מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.70 יום חמישי, כ"ח אדר תשע"ה - 19 במרץ 2015

תמונת היום - מדבר תקוע מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים תמונות נבחרות ראו מטה

"כל רגע בחודשים (תשרי וניסן) אלו הוא כמו יום שלם בשאר ימות השנה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי אלעזר בן ערך היה מבחירי תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי. רבו הגדיר אותו "מעין המתגבר", ואמר עליו שהוא מכריע את כל חכמי ישראל (אבות ב, ח). בסוף פרק חבית (שבת קמז:) מספרת הגמרא שהוא הגיע לדיומסת, מקום של מרחצאות ושכח תלמודו, עד כדי כך, שבעת שעמד לקרוא בתורה את פרשת 'החדש הזה לכם' [השבת] , קרא בטעות 'החרש היה לבם', עד שהתפללו חבריו עליו ונרפא וחזר לו תלמודו. רש"י בפירושו שם, מצטט את המילים 'החרש היה לבם' בלי להסביר שום דבר. זה תמוה: מה הצורך לחזור על דברי הגמרא בלי להוסיף עליהם כלום? ומסבירים , שלפעמים רש"י מצטט את דברי הגמרא כלשונם במקום שהיה איזה נוסח אחר מוטעה. עיון בכתבי יד במקומות אלה יראה לנו, שהמדפיס הסתבך במשפט הזה של 'החרש היה לבם', ולא הצליח להעתיק אותו כיאות! החילוף של 'החרש היה לבם' יש לו סיבה סבירה , כפי שמבאר המהרש"א : האותיות ד' ור' דומות מאוד, וכך האותיות כ' וב'. כל מי שעוסק בתחום של כתבי יד, יודע שלפעמים קשה מאוד להבחין בין האותיות האלו. ויש גם הרבה ספרי תורה עתיקים שההבדל שיש בהם בין אותיות אלו הוא דק מאוד עד כמעט בלתי מורגש. [בנוגע לז' שהתחלפה לו ביו"ד – החילוף הזה אכן נראה תמוה יותר]. ומסביר המקובל האלוקי, רבי שמשון מאוסטרופולי הי"ד בספרו 'קרניים' אודות האותיות שהתחלפו לרבי אלעזר: המלאך הממונה על השכחה – רי"ב שמו, והממונה על הזכרון – דז"ך שמו. לחילופי האותיות שקרו הייתה משמעות עמוקה: מלאך השכחה בא במקום המלאך הממונה על הזכרון‎!

וכתב ידידי ר' משה הררי : מובא בשם ה"אבני נזר" זצ"ל מסוכטשוב, שבחודש ניסן הימים כל כך קדושים ויקרים, כך שכל שעה נחשבת ליום שלם (הדגשת העורך). בשו"ת "אבני נזר" (או"ח סימן של"ו) מובאת התשובה הבאה: "יקרתו הגיעני ערב שבת בין השמשות, דבר אשר ביקש לו על איזה ספיקות במילי דפיסחא, אם כי הקשה לשאול, כי ימים אלו יקרי הערך שעה ליום יחשב. על כל זה לאשר ביקש מאוד להשיב לו להיות לו לעונג ושמחת יום טוב, לקחתי מעט פנאי". ומסופר שפעם עבר רבי מנחם מאמשינוב זצ"ל בעיירה סוכטשוב, בדרכו לחתונת נכדו, ונכנס עם נכדו החתן לביקור אצל ה"אבני נזר". כיבדו ה"אבני נזר" מאד בזכות זקנו - רבי יצחק מווארקא זצ"ל בגלל מעשה שהיה.

כשהיה ילד, נכנס האבני נזר יחד עם אביו (רבי זאב נחום מביאלא, בעל "אגודת אזוב") לביקור אצל הרב מווארקא, שחיבב את הנער ווקירבו מאד. כשעמדו ללכת פנה האבני נזר לרבי מווארקא וביקש שיברך אותו, ואמר זאת בלשון "רוצה אני שתברכני", ממנה השתמע לכאורה חוסר כבוד ונימוס. הטיף לו הרבי מווארקא דברי מוסר ותוכחה ושאלו: "כיצד זה נער צעיר כמוך ידבר בלשון נוכח לאיש הזקן ממך בשנים רבות" ? ענה לו ה"אבני נזר" בשנינות, שגם להקב"ה אנחנו פונים בלשון זו ואומרים "ברוך אתה ה'".על כך אמר הרבי מווארקא לאביו של ה"אבני נזר" ואמר: "מובטח אני בו שיהא גדול בישראל". מששמע זאת ה"אבני נזר", אמר לרבי מווארקא שאיננו מסתפק בברכה, אלא מבקש שהרבי יניח את ידיו על ראשו בשעת הברכה, וכך אכן היה. מסיבה זו כיבד ה"אבני נזר" מאד את צאצאו של הרבי מוורקא, הרבי מאמשינוב, ואמר לו "אם כי לא נתקיים בי כל הברכה שלו, מיהו מקצת הברכה נתקיימה", ולכן אני חייב בכבודך בזכות זקנך. אמר לו הרבי מאמשינוב "אם כבוד זקני יקר כל כך בעיניכם, כבדוני נא לבוא עמי להשתתף בשמחת חתונת נכדי". לכך סירב ה"אבני נזר" ותירץ, כי בחודשים ניסן ותשרי אינני יוצא מביתי, מאחר וכל רגע בחודשים אלו הוא כמו יום שלם בשאר ימות השנה !

