מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.67 יום שני, כ"ה אדר תשע"ה - 16 במרץ 2015
מטיול בהרי אדום עם עובד שימרון וחוג מיטיבי לכת "שפירית" - ראו עוד צילומים מטה - עכשיו ניתן להבין את יעקב אבינו שלא קבל את עצת אחיו והתוצאה הייתה :"וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ, שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת (ואחר כך הגיע לשכם). (בראשית, ל"ב,ט"ז)
על מה יש להקפיד 30 יום לפני חג הפסח
בדיקת חמץ - אתר הגאולה
(בעקבות שאלה לרב צבי פרבשטיין, רב הישוב קדומים)
למדנו :"שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום". האם יש גם הלכות הקשורות ל"שלושים הימים" ?
התשובה היא חיובית וסעיף תל"ו בשולחן ערוך דן בכך בהקשר לבדיקת חמץ, הנעשית בערב פסח. אבל יש יוצא מהכלל, יש לבצע בדיקת חמץ במרוצת 30 הימים לפני פסח וזה במקרה שיוצאים מהבית יותר מ-30 יום לפני החג ומתכוונים לחזור לפסח (הדגשת העורך), צריך לבדוק את הבית – שמא יאחרו לחזור ולא יספיקו לבער את החמץ בזמן.
הרמב"ם הציג את הנושא בצורה האקטואלית, מתי יכול להתרחש התופעה של העדרות האדם מביתו 30 יום לפני פסח:"המפרש בים והיוצא בשיירא (הדגשת העורך), תוך שלושים יום – זקוק לבדוק. קודם שלושים יום – אינו צריך לבדוק. ואם דעתו לחזור קודם הפסח – צריך לבדוק, ואחר כך יצא, שמא יחזור ערב פסח בין השמשות, ולא יהיה לו פנאי לבער. ואם אין דעתו לחזור – אינו צריך לבדוק.
הרב אליעזר מלמד, במדורו "רביבים" בשבועון "בשבע", מרחיב את בנושא שואלים ודורשים בהלכות הפסח קודם לפסח שלושים יום. כך למדנו ממשה רבנו, שבפסח ראשון ביאר את עניינו של פסח שני, שבא שלושים יום אחריו. והטעם העיקרי לכך, שהיו צריכים כל ישראל להכין את הקרבנות לקראת הפסח, ולבדוק שלא יהיה בהם מום שיפסלם לקרבן (פסחים ו, א; ע"ז ה, ב).
ואף לאחר שחרב בית המקדש לא נתבטלה תקנה זו, ויש לעסוק בהלכות פסח שלושים יום לפני בואו. וכידוע הלכות הפסח מרובות – הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה וליל הסדר. אמנם יש מן הראשונים שסוברים שעיקר התקנה הייתה ששלושים יום קודם לפסח מחויבים תלמידי חכמים, כשמפנים אליהם שאלות בנושאים שונים, לענות תחילה על שאלה בהלכות הפסח, מפני שהיא שאלה מעשית הנוגעת לפסח הקרב (ר"ן ורשב"א). ולפי דעה זו אין חובה על כל אדם לקבוע לימוד בהלכות פסח. מכל מקום, הואיל ורבים מן הראשונים סוברים שמצווה לקבוע לימוד בהלכות פסח שלושים יום קודם לפסח, ראוי לכל אדם לנהוג כך. וכן בבתי הספר ובישיבות ראוי לקבוע לימוד בהלכות פסח באותם שלושים יום.
אקטואליה: על יושרה ציבורית
הרב יונתן זקס דן בפרשת השבוע שעבר בנושא "יושרה ציבורית" - על רקע הכסף הציבורי הרב שהיה בידי פרנסי הציבור לצורך בניית המשכן.
ארנון סגל: שו"ת הר הבית – דבר המדינה
ריקוד גדול במעגל, בניגון'. הר הבית, 1839, כפי שצוייר בידי דייויד רוברטס - היום רוקדים יותר קרוב !
הכותל המערבי לפני 80 שנה - למען ההגינות - בכל זאת השתנה משהו
ארנון סגל, בעל בלוג בנושא הר-הבית, מנסה בדרכו העדינה אבל ההחלטית מאוד, משכיל להעביר לנו את הכמיהה למקדש מצד אחד ומצד שני , בעזרת נתוני העליה (המופיעים בבלוג), הוא מעביר בנו רגשי אשם נוראיים על מחדלינו באשר לגאולת הר הבית.
