Family Wiki
Advertisement

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.78 יום ראשון ט' ניסן תשע"ה - 29 במרץ 2015

תמונת היום

מתרגלים את הקרבת הפסח[]

קדימון לבית המקדש השלישי

(באדיבות: ארנון סגל - מקור ראשון)

קרבן פסח תשעה.jpg
לא רק השומרונים: כמדי שנה, גם השבוע מקיימות תנועות המקדש תר־ גול והדגמה של מעמד זביחת קורבן הפסח. האירוע החגיגי יתקיים ביום שני הקרוב, י' בניסן (30.3.15), החל מהשעה 16:45, ברחבת תלמוד תורה 'מאור התורה' )לשעבר בית הספר 'מי־ מון'(, רחוב בן־ציון 7, בשכונת קריית־ משה בירושלים. תרגול העבודה ייעשה בבגדי כהונה כשרים, ויכלול שירת 'הלל' בליווי האמן מרדכי יצהר ולה־ קתו, ושחיטת גדי וצלייתו על כרעיו ועל קרבו. לבסוף יחולק הבשר למ־ שתתפים.

בין השאר ישתתף השנה באירוע גם רב העיר ירושלים אריה שטרן, והוא יישא בו דברים. כמו כן ידברו במעמד איש הר הבית יהודה גליק, ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר־אילן הרב שבתי רפפורט, ראש ישיבת ’הר עציון‘ הרב יעקב מדן, נשיא ’מכון המקדש‘ הרב ישראל אריאל, הרב דניאל סטבסקי וחבר מועצת עיריית ירושלים אריה קינג. הכניסה חופשית. לפרטים: מטה ארגוני המקדש, טלפון 054־5720066.

במקביל, גם השנה יבקש מכון המקדש מהציבור לרכוש את חלקו בכבשים ובעזים מתוך עדרים גדולים שהועמדו הכן לצורך זה, וזאת במטרה למנות אלפי יהודים על קורבנות הפסח. היעד, במקרה הזה, הוא ליצור קהל רחב שידרוש מהרשויות לאפשר את קיום המצווה. בפסח בשנה שעברה רשם ’מכון המקדש‘ עד ערב הפסח כ־3,400 מנויים על הקורבן – שכידוע לא הוקרב לבסוף בשל איסור הרשויות. גם במקרה הזה אין מדובר בניסיון להמחשת ימי המקדש גרידא, אלא בצעד הנעשה מתוך הנחה שעם צבירת המומנטום, כשעשרות ומאות אלפי יהודים ירכשו את חלקם בקורבן הפסח, תיווצר מסה קריטית שתשכנע את הרשויות לאפשר את קיום המצווה במועדה ובמקומה – בהר הבית ובערב הפסח. לרכישת מנוי על קורבן הפסח:55־800־800־1 או באתר 'מכוןהמקדש'. ההתמנות נעשית לכל בן משפחה המסוגל לאכול בשר, ואפשרית לכל היותר עד ערב הפסח בחצות היום. עלות: 12 שקלים לנפש

ביהדות יש שתי מצוות שעונש ביטולן הוא כרת[]

מהכתבה - ביהדות יש שתי מצוות שעונש ביטולן הוא כרת – קורבן פסח וברית מילה. על אחרונה מקפידים גם החילונים האדוקים ביותר בישראל 2015, ואילו על הראשונה איש אינו מדבר. לולא היינו עסוקים כל כך בהתנצלות על התורה שקיבלנו, ומנסים במאמץ נואש ואבוד להוכיח שהיא נחמדה וקלילה, אולי היינו מצליחים לשמוע את קולה המזמין אותנו לצלול לתוכה בחוויה חושית מטלטלת.

הרב יעקב דביר: ההגדה של פסח - מבוא[]

הקדמה להגדה של פסל הרב יעקב דביר.png

אגדה על הכוס של אליהו הנביא[]

הכוס של אלינו הנביא.png

התקבל מהרב יעקב דביר

על הדרשה - אחת התפקידים החשובים של הרב[]

הציבור ביקש מהרב לדרוש שוב ושוב. מתפללים בבית הכנסת "עדת ישראל" בהוואנה, קובה צילום: גטי אימג'ס

מזה מאות בשנים אחד מתפקידיו המרכזיים של רב הקהילה הוא הדרשה. 
כיצד נושאים אותה ועל מה לא כדאי לדבר?
מאת: הרב אליהו בירנבוים - מוסף השבת - "מקור ראשון"

