Family Wiki
Advertisement

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס. 24, יום ראשון, ה' בשבט תשע"ה, 25 בינואר 2015


ריח של ליל הסדר באוויר[]

(מתוך שיעורה של הרבנית ימימה מזרחי לפרשת בא, עריכה: יקרת פרידמן)

ברוכות הקוראות! חודש טוב ומבורך. שבט הגיע ואתן עדיין לא מבינות מהו החודש הזה. הרבי מפיאסצנא כתב שבראש חודש שבט מקבלים אנרגיות אדירות של ערב פסח. המטבח שלך מטונף? אם יש לך עכשיו כוח וחשק לנקות אותו כמו שאת מנקה לפסח, ואת לא מבינה מאיפה הכוח הזה, זה פשוט חיבור לזמן. מה הקשר בין השבוע הזה לבין ליל הסדר? אומר הרבי מפיאסצנא: תמיד בשבוע של ראש חודש שבט קוראים את פרשת "בא". זו הפרשה של ליל הסדר ולכן יש באוויר ריח של גאולה, ריח של "הנה זה מגיע". לכן את מקבלת עכשיו אנרגיות של ערב פסח. (ר' קלמן קלונימוס שפירא, "דרך המלך", פרשת בא) דהיינו: עצבים, לשנוא את הילדים ולרצות לעבור דירה . סתם. חס וחלילה.

אנחנו בזמן מאד גדול מבחינת תפילות. חודש שבט, בפרט הפתיחה שלו, הוא זמן שאפשר לבקש בו על הַשֵּׁבֶט, על כל מה שקשור במשפחה כי "שְׁבָט" – מהמילה שֵבֶט (שבט ראובן, שבט שמעון, שבט לוי). זמן מעולה לבקש ולהתפלל על הפוריות, מפני שזה החודש של פירות האילן. זמן מעולה לבקש בו על צמיחה ועל זוגיות. בכלל, במילה "שְׁבָט" יש לנו כל כך הרבה ראשי תיבות: "שיהיו בשורות טובות!", "שיהיו בני זוג טובים!", "שיהיו בנים טובים!" ("שתהיה פרְנָסָה טובה!" ). שבט הוא התחלה חדשה. אל תפספסי תפילה.

ה"פרי צדיק" זצ"ל, ר' צדוק הכהן מלובלין, כותב שמי שרוצה זיווג הגון לעצמה / לבת שלה/ לאחותה, ראש חודש שבט הוא הזמן לבקש על זיווגים מעוכבים-מעוכבים. ואני מוסיפה שכל השבוע הוא זמן נפלא כזה – למה? הנה ההסבר של ה"פרי צדיק": היֹה היוּ פעם שבע אחיות, רווקות זקנות, ענתיקות. בנותיו של יתרו. יתרו כבר לא יכול איתן, הן תקועות בבית ואף אחד לא רוצה להתחתן איתן משום שיתרו, שהיה כומר של עבודה זרה, החליט שהוא חוזר בתשובה שלמה ומאז אנשי מדיין מנדים אותו ואת בנותיו. הן היו יושבות בבית (יאכנעס. כל היום בוכות ואומרות תהילים מחולק. הרגו אותו! ). אז הוא שולח אותן עם הצאן: "יאללה בנות, תעשו משהו מועיל". בכל בוקר הן יוצאות עם הכבשים וחוזרות מאוחר בערב, כי הרועים המדייניים מציקים להן ולא נותנים להן להשקות את הצאן. הן מחכות עד שהרועים יסיימו וילכו ואז הן משקות את הצאן.

עד שיום אחד הן חזרו מוקדם הביתה. "אוי לא", אומר יתרו. "מה קרה? מה זה מיהרתן לשוב היום?" והן אומרות לו "אבא, אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן!", הן פגשו את משה רבנו ליד הבאר והוא דאג להן שלא יחכו לסוף התור.

"אהבלות", אומר להן יתרו. "עד שמישהו התחיל אתכן השארתן אותו ליד הבאר? לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ? קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם! אולי יצא לנו מזה משהו" ורש"י מבאר: אולי ישא אחת מכן. והן אומרות לאביהן "לא רק שהוא הציל אותנו, גַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ. הוא דלה אותנו מהדלוּת". מפני שמשה יהיה הבעל של ציפורה ובאותה שנה שציפורה התחתנה, התפנו מהבית (=התחתנו) שש האחיות הנותרות.

מה מזל חודש שבט? דלי. אומר ה"פרי צדיק": דָּלֹה דָלָה. את בדלוּת, מדוּלדלת, הולכת בבוקר ויודעת שאמא שלך כל כך שמחה שהתעופפת מהבית אחרי שרבתן ועצבנת אותה. עכשיו תצפי לזה שיבוא ויִדלה לך ויגיד "מה את רוצה? מה את צריכה?" ותחזרי הביתה לבשר לאמא "אמא, זהו. דָּלֹה דָלָה לָנוּ". זמן מלא מזל, מלא צמיחה, מלא פריחה.


סיור פרטי באזור להב-סנסנה - 15 בינואר 2015[]

מנורה ברצפת בית הכנסת חורבת רימון.jpg

מסלול הסיור החל בקיבוץ להב, המשיך לדרום-מזרח לשרידי בית הכנסת ברימון המקראית (ראו המנורה שנמצאה חרוטה באתר), משם לחורבת אבו נוף, בה, מתקני חקלאות עתיקה, שרידי כנסיה, מבנים קדומים ומבנה קולומבריום. מרחוק נצפתה "גדר המערכת" ולצדה הישוב סנסנה.

בדרך נצפו ממצאים גאולוגיים ושפע של פריחה, כצפוי בשנה גשומה.

