Changes: מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.72 ב' ניסן תשע"ה - 22 במרץ 2015

גרסה אחרונה מ־08:20, 24 במרץ 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.72 ב' ניסן תשע"ה - 22 במרץ 2015

P3190120 — **תמונה היום** - שדות משמר הנגב בנגב הצפוני - כ"ח אדר תשע"ה - והכל בזכות "מי הקולחין: של העיר באר שבע - "שיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב" - מתתיהו שלם

הרב יונתן זקס: מה אנחנו מקריבים[]

לקריאת השיעור במלואו הקישו כאן

הרב אביגדר בלוי נבנצל : מה מלמד אותנו איסור החמץ ?[]

לקריאת השיעור במלואו הקש כאן

ציור של יצחק פרנקל רחוב יהודה הלוי 1926[]

10422259 10152840377298460 618601301944256648 n — נדמה לי שהציור הוא מ"גן הדסה" - היום מאחורי בניין עירית תל אביב

HPIM2097 — נוף ממגדל המאה דרומה: שרידי כפר סומייל בצומת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול בתל אביב, 2004 (ברבע התחתון השמאלי של התמונה) צילם:Michael Jacobson

רחוב אבן גבירול בתל אביב בציור של יצחק פרנקל, 1926 (תודה לשמוליק תגר). עוד בטרם נסלל כבר זכה רחוב יהודה הלוי להיות הרחוב הכי ארוך בתל אביב. ראשיתו בשכונת נווה-צדק והמשכו בצפון העיר עד לנחל הירקון. לימים נקרא חלקו הצפוני ע"ש אבן גבירול - שמואל תגר המקור: אתר תל אביב 100

על רחוב אבן גבירול - רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול. הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר וכיוונו הכללי הוא מדרום לצפון. הרחוב הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי והוא מסתיים מצפון לנחל הירקון בצפון העיר.

רחוב אבן גבירול חוצה את החלק המרכזי של תל אביב, כ-1,200 מטרים מזרחית לים התיכון, וכ-1,000-1,300 מטר מערבית לנתיבי איילון. הרחוב מהווה גם גבול בין רובעי העיר, בין אזור הצפון הישן ממערב שנבנה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 והצפון החדש ממזרח אשר נבנה לאחר קום מדינת ישראל. הרחוב נחשב על כן לגבולה המזרחי, יחד עם דרך בגין, של העיר הלבנה והוא היווה גם את גבולה המזרחי של תוכנית גדס.

תוואי הרחוב קיים עוד מתחילת המאה ה-20 כדרך עפר המחברת בין יפו והכפר סומייל. חלקו הדרומי של הרחוב שהיה המשך לרחוב יהודה הלוי, נקרא כך עד שנות ה-50 ומאוחר יותר שונה שמו לאבן גבירול, משורר נוסף של תור הזהב של יהדות ספרד.

הרחוב הוא רחוב דו-מסלולי, ובכל אחד ממסלוליו שלושה נתיבים. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי, ויש בו חנויות לכל אורכו. בזכות רוחבו עבר ברחוב פעמים אחדות מצעד צה"ל, וכן נערכו בו העדלאידע ואירועים מיוחדים נוספים.

בשנים 2006 עד 2010 עבר הרחוב שיפוץ כללי אשר במסגרתו הועברו מערכות תשתית עירוניות מעמודי חשמל וטלפון למערכות תת-קרקעיות, נחנכו שבילי אופניים וניטעו עצים חדשים.

בתוכניות הרכבת הקלה בתל אביב אמור לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול ולתפוס חלק מרוחבו של הרחוב. עיריית תל אביב עומדת על כך שקו הרכבת יפעל כרכבת תחתית מתחת לרחוב, אולם משרד האוצר מתנגד לכך בגלל העלות הגבוהה.

רחוב אבן גבירול נפגש עם מספר רב של רחובות ראשיים בעיר, ובהם (מדרום לצפון):ההויקיפדיה העברית

תמונות מגשר רכבת, שהיה לו תהילה בעבר, שאינו קיים יותר[]

בעקבות סיור קרבות בארות וכלניות בדרום ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - בארגון העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

Pura02 ST 10 — שרידי הגשר העתיק בשמורת פורה - צילמה: Ester Inbar

חרבת כוכבה — צילום אויר של האזור של טייסת גרמנית בשנת 1916 הארכיון הבווארי

הרקע - במלחמת העולם הראשונה מושל ארץ ישראל, ג'מאל פאשה, הורה לכבוש את תעלת סואץ מידי הבריטים. וכל הועלה הצורך ברכבת שתביא את האספקה, התחמושת והצבא עד דרום ארץ ישראל ומדבר סיני. התורכים הטילו את המשימה של תכנון הרכבת לעבר תעלת סואץ על היינריך מייסנר , מהנדס גרמני שעבד עם השלטון התורכי וזכה לתואר פשה המכובד. מייסנר שינה את תיכנון המסלול של מסילה חדשה שנעה מעפולה עברה בהרי ההשומרון לצורך כך נחצבה מנהרת הרכבת בשומרון ב"סילת אל-דהר" לפני תחנת הרכבת בסבסטיה (משם יצאה המסילה לשכם. המשך סלילתה המתוכנן לירושלים לא בוצע).