המבוא - אם אנו מבינים את תפקידו של הרב לא רק כסמכות דתית או כפוסק בתוך ד' אמות של הלכה אלא כמנהיג רוחני שעליו להביע דעה, לייצר דעת קהל, להשפיע על בני קהילתו ועל אורח חייהם ומחשבתם, הרי שאחד הכלים החשובים העומדים בידי הרב להצלחה בפעילותו הוא המילה והדרשה. לא לחינם יש האומרים: כוחו של הרב בפיו

וכך הוא מספר על חוויה שעבר:
לפני מספר שבועות ביקרתי בקהילה היהודית בקובה, וחוויתי חוויה שלא חוויתי במהלך כל שנות כהונתי כרב. בערב שבת פנתה אליי נשיאת הקהילה וביקשה שאגיע לבית הכנסת המרכזי של הקהילה כדי לשאת דרשה לאחר קבלת שבת. מסיבות שונות ניסיתי להתחמק מבקשה זו, אבל נשיאת הקהילה הפצירה בי תוך שהיא מציינת שמזה כמה שנים לא היה רב בקהילה והציבור לא שמע דרשה על פרשת השבוע. בנתונים אלו לא יכולתי לסרב והתייצבתי בערב שבת בבית הכנסת.

בבית הכנסת היו כ־200 איש, גברים נשים וילדים. לא רציתי להכביד על הציבור והכנתי דרשה קצרה של 10 דקות, שכן כידוע אחת ההגדרות לנאום טוב היא "נאום שתחילתו וסופו אינם רחוקים זה מזה". עליתי לבמה ודרשתי על פרשת ויצא. מה רבה הייתה הפתעתי, כאשר בתום הדרשה הציבור עמד על רגליו מחא כפיים וביקש עוד דרשה. לתומי חשבתי שמנהג המקום הוא להחמיא לרבנים, אולם מהר מאוד הבנתי שהציבור לא שמע דרשות ורבנים במשך כמה שנים ואכן הוא מעוניין להמשיך לשמוע דברי מחשבה. דרשתי עוד עשר דקות, ואחריהן הציבור שוב עמד על רגליו וביקש עוד דרשה. כך אירע ארבע פעמים! רק לאחר ארבעים דקות ירדתי מהבמה. אכן, נס גלוי: בעוד שבדרך כלל הציבור מבקש מרבניו לקצר את אורך הדרשות, בקובה הציבור ביקש מהרב לדרוש שוב ושוב.

והוא מסכם - נסיים בדבריו היפים של ר' אליעזר פאפו, הכותב בספרו "פלא יועץ" בערך דרשן: "כמה טובה הדרשה ברבים, אבל צריכה תנאים רבים. זה יצא ראשונה, שיקדים תפילה שינצל מגאווה ויעשו דבריו פירות. וגם יתפלל שיהיה לו לשון לימודים לדבר דבריו בנועם שיח בשפה ברורה באופן שיהו דבריו ערבים על שומעם ככלה שהיא חביבה על בעלה. וזאת שנית, שלא יהיה מאריך טרחא, אלא יהא מקצר ועולה וטוב מעט. ואל השלושה שיזהר בכבוד הבריות שלא יבואו לידי הלבנה ברבים בשביל דבריו ולא ילמד עליהם קטוגוריא. ויכלול עצמו עמהם באמרו: לא טוב הדרך אשר אנחנו הולכים, לכו ונלכה באור ה'… ולעולם יקדים לסדר הדרשה בינו לבין עצמו באופן שתהיה שגורה בפיו… וישמע חכם ויוסף לקח ודבר בעתו מה טוב".

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון' כ"ט אדר תשע"ה, 20.3.2015

לפני 90 שנה הלורד בלפור ביקר במקווה ישראל ובתל אביב[]

הלורד_בלפור_בתל_אביב_ובמקוה_ישראל_1925_Balfour

הלורד בלפור בתל אביב ובמקוה ישראל 1925 Balfour

11036027 10152848770208460 771000229889665536 n.jpg

ביום השנה להצהרת בלפור (לא היום - הסרטון הועלה ב- 2 בנובמבר - ההצהרה ניתנה ביום 2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) אני (מפיק הסרט - יעקב גרוס) מעלה קטעים מתוך סרט נדיר המציג את ביקורו של ארתור ג'יימס בלפור (Arthur James Balfour,) בארץ ישראל באביב 1925.

