מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.73 יום שני ג' ניסן תשע"ה - 23 במרץ 2015

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.73 יום שני ג' ניסן תשע"ה - 23 במרץ 2015

תמונת היום - תל שריעה - צילום "הטייסת הגרמנית" 24 באוגוסט 1918 - המפקדה הלוגיסטית של הצבא העות'מני צפונית מבאר שבע - היום:2015 - שדה תבואה ועל התל כבשים רועים ומהגשר וסוללת הרכבת לא נותר זכר עוד על האתר ראו כאן

"שבת הגדול" - יהיה בשבת הבא עלינו לטובה

השבת שלפני פסח נקראת "שבת הגדול", ונתנו לכך הפרשנים כמה וכמה סיבות. ההסבר הקדום לייחודה של שבת זו הוא שבני ישראל לקחו בה את קרבן הפסח קודם צאתם ממצרים. הם נצטוו לקחת את הקרבן בעשירי בחודש, ובאותה שנה חל תאריך זה בשבת. דעה זו מובאת בכמה מקורות, כגון במחזור ויטרי:

ושבת שלפני הפסח נהגו העם לקרותו 'שבת הגדול' ואינם יודעין למה. שהרי אינו גדול משאר שבתות. אלא לפי שבניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה. כדאיתא בסדר עולם רבא... ומקחו של פסח מבעשור. והיה בשבת שלפני הפסח. אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. אמר להם הקב"ה עתה תראו הפלא שאעשה. הלכו ולקחו איש פסחו, להיות להם למשמרת עד ארבעה עשר יום. כשראו המצריים היו רוצים להנקם מהם. והיו מיעיהן מרותחין ובאש נדעכים, ונידונין ביסורין וחלאים רעים ומרים, ולא הזיקו לישראל מאומה. ועל ידי שנעשו נסים לישראל באותו שבת שלפני הפסח לפיכך נקרא 'שבת הגדול'. (סימן רנט. המדרש בא במקורות שונים בשינויי נוסח וסגנון. ראו פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים), פיסקא ה, החדש הזה, יז; ילקוט שמעוני, פרשת בא, רמז קצא; תוספות, שבת פז ע"ב, ד"ה "ואותו יום חמישי בשבת היה כו'".)

לפי הרב ד"ר יעקב ח' חרל"פ ועל ידי שנעשו נסים לישראל באותו שבת שלפני הפסח לפיכך נקרא שבת הגדול דף שבועי בהוצאת אוניברסיטת בר אילן

נושאי פרשת השבוע: פרשת צו

להלן הנושאים העיקריים של פרשת צו:

1. אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה - רש"י ביאר כי ממקור זה הדליקו גם את המנורה, כאמור:"אש שנאמר בה תמיד, היא שמדליקין בה את הנרות, שנאמר בה (שמות כז כ) להעלות נר תמיד, אף היא מעל המזבח החיצון תוקד:"
2. תורת המנחה - הרמב"ן כתב:" ארבע מצוות במנחה, שתהא נאכלת מצות, ושתהא נאכלת בחצר אהל מועד, ושיאכל אותה כל זכר בבני אהרן, ושיקדש כל אשר יגע בהן."
3. תורת החטאת - הרמב"ם כתב:"שלושה מקומות לשריפה--אחד, בתוך העזרה; ובו שורפין פסולי המוקדשין, ואימורי קודשים קלים שנפסלו, ופרים ושעירים של חטאות הנשרפות אם אירע בהם פסול, והמקום השני--בהר הבית, ושמו בירה; ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול, אחר שיצאו מן העזרה. והמקום השלישי--חוץ לירושלים, והוא הנקרא בית הדשן; ושם שורפין חטאות הנשרפות, בזמן שהן נשרפות כמצותן. (משנה תורה הלכות מעשה הקרבנות פרק ז)
4. תורת האשם- :וזאת תורת האשם"- אדם שמרגיש עצמו על כל צעד ושעל שהוא אדם וחוטא, אזי "קדש קדשים הוא" - אדם זה נחשב ל"קדש קדשים", כיון שכל ימיו הוא בחרטה ובנקיפות מצפון, ובודאי שיעשה את כל המאמצים שבידו, ולא ישוב לכסלה(=לחטוא). וזה מה שהורו לנו חז"ל - 'שוב יום אחד לפני מיתתך'. כלומר, ראוי לאדם לשוב בתשובה בכל יום ויום, שמא מחר הוא יום מיתתו. ושלום. ושלישית - היצר של הרשעים אשר התאוה בוערת בלבם תמיד כתנור אש. המקור
5. תורת השלמים - בספרא נאמר :"'ואם זבח שלמים קרבנו'. ר' יהודה אומר כל המביא שלמים מביא שלום לעולם... דבר אחר שלמים שהכל שלום בהן - הדם והאימורין למזבח, החזה ושוק לכהנים, העור והבשר לבעלין. שתי דעות מובאות במדרש זה בעניינו של השלמים: האם הם מביאים שלום או שהשלום נמצא בהם. לדעת ר' יהודה, העולם נמצא בפירוד. האדם לחוד, הבהמה לחוד, המזבח לחוד - כל דבר נפרד מחבירו. השלמים באים לאחד את כל הדברים הללו על ידי הקרבן, ומן המקדש מוקרן השלום לכל העולם כולו. הדעה השניה במדרש, רואה את הדברים אחרת. העולם הוא אחדותי - האדם והבהמה, המזבח והבעלים כולם משולבים בשלום ובהרמוניה המתבטאים בקרבן השלמים. (דבורא דנדבא, פרשתא י"ג, פרק ט"ז, א' - ב'.) אתר כיפה
6. קידוש המשכן והכהנים - בכך אנו מתקרבים ומוכנים לפרשה הבאה : פרשת שמיני