במקום זאת, בוצע מסלול אחד, מסלול אחר של המסילה הוביל לטול כרם ומשם לואדי צארר, ומשם ל"אל-פאלוג'ה היום מערבית מצומת הדרכים "צומת פלוגות" בין אשקלון לבין קרית גת,כאן היה הגשר שאתם רואים בתמונה משמר הנגב של היום ולבאר שבע. באוקטובר 1915 הגיעה מסילת הרכבת ל"תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. התחנה הפכה למרכז הלוגיסטי החשוב של הצבא העות'מני, לקראת כיבוש תעלת סואץ וחסימת המעבר הבריטי למושבתם החשובה באותם הימים הודו.

למרות כשלונם לכבוש את התעלה שמונה חודשים קודם, התורכים שעדיין לא נואשו מלכבוש את אזור התעלה. הם המשיכו את בניית המסילה דרך ביר עסלוג' משאבי שדה] שרידי הסוללה שלה, עד היום, דרומית מבאר שבע, ביציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. משם המסילה המשיכה לנחל לבן ו במאי 1916 הגיעה המסילה לניצנה גם שם יש שרידי גשר רכבת שעדיין קיימים על היום , מקום מושבה של המפקדה התורכית האזורית , משם המשיכה המסילה כ-17 ק"מ נוספים עד עזוז ,בארותיים שם חצתה את הגבול לסיני והגיעה עד היישוב הערבי קציימה הוא קוסיימה כ- 30 ק"מ מעזוז - התחנה הסופית של הרכבת, אשר תחנתה הראשונית הייתה הדמשק.

זאב רוטקף: מצגת תמונות מבורות לוץ[]

איזה פריחה מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

מראה הנוף
הבור המרכזי
קרדריה ובור המים הטובים
קדד הנגב עלעליו מקובצים יותר מקדד קדוש
קרדריה
שלח
שמשון הדור
תמריר מרוקאי
שמשון הדור
צבעוני
עוד צבעוני
ועוד אחד - גם צבעוני
חלמית גדולה
עריוני הנגב
הרדופנין יהודה
אכילאה

הרקע - בורות לוֹץ הוא מקבץ של 17 בורות מים בהר הנגב המפוזרים על פני שטח של 2 קמ"ר, בקרבת הר רמון.

ליד הבורות נמצא גם מערכת מאגורה (מַאֲגוּרָה, מלשון אגר; בערבית קרויה "חראבה", harabe, היא בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו. המאגורות אמורות לאסוף ולשמור מי נגר עלי. בדרך כלל נבנות המאגורות על גדה של ערוץ נחל ומי השטפונות הזורמים בו מוטים על ידי תעלות אל פתחה.) . במטרה למנוע את סתימת הבורות בסחף נחצבו בורות שיקוע. כ-8 מהבורות עדיין מתמלאים במים בעונות החורף.

הבורות היו אתר שלא הוביל אליו כביש עד תחילת שנות ה-80 והישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם האתר נבדק על ידי נלסון גליק בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, התגברה ההתעניינות בנגב, נפרץ כביש 171 אל אתר הבורות והתקיימו במקום חפירות ארכיאולוגיות ועבודות ניקיון ושחזור בשיתוף בני מושבים. עד חפירות אלו ההנחה הרווחת של יוחנן אהרוני הייתה שהבורות נחפרו בתקופת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס ושהם היו פעילים עד גלות בבל. אולם בעקבות גילוי עתיקות מהתקופה הכנענית באתר, החלה להתגבש הסברה שהבורות עתיקים יותר. הויקיפדיה העברית

רון חרמוני-להט : תל אפק - תמונות וסיכום סיור[]

תל אפק לשעבר נקראה תל-ראס אל עין. כיום הגן לאומי תל אפק, על-שם העיר אפק שישבה על אפיקי מים.