ביקור זה נערך לרגל הפתיחה הרשמית של האוניברסיטה העברית, אך נתן הזדמנות לתושבי ארץ ישראל היהודים לחלוק כבוד ולהתרגש עם האיש שנתן לציונות עידוד אמיתי להנחת היסודות לבית הלאומי. את הסרט צילם קמיל סוואז'ו בשליחות הבנקאי היהודי-צרפתי אלברט קהאן.

פמליית הלורד בלפור ליד בית הקזינו בחוף הים, 26 במרץ 1925 (צילום מתוך אוסף ישראל הנגלית לעין)

זכרון לבריגדה היהודית - מאתר facabook[]

ביקור_בבית_הקברות_הצבאי_של_חללי_הבריגדה_היהודית-1

ביקור בבית הקברות הצבאי של חללי הבריגדה היהודית-1

ביקור בבית הקברות הצבאי של חללי הבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה ברוונה ravenna war cemetery

הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות חטיבה יהודית לוחמת, חַיִ"ל, הבריגדה העברית, ובפי רבים הבריגדה) הייתה חטיבה בהכוחות המזוינים של בריטניה שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. בריטניה החליטה על הקמתה רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה - ביולי 1944. אחד מיוזמי הקמתה היה משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית - המוסד העליון של היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. להקמת הבריגדה הייתה חשיבות לאומית רבה. זו הייתה החטיבה הצבאית הבריטית הראשונה במלחמת העולם השנייה, אשר כל חייליה ומפקדיה היו [יהודיארץ ישראל בלבד, עם הווי עברי וסמלים ציוניים, אשר השתתפה במלחמה נגד גרמניה הנאצית.

הבריגדה היהודית נטלה חלק בקרבות שנערכו להבקעת קו ההגנה הגרמני האחרון בצפון איטליה, "קו ג'ינגיס חאן", במסגרת החזית האיטלקית של בעלות הברית. בשיאה מנתה הבריגדה כ-5,000 חיילים - מעל ל-13 אחוזים ממספרם הכולל של המתנדבים מהיישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי, שמוערך ב-38,000 חיילים(לפי הפרסומים - מספר היהודים ששירתו בצבאות בעלות הברית, כולל ברית המועצות, הגיע למיליון חיילים (לפי הב.בי. סי. ראו הערה). הבריגדה, על כל יחידותיה, שהתה בחזית מ-3 במרץ 1945 עד 25 באפריל 1945, מהם שלושה שבועות בקרבות ממשיים.

בתום הלחימה באיטליה ועם כניעת "מדינות הציר", המשיכו חיילי הבריגדה במשימות של ממשל צבאי באירופה. במסגרת זו הם הושיטו סיוע רב לניצולי השואה ותרמו לשיקומם הנפשי ולעלייתם לארץ ישראל.

קיראו כאן את הסיפור המלא

מהמקומות היפים בתבל: Corniglia, Cinque Terre[]

תמונה מסך אחת מתוך תמונות אחדות ב-360 מעלות ממספר מטוסים

(סליחה אבל זה תרגום אוטומטי של חלק מהכתבה - המקור במלואו באנגלית בקישור)

הנה כמה עובדות על Cinque Terre

עשרות קילומטרים של קו החוף סלעי וחצי תריסר יישובים - או עיירות או כפרים קטנים. אז למה תיירים מכל רחבי העולם באים לשם? בואו לנקות אותו.

האם אתה רוצה למצוא את עצמך במקום שבו בתים צבעוניים קטנים לטפס על הסלעים התלולים, מדרונות מכוסים בכרמים ומתחת יש ירוקים ברקת גלי ים? שבו אין מכוניות, אבל סירות רבות? שבו אתה יכול לשוטט ברחובות צרים במשך זמן רב? אז יש מקום כשמור טבע של Cinque Terre (חמש אדמות) שממוקם על החוף הליגורי באיטליה כזה.

חמש מקרקעי מתייחס לחמש ערים זעירות: Riomaggiore, Manarola, Corniglia, Vernazza ומונטרוסו אל מארה. כל אחד מהם יש מראה המוכר שלו ולא נראה כמו אחד את השני.