• עשרה דברי תורה לפרשת צו

"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"

פרשתנו נפתחת בציוויו של הקב"ה לאהרן על הקרבת קורבן העולה:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר - זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר. וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ספר ויקרא, פרק ו פסוק א ואילך)

אמר אדמו"ר הזקן ( רבי שניאור זלמן מליאדי, הרבי הראשון והמייסד של חסידות חב"ד) - אחד המאמרים שאמר לי מורי ורבי, המגיד ממעזריטש, היה על הפסוק: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" – וכך אמר מורי ורבי:

"במשכן שבנו ישראל במדבר, וכן בבית המקדש, הקריבו ישראל קורבנות לה', ואש הייתה יורדת מן השמיים ואוכלת את הקורבנות, אך למרות שהייתה יורדת אש מן השמיים – שזה מראה על התעוררות ושעת רצון למעלה – הרי שעדיין תחילת הדבר הייתה על ידי ישראל למטה, בעבודתה' שלהם במשכן או בבית המקדש, והיו חייבים להביא תחילה אש פשוטה כדי שתעורר את האש של מעלה.

וכמו שאומר זאת הזהר: "רוח [התעוררות] מביאה רוח, ומושכת רוח" – כלומר, רוח ההתעוררות של ישראל למטה מעוררת את רוח ההתעוררות ושעת הרצון למעלה,וזוהי אחת ממצוות התורה להבעיר את האש הפשוטה במזבח – כדי לעורר את האש של מעלה.

ובפנימיות העניינים – המזבח הוא האדם, "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (ספר ויקרא, פרק א פסוק ב) – אך עצם ההקרבה אינה מספיקה, שכן יש צורך להבעיר אש – חמימות התעוררות והתלהבות, ואש חמה זו הרי שהיא "לֹא תִכְבֶּה" – ההתעוררות של האדם מכבה את ה-'לא', את כל ההתנגדויות הפנימיות והחיצוניות על עבודת ה' של האדם"

והמשיך וסיפר אדמו"ר הזקן: את הדברים האלה חזר לפני מורי ורבי עשר פעמים, כדי שיחקקו בעשר כוחות הנפש שלי [עשר הספירות]. והוסיף ואמר לי הרב המגיד: "אתה תלמיד שלי, ועליך הוטל לכבות את ה-'לא' הגדול של כל המתנגדים לפנימיות התורה, ולכן צריך אתה ל-'אש תמיד' שתבער בך. אתה תכבה את ה-'לא', והקב"ה כבר יהפוך 'לא' זה ל-'הן'".