בעבר לא היה אפשר לעבור מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בשל הביצות שנוצרו סביב הנחל, ודרך הים הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה עקפה את אזור הביצות ממזרח. ומכאן שמו של האזור "מעבר אפק". נתיבה של הדרך עבר במעבר שבין ההר לבין מקורות הירקון, . תל אפק היה מיושב בלא הפסקה במשך 5,000 שנה, החל מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2 4 לספירה) הייתה אנטיפטריס העיר המרכזית באזור וצומת מרכזי במערכת הדרכים שסלל השלטון הרומי בארץ ישראל. אנטיפטריס (ומירבל בראש העין), שלטו על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון. השם "אפק" נגזר מהמילה האכדית "אפק"/"אפקום", שפירושה מעיינות, ונראה שיש למילה זו גם קשר למילה "אפיק", שפירושה, נחל. אתר רשות הגנים הלאומיים

המצודה העות'מנית
המשתתפים לרגלי הקרקע בצבע אדמדם, שרוד לשרפת לבני הבוץ בעת החרבת האתר
דגם המבנה
בית המושל המצרי
בית המושל המצרי
בית המושל המצרי
צביקה צוק, מחוקרי האתר, בעת הסבר על האתר
מגדל עות'מני מעל הקארדו הרומאי
האמפיתאטרון הקטן "הגדול" ממתין לחשיפה !
הקשתות הרומאיות עליהן נבנתה במת עץ

עוד ראו כאן - השתלמות להכרות יסודית של תל אפק – אנטיפטריס עם "עמיתים לטיולים"

בכנס "ניהול משאבי מים טבעיים בסביבה" - במכללת תל-חי[]

Sea of Galilee 2 — בקעת כנרות מקור התמונה: הויקיפדיה העברית

עדי חשמונאי באתר walla סוקרת את מצב הגשמים ובין השאר דנה גם בכנס "ניהול משאבי מים טבעיים בסביבה" שנערך במכללה האקדמית תל-חי בין המסקנות:

ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, הציג נתונים שחשפו כי בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ, שם ממוקם אגן ההיקוות של הכנרת. לדבריו של ד"ר מרקל, המגמה המטרידה הזו מאיימת אף לפגוע באיכות המים בימה.
עוד באותו נושא - על פי הנתונים שהציג, עד לשנת 1980 ממטרי החורף הביאו עמם כמות של 1,500 מיליון מטרים מעוקבים (קוב) בממוצע, מתוכם קיבלה הכנרת 550 מיליון קוב. מאז, הלכה וירדה כמות המשקעים, ובשנים האחרונות מגיעים לכנרת 370-300 מיליון קוב בלבד. ד"ר מרקל הוסיף כי המודלים האקלימיים שעל פיהם רשות המים נערכת לשנים הבאות, מראים כי כמות הגשם תמשיך להתמעט בצפון-מזרח הארץ בקצב של שני מיליון קוב בשנה בממוצע, ואף יותר מכך. על פי המודלים, צופה רשות המים ירידה ל-240 מיליון קוב בלבד בשנה ב-40 השנים הקרובות. בחורף האחרון, נקוו 220 מיליון קוב מים בלבד, למרות שברחבי הארץ הורגשו ממטרים רבים.
"כמויות המשקעים באזור הזה (צפון-מזרח הארץ, ע"ח) יפחתו יותר מאשר באזורים אחרים בארץ", הסביר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "הסיבה לכך נעוצה בתנודה הצפון-אטלנטית, שמסמנת נטייה של רוחות מערביות חזקות לשלוט באזור של צפון האוקיאנוס האטלנטי. מתברר שלדבר הזה יש השפעה על האזור שלנו: הרוחות האלה קרובות יותר לארץ ביחס למסלול הרגיל שלהם, וזה מרע עם צפון הארץ ומיטיב עם דרומה. אחד האירועים הבולטים ביותר שבהם ראינו את ההשפעה הזאת, היה בשנה שעברה כשהיה אירוע שלג גדול וכבד ביהודה ושומרון, בעוד כמויות השלג והמשקעים בגולן ובגליל הצפוני היו נמוכות יותר". כמו כן, הסביר ד"ר זיו שתופעה של "התפשטות מדבריות צפונה", היא זו שמביאה גם הפסקות יבשות במהלך העונות הגשומות. "אנחנו רואים התפשטות של המדבריות העולמיות לכיוון צפון", הסביר. "התופעה שאנחנו רואים שבוע – שבועיים של ימים יפים בעיצומו של החורף, הם תולדה של התפשטות המדבר".
פרופסור משה גופן ממכון מיג"ל (מרכז ידע גליל), שחוקר את הכנרת ואת עמק החולה כבר למעלה מ 40 שנה ושימש בעבר גם כמנהל המעבדה לחקר הכנרת, סיפר כי אי-תחלופת המים בכנרת מהווה בעיה גדולה כשלעצמה, משום שהדבר פוגע באיכות המים. "הכניסה של המים לימה תפחת בגלל הירידה ההולכת וגוברת בכמות המשקעים באזור, ואי-תחלופת המים עלולה להעלות את כמות החומר האורגני שיש במים, שמרע את איכות המים", הסביר. עם זאת, חשוב לציין כי לישראל לא תהיה בעיה של אספקת מי שתייה בגלל מפעלי ההטפלה שכבר היום מספקים כ-50% ממים אלה אל משקי הבית.

