מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.76 יום חמישי ו' ניסן תשע"ה - 26 במרץ 2015

תמונת היום - חברי פלוגות הלילה המיוחדות אוכלים בחדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 המקור: Government Press Office

הרב ברוך אפרתי - והגדתך לבנך - סוד הנצח שבעם ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_ברוך_אפרתי_-_והגדתך_לבנך_-_סוד_הנצח_שבעם_ישראל-0

הרב ברוך אפרתי - והגדתך לבנך - סוד הנצח שבעם ישראל-0

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ (ההגדה של פסח)

"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, יָצְאוּ כָּל-צִבְאוֹת ה', מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל-בֶּן-נֵכָר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ. (שמות י"ב, מ"א)

עולת הראיה חלק ב' הגדה של פסח - המקור: אתר דעת

אוסף אישורי כשרות לפסח תשע"ה למוצרים וחו"ג מיובאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

(התקבל במייל מארגון "כושרות")

לבקשת מחלקת היבוא הארצית הננו מצרפים בזאת אוסף העתקי אישורי כשרות שניתנו ליבואנים על ידי הרה"ר עבור מוצרים מיובאים הכשרים לפסח תשע"ה.

הערה: הנתונים נכונים ליום פירסומם. בכדי להתעדכן לגבי תעודות נוספות שהוספו לאחר מכן יש לעיין באתר הרה"ר לישראל.

לאחר חג הפסח יש לדרוש מכל יבואן ומשווק מזון, אישור על מכירת חמץ לנוכרי ערב פסח תשע"ה מגוף מוסמך.

התקינו שהמבזבז מנכסיו לעניים אל יבזבז יותר מחומש[עריכה | עריכת קוד מקור]

באושא התקינו שהמבזבז מנכסיו לעניים אל יבזבז יותר מחומש, שמא יצטרך לבריות, ומקור לכך: 'עשר אעשרנו לך', ומכך שלא נאמר 'עשר אעשר' למדים שמעשר שני כראשון, ויחד הוא חומש (ולא שיפריש המעשר השני ממה שנשאר אחר מעשר ראשון שזהו פחות מחומש).

באושא התקינו שבן המסרב ללמוד יגלגל עמו בנחת ובדברים רכים עד שיהא בן שתים עשרה, ואח"כ יורד עימו לחייו לרדותו ברצועה ומניעת לחם, ומה שאמר רב שפחות מבן שש לא ילמד, ומבן שש ילעיטהו כשור בתורה – א. ילעיטהו אך לא ירד עמו לחייו. ב. למקרא יורד עמו לחייו מבן שש, למשניות מבן י"ב, וכדברי אביי שזמן התחלת לימוד מקרא מבן שש ומשנה מבן עשר.

בן הנכנס לשנת י"ג ובת הנכנסת לשנת י"ב - צריכים להתענות ביום הכיפורים מעת לעת, וחינוך לשעות – שנתיים קודם לכן.
כל המכניס בנו ללמוד תורה פחות מבן שש רץ אחריו להחיותו ואינו משיגו - שמסוכן הוא למות מרוב חולשה, ואמנם חביריו רצין אחריו להיות פקחין בתורה כמותו ואין מגיעין אותו, וי"א שאם הוא בריא יכניסנו ללמוד.
באושא התקינו שאשה שמכרה קרן נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה - הבעל מוציא מיד הלקוחות, שעשוהו חכמים כלוקח הראשון בנכסיה.
רב יצחק בר יוסף חזר מ' פעמים דמרה דשמעתתא דאושא הוא רבי יוסי בר חנינא, עד שהיה דומה לו כאילו מונח בכיסו.
אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת - י"א זה הזן בניו ובנותיו כשהן קטנים, וי"א זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן.
הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד - י"א זה הלומד תורה ומלמדה, וי"א זה הכותב תנ"ך ומשאילן לאחרים.
וראה בנים לבניך שלום על ישראל - כיון שבנים לבניך אינם באים לידי חליצה ויבום, וי"א שלא יבואו למחלוקות מי קרוב וקודם לנחלה

