מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.57 יום רביעי י"ג אדר תשע"ה - 4 במרץ 2015

מתוך "מוקד" פורטל יהודי איטליה

מגילת אסתר מאיטליה a.jpg

על מגילת אסתר מהמאה ה-17 מבית הספרים הלאומי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מגילת_אסתר_עם_ציורים_--_פררה_(איטליה)_1616_--_סרטון_מורחב

מגילת אסתר עם ציורים -- פררה (איטליה) 1616 -- סרטון מורחב

הספרייה הלאומית מחזיקה מספר מגילות אסתר מאוירות, אך המיוחדת שבהן, היא גם הקדומה שבהן, ואולי בין הקדומות ביותר בעולם, משנת 1616

. המגילה נכתבה ואוירה על ידי משה בן אברהם פסקארול בעיר פררה באיטליה. אורכה למעלה מארבעה מטרים וגובהה כ-27 ס"מ. היא הוזמנה עבור אדם בשם מרדכי בן אליהו הלוי, שחי בעיירה קטנה בשם בריסילו (Brescello), סמוך לפארמה. את המידע הביוגרפי אנו יודעים מפני שהוא כתוב במגילה.

המגילה מעוטרת בשפע צבעים, ומחולקת לעמודות על ידי עמודים בצבע כחלחל-ירקרק וביניהם אגרטל שממנו עולה ענף עטור פרחים. כל עמוד נשען על בסיס מלבני שעליו ציור חיה, עוף או צמח. מעל לכל עמוד: פרוטומה של גבר לבוש. בראש עמודות הטקסט, ציורים של מצבים מן המגילה, המדגימים את התרבות החומרית (לבוש, אכילה ודיור), לא הפרסית, אלא האיטלקית, של אותם ימים שבהם חי הצייר.

מציג: דר' אביעד סטולמן, הספרייה הלאומית; צילום ועריכה: חנן כהן, הספרייה הלאומית.

מדוע לא זכה פורים למעמד רציני בלוח החגים העברי?[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלעד קריב כתב ביום 21 במרץ 2008 באתר הארץ על הנושא "מדוע לא זכה פורים למעמד רציני בלוח החגים העברי?" והגיע למסקנה בעיקר משום שאין בו שום כמיהה לארץ ישראל. הביא קטעים נבחרים מהמאמר:

פורים, שנשען במרוצת הדורות על שילוב בין רוח שטות לעומק רעיוני והלכתי, נדחק בקרב קהלים ישראליים, אל זירת הקרנבל והילולת הילדים. אפשר לתרץ מציאות תרבותית זו ברצון ובצורך למצוא ולו זירה אחת בלוח השנה העברי, שכולה שמחה ושטות, במיוחד לנוכח כובד הראש שאליו נדרשה התרבות העברית בשנות בניינם של היישוב העברי והמדינה הצעירה. ברם, דומה כי אופייה הגלותי של עלילת החג ולקחיה, שלאו דווקא תאמו את רוחו של נרטיב התחייה הלאומי, הם שהובילו את התרבות העברית לעיסוק מצומצם ומבודח בחג הפורים.

ספק אם יש חיבור נוסף באוסף הספרים המקראי, שמעניק תעודת כשרות כה ברורה לחיים היהודיים מחוץ לארץ ישראל, ולמאפייניהם של חיים אלו בצל שלטון נוכרי. התרבות הציונית, שביקשה להציג את חיי הגולה כמעוות שלא יוכל לתקון, התקשתה להעניק לפורים מקום, מעבר למסיבות בגני הילדים, מצעדי העדלאידע והיצירה ההומוריסטית.

ביטוי מובהק עוד יותר למתח שליווה את החג בראשיתו מצוי בניסיונם של חכמי התלמוד להסביר מדוע, למרות הנס הגדול, אין נוהגים לומר בחג הפורים את תפילת ההלל המעטרת את יתר החגים ובכללם, לדוגמה, חנוכה. בצד הסברו של רבי נחמן, כי עצם קריאת המגילה מייתרת את אמירת ההלל, מביא התלמוד את דעותיהם של רבי יצחק ורבא, המתייחסים ישירות לאופיו הגלותי של החג.

דבר תורה לפורים מישיבת אשתמוע בדרום הרי חברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

דבר תורה לפורים מישיבת אשתמוע.png

לפרשת השבוע:"פרשת כי תשא" - למה משה רבינו שבר את הלוחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

למה_שבר_משה_את_הלוחות

למה שבר משה את הלוחות

בשושן הבירה וכן במדבר סיני, נחתמה גזירה קשה, ובכל זאת התרחש "ונהפוך הוא".