ברשות המים מחזקים את הטענה ואומרים כי כניסות ויציאות נמוכות מהכנרת יביאו לעלייה במליחות של מי האגם ולעלייה בפריחת אצות כחוליות המפרישות רעלים למים. "ככל שכמות המים תקטן, כך רמת המלחים, ובהם הכלורידים, תעלה", אמר פרופסור חסן עזייזה, ראש החוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי. "ואז, במקום שיהיו לנו מים מתוקים בכנרת, יהיו לנו מים מלוחים. זה לא יגיע לרמה שיהיה צורך להתפיל את המים, אבל הם לא יהיו באיכות טובה לשתייה ולכן יהיה צורך לטפל בהם בצורה אינטנסיבית יותר כדי להכשיר אותם לכך".

מרשות המים נמסר כי הם בוחנים כעת אפשרויות שונות על מנת לענות על הצורך שנוצר, וכי הדברים יידונו בוועדת התפעול של רשות המים.

כשליש מהקרקעות הפרטיות בישראל בבעלות הכנסיות[]

Knes-800 — המושבה הגרמנית ירושלים - הכנסייה הארמנית / צילום: איל יצהר - התמונה מהכתבה

הדס מגן סקרה בעיתון גלובוס לא תאמינו מי הבעלים הגדולים ביותר של קרקע פרטית בישראל - והנה תמצית הכתבה : לפי הערכות, כשליש מהקרקעות הפרטיות בישראל - כ-100 אלף דונמים - נמצאים בבעלות כנסיות ומסדרים נוצריים יזמי הנדל"ן אמנם מחזרים על הפתחים, אך הכנסיות אינן ממהרות לשום מקוםארץ הקודש, גרסת הנדל"ן

בין השאר נאמר בכתבה - לפי הערכות, הכנסיות והמסדרים השונים מחזיקים כיום בשטח ישראל קרקעות בהיקף של כ-100 אלף דונמים. אמנם מדובר בטיפה בים בהשוואה להיקף הקרקעות שמנהלת עבור המדינה רשות מקרקעי ישראל - כ-22 מיליון דונמים - אולם יש לזכור כי חלק נכבד מאוד מהקרקעות הללו נמצא באזורי ביקוש ובמרכזי הערים, ובמיוחד בירושלים, ביפו, בחיפה, בנצרת, בעכו, ברמלה, בטבריה, בצפת ועוד. המחשה עד כמה הקרקעות הללו משמעותיות מגיעה ממחקרים שנערכו בירושלים, ולפיהם כ-10% מהשטח הבנוי של מערב העיר, סביב ה-5,000 דונמים, הוא בבעלות הכנסיות.

קשה לקבוע, היסטורית, מתי החלו הכנסיות לאסוף קרקעות, אולם מנזרים ובתי תפילה נבנו פה מתחילת ההיסטוריה הנוצרית. בתחילת המאה ה-19, על רקע ההתעניינות הגוברת של מדינות אירופה בארץ הקודש והעלייה במספר הצליינים, הועמקה פעילותן של הכנסיות, אך הגידול המשמעותי נרשם רק לאחר שחקיקה עות'מאנית, שנולדה כחלק מחולשתה של האימפריה, אפשרה גם לזרים להיות בעלים של קרקע. במאמר מוסגר נציין כי כחלק מאותה חולשה העניקה האימפריה העות'מאנית "במתנה" לא מעט קרקעות למדינות אירופיות, ודרכן - לכנסיות שפעלו כאן. על הקרקעות הללו נבנו בתי תפילה, מנזרים, אכסניות לצליינים, בתי חולים, בתי ספר, בתי יתומים ועוד. במקרים אחרים, הקרקעות נותרו ללא שימוש והוחזקו בעיקר בשל ערכן התיאולוגי.