(הדף היומי - מסכת כתובות דף נ')

כנס השומרון החמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כנס שומרון החמישי.png

המבנים של מפעל המים המנדטורי בראש העין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסינון וההכלרה ברקע בניין המשאבות

המבנים של מפעל המים המנדטורי כלולים במסגרת פארק תל אפק. היה זה אחד ממפעלי התשתית החשובים שהבריטים הקימו בארץ ישראל. המים שנשאבו הועברו לניקוי בבריכות סינון ולמבנה הכלרה. (ראו בתמונות בקישור). משם הועברו למאגר תת-קרקעי ולבית המשאבות, ממנו הוזנו המים לירושלים.

המפעל החל לפעול ביום 7 בינואר 1936 ופעילותו הופסקה בשנת 1939 בעקבות פיצוץ אחת המשאבות באזור לטרון. (פרוספקט הגן)- לפי מיטב ידיעתי רק במלחמת העצמאות.

באתר ניתן לצפות בבית המשאבות והברכות. מולם מבנים ששימשו את החיילים הבריטיים ששמרו על המתקן ומשרדי המתקן. במלחמת העצמאות הגיעו לכאן חיילי הצבא העירקי, אשר תקפו אתפתח תקווה. כח צ.ה.ל מגוד 32 ופלודת חיל משמר מ"נפת עין" מחטיבת אלכסנדרוני הכניעו אותם. ומיולי 1948 כוחות של חטיבת אלכסנדרוני החזיקו את הקו ממגדל צדק עד דיר טריץ והגנו ל פתח תקווה והאזור.

תוואי צינור המים הבריטי לירושלים - שירטטה : תמר הירדני

תולדות הפרויקט - כבר באמצע שנות ה-20 עלו קולות שטענו שאין מנוס מהבאת מים ממעיינות ראש העין למרות המחיר הגבוה. לאחר שאספקת המים בנחל פרת לא סיפק את הדרישות, בוצע סקר היתכנות על ידי מהנדסי הממשלה, ומשניתנה חוות דעת חיובית, הוחל בעבודות ביולי 1933. במהלך העבודות הונח צינור להובלת מי המעיינות במעלה ההר לירושלים דרך שער הגיא, מרחק 60 קילומטרים. משאבות רבות עוצמה נבנו לאורך הדרך, וליד אחת מהן הוקם לימים היישוב שואבה. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום. תוואי הצינורות הבריטיים משמש עד היום את חברת "מקורות", המספקת מים לירושלים. (הויקיפדיה העברית)

בעקבות הכתבה על שדות התבואה בנגב הצפוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

שדות משמר הנגב בנגב הצפוני - כ"ח אדר תשע"ה - והכל בזכות מי קולחין: של העיר באר שבע - "שיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב" - מתתיהו שלם

צפריר רינת כתב בעיתון הארץ מתרחב השימוש בשפכים מטוהרים להשקיה, אך איכותם עדיין בעייתית וסיכם: ישראל היא מהמובילות בעולם בניצול מי שפכים, ולפי סקר של רשות המים גם הופסקה הזרמת הביוב לים. למרות מגמת השיפור בבעיית המליחות במים המטוהרים, רובם עדיין לא מותרים לשימוש חופשי

ועל ההשקיה בחקלאות כתב
רוב הקולחים משמשים לצורכי השקייה וחלק קטן לצורכי גינון ותעשייה. 50 מיליון מטרים מעוקבים של קולחים מסולקים לסביבה, וחמישית מתוך כמות זו מוזרמת לירקון ובכך מאפשרת זרימה של מים בכל ימות השנה בנחל זה. כמות השטחים המותרים כיום להשקיה בקולחים היא 1.3 מיליון דונם - שטח כמעט כפול בגודלו לעומת זה שהותר להשקות אותו בקולחים לפני עשור.

