מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.72 ב' ניסן תשע"ה - 22 במרץ 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.72 ב' ניסן תשע"ה - 22 במרץ 2015

תמונה היום - שדות בית קמה בנגב הצפוני - כ"ח אדר תשע"ה - "שיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב" - מתתיהו שלם

הרב יונתן זקס: מה אנחנו מקריבים

• לקריאת השיעור במלואו הקישו כאן

הרב אביגדר בלוי נבנצל : מה מלמד אותנו איסור החמץ ?

• לקריאת השיעור במלואו הקש כאן

ציור של יצחק פרנקל רחוב יהודה הלוי 1926

[[קובץ:10422259_10152840377298460_618601301944256648_n.jpg|thumb|350px|ימין}} רחוב יהודה הלוי בציור של יצחק פרנקל, 1926 (תודה לשמוליק תגר). עוד בטרם נסלל כבר זכה רחוב יהודה הלוי להיות הרחוב הכי ארוך בתל אביב. ראשיתו בשכונת נווה-צדק והמשכו בצפון העיר עד לנחל הירקון. לימים נקרא חלקו הצפוני ע"ש אבן גבירול - שמואל תגר המקור

תמונות מגשר רכבת, שהיה לו תהילה בעבר, שאינו קיים יותר

בעקבות סיור קרבות בארות וכלניות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - בארגון העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

שרידי הגשר העתיק בשמורת פורה - צילמה: Ester Inbar

צילום אויר של האזור של טייסת גרמנית בשנת 1916 הארכיון הבווארי

הרקע - במלחמת העולם הראשונה מושל ארץ ישראל, ג'מאל פאשה, הורה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים. וכל הועלה הצורך ברכבת שתביא את האספקה, התחמושת והצבא עד דרום ארץ ישראל ומדבר סיני. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת לעבר תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה עברה בהרי ההשומרון לצורך כך נחצבה מנהרת הרכבת בשומרון ב"סילת אל-דהר" לפני תחנת הרכבת בסבסטיה (משם יצאה המסילה לשכם. המשך סלילתה המתוכנן לירושלים לא בוצע).

במקום זאת, בוצע מסלול אחד, מסלול אחר של המסילה הוביל לטול כרם ומשם לואדי צארר, ומשם ל"אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת,כאן היה הגשר שאתם רואים בתמונה משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת ל"תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו.

למרות כשלונם לכבוש את התעלה שמונה חודשים קודם, התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה. הם המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' משאבי שדה] שרידי הסוללה שלה, עד היום, דרומית מבאר שבע, ביציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. משם המסילה המשיכה לנחל לבן ו במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה גם שם יש שרידי גשר רכבת שעדיין קיימים על היום , מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,בארותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ- 30 ק"מ מעזוז - התחנה הסופית של הרכבת, אשר תחנתה הראשונית הייתה הדמשק.

מבט על אגן נחל שקמה - בחורף ירוק - בקיץ - צהוב

שלט ההסבר

הצד הצפוני של הגשר

הסוללה עליה נסעה הרכבת הטורקית בשנת 1916

הצד הדרומי של הגשר ההרוס

זאב רוטקף: מצגת תמונות מבורות לוץ

איזה פריחה מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

• מראה הנוף
• הבור המרכזי
• קרדריה ובור המים הטובים
• קדד הנגב עלעליו מקובצים יותר מקדד קדוש
• קרדריה
• שלח
• שמשון הדור
• תמריר מרוקאי
• שמשון הדור
• צבעוני
• עוד צבעוני
• ועוד אחד - גם צבעוני
• חלמית גדולה
• עריוני הנגב
• הרדופנין יהודה
• אכילאה

1/16

הרקע - בורות לוֹץ הוא מקבץ של 17 בורות מים בהר הנגב המפוזרים על פני שטח של 2 קמ"ר, בקרבת הר רמון.

ליד הבורות נמצא גם מערכת מאגורה (מַאֲגוּרָה, מלשון אגר; בערבית קרויה "חראבה", harabe, היא בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו. המאגורות אמורות לאסוף ולשמור מי נגר עלי. בדרך כלל נבנות המאגורות על גדה של ערוץ נחל ומי השטפונות הזורמים בו מוטים על ידי תעלות אל פתחה.) . במטרה למנוע את סתימת הבורות בסחף נחצבו בורות שיקוע. כ-8 מהבורות עדיין מתמלאים במים בעונות החורף.

הבורות היו אתר שלא הוביל אליו כביש עד תחילת שנות ה-80 והישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם האתר נבדק על ידי נלסון גליק בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, התגברה ההתעניינות בנגב, נפרץ כביש 171 אל אתר הבורות והתקיימו במקום חפירות ארכיאולוגיות ועבודות ניקיון ושחזור בשיתוף בני מושבים. עד חפירות אלו ההנחה הרווחת של יוחנן אהרוני הייתה שהבורות נחפרו בתקופת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס ושהם היו פעילים עד גלות בבל. אולם בעקבות גילוי עתיקות מהתקופה הכנענית באתר, החלה להתגבש הסברה שהבורות עתיקים יותר. הויקיפדיה העברית

רון חרמוני-להט : תל אפק - תמונות וסיכום סיור

תל אפק לשעבר נקראה תל-ראס אל עין. כיום הגן לאומי תל אפק, על-שם העיר אפק שישבה על אפיקי מים.

בעבר לא היה אפשר לעבור מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בשל הביצות שנוצרו סביב הנחל, ודרך הים הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה עקפה את אזור הביצות ממזרח. ומכאן שמו של האזור "מעבר אפק". נתיבה של הדרך עבר במעבר שבין ההר לבין מקורות הירקון, . תל אפק היה מיושב בלא הפסקה במשך 5,000 שנה, החל מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2 4 לספירה) הייתה אנטיפטריס העיר המרכזית באזור וצומת מרכזי במערכת הדרכים שסלל השלטון הרומי בארץ ישראל. אנטיפטריס (ומירבל בראש העין), שלטו על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון. השם "אפק" נגזר מהמילה האכדית "אפק"/"אפקום", שפירושה מעיינות, ונראה שיש למילה זו גם קשר למילה "אפיק", שפירושה, נחל. אתר רשות הגנים הלאומיים

• המצודה העות'מנית
• המשתתפים לרגלי הקרקע בצבע אדמדם, שרוד לשרפת לבני הבוץ בעת החרבת האתר
• דגם המבנה
• בית המושל המצרי
• בית המושל המצרי
• בית המושל המצרי
• צביקה צוק, מחוקרי האתר, בעת הסבר על האתר
• מגדל עות'מני מעל הקארדו הרומאי
• האמפיתאטרון הקטן "הגדול" ממתין לחשיפה !
• הקשתות הרומאיות עליהן נבנתה במת עץ

1/11

• עוד ראו כאן - השתלמות להכרות יסודית של תל אפק – אנטיפטריס עם "עמיתים לטיולים"