הכתבה המלאה מופיעה במגזין G - מגזין סוף השבוע של גלובס,

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.72 ב' ניסן תשע"ה - 22 במרץ 2015'''
+[[קובץ:P3190120.jpg|thumb|350px|ימין|'''תמונה היום''' - שדות משמר הנגב בנגב הצפוני - כ"ח אדר תשע"ה - והכל בזכות "מי הקולחין: של העיר באר שבע - "שיבולת בשדה
+כורעה ברוח
+מעומס גרעינים כי רב" - מתתיהו שלם ]]
 ==הרב יונתן זקס: מה אנחנו מקריבים==
 [[קובץ:מה_אנחנו_מקריבים.png|thumb|650px|מרכז|]]
@@ שורה 10: / שורה 12: @@
 * [http://files.hakotel.org.il/shiurim/24663.pdf לקריאת השיעור במלואו הקש כאן]
+==ציור של יצחק פרנקל רחוב יהודה הלוי 1926==
+[[קובץ:10422259_10152840377298460_618601301944256648_n.jpg|thumb|350px|ימין|נדמה לי שהציור הוא מ"גן הדסה" - היום מאחורי בניין עירית תל אביב]]
+[[קובץ:HPIM2097.jpg|thumb|300px|ימין|נוף ממגדל המאה דרומה: שרידי כפר סומייל בצומת הרחובות ארלוזורוב ואבן גבירול בתל אביב, 2004 (ברבע התחתון השמאלי של התמונה) צילם:Michael Jacobson]]
+[[רחוב אבן גבירול בתל אביב]] בציור של יצחק פרנקל, 1926 (תודה לשמוליק תגר). עוד בטרם נסלל כבר זכה רחוב יהודה הלוי להיות הרחוב הכי ארוך בתל אביב. ראשיתו בשכונת נווה-צדק והמשכו בצפון העיר עד לנחל הירקון. לימים נקרא חלקו הצפוני ע"ש אבן גבירול - שמואל תגר [https://www.facebook.com/Tel.aviv.100?fref=nf&pnref=story המקור: אתר תל אביב 100]
+'''על רחוב אבן גבירול''' - רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול. הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר וכיוונו הכללי הוא מדרום לצפון. הרחוב הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי והוא מסתיים מצפון לנחל הירקון בצפון העיר.
+רחוב אבן גבירול חוצה את החלק המרכזי של תל אביב, כ-1,200 מטרים מזרחית לים התיכון, וכ-1,000-1,300 מטר מערבית לנתיבי איילון. הרחוב מהווה גם גבול בין רובעי העיר, בין אזור הצפון הישן ממערב שנבנה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 והצפון החדש ממזרח אשר נבנה לאחר קום מדינת ישראל. הרחוב נחשב על כן לגבולה המזרחי, יחד עם דרך בגין, של העיר הלבנה והוא היווה גם את גבולה המזרחי של תוכנית גדס.
+תוואי הרחוב קיים עוד מתחילת המאה ה-20 כדרך עפר המחברת בין יפו והכפר סומייל. חלקו הדרומי של הרחוב שהיה המשך לרחוב יהודה הלוי, נקרא כך עד שנות ה-50 ומאוחר יותר שונה שמו לאבן גבירול, משורר נוסף של תור הזהב של יהדות ספרד.
+הרחוב הוא רחוב דו-מסלולי, ובכל אחד ממסלוליו שלושה נתיבים. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי, ויש בו חנויות לכל אורכו. בזכות רוחבו עבר ברחוב פעמים אחדות מצעד צה"ל, וכן נערכו בו העדלאידע ואירועים מיוחדים נוספים.
+בשנים 2006 עד 2010 עבר הרחוב שיפוץ כללי אשר במסגרתו הועברו מערכות תשתית עירוניות מעמודי חשמל וטלפון למערכות תת-קרקעיות, נחנכו שבילי אופניים וניטעו עצים חדשים.
+בתוכניות הרכבת הקלה בתל אביב אמור לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול ולתפוס חלק מרוחבו של הרחוב. עיריית תל אביב עומדת על כך שקו הרכבת יפעל כרכבת תחתית מתחת לרחוב, אולם משרד האוצר מתנגד לכך בגלל העלות הגבוהה.
+רחוב אבן גבירול נפגש עם מספר רב של רחובות ראשיים בעיר, ובהם (מדרום לצפון):[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C ההויקיפדיה העברית]
 ==תמונות מגשר רכבת, שהיה לו תהילה בעבר, שאינו קיים יותר==
@@ שורה 35: / שורה 57: @@
 ==זאב רוטקף: מצגת תמונות מבורות לוץ==
-'''הרקע''' - בורות לוֹץ הוא מקבץ של 17 בורות מים בהר הנגב המפוזרים על פני שטח של 2 קמ"ר, בקרבת הר רמון.