חודש טוב ומבורך וירבו בו הנסים והישועות . שבת שמחה וגאולה קרובה.
שאול שיף - עלון לשבת "בסוד שיח"

על ראש חודש בכלל וראש חודש ניסן בפרט[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יאיר הס במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.

מולד הירח - שלב ראשון המקור:ויקי-שיתוף

ראש חודש היא המצווה הראשונה שנצטוה עם-ישראל, כאמור בספר שמות:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (י"ב,א'-ב'). רש"י באר: החדש הזה - הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי:הזה - נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש. וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום ... אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשכה.

ספורנו ציין את הבחירה שתהיה מעתה לעם ישראל:"הַחדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִׁים. מִכָּאן וְאֵילָךְ יִהְיוּ הֶחֳדָשִׁים שֶׁלָּכֶם, לַעֲשׂות בָּהֶם כִּרְצונְכֶם, אֲבָל בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד לא הָיוּ יְמֵיכֶם שֶׁלָּכֶם, אֲבָל הָיוּ לַעֲבודַת אֲחֵרִים וּרְצונָם. לְפִיכָךְ רִאשׁון הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. כִּי בו הִתְחִיל מְצִיאוּתְכֶם הַבְּחִירִיִּי."

הרמב"ן הרחיב בפירושו על ראש חודש:
החדש הזה לכם ראש חדשים - זו מצווה ראשונה שציוה הקב"ה את ישראל על ידי משה, ולכן אמר בארץ מצרים, כי שאר מצות שבתורה היו בהר סיני, או שבא לומר בארץ מצרים, לא בעיר מצרים, כמו שאמרו רבותינו (מכילתא כאן): חוץ לכרך.

ולפי מדרשו "לכם"- לומר שקדוש החדש צריך בית דין מומחין (ר"ה כה ב). ולכך לא נאמר בתחילה "דברו אל כל עדת ישראל", שאין בקדוש החדש אלא משה ואהרן וכיוצא בהם. וטעם החדש הזה לכם ראש חדשים, שימנו אותו ישראל חדש הראשון, וממנו ימנו כל החדשים שני ושלישי עד תשלום השנה בשנים עשר חדש, כדי שיהיה זה זיכרון בנס הגדול, כי בכל עת שנזכיר החדשים יהיה הנס נזכר, ועל כן אין לחדשים שם בתורה, אלא יאמר בחדש השלישי (להלן יט א), ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן (במדבר י יא), ובחדש השביעי באחד לחודש וגו' (שם כט א), וכן כלם:

וכמו שתהיה הזכירה ביום השבת במנותינו ממנו אחד בשבת ושני בשבת, כאשר אפרש (להלן כ ח), כך הזכירה ביציאת מצרים במנותינו החדש הראשון והחדש השני והשלישי לגאולתינו, שאין המניין הזה לשנה, שהרי תחילת שנותינו מתשרי, דכתיב (להלן לד כב): וחג האסיף תקופת השנה, וכתיב (שם כג טז): בצאת השנה, אם כן כשנקרא לחדש ניסן ראשון ולתשרי שביעי, פתרונו ראשון לגאולה ושביעי אליה. וזה טעם ראשון הוא לכם, שאיננו ראשון בשנה, אבל הוא ראשון לכם, שנקרא לו לזיכרון גאולתינו:

הצומח, החי, הנוף והאדם במדבר תקוע[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות מטיול ביום 13 במרץ 2015 מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

היכן קבור רבי עקיבא ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

(בעקבות סיור בתל אפק עם עמיתים לטיולים)