כבר בתחילת פרשת כי תשא נזכר חטא העגל

Cquote2.svg ונתת אתו על עבודת אהל מועד. למדת שנצטוה למנותם בתחלת נדבת המשכן אחר מעשה העגל, מפני שנכנס בהם מגפה, כמו שנאמר (שמות לב לה) ויגוף ה' את העם. Cquote1.svg

ובהמשך נראה עד כמה היה חשוב האירוע שכן, כך מנע משה רבינו את חיסול עם ישראל, שנאמר:"וביום פקדי וגו'"- עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל:

וכאן עובר הרב לפסוק החותם את התורה, בסוף ספר דברים, ושם מוזכרת שבירת הלוחות

Cquote2.svg לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת. (השבח של משה רבינו שהקב"ה הסכים לדעתו - לפי הפרשן אליהו מזרחי) Cquote1.svg

'למה משה רבינו שבר את הלוחות - הנה שני פירושים של רש"י

  • וישלך מידיו וגו' - אמר מה פסח שהיא אחת מן המצות, אמרה תורה (שמות יב מג) כל בן נכר לא יאכל בו, התורה כלה כאן, וכל ישראל משומדים ואתננה להם?! (ל"ב, י"ט)
  • פסל לך - אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות. משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה. אמר: אם יאמר המלך להורגה אומר לו עדיין אינה אשתך. בדק המלך ומצא, שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה. אמר לו שושבינה: כתוב לה כתובה אחרת, שנקרעה הראשונה. אמר לו המלך: אתה קרעת אותה, אתה קנה לך נייר אחר, ואני אכתוב לה בכתב ידי. כן המלך זה הקדוש ברוך הוא, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקדוש ברוך הוא אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך:

נסכם, ראשית, בני ישראל אינם ראויים לקבל את הלוחות - המטרה להגן על התורה. שנית, להגן על עם ישראל מפני חמתו של המלך.

אם כן, זה יהיה נס פורים השני ![עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: אליקים העצני

אסתר בחצר מלכות המלך -אתר להבין

ראש הממשלה יצא לוושינגטון בשליחות כולנו, והליכתו לכותל ערב עלייתו למטוס הוסיפה מימד דרמטי הולם. נתניהו כינה את נסיעתו 'גורלית', והוא עשה אותה לכזאת. הוא הניח על כף המאזניים את הנכס היקר מפז של יחסינו המיוחדים עם ארה'ב, ובכך לקח על עצמו הימור מסוכן. מצד שני, הפצצה האיראנית כמוה כמזימת המן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים. בפינה הזאת התנגדתי להימור של נתניהו, מפני שהוא אינו דומה להימור שמרדכי כפה על אסתר, לבא אל המלך מבלי להיקרא ולהסתכן, שמא לא יושיט את שרביט הזהב. מפני ששם, מוות בטוח כבר נגזר על היהודים, הפור כבר נפל, ומה עוד היה להפסיד?

ואם כבר הגענו למגילת אסתר, נישאר מעט אצלה. המגילה מספרת על "נס פורים" ואצלנו, נתניהו מנסה לחולל נס באמצעות נאום אחד. לאחר שיצא לדרך, הברכות והתפילות שלנו מלוות אותו, גם של אלה הסבורים שמלכתחילה לא היה ראוי להמר שיקרה נס.