[מקורות: הרבי מליובוויטש מלך המשיח שליט"א, ספר היום יום תאריך כ אדר שני. עריכה: רועי כץ, יב אדר שני ה'תשע"א שנים לבריאת העולם]

• חב"ד הודו

פעילות ביריחו העברית

אתר הטבילה - בקצר אל-יהוד - מצודת היהודים - בו עברו בני ישראל את נהר הירדן

אתר הטבילה - בקצר אל-יהוד - מצודת היהודים - בו עברו בני ישראל את נהר הירדן

• ח' ניסן – שבת הגדול- בבית חגלה. מארחים את הרב ד"ר חגי בן ארצי, פר' צו עלות.

י ניסן – יום חציית הירדן עם יהושע בן-נון

• ביום שני י' ניסן בשעה 11:00 בבוקר: מקהלת חזנים "בת קול" על מעברות הירדן ( קסר אל יהוד) בשירי הלל. עמותת מורשת ותרבות ביריחו מציינת את יום החצייה משעבוד לחרות, מנדידה להתיישבות בשירי הלל על גדות הירדן. הציבור מוזמן להשתתף כדי לשמח ולברך.

ליל סדר בגילגל המקראית

• ביום שישי י"ד ניסן: אירוח ליל סדר. פסח ראשון בגילגל. אירוח באוהלים, ליל סדר ציבורי. אוהלים ומצרכים – אוכל , מים על המשתתפים. החווה מעניקה חורשה לאוהלים, בית כנסת, מטבח ושירותים. הדרכה בשטח עם ארנה קובוס.

חול המועד פסח

• יום ראשון ט"ז ניסן: סיור בבתי הכנסת ביריחו בלווי צה"ל ב-9:30 בבוקר, הפסקה בחוות בית חגלה וסיור בארמונות החשמונאים בין 14:00ל-16:00. כולל שתי הסעות ממוגנות לבתי הכנסת, ומיניבוס לארמונות. חצי מחיר לילד עד גיל 12, חינם עד גיל שנתיים.
• יום שלישי י"ח ניסן: סיור בארמונות החשמונאים ב-9:30 בבוקר, הפסקה בבית חגלה וביקור בגילגל המקראית בין 14:00ל-16:00. כולל הסעות .נפגשים בצומת מצפה יריחו. חצי מחיר לילד עד 12, חינם לילד עד גיל שנתיים.
• יום רביעי י"ט ניסן: ביקור בגילגל המקראית ב-9:30 וביקור בבתי הכנסת בין 14:00ל-16:00. בלווי צה"ל.

כ"ח ניסן – יום כיבוש יריחו

• יום שישי כ"ח ניסן :יום כבוש יריחו בבית הכנסת שלום על ישראל ביריחו. פרטים יבואו בהמשך.
• עוד פרטים

מידע והרשמה לכל האירועים לעיל: ארנה 052-8699300, יוני 052-3527313.

תל נגילה: מפולש מצרי בימי קדם עד לפולש מצרי בימינו

ביקור בתל נגילה - אדר תשע"ה

תל נָגִילָה הוא תל עתיק בולט על סביבתו, כ-209 מטר מעל פני הים . במרכז התל יש עץ אשל גדול ובודד שרואים אותו מרחוק. התל על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה, בין כביש 40 (כביש פלוגות באר שבע) לבין קיבוץ רוחמה.

השם העברי הוא בעקבות צורה עברית של שמו הערבי נג'ילה. בשם הערבי "נג'יל" - צמח בר מצוי, יבלית בעברית (זאב וילנאי).

במלחמת העצמאות הייתה חשיבות אסטרטגית לתל נגילה, ששימש ראש-גשר מרוחמה הנמצאת ממערב - כ-5 ק"מ אל משלט מאחז - 4 ק"מ מזרחה, במלחמה עם המצרים שהתחפרו צפונה לפלוגות של היום, לשם הגיעו בדרך החוף.

במרומי התל נחשף מבנה גדול, מהתקופה המוסלמית, המאה ה-13. אולי שרידי חאן - אכסניה לעוברי אורח. מתחתיו נמצאו שרידים מהתקופות: הביזנטית, היוונית והרומאית. (זאב וילנאי) הממצאים הקדומים שנמצאו בתל הם מהתקופה הכלקוליתית (כ-3,000 שנה לפני הספירה).

בין הממצאים חרפושית, עליה חקוקה שמותה של חתחור, אלה מפורסמת במצרים הקדומה.

תמונות מצמחיית התל - אדר תשע"ה

צפורני חתול

עכובית הגלגל

עַכְנַאי שָׂרוּעַ

קחוון מצוי

ביקור בבית הדפוס ההיסטורי בפתח תקווה

באדיבות: "היסטוריה על המפה"

עבודות שימור שיקום ושיפוץ בית הדפוס ההיסטורי פתח תקווה

בית הדפוס ההיסטורי בפתח תקווה נמצא בין שורות צפופות של בנייני מגורים בעיר פתח תקווה. המבנה הוא בעל גג רעפים ונחשב כמבין האחרונים מסוגו.

המבנה (המשוחזר מאז 2009) הינו בית מגורים שהוסב במהלך "חייו" למבנה בית הדפוס ההיסטורי שהדפיס בין היתר את עטיפות תפוזי ה- Jaffa הידועים. תלאות רבות עברו עליו וזהו סיפורו.

המבנה עצמו מחולק לשני חלקים עיקריים , חלק אחד בו ניצבת מכונת ההדפסה העתיקה, המכונה אגב הינה אחת מתוך שתיים אחרונות מסוגה שנותרו בעולם כולו. מכונת הדפסה זהה נמצאת כיום במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון ארצות הברית.

החדר השני , הקטן יותר והדרומי במבנה, משמש כחדר משוחזר המספר את שימושו כבית מגורים לפני שהפך לבית דפוס, במקום מספר חפצים היסטוריים המעידים על אופיו של המקום בתקופתו הראשונה.

על הבנייה הבגדדית - מסתבר שאת בניית המבנה עצמו ביצעו באמצעות חומרים שהיו במקום בלבד, משמעו לא ייבאו לבנים או חצבו כפי שהיו עושים באיזורים אחרים של הארץ, אלא ייצרו את הלבנים עצמם מבוץ מעורבב בקש. את העיסה היו יוצקים לתוך תבניות וכאשר היה מתייבש, היו משתמשים בלבנים לבניית קירות הבית. כך נבנה הבית בתחילה, אך את יתר חדריו שנבנו בתקופה מאוחרת יותר בנו בשיטה הקרויה "הבנייה הבגדדית".

אחרי הכל, הבית אמור להיות מחוזק בדרך כלשהי , לשם כך היו בונים באמצעות כלונסאות עץ את שלד הבית על ידי תקיעתם בעומק האדמה, כאשר משני צידים העמידו לוחות עץ ובניהם לבין הכלונסאות מילאו הבונים בשברי אבנים , אדמה ואף שברי רעפים ישנים.

בית הדפוס ההיסטורי של פתח תקווה שוכן ברחוב חובבי ציון 14. הכניסה הינה בין שני בנינים הישר לחניון גדול המוביל היישר למבנה המדובר. טלפון לתיאום הגעה: 03-9286300

צילם: Elians - מקור התמונות: ויקישיתוף

נייר האריזה ל"תפוזי -יפו" שהודפס בבית הדפוס

קיר המבנה האורגינלי

מכונת הדפוס המשוחזרת

מצגת על שפע של תמונות סחלבים

אפרים וקלריטה ערכו מצגות על סחלבים. וכך הודיעו על פעלם:
באביב פורחים הסחלבים בארץ. בהזדמנות זו אנו מביאים בפניכם המצגת הראשונה בסדרה של עשר מצגות שערכנו על סחלבי אירופה וישראל.

הסחלבים בארץ פורחים בגליל, בהרי יהודה, בכרמל, במורדות החרמון ובמישור החוף. לעומת הסחלבים הטרופיים, הסחלבים בארץ הם קטנים יותר ובעלי מערכת שורשים המתאימה למזג האוויר היבש באזור הים התיכון. כל הסחלבים הם צמחים מוגנים. בישראל פורחים 11 סוגי סחלבי בר הכוללים 31 מינים. 2 סוגי הסחלבים הנפוצים ביותר הם הסחלב והדבורנית. להלן צילום אחד מהמצגת:

• הקש לצפיה במצגות