קברו, על פי המסורת, של רבי עקיבא, בטבריה - צילם: אלמוג - הויקיפדיה העברית

שריד מהמצודה הטורקית בראש העין - מהעיר הרומאית נותר רק רחוב - מרץ 2015

מבט אל חלקה הדרומי של השמורה, לאורך "מצוקי חוטם" צילום מזווית אחרת מצביע על שלושה צוקים בולטים - לפי התרגום לשם הלועזי - צילם: אורן פלס

כאשר אנו מבקרים בטבריה, אנו מבקרים בקברות צדיקים ולא פוסחים על קברו של רבי עקיבא. אך יש עוד שני אתרים בארץ ישראל, אשר ניתן ליחס להם את מקום קבורתו של רבי עקיבא. הראשון, מבוסס על מסורת חז"ל (אולי) והשני על ניתוח מממצאים גאוגרפיים.

במדרש משלי ט, ב ובילקוט שמעוני שם, תתקמד נאמר:
כְּשֶׁהָיָה רַ' עֲקִיבָא חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, נִפְטַר מִמֶּנּוּ תַּלְמִידוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. בָּא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וְעָמַד עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ. אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי! אָמַר לוֹ: שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי וּמוֹרִי! אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: וּמִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: כֹּהֵן אֲנִי וּבָאתִי לוֹמַר לְךָ, שֶׁרַ' עֲקִיבָא מֵת בְּבֵית הָאֲסוּרִים. מִיָּד הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לְבֵית הָאֲסוּרִים וּמָצְאוּ פֶּתַח שַׁעַר בֵּית הָאֲסוּרִים פָּתוּחַ וְשַׂר בֵּית הַסֹּהַר יָשֵׁן וְכָל הָאֲסוּרִים יְשֵׁנִים. הִשְׁכִּיבוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצְאוּ. מִיָּד נִטְפַּל אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, וּנְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו. כְּשֶׁרָאָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ כָּךְ, אָמַר לוֹ לְאֵלִיָּהוּ: רַבִּי, וַהֲלֹא אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִי, שֶׁכֹּהֵן אַתָּה, ןכֹהֵן אָסוּר לִטַּמֵּא בְּמֵת? אָמַר לוֹ: דַּיֶּךָ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵין טֻמְאָה בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאַף לֹא בְּתַלְמִידֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתוֹ כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְטֶטְרָפִילוֹן שֶׁל קַצְרָה; כֵּוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, עָלוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת וְיָרְדוּ שָׁלֹש מַעֲלוֹת, וְנִפְתְּחָה מְעָרָה לִפְנֵיהֶם, וְרָאוּ שָׁם כִּסֵּא וְסַפְסָל וְשֻׁלְחָן וּמְנוֹרָה, וְהִשְׁכִּיבוּ אֶת רַ' עֲקִיבָא עַל הַמִּטָּה וְיָצְאוּ. וְכֵוָן שֶׁיָּצְאוּ, נִסְתְּמָה הַמְּעָרָה וְדָלַק הַנֵּר בַּמְּנוֹרָה. וּכְשֶׁרָאָה אֵלִיָּהוּ כָּךְ, פָּתַח וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם צַדִּיקִים, וְאַשְׁרֵיכֶם עֲמֵלֵי תּוֹרָה, וְאַשְׁרֵיכֶם יִרְאֵי אֱלֹהִים, שֶׁגָּנוּז וְטָמוּן לָכֶם וּמְשֻׁמָּר לָכֶם מָקוֹם בְּגַן עֵדֶן לֶעָתִיד לָבוֹא! אַשְׁרֶיךָ, רַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּמְצָא לְךָ מְלוֹן עֶרֶב בִּשְׁעַת מִיתָתְךָ!

חוקר ארץ ישראל, יהודה זיו, כתב "חוטם-הכרמל" - ציון מקום קבורתו של ר’ עקיבא? . הוא התבסס על כך שמדובר באתר הקבורה היהודי הקרוב ביותר לקיסריה. כך מצא דמיון בין שם המקום המוזכר במדרש "לְטֶטְרָפִילוֹן" לבין תיאור נוף "חוטם הכרמל".

זיו מציין כי שם האתר בפי הערבים הוא "שיח' מנצור אל-עקאב (הדגשת העורך)" אולי כולל בתוכו רמז לרבי עקיבא.