-ליד הבורות נמצא גם מערכת מאגורה (מַאֲגוּרָה, מלשון אגר; בערבית קרויה "חראבה", harabe, היא בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו. המאגורות אמורות לאסוף ולשמור מי נגר עלי. בדרך כלל נבנות המאגורות על גדה של ערוץ נחל ומי השטפונות הזורמים בו מוטים על ידי תעלות אל פתחה.) . במטרה למנוע את סתימת הבורות בסחף נחצבו בורות שיקוע. כ-8 מהבורות עדיין מתמלאים במים בעונות החורף.
-הבורות היו אתר שלא הוביל אליו כביש עד תחילת שנות ה-80 והישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם האתר נבדק על ידי נלסון גליק בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, התגברה ההתעניינות בנגב, נפרץ כביש 171 אל אתר הבורות והתקיימו במקום חפירות ארכיאולוגיות ועבודות ניקיון ושחזור בשיתוף בני מושבים. עד חפירות אלו ההנחה הרווחת של יוחנן אהרוני הייתה שהבורות נחפרו בתקופת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס ושהם היו פעילים עד גלות בבל. אולם בעקבות גילוי עתיקות מהתקופה הכנענית באתר, החלה להתגבש הסברה שהבורות עתיקים יותר. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%A5 הויקיפדיה העברית]
 '''איזה פריחה '''
 {{זאב}}
@@ שורה 61: / שורה 77: @@
 אכיליאה ה ר הנגב.JPG|אכילאה
 </gallery>
+'''הרקע''' - [[בורות לוץ|בורות לוֹץ]] הוא מקבץ של 17 בורות מים בהר הנגב המפוזרים על פני שטח של 2 קמ"ר, בקרבת הר רמון.
+ליד הבורות נמצא גם מערכת מאגורה (מַאֲגוּרָה, מלשון אגר; בערבית קרויה "חראבה", harabe, היא בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו. המאגורות אמורות לאסוף ולשמור מי נגר עלי. בדרך כלל נבנות המאגורות על גדה של ערוץ נחל ומי השטפונות הזורמים בו מוטים על ידי תעלות אל פתחה.) . במטרה למנוע את סתימת הבורות בסחף נחצבו בורות שיקוע. כ-8 מהבורות עדיין מתמלאים במים בעונות החורף.
+הבורות היו אתר שלא הוביל אליו כביש עד תחילת שנות ה-80 והישראלים כמעט ולא הגיעו אליהם האתר נבדק על ידי נלסון גליק בשנות ה-50 של המאה ה-20. בשנת 1980, בעקבות הסכם השלום עם מצרים, התגברה ההתעניינות בנגב, נפרץ כביש 171 אל אתר הבורות והתקיימו במקום חפירות ארכיאולוגיות ועבודות ניקיון ושחזור בשיתוף בני מושבים. עד חפירות אלו ההנחה הרווחת של יוחנן אהרוני הייתה שהבורות נחפרו בתקופת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס ושהם היו פעילים עד גלות בבל. אולם בעקבות גילוי עתיקות מהתקופה הכנענית באתר, החלה להתגבש הסברה שהבורות עתיקים יותר. [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%A5 הויקיפדיה העברית]
+==רון חרמוני-להט : תל אפק - תמונות וסיכום סיור==
+תל אפק לשעבר נקראה תל-ראס אל עין. כיום הגן לאומי תל אפק, על-שם העיר אפק שישבה על אפיקי מים.
+בעבר לא היה אפשר לעבור מאזור מישור החוף הדרומי אל עבר השרון וצפונה בשל הביצות שנוצרו סביב הנחל, ודרך הים הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה עקפה את אזור הביצות ממזרח. ומכאן שמו של האזור "מעבר אפק". נתיבה של הדרך עבר במעבר שבין ההר לבין מקורות הירקון, .  תל אפק היה מיושב בלא הפסקה במשך 5,000 שנה, החל מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית. בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2 4 לספירה) הייתה אנטיפטריס העיר המרכזית באזור וצומת מרכזי במערכת הדרכים שסלל השלטון הרומי בארץ ישראל. אנטיפטריס (ומירבל בראש העין), שלטו על מעבר אפק, אגן הירקון ודרום השרון. השם "אפק" נגזר מהמילה האכדית "אפק"/"אפקום", שפירושה מעיינות, ונראה שיש למילה זו גם קשר למילה "אפיק", שפירושה, נחל. [http://www.parks.org.il/ParksAndReserves/yarkon/Pages/default.aspx#yarkonHistory אתר רשות הגנים הלאומיים]
+<gallery type="slideshow" widths="650" position="center">
+המצודה העותמנית והמגדח המתומן.jpg|המצודה העות'מנית
+המשתתפים לרגלי הקרקע בצבע אדמדם, שרוד לשריפת לבני הבוץ בעת החרבת האתר.jpg|המשתתפים לרגלי הקרקע בצבע אדמדם, שרוד לשרפת לבני הבוץ בעת החרבת האתר
+דגם המבנה.jpg|דגם המבנה
+בית המושל המצאי999.JPG|בית המושל המצרי
+בית המושל המצרי 09.JPG|בית המושל המצרי
+בית המושל המצרי.JPG|בית המושל המצרי
+שרידי הארמון בחלק הצפוני - צביקה צוק בתמונה.jpg|צביקה צוק, מחוקרי האתר, בעת הסבר על האתר
+מגדל עותמני מעל הקארדו הרומאי.jpg|מגדל עות'מני מעל הקארדו הרומאי
+הקארדו - מוביל לפורום - משמאל אולי סטרה-פילון.jpg
+האמפיתאטרון הקטן.jpg|האמפיתאטרון הקטן "הגדול" ממתין לחשיפה !
+הקשתות 88.JPG|הקשתות הרומאיות  עליהן נבנתה במת עץ
+</gallery>
+* [http://he.danielventura.wikia.com/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%A4%D7%A7_%E2%80%93_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%A2%D7%9D_%22%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D%22  עוד '''ראו כאן''' - השתלמות להכרות יסודית של תל אפק – אנטיפטריס עם "עמיתים לטיולים"]
+==בכנס "ניהול משאבי מים טבעיים בסביבה" - במכללת תל-חי==
+[[תמונה:Sea of Galilee 2.jpg|ימין|ממוזער|250px|[[בקעת כנרות]] מקור התמונה: הויקיפדיה העברית ]]
+עדי חשמונאי באתר walla  סוקרת את מצב הגשמים ובין השאר דנה גם [http://news.walla.co.il/item/2839372?m=1 בכנס "ניהול משאבי מים טבעיים בסביבה" שנערך במכללה האקדמית תל-חי] בין המסקנות:
+* ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, הציג נתונים שחשפו כי בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בכמות המשקעים בצפון מזרח הארץ, שם ממוקם אגן ההיקוות של הכנרת. לדבריו של ד"ר מרקל, המגמה המטרידה הזו מאיימת אף לפגוע באיכות המים בימה.
+* '''עוד באותו נושא''' - על פי הנתונים שהציג, עד לשנת 1980 ממטרי החורף הביאו עמם כמות של 1,500 מיליון מטרים מעוקבים (קוב) בממוצע, מתוכם קיבלה הכנרת 550 מיליון קוב. מאז, הלכה וירדה כמות המשקעים, ובשנים האחרונות מגיעים לכנרת 370-300 מיליון קוב בלבד. ד"ר מרקל הוסיף כי המודלים האקלימיים שעל פיהם רשות המים נערכת לשנים הבאות, מראים כי כמות הגשם תמשיך להתמעט בצפון-מזרח הארץ בקצב של שני מיליון קוב בשנה בממוצע, ואף יותר מכך. על פי המודלים, צופה רשות המים ירידה ל-240 מיליון קוב בלבד בשנה ב-40 השנים הקרובות. בחורף האחרון, נקוו 220 מיליון קוב מים בלבד, למרות שברחבי הארץ הורגשו ממטרים רבים.
+*"כמויות המשקעים באזור הזה (צפון-מזרח הארץ, ע"ח) יפחתו יותר מאשר באזורים אחרים בארץ", הסביר ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה. "הסיבה לכך נעוצה בתנודה הצפון-אטלנטית, שמסמנת נטייה של רוחות מערביות חזקות לשלוט באזור של צפון האוקיאנוס האטלנטי. מתברר שלדבר הזה יש השפעה על האזור שלנו: הרוחות האלה קרובות יותר לארץ ביחס למסלול הרגיל שלהם, וזה מרע עם צפון הארץ ומיטיב עם דרומה. אחד האירועים הבולטים ביותר שבהם ראינו את ההשפעה הזאת, היה בשנה שעברה כשהיה אירוע שלג גדול וכבד ביהודה ושומרון, בעוד כמויות השלג והמשקעים בגולן ובגליל הצפוני היו נמוכות יותר". כמו כן, הסביר ד"ר זיו שתופעה של "התפשטות מדבריות צפונה", היא זו שמביאה גם הפסקות יבשות במהלך העונות הגשומות. "אנחנו רואים התפשטות של המדבריות העולמיות לכיוון צפון", הסביר. "התופעה שאנחנו רואים שבוע – שבועיים של ימים יפים בעיצומו של החורף, הם תולדה של התפשטות המדבר".
+* פרופסור משה גופן ממכון מיג"ל (מרכז ידע גליל), שחוקר את הכנרת ואת עמק החולה כבר למעלה מ 40 שנה ושימש בעבר גם כמנהל המעבדה לחקר הכנרת, סיפר כי אי-תחלופת המים בכנרת מהווה בעיה גדולה כשלעצמה, משום שהדבר פוגע באיכות המים. "הכניסה של המים לימה תפחת בגלל הירידה ההולכת וגוברת בכמות המשקעים באזור, ואי-תחלופת המים עלולה להעלות את כמות החומר האורגני שיש במים, שמרע את איכות המים", הסביר. עם זאת, חשוב לציין כי לישראל לא תהיה בעיה של אספקת מי שתייה בגלל מפעלי ההטפלה שכבר היום מספקים כ-50% ממים אלה אל משקי הבית.
+ברשות המים מחזקים את הטענה ואומרים כי כניסות ויציאות נמוכות מהכנרת יביאו לעלייה במליחות של מי האגם ולעלייה בפריחת אצות כחוליות המפרישות רעלים למים. "ככל שכמות המים תקטן, כך רמת המלחים, ובהם הכלורידים, תעלה", אמר פרופסור חסן עזייזה, ראש החוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי. "ואז, במקום שיהיו לנו מים מתוקים בכנרת, יהיו לנו מים מלוחים. זה לא יגיע לרמה שיהיה צורך להתפיל את המים, אבל הם לא יהיו באיכות טובה לשתייה ולכן יהיה צורך לטפל בהם בצורה אינטנסיבית יותר כדי להכשיר אותם לכך".
+מרשות המים נמסר כי הם בוחנים כעת אפשרויות שונות על מנת לענות על הצורך שנוצר, וכי הדברים יידונו בוועדת התפעול של רשות המים.
+==כשליש מהקרקעות הפרטיות בישראל בבעלות הכנסיות==
+[[קובץ:Knes-800.jpg|thumb|300px|ימין|המושבה הגרמנית ירושלים - הכנסייה הארמנית / צילום: איל יצהר - התמונה מהכתבה]]
+הדס מגן סקרה בעיתון גלובוס [http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1001019318#fromelement=hp_firstarticle לא תאמינו מי הבעלים הגדולים ביותר של קרקע פרטית בישראל] - והנה תמצית הכתבה : לפי הערכות, כשליש מהקרקעות הפרטיות בישראל - כ-100 אלף דונמים - נמצאים בבעלות כנסיות ומסדרים נוצריים יזמי הנדל"ן אמנם מחזרים על הפתחים, אך הכנסיות אינן ממהרות לשום מקוםארץ הקודש, גרסת הנדל"ן
+'''בין השאר נאמר בכתבה''' - לפי הערכות, הכנסיות והמסדרים השונים מחזיקים כיום בשטח ישראל קרקעות בהיקף של כ-100 אלף דונמים. אמנם מדובר בטיפה בים בהשוואה להיקף הקרקעות שמנהלת עבור המדינה רשות מקרקעי ישראל - כ-22 מיליון דונמים - אולם יש לזכור כי חלק נכבד מאוד מהקרקעות הללו נמצא באזורי ביקוש ובמרכזי הערים, ובמיוחד בירושלים, ביפו, בחיפה, בנצרת, בעכו, ברמלה, בטבריה, בצפת ועוד. המחשה עד כמה הקרקעות הללו משמעותיות מגיעה ממחקרים שנערכו בירושלים, ולפיהם כ-10% מהשטח הבנוי של מערב העיר, סביב ה-5,000 דונמים, הוא בבעלות הכנסיות.
+קשה לקבוע, היסטורית, מתי החלו הכנסיות לאסוף קרקעות, אולם מנזרים ובתי תפילה נבנו פה מתחילת ההיסטוריה הנוצרית. בתחילת המאה ה-19, על רקע ההתעניינות הגוברת של מדינות אירופה בארץ הקודש והעלייה במספר הצליינים, הועמקה פעילותן של הכנסיות, אך הגידול המשמעותי נרשם רק לאחר שחקיקה עות'מאנית, שנולדה כחלק מחולשתה של האימפריה, אפשרה גם לזרים להיות בעלים של קרקע. במאמר מוסגר נציין כי כחלק מאותה חולשה העניקה האימפריה העות'מאנית "במתנה" לא מעט קרקעות למדינות אירופיות, ודרכן - לכנסיות שפעלו כאן. על הקרקעות הללו נבנו בתי תפילה, מנזרים, אכסניות לצליינים, בתי חולים, בתי ספר, בתי יתומים ועוד. במקרים אחרים, הקרקעות נותרו ללא שימוש והוחזקו בעיקר בשל ערכן התיאולוגי.
+הכתבה המלאה מופיעה במגזין G - מגזין סוף השבוע של גלובס,
+[[קטגוריה:מייל יומי - מרץ 2015]]