מדרום לקיבוץ להב מצויות חורבות של ישוב גדול הנקרא בפי הערבים "חירבת א-רממין". לפי שם האתר בשם הערבי, משערים כי כאן אתר העיר רימון המקראית והעיר באותו שם המוזכרת במקורות תלמודיים.

קיבוץ להב, צפונית לאתר, בנוי על תל שכונה "תל חוילפה". בתל נמצאו שרידים מהתקופה הישראלית, והחוקרים נטו לזהות באתר את "צקלג" המקראית, העיר, בה ישב דוד המלך בחסות אכיש מלך גת (ספר שמואל א' כ"ז, א'-ו'). לכן צקלג היה שמו של הקיבוץ בשנים הראשונות להקמתו.

שרידי בית כנסת רימון[]

חרבת אבו חוף - שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית ובו שתי כנסיות, מהמאות ה-6 וה-7. הפסיפס של הצפונית מהשתיים מאד מפואר ושרידי מזבח ובמה. בפסיפס יש כתובת עם הפסוק: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". תחת רצפת הפסיפס הזו מצאו החוקרים רצפת פסיפס נוספת ש כנסיה קדומה ממנה.

צמחי האזור[]

קולומבריום יפה[]

פארק בית סימון בקדומים - מקבץ הרקפות[]

מבט על השטח בעשוי להיות הפארק היפה בקדומים

פארק בית סימון נמצא על גבעה במרכז הישוב, מאחורי ביתה של משפחת סימון. השטח מוקף עצי אורנים, בחורף מלא בפרחים.

הפרוכת במקדש, אורגותיה וסמליותה[]

מתוך מאמרה של פרופ' דליה מרקס, קרתא, 3-2, טבת תשע"ה 2015

מנורת התמיד הפרוכת ברקע דגם המשכן של מיכאל אוסניס מקדומים

הישגי הוויקיפדיה העברית[]

הישגי הויקימדיה.jpg

מדובר באחד ממפעלי התרבות החשובים בעברית. יחד עם זאת, נותרו שאלות אחדות:

  1. מהו הדירוג שלה בין שאר הוויקיפדיות בשלל שפות ?

אחרי השפות: Deutsch • English • Español • Français • Italiano • Nederlands • Polski • Русский • Sinugboanong Binisaya • Svenska • Tiếng Việt • Winaray العربية • Azərbaycanca • Български • Català • Česky • Dansk • Eesti • Ελληνικά • Esperanto • Euskara • فارسی • Galego • 한국어 • Հայերեն • हिन्दी • Hrvatski • Bahasa Indonesia • עברית - המקום ה-30 !!!

  1. למה חסרים מספר כה רב של ערכים בוויקיפדיה בעברית, ומדוע בוויקיפדיות ב-30 שפות זרות הצליחו לכתוב יותר ערכים מאשר בעברית ?
  2. מדוע ערכים רבים אינם זוכים לעדכון ?
  3. כמה עורכים פעילים ותורמים כיום ?
  4. האם לזה קשר לשלטון "החונטה", בעזרת "המפעילים" ( "ההחלטה הסופית למינוי/אשרור המפעילים מצויה בידי הביורוקרטים").
  5. ועוד שאלות חשובות (בהזדמנות קרובה)

גילוי נאות

נחסמתי ללא הגבלת זמן מעריכה בוויקיפדיה, אחרי ארבע שנים של כתיבה של למעלה מ-2000 ערכים !
וזאת למרות שהגעתי למקום העשירי בדירוג (מתוך אלפי הכותבים).

ה"אאידה" ב"ארנה של ורונה" - קבלת הפנים למנצח[]

Aida_-_Giuseppe_Verdi_-_Arena_di_Verona_2012

Aida - Giuseppe Verdi - Arena di Verona 2012

העם המצרי חוגג את ניצחונו על האתיופים. החיילים המצרים צועדים במצעד ניצחון, צעירים וצעירות רוקדים לכבודו של המלך המצרי, שלל המלחמה והמנחות מוצגים לראווה ולבסוף מגיע גם רדמס. - מערכה שנייה תמונה שנייה

אאידה (Aida) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי, ללברית מאת אנטוניו גיזלנצוני המבוססת על עלילה שנכתבה על ידי האגיפטולוג והארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט ("ארוסת הנילוס") ושוכתבה בפרוזה על ידי קמי דו לוקל‏[1]. אאידה הוצגה לראשונה בבית האופרה הח'דיוי בקהיר ב-24 בדצמבר 1871. האופרה הוזמנה מוורדי על ידי איסמעיל פאשה, אך בניגוד לאמונה המקובלת, לא לכבוד פתיחת תעלת סואץ שנפתחה כבר ב-1869.

באופרה ישנם מספר קטעים ידועים, ביניהם "מארש הניצחון" שהוא אחד המוכרים במוזיקה הקלאסית בכלל ובאופרה בפרט. כמו כן האריה לטנור מהמערכה הראשונה "Celeste Aida" היא אחת האריות המפורסמות ביותר לטנור, והוקלטה אין ספור פעמים בביצועם של זמרי אופרה רבים.

האופרה הוזמנה מוורדי על ידי איסמעיל פאשה, אך לא לכבוד פתיחת תעלת סואץ, וכן לא לכבוד חנוכת בית האופרה הח'דיוי. ורדי אמנם נתבקש לכתוב אודה לפתיחת תעלת סואץ, אך הוא סירב לעשות כך בטענה כי איננו כותב יצירות לאירועים מסוימים. במקור הוזמנה האופרה לביצוע בינואר 1871, אך הביצוע נדחה לדצמבר אותה שנה בעקבות מלחמת צרפת פרוסיה.(הויקיפדיה העברית)

Advertisement