השימוש בקולחים מביא לחיסכון משמעותי בשימוש במים ממקורות טבעיים. עם זאת, יש לו מחיר סביבתי, מאחר והקולחים מכילים, בין השאר, ריכוז גבוה יחסית של מלח הפוגע בחלק מהגידולים החקלאיים וכן בקרקע ובמי התהום. בעיה נוספת היא ריכוז גבוה של נתרן הפוגע ביכולת המים לחלחל בקרקע וגורם למחלות בקרב צמחים.

תבואה בשדות משמר הנגב שהושקתה במי קולחין

71 שנה לטבח בפוסה ארדיאטינה על-ידי הגרמנים ברומא[עריכה | עריכת קוד מקור]

Fosse arrieti 71 anni.jpg

מוקד, פורטל יהדות איטליה מדווח על קיום טקס ממלכתי לתיון יום השנה להטבח בפוסה ארדיאטינה. בטקס השתתף נשיא איטליה

Ardeatine, איטליה לא שוכחת טכס חגיגי לציון יום השנה ה -71 לArdeatine פוסי בהשתתפות נשיא הרפובליקה האיטלקית Sergio Mattarella, שכיבד בנוכחותו את זכרם של 335 קורבנות הטבח. הוא הגיע לטקס זמן קצר לאחר מינויו כראש מדינה. מדינה שתיזכר כברית בין אומות ואנשים ו" ידעה איך לנצח את הנאצים , הסמל גזעני, אנטישמי וטוטליטרי שהמקום הזה הוא כואב ".

בטקס של ראשי המדינה האיטלקית, כולל נשיא סנאט Pietro Grasso, יו"ר בית הנבחרים Laura Boldrini, שר הביטחון, Roberta Pinotti. על במה נוכחו גם גם נשיא איגוד הקהילות היהודיות באיטליה, Renzo Gattegna, ראש העיר של רומא Ignazio Marino, Regione Lazio, Nicola Zingaretti, מפקד המשטרה Alessandro Pansa, נשיא הקהילה היהודית של רומא Riccardo Pacifici..

"היום - אמר נשיא הסנט- הוא יום של רגש, של הנצחה, אנחנו צריכים לקבל את ההזמנה לשלום ולחיים. עלינו לזכור תמיד שפרקים אלה לא צריכים להתרחש ועלינו לבנות מדינה טובה יותר ".

הצצה אל הקהילה היהודית באיספהאן: "אנחנו קודם כל איראנים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

Iranian_Jews_'feel_at_home'

Iranian Jews 'feel at home'

שרות הארץ מדווח הצצה אל הקהילה היהודית באיספהאן: "אנחנו קודם כל איראנים" ומסכם:14 בתי תפילה פועלים ברחבי העיר ולגדול שבהם מגיעים מדי פעם יותר ממאה בני אדם. במרכז הקניות שמכונה "הפסז' היהודי" מעדיפים שלא לדבר פוליטיקה ומציגים בגאווה את ספרי התורה. בין השאר נאמר בדיווח:

הקהילה היהודית באיראן קיימת יותר מ–2,500 שנה. על אף שרבים מחבריה עלו לישראל בעקבות המהפכה האיסלאמית ב–1979, היא ממשיכה לשמור על ציביונה ועל חיי קהילה פעילים מאוד. מנהיג המהפכה, האייתוללה חומייני, אמנם הצהיר על כך שארצו מבקשת להרוס את ישראל, אך במקביל הוא גם פרסם ציווי דתי (פתוואה) הקובע כי יש להתייחס ליהודי איראן כחלק אינטגרלי מהרפובליקה האיסלאמית.

ראש הקהילה היהודית באיספהאן, ציון מחרפטה, אומר כי מספר היהודים באיראן נאמד כיום בכעשרים אלף ובאיספהאן חיים כ–1,500. הוא מעדיף שלא להתייחס לסוגיות פוליטיות רגישות. תחושה דומה מביעים גם יהודים אחרים, המספרים כי למרות הקשר ההדוק שלהם עם משפחותיהם בישראל וביקורים בירושלים, יהודי איראן הם קודם כל אזרחים איראנים.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.