ראו : יהודה זיו, ‏'חוטם הכרמל' – ציון מקום קבורתו של ר' עקיבא?, קתדרה 39, אפריל 1986, עמ' 50-44 קובץ PDF


על ימי הראשית של המוזיאונים בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוזיאון הפרנציסקני בירושלים. להמחשת התנ"ך צילם: עודד שי

קראתי מפעם לפעם על מוזיאונים בירושלים, הכוללים אוספים של עתיקות ואפילו פוחלצים וצמחים מיובשים מארץ ישראל של המאה ה-19. יגאל מלצר סקר בעיתון הארץ ספר חדש של עודד שי על ימי הבראשית של המוזיאונים בארץ ישראל - וכך תומצת המאמר:"לאן שלא תפנו היום בארצנו הקטנטונת תגלו מוזיאון, אבל כך לא היו פני הדברים במאה ה-19. ספרו של עודד שי מתאר את תמונת המצב בימים ההם". וכך כתב בפתיח לכתבה:

בספרו "מוזיאון ואוסף בארץ ישראל בשלהי התקופה העותמאנית" משרטט היסטוריון התרבות עודד שי את תמונת המצב החל בשנות ה–50 של המאה ה–19. הוא סוקר את התקופה שממיסוד האוספים הראשונים בקונסוליות הזרות בירושלים ובארכיוני המסדרים הנוצריים השונים, ועד השנים הראשונות של המנדט הבריטי ומוסדות התצוגה הציוניים החלוציים. כדרכם של ספרים רבים המעובדים מעבודות דוקטור, גם במקרה הזה הספר מסכם תחומי ידע רבים הבונים תמונת מצב רחבה עוד בטרם יתמקד במושא המחקר: מצב האימפריה העותמאנית במאה ה-19 ובראשית המאה ה–20; רקע היסטורי — כלכלי, דתי, עדתי ופוליטי — של ארץ ישראל בתקופה זו, ובכלל זה מעורבות המעצמות האירופיות והזרמים הנוצריים השונים; הצגת הגישות המרכזיות במוזיאולוגיה.

ופרק בתולדות המוזיאונים - "כאשר שי מתחיל לדון בחלוצי האספנות במקומותינו, היבשושיות המחקרית מפנה את מקומה לסיפורים מעניינים על אובססיות ומימוש חלומות והתנפצותם. לדוגמה, הברון פלאטון אוסטינוב (1833–1920), שנחשב לראשון אספני העתיקות הגדולים בארץ; הקריירה שלו כקצין בצבא הרוסי נקטעה כשנפגע קשה מנפילה מסוס, והוא המיר את דתו לפרוטסטנטיות, גורש לסיביר ואחר כך מרוסיה רבתי, והגיע לארץ ב–1862. כאן, "בגיל שישים וחמש התחתן עם מגדלה בת השש־עשרה מהאצולה האתיופית". היא היתה "בת חורגת של בעל חנויות יהודי עשיר בשם האל, ששוכנע להתנצר על ידי אוסטינוב והיה לפרוטסטנט. באמצעות קשרי משפחה הוא היה קרוב של קיסר אתיופיה, לימים, היילי סילסי. האל עצמו חי זמן רב באתיופיה כאיש המיסיון הפרוטסטנטי ושם נשא נסיכה אתיופית".

סיור תלת-ממדי עם מצלמות מהאויר בחצי האי-קרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסדרה של צלמי AirPlane התפרסמו צילומי אויר של אתרים בחצי-האי קרים - אי שהיה מוקד למלחמות בעבר הרחוק והקרוב. הנה תמונה אחת מהסדרה שקלטתי מן המסך השאר הגן הבוטני באי

צילום מסך מחצי האי-קרים

חצי-האי קרים (ברוסית Полуо́стров Кры́м, באוקראינית Піво́стрів Кри́м) הוא חצי אי לחופו של הים השחור, הממוקם בדרום אוקראינה ודרומית-מערבית לשטחה של הפדרציה הרוסית. במרץ 2014 הכריזה רוסיה על סיפוח חצי האי אליה, באופן חד צדדי, מהלך שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית.

ב-16 במרץ 2014 בעקבות משאל עם בנוגע לעתידו של חצי האי, הצביעו כ-97% אחוז מהתושבים על רצונם לספח את חצי האי לשליטת הפדרציה הרוסית. הממשל הזמני באוקראינה, ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי הודיעו כי אינם מכירים בתוצאות המשאל שנעשה לטענתם תחת הפחדות ואיומים. ב-17 במרץ הכריז הפרלמנט של קרים על עצמאותו‏[2] וביקש מרוסיה להסתפח לשליטתה. ב-18 במרץ נענתה הבקשה וקרים סופחה רשמית לשליטת הפדרציה הרוסית, מהלך שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית וגרר ביקורת רב. הויקיפדיה העברית


"השאיפה לשלום" לעומת "השלכה לים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילום לויין של הים התיכון - תמונת לוויין של מצר גיברלטר שמחבר בין הים התיכון לבין האוקיינוס האטלנטי

hloe Valdary כתב ביום 18 במרץ 2015 בבלוג היהודי טבלט על Peace, the Grand Delusion of the Jews שלום - האשלייה הגדולה של היהודים

באוגוסט אחר הצהריים ביום שטוף שמש בבוסטון בשנת 2014, עשיתי את דרכי בפארק הציבורי בעיר בוסטון וצפיתי ממרחק כאנשים החלו שהפגינו בהתלהבות התבטויות פוליטיות. הרעש היה צורם, קולות עלו מעל ומעבר לזה, כאילו שתי קבוצות של אנשים שדיברו באותו הזמן. לאחר בדיקה נוספת, התברר כי למעשה היו שתי קבוצות של מפגינים האחד נגד השני. הסיסמה האהובה עליהם נראתה הקבוצה כבאפיות משובצות לובש השמאלית ושרו משהו על "התנגדות", והיו-בגדים אדום-ירוק להיות "צדק.":

"התנגדות היא מוצדקת כאשר אנשים עסוקים!"

בניגוד לכך, הקבוצה מהימין הייתה לבושה במידה רבה בלבן כחול-, והאנשים נופפו בדגלי ישראל ושרו שירים בעברית. התקרבתי כפי שהייתי סקרן לדעת מה הסיסמה העיקרית שלהם הייתה. האם הם גם לזעוק לצדק? האם יש להם תלונות שרצו לכפות על מדכאים לתקן? האם יש להם, לכל הפחות, את מחויבות רטורית ללהביא לסיום הרדיפה של האנשים שלהם? כשהתקרבתי למקום, המשלבים ולבסוף, הייתי מסוגל להבחין באופן מלא את מה שהמפגינים ציוניים כ -150 זמרו:

"ישראל רוצה בשלום."

קצת מאוכזב, המשכתי לצפות במחזה המתרחש לנגדי. האנשים כועסים לשמאל שלי גרמו לי לחשוב על המשמעות של הגינות והאידאל של שוויון שההורים שלי לימדו אותי לשאוף ל. הקבוצה על הזכות שלי רק המשיכה לשיר משהו על שלום, שהיה רגש בסדר, אבל לעולם לא יהיה חשוב יותר מצדק.

המשפטים הוא הגורם הרלוונטי ביותר בעולם, וכל אנשים שנאבקים למען צדק גורמים לי לרצות להיאבק איתם.

בכל מקרה, היה עליי לעזוב. היה לי סידורים כדי להפעיל. עם זאת, לא הייתה שאלה שמפגינים נשארו עם הרושם הגדול ביותר: זה היה מי שהמשיך מזמר ביטוי בלתי נשכח שדיבר על חופש. ואכן, לא יכולתי מצליח לצאת לי מראשה וכשהלכתי משם, המשכתי לחזור עליה שוב ושוב לעצמי:

"מהים ועד הנהר, פלסטין תהיה חופשית".

ב-20 במרץ: ליקוי חמה חלקי ייראה מישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדגמה

בישראל שיא הליקוי יהיה בסביבת 11:58 (מ-11:17 עד 12:39 - שעה ו-22 דקות) כאשר הירח יסתיר כ-5% משטח השמש

לראשונה מזה שנתיים יהיה ניתן לחזות מישראל בליקוי חמה ביום שישי הקרוב, 20 במרץ. מי שיפספס את האירוע הנוכחי, יאלץ להמתין עד חודש יוני שנת 2020 כדי שיוכל לחזות שוב בליקוי חמה מישראל. סביב האירוע יערכו סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה תצפיות מודרכות לעבר השמש בעזרת טלסקופים מיוחדים ובליווי הסברים על תופעת ליקוי החמה.

כיצד צופים בבטחה? - הצפייה בשמש ללא אמצעים מיוחדים בכל מצב היא מסוכנת!! הצפייה בשמש ללא אמצעי מיגון עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לעיין עד כדי סכנת עיוורון. כדי לצפות בליקוי בבטחה יש להצטייד באמצעי בטיחות כגון זכוכית רתכים מספר 14 או במשקפיים מיוחדים לצפייה בליקוי. אמצעי נוסף הוא להטיל את דמות השמש על הרצפה – מחוררים במרכז חתיכת פח או חתיכת קרטון חור שקוטרו כמילימטר אחד ומטילים את דמות השמש העוברת בחריר על הרצפה.ynet

שימו לב: צפייה ללא אמצעי מיגון מתאימים מסוכנת

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.