מהותו של 'נס פורים' היא ה"ונהפוך הוא": פרס היתה כנראה מדינה אנטישמית מאוד, אם מרדכי ראה לצוות על אסתר שלא להגיד "את עמה ואת מולדתה", ואם בזמן אמת לא נעשה למרדכי כל יקר וגדולה על הצלת חיי המלך בהתנקשות של בגתן ותרש, ואם המלך נעתר בקלות כזאת לבקשת ההשמדה של המן. גם האפיון האנטישמי של היהודים בפי המן היה ללא ספק סטריאוטיפ שרווח בציבור. בתוך אווירה טעונה זו, סירובו של מרדכי לכרוע לפני המן, גם לאחר שכבר יצאה גזירת ההשמדה, בו בלבד כבר טמון זרע ה"ונהפוך הוא", ומי יודע, אם רבים לא ביקרו אותו על ה"פרובוקציה" הזאת! אומרים שהמגילה היא גלותית, ונהפוך הוא: כל כולה גאווה יהודית, על גבול ההימור. הלא גזירת ההשמדה לא בוטלה, מפני ש"כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב". ה"נהפוך" היה, שניתן להם "להקהל ולעמוד על נפשם" – 'פייר פייט', התמודדות כוחנית בתנאים שווים. כמה חודשים עמדו לרשות היהודים לחולל בקרבם מהפך נפשי של זקיפת הראש, להשיג נשק ולהתאמן, ומשהצליחו ב"נהפוך" הזה, זכו גם ב'נהפוך' הגדול - הריגת הנאצים של דורם. מרדכי הימר על כל הקופה, והיו כנראה שלא סלחו לו על זאת. עובדה היא, שגם לאחר שנעשה לשר גדול, עדיין היה רצוי רק "לרוב אחיו". 'נס פורים' היה המהפך שחולל מרדכי ברוח התקופה – Zeitgeist" " בלע'ז, רוח שהכירה רק יהודים כנועים, ולפתע "נהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם". עד כדי כך, ש"רבים מעמי הארץ מתייהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם". מה שראש הממשלה יצא לחולל בוושינגטון גם הוא מהפך ב"צייטגייסט", ב'רוח הזמן' הפייסנית, הכנועה והמתרפסת, במיוחד בפני האסלאם הרדיקלי והתוקפני, ורוח זו מגולמת באישיותו של אובמה. בו ובבעלי בריתו האירופים הרופסים אמור הנאום להפיח רוח קרב, לקום ולהגן על העולם החופשי וערכיו, וזה לא פחות מנס. נתניהו מרבה להסתמך על התקדים של צ'כוסלובקיה – 1938. מול איומיו של היטלר עמד אז עולם רכרוכי ופייסני וסמלו – צ'מברליין, בעל המטרייה. מגרונו דיבר דור שלם שרצה שלום בכל מחיר, ורק קול בודד אחד השמיע טון אחר וקרא להתנגד לאשמדאי, קולו של וינסטון צ'רצ'יל, אז חבר פרלמנט מבודד. נאומיו היו נפלאים, אך מי שם לב? הסכם מינכן המביש נחתם, ולצ'רצ'יל לא נותר אלא לסכם: בחרתם בחרפה כדי לברוח ממלחמה, קיבלתם גם חרפה וגם מלחמה! לצ'רצ'יל, ולעולם, לא נעשה נס פורים וכ-60 מיליון בני אדם שילמו בחייהם.

או קחו את דא'עש. מה כוחו, יחסית לכוח של המעצמה הנאצית של הימים ההם? והנה, הקבוצה הזאת מאתגרת את העולם במעשי זוועה מסמרי שיער – כורתת ראשים , שורפת בני אדם, צולבת ילדים, משמידה עדות שלמות - ומעצמות העולם, שבצבאותיהן מיליוני חיילים, "יוצאות ידי חובה" בהפצצות מן האוויר שאין בהן כדי להכריע. חסר להן כוח הרצון 'להכניס את היד למים הקרים' ולשלוח צבא שישים קץ למחזות האימים. למה? כי זו רוח הזמן. היש נאום בעולם שיכול להזיז את הצבאות ולהפסיק את מלאכתו של עורף הראשים מלונדון?

ומכאן לאוקראינה. ממשלות המערב תמימות דעים (שלא כדעתי, אגב, אבל זה לא חשוב), שמעשיו של פוטין – סיפוח קרים וערעור היציבות במזרח אוקראינה – מהווים תוקפנות ופשע מלחמה. אין חולק, שה-'תוקפנות' הזאת באה בתגובה לניסיון השלטון החדש באוקראינה, בעידוד המערב, לצרף את המדינה לאיחוד האירופי ולנא'טו, וזו יריקה בפני רוסיה. פוטין הגיב באלימות ויוצר עובדות מוגמרות. ומה עושים החברים החדשים של אוקראינה מן המערב? מאומה. פוטרים את מצפונם בהפסקות אש שאינן נשמרות, והדוב הרוסי מה שנגס נגס, כי המערב חסר שיניים. היש נאום בעולם שמסוגל להצמיח לו את השיניים האלה?

בעניין האיראני עונים אנשי אובמה לביקורת של נתניהו: נכון, ההסכם המתרקם הוא בעייתי. אולם איזו ברירה יותר טובה יש לו להציע? הם שכחו שבשעתו, כדי למנוע מישראל לפעול, אובמה נשבע שהאופציה הצבאית נשארת תמיד "על השולחן". היום, היא לא כל כך נראית שם. הוי, כמה נתניהו צודק! אבל – וזה ה'אבל' הגדול – הניתן לשנות את הראש של אובמה ואת כיוון "רוח זמן" הפייסנית ע'י "נהפוך הוא" של נאום אחד, הניתן לחולל עם נאום אחד את מה שאסתר עם קסמיה עשתה לאחשוורוש?

אם כן, זה יהיה נס פורים השני.

