבו השאירו את זוועות מלחמת העולם השנייה מאחוריהם ויכלו להישאר בבית בימים השלום אמריקה. הם בחרו להיות חלק ממשהו באמת היסטורי ואצילי ומסכנים את חייהם על הקו עם מעט מאוד ערובה אחרת ממה שהם יתרמו את מאמציהם, אם לא בחייהם, להולדתה של אומה.

"ספן ראשי - הסוכנות היהודית" - מסיפורי נמל יפו

באחד מביקוריו בארכיון הציוני בירושלים נתקל ראובן אברמוביץ (צ'יפס) בצילום שעורר את סקרנותו. בתמונה נראה גבר ערבי מבוגר חובש תרבוש לראשו ולבוש חולצה עם מגן דוד שעליה הכיתוב - בעברית ובאנגלית - "ספן ראשי - הסוכנות היהודית". האיש תועד מושיט יד לילדה, ככל הנראה בת למשפחת עולים חדשים, שזה עתה הגיעה לחופי ישראל. בתום תחקיר קצר חשף צ'יפס את שמו של האיש: האשם אשור, הספן הראשי של הסוכנות, שעבד בנמל מטעמה במשך 20 שנה.

עופר אדרת כתב באתר עיתון "הארץ" נגר שברח מהנאצים על רפסודה והספן הערבי שסייע לעולים: סיפוריהם של אנשי נמל יפו המיתולוגיים - להלן קטעים אחדים:

• סיפורו של הספן הערבי שהוריד את העולים היהודים מהאוניות אל חוף יפו, מופיע בספר החדש "יפו - נמל בית", שצ'יפס הוציא לאור בעצמו. צ'יפס, שמסרב לומר מדוע הוא מכונה כך, נולד ב-1948 ביפו למשפחה שעלתה לארץ מרומניה... לפני כמה חודשים סיים את תפקידו כמנהל הנמל, והתפנה להוציא לאור את הספר, עליו עבד בשנים האחרונות.
• בגלגולו הראשון נבנה המגדלור בידי הטורקים ב-1865. ב-1936 הוא חודש בידי הבריטים ופעל במשך 30 שנה. מי ששומרת עליו, מאז המאה ה-19 ועד היום, היא משפחת זכריאן הארמנית. את התפקיד העניקה לה החברה הצרפתית שקיבלה מהסולטן הטורקי את הזיכיון להפעיל את המגדלור.
• עשרות השנים שבילה בנמל, בצירוף החודשים הארוכים שעשה בארכיון עיריית תל אביב, בארכיון הציוני ובספרייה הלאומית, הפכו את צ'יפס לאנציקלופדיה מהלכת לתולדות המקום. הוא שופע בסיפורים על אירועים ואנשים כמו הדייג והמכונאי המיתולוגי אבו־סובחי, שחילץ סירות תקועות בלב ים, או אליהו חנניה ("אלי הסוור"), שהיה מעמיס את ארגזי התפוזים המפורסמים של יפו, בדרכם לחו"ל.