Cinque Terre היה תחת חסותו של אונסק"ו מהשינה 1997. כאן ניתן למצוא סירות נערמו במקום מכוניות חונות התרגלנו.הים ששוטף את החוף הליגורי נחשב לאחד הטהור ביותר בים התיכון. הטבע כבר קיימים במשך יותר מעשר שנים. במהלך הזמן הזה חיים ימיים מקומיים מחדש, כך שמורת הטבע הפכה להיות אטרקטיבית לא רק לנופשים משותפים, אלא גם לצוללנים.

אתה יכול לקבל את צ'ינקווה טרה ידי מים (באמצעות סירה או ספינה קטנה) או ברכבת. במקרה שאתה הולך לשם ברכבת, אשר הולכת כמעט לכל אורך הדרך במנהרה, יהיה לך הרגשה שאתה ברכבת התחתית.הרכבת יוצאת רק ליד התחנות, כך שלא לקלקל את יפיו של הנוף.

Riomaggiore, הגדול ביותר של חמש הערים, נוסד בתחילת המאה ה -13. האוכלוסייה שלה היא כ 1,700 אנשים. זה המקום שבו אהבת Walk המפורסם (Via Dell'Amore) מתחיל (או מסתיים, תלוי איפה אתה הולך או מגיע מ), אבל אני אספר על זה קצת מאוחר יותר. Riomaggiore הוא גם מפורסם היין שלה. ובכן, למעשה, ניתן לומר על כל חמש הערים.

כמה מסלולי טרקים הם נוצרו על מנת לחבר את היישובים. המרחקים לא ארוכים, אבל אם אתה סוף סוף מחליט לעקוב אחרי מסלולים אלה אתה צריך להיות מוכן לטיול שבילי הר הדורשים יותר זמן מכבישים חלקים פשוטים.לחימום אתה יכול לנסות Via Dell'Amore, Walk האהבה שמחבר Riomaggiore וManarola. עיירה זו יש האוכלוסייה של 450 אנשים ושמרה ביצורים מימי הביניים שהגנו על אזרחים מפירטים.

הנה אחת האגדות שאפשר לשמוע על המקום הזה. לפני זמן רב בחורים צעירים מManarola נהגו לבוא לנהר ליד Riomaggiore כדי לקבל מים. כמו בכל אגדה עתיקה נפוצה, תושבי עיירות אלה היו עוינים זה לזה. אחד הבחורים פגש בחורה צעירה ויפה מRiomaggiore, ולכן הם, לאחר שהתאהבו זה בזה, התחיל לצאת בחשאי. אחים של הנערה גילו את זה ונעל אותה בבית. היא הצליחה לצאת והלכה לה אהובה. אבל המפגש שלהם הסתיים בצורה טרגית: שניהם החליקו ונפלו לים. מאז תושבי שני הערים שחיו בשלום, ואת הדרך שקבלה את שמה - Via Dell'Amore. 2011 המבול נפגע באופן משמעותי צ'ינקווה טרה, אבל עד עכשיו כל מה ששוחזר לחלוטין. לרוע המזל, מפולות ומפולות סלעים לפעמים לגרום לסגירת הכביש.

הוא הדרך הקלה ביותר לנסוע בין כל חמש הערים היא ברכבת שיוצאת מהתחנה לה ספציה. אבל אתה צריך לזכור שהשמש האיטלקית והנשימה של בטלה באוויר להפוך את לוח הזמנים ולא אמינים, ולכן רכבות יכולות לעזוב מוקדם יותר או מאוחר. לחובבי טרקים יש מסלולים רבים של קושי שונה.הארוך ביותר (40 קילומטר) ייקח נוסעים מנוסה לפחות 12 שעות כדי להשלים.הדרך הקצרה ביותר בין כל חמש הערים יכולה לקחת אותך כ -5 שעות. אבל אם להיות כנה, אני מעולם לא פגשתי אדם שהיה מבקר את כולם בבת אחת. אתה לא יכול לעזור לעצור לרדת בכל אחת ממסעדות איטלקיות נעימות אלה, החיפזון הוא בלתי הולם לחלוטין כאן.

אין מלונות מפוארים ומסעדות עצומות. זה המקום עם חוקים משלה וחוקים. אבל האירוח של אנשים שמציירים את בתיהם בצבעים בהירים, הטבע המרהיב של ליגוריה, ותחושת זמן נסיעה הם האוצרות היקרים של צ'ינקווה טרה.

Advertisement