האם התענית הייתה ליום ניקנור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלה בית חורון - המקור:ויקיפדיה, צילם:מיכאל יעקבסון עוד פרטים על הקרב כאן

יום ניקנור הוא יום המוזכר במגילת תענית כי אין להתענות ולהספיד בו, החל בי"ג באדר.

יום זה נחגג לזכר ניקנור, שהיה מצביא יווני בדרגת "פולמרכוס" מבית סלווקוס (ראה אודותיו כאן) שלחם בצבא יהודה המכבי (לאחר שרצח את אנטיוכוס החמשיי שהשלים עם יהודה). לאחר שהפסיד בקרב וברח לירושלים, דרש להסגיר לידיו את יהודה המכבי ורצה להחריב את בית המקדש. במגילת תענית ובתלמוד במסכת תענית, מוזכר המעשה כך: "ובכל יום היה מניף ידו כנגד ירושלים וכנגד בית המקדש, ומחרף ומגדף ואורמ מתי יפלו בידי ואהרוס את המגדל הזה".

לאחר קרב שנערך בין יהודה לבין ניקנור באיזור בית חורון, בו נהרג ניקנור וצבאו נחל תבוסה. לאחר הקרב הובאו ראשו ובהונות ידיו ורגליו לירושלים לאות ניצחון (על פי ספר מקבים, רק ראשו וידו הימנית הובאו לירושלים), ובכך סר האיום שהטיל על בית המקדש, וכלשון מגילת תענית: "וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, חתכו את ראשו וקצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאוהו כנגד ירושלים וכתבו מלמטן הפה שדבר בגאיות ויד שהניפה כנגד בית המקדש נקמות יעשה בהן".

יום זה היה יום י"ג באדר וחכמים תקנו שביום זה אסור להתענות ואסור להספיד, כשאר הימים שבמגילת תענית. אמנם, כשאר הימים הטובים הכתבוים במגילת תענית, גם יום ניקנור בטל עם חורבן בית המקדש השני, ואף ביום זה נקבעה תענית (תענית אסתר). יתכן כי בני ארץ ישראל המשיכו לחגוג את יום ניקנור גם לאחר החורבן (ראה מסכת סופרים י"ז ג'). (ויקישישיבה)

אתר לשינויי נוסחאות בתלמוד הבבלי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אנו שמחים לבשר לקהל הלומדים והחוקרים של התלמוד הבבלי על זמינותה של הגרסה הראשונה של אתר:

פרויקט פרידברג לשינויי נוסחאות בתלמוד הבבלי - "הכי גרסינן"

האתר נגיש חינם לכל דורש דרך פורטל פרידברג:

האתר נמצא בשלבי פיתוח ועם השלמתו יוצגו בו כל שינויי הנוסחאות של כל התלמוד הבבלי, לפי כל עדי הנוסח (גניזת קהיר, כתבי -יד, דפוסים ראשונים ועוד) הקיימים בספריות ציבוריות ובאוספים פרטיים ברחבי העולם. הוא יכיל תמונות דיגיטליות באיכות גבוהה של כל עדי הנוסח, כשכל תמונה מלווה בהעתקה מדוקדקת ומוקפדת של הטקסט שבתמונה.

האתר מיועד לשרת את הספקטרום הרחב של כל לומדי הבבלי וחוקריו, מקהילות הרבנים, בני הישיבות ולומדי הדף היומי ועד לחוקרי האקדמיה המובהקים. עם השלמתו, תוצג אפוא באתר זה, לראשונה, מסורת הנוסח המלאה של כל התלמוד הבבלי, לכל עדיו ונוסחאותיו.

האתר יפותח ויוצג לציבור בשלבים, ובגרסה הראשונה הזמינה היום נמצאים כל עדי הנוסח מהגניזה הקהירית לכל התלמוד, עם תמונותיהם והעתקותיהם (למעלה מ 9,000), ובמסגרת תוכנה המאפשרת הצגת עדי הנוסח של טקסט תלמודי מסוים בטורים מקבילים ביחידות קטנות, כשהקטעים הזהים צבועים כדי לחסוך מהמעיין את הטורח שבהשוואת הטקסטים, וכן מאפשרת עוד פונקציות-עזר רבות כולל שמירה והדפסה, כמפורט בדף השער של האתר.

האתר מפותח ומתוחזק על ידי "גנזים" (כיום "גנזים דיגיטל") כמיזם משותף של "פרויקט פרידברג לחקר הגניזה" (FGP), ו"אגודת פרידברג לכתב-היד היהודי" ((FJMS.

ההעתקות של כתבי היד ורכיב ההעתקה החזותית נעשו על ידי קבוצת "גנוזות".
ראש הפרויקט הוא פרופ' יעקב שויקה והיועץ לענייני מחקר תלