Family Wiki
Advertisement

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס. 27, יום רביעי ח' שבט תשע"ה, 28 בינואר 2015

סגולת פרשת המן (אתמול)[]

הצמח צולם ליד רביבים בנגב, נפוץ בדרום סינה ומכונה בפי הבדואיים "heavenly manna" - המן משמים - ממנו ניתן לקבל חומר לבן למאכל - המקור:ויקישיתוף, תרם:Felagund

פרשת המן התרחשה חודש לאחר יציאת מצרים, "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ט"ז,א'). בני ישראל מתלוננים כי "בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ (היה לנו האפשרות לאכול) לֶחֶם לָשׂבַע" ועכשיו הם חוששים ןמביעים דעה "כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב". ואז הקב"ה מחליט לנסות את בני-ישראל: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא".

ובאותו הקשר, העם גם ילמד על מצוות השבת. ביום שישי יקחו מן ליומיים ובשבת לא ייצאו ללקוט כפי שנאמר בפרשה:"וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם" .

בעקבות פרשת המן נקבע מצוות לא תעשה, שמספרה כ"ד ב"ספר מצוות השם": "מצוות לא תעשה, שלא לצאת חוץ לתחום שבת. היא יג מצוות לא תעשה י"ג, שלא לצאת בשבת חוץ לתחום. שנאמר: "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי" (ט"ז, כ"ט).


סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. עניין זה מוזכר כבר ב'ארבעה טורים' (אורח חיים סי' שא - 'טוב לומר פרשת המן'), ומרן הבית יוסף ביאר "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה", וב'פרישה': "בירושלמי דברכות איתא, כל האומר פרשת המן בכל יום, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו". לגבי אמירת פרשת המן בשבת, פסק רבינו בעל ה'באר היטב': (סימן א' סעיף קטן ט') "וגם בשבת יוכל לומר פרשת המן".

היו שנהגו להוסיף תפילות ובקשות על פרנסה לאחר אמירת פרשת המן, אולם בשבת אין לומר את התפילות.

וכן ידוע ומפורסם בין החסידים בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זצוק"ל זיע"א כי סגולה מיוחדת לומר את פרשת המן (שניים מקרא ואחד תרגום) ביום שלישי בשבוע שקוראים בו את פרשת בשלח

- See more at: http://www.parshat-haman.com/#sthash.PM8NUwAt.dpuf

סיור פרטי בצפון חבל עדולם - שבט תשע"ה[]

המפה נטענת...


הקש על החץ ותקבל את שם האתר


בור המים והמקווה בצומת האלה - מכאן יצא הסיור לדרך - ראו להלן על התגלית

סיור פרטי בצפון חבל עדולם - שבט תשע"ה

הסיור יצא מצומת האלה. עלה לתל שׂוֹכֹה, ממנו צפו לעבר: תל עזקה, תל ירמות ושמורת השיטה המלבינה בעמק האלה. בערוץ נחל שוכה המשיכו לחרבת קנים - מערכת מסתור ומשם נצפו: צפון מערב : בית שמש, מערב: גבעת ישעיהו ולי און ובדרך חזרה: בת עין ויד שפירא ליד אלון שבות.

בסיור נצפו שפע של פרחים, כפי שמקובל בחודש שבט.

תולדות האזור הושפעו מהאירועים ההיסטוריים הבאים:

  • קרב חמשת המלכים נגד יהושע בן-נון - כאן יש רק שמות של אתרים ואין ממצאים ארכאולוגיים
Cquote2.svg וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הוֹהָם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן וְאֶל-פִּרְאָם מֶלֶךְ-יַרְמוּת וְאֶל-יָפִיעַ מֶלֶךְ-לָכִישׁ וְאֶל-דְּבִיר מֶלֶךְ-עֶגְלוֹן--לֵאמֹר. (ספר יהושע, פרק י', ג') Cquote1.svg
  • מערות המיסתור ממרד בר כוכבא, אשר שרידים מהן מצויים בחבל כולו.

החבל כולו, כמעט נעדר התיישבות יהודית, ושומרת על מראו הטבעי. הוא נחשב לאזור תיורים ונופש חשוב במרכז ארץ ישראל.

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

נוף כללי - צפון חבל עדולם[]

תצוגה ארכיאולוגית הוקמה במרכז הרפואי ברזילי - ינואר 2015[]

ד"ר מיקי סבן-מנהל אוצרות המדינה, חזי לוי-מנהל בית החולים, ד"ר יגאל ישראל-ארכאולוג מרחב דרום, איתן כהן-מנהל אדמיניסטרטיבי בבית החולים, ד"ר אורית שמיר-ראש ענף מוזאונים ותצוגות ברשות. צילום: דוד אביעוז

בחסות 'משלחת ליאון לוי לאשקלון', בתרומתם הנדיבה של שלבי וייט וקרן ליאון לוי, ובשיתוף המרכז הרפואי ברזילי, רשות העתיקות, ומלון גני דן

לדברי ד"ר אורית שמיר, ראש ענף תצוגות ברשות העתיקות, "ההחלטה על הקמת התערוכה התקבלה בימי מבצע צוק איתן ואנו שמחים על הקמתה, בתקווה שהיא תוכל להנעים, ולו במעט, את השהות על המבקרים והמטופלים".

בתצוגה מוצגים קנקנים משלוש תקופות בהן הייתה העיר אשקלון שוק ים-תיכוני תוסס, ושער לדרום הלבנט:

  • אשקלון הכנענית - בתקופת הברונזה התיכונה, חיו בעיר אשקלון יותר מ-10,000 תושבים, והיא שימשה תחנה חשובה בנתיב השייט בין מצרים לגבל (עיר נמל פיניקית לחוף הים התיכון). משלחת ליאון לוי חשפה את ביצורי אשקלון הכנענית, לרבות שער הקמרון העתיק ביותר בעולם. ביצורים אלו מעידים על עוצמתו הצבאית של המטרופולין, בעוד שממצא קנקני האגירה מייצג את כוחו המסחרי.
  • אשקלון הפלשתית - בסוף המאה ה-7 הייתה אשקלון הפלישתית בת ברית משגשת של מצרים. שלא כמו הממלכות השכנות- ישראל ויהודה, אשקלון לא נפגעה ע"י ההתקפות האשוריות. בסוף המאה ה-7 תחילת ה-8, הרחיבה העיר את קשריה הימיים עם האגן המזרחי של הים התיכון. הנביא ירמיה סיפר כי אשקלון הייתה בעלת ברית חשובה של הסוחרים מפיניקיה. על פי עדותו, העיר חרבה לחלוטין בשנת 604 לפנה"ס ע"י נבוכדנאצר מלך בבל.
  • אשקלון ההלנסטית, הרומית והביזנטית - בתקופות ההלניסטית והרומית הייתה אשקלון עיר עצמאית, שמבטה הופנה למערב. העיר הייתה אהובה על קליאופטרה והורדוס הגדול, אשר יש הסוברים כי הוא נולד בה. במאות ה3-2 לסה"נ חודשה אשקלון ע"י השושלת הסווארית, שעיטרה את מרכז העיר בפסלים נאים משיש שיובא מיוון וממערב אנטליה.

העיר היתה מרכז כלכלי שייצא יין לרחבי הים התיכון, ואפילו הגיע למקומות רחוקים כאנגליה. בתקופה הזו, נודעה העיר נודעה כאחת היפות ביותר באגן המזרחי.




דת, לאומיות ובשורה חדשה - הרב יהודה אריה ליאון ביבאס - מבשר הציונות[]

מאמרה של דר' יעל וילר ישראל כתבה על הרב יהודה אריה ליאון ביבאס, חכם ספרדי ומשכיל איטלקי, שצמח בגיברלטר ובליוורונו, כיהן כרבה של קהילת קורפו ונפטר בחברון. בסמוך לשנת הת"ר 1840 יצא למסע הרצאות ברחבי אירופה, ובו פגש בין השאר את הרב יהודה אלקלעי (אשר ציטט אותו בחיבוריו בהערצה) ובשני מיסיונרים סקוטים שתיאור את ראיונותיהם ...

להלן סיכום המאמר:

סיכום ביבס 1.PNG
סיכום ביבס 2.PNG
Advertisement