השבוע, בשבועון מקור ראשון הוא הביא את תשובות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, בנושא הבסיס החוקי להתנהלות מדינת ישראל בהר הבית. אביא רק את התשובה הראשונה, שהיא המאפיינת את הגישה של מדינת ישראל העצמאית:
חשוב להדגיש, כי הסדרי הפולחן בהר הבית מקורם במדיניות ממשלתית מאז יוני 1967, מדיניות שלא השתנתה על ידי ממשלות ישראל השונות. מדיניות זו של הדרג המדיני, מעולם לא בוטלה על ידי בית המשפט המוסמך לכך, על אף עתירות רבות שהוגשו ביחס אליה. בעניין זה ניתן לעיין במספר החלטות בנושא. מובאים להלן מספר ציטוטים מתוכן:
"... סדרי השימוש בהר הבית לצורך פולחן דתי, ובכלל זה היחסים בין הדתות המקדשות את המקום, הופקדו מכוח דבר המלך משנת 1924 (הדגשת העורך) בידי הממשלה. הממשלה המנדטורית לא שינתה את הסדרים שהיו קיימים לצורך זה קודם לתקופת המנדט, וכך גם ממשלת ישראל. הממשלה החליטה, לאחר מלחמת ששת הימים, כי המוסלמים רשאים להמשיך ולקיים תפילות במסגדים שעל הר הבית, כפי שנהגו בשנים עברו, ואילו היהודים, אף שזכותם להר הבית קיימת ועומדת מקדמת דנא, אינם רשאים כיום לממש את הזכות לתפילה בציבור על הר הבית" (בג"צ 4185/90 נאמני הר הבית נ' היועץ המשפטי לממשלה).
"ממשלה הלכה וממשלה באה, אך החלטת הממשלה בעינה עומדת. וכאמור, ההחלטה בדבר זכות הפולחן במקום קדוש מופקדת על פי דבר המלך משנת 1924 בידי הממשלה, ולא בידי בית המשפט" (בג"צ 7128/96 נאמני הר הבית נ' ממשלת ישראל).
דהיינו: מאז 1924 לא השתנה דבר (למעשה מאז שנת 1517 - כיבוש ירושלים בידי האימפריה העות'מאנית)
לוח אירועים בפסח ביריחו העברית
סיור ב-גילגל, בין בית חגלה לנהר הירדן
- ליל סדר בגילגל המקראית - בערב פסח: אירוח ליל סדר. פסח ראשון בגילגל המקראית. אירוח באוהלים, ליל סדר ציבורי, עלות 100 ₪. אוהלים ומצרכים – אוכל , מים על המשתתפים. החווה מעניקה חורשה לאוהלים, בית כנסת, מטבח ושירותים. הדרכה בשטח עם ארנה קובוס.
חול המועד פסח
- יום ראשון ט"ז ניסן: סיור בבתי הכנסת ביריחו בלווי צה"ל ב-9:30 בבוקר, הפסקה בחוות בית חגלה וסיור בארמונות החשמונאים בין 14:00ל-16:00. עלות 120 ₪ לכל היום לאיש, כולל שתי הסעות ממוגנות לבתי הכנסת, ומיניבוס לארמונות. חצי מחיר לילד עד גיל 12, חינם עד גיל שנתיים.
- ום שלישי י"ח ניסן: סיור ארמונות החשמונאים ב-9:30 בבוקר, הפסקה בבית חגלה וביקור בגילגל המקראית בין 14:00ל-16:00. עלות 80 ₪ לאיש לכל היום כולל הסעות .נפגשים בצומת מצפה יריחו. חצי מחיר לילד עד 12, חינם לילד עד גיל שנתיים.
- יום רביעי י"ט ניסן: ביקור בגילגל המקראיתב-9:30. ביקור בבתי הכנסת ביריחו בין 14:00 ל-16:00 בלווי צה"ל. עלות 50 ₪ לאיש כולל הסעה. חצי מחיר לילד, חינם לילד עד גיל שנתיים.
- כ"ח ניסן – יום כיבוש יריחו - יום שישי כ"ח ניסן :יום כבוש יריחו בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו. פרטים יבואו בהמשך.
מידע והרשמה לכל האירועים לעיל: ארנה 052-8699300, יוני 052-3527313.
בקרו באתר: www.jewishjericho.org.il
טיול בהרי אדום - היום האחרון
קבלתי מעובד שימרון חוג מיטיבי לכת "שפירית" צילומים של היום הרביעי מהטיול בהרי-אדום בעבר הירדן.. המסלול של היום הרביעי היה עליה לרכס עתוד טיפוס בנקיק מישאזה לג'בל מסעודה 15/02/2015
על שלושת הימים הקודמים ראו כאן
"סלסה" עם "כליזמר" ברחוב היהודי של פאריז פסח (2014)
MATZAH IS DANCING SALSA ! - The Passover FlashMob from Paris, France !
Stephanie Butnick כתב בבלוג "טלבט" ביום 10 במרץ 2015 על French Jews Mix Klezmer and Salsa וכך נאמר בכתבה:
בחודש זה "Jewcy", השותף באתר שלנו, אנחנו מביאים סדרה של קולות מאירופה, שבו יהודים צעירים מציגים הווי מחיי היום-יום שלהם. העורך Jane Braden-Golay, president of the European Union of Jewish Student - נשיא ארגון הסטודנטים היהודיים באירופה
בפירסום האחרון אנו צופים ב-JewSalsa, זוג היהודים צעירים שמשלבים מוסיקת כליזמרים וסלסה וריקודים. הם חולקים אנרגיה המוזיקלית אקלקטי שלהם עם אספסוף הבזק במרכז העיר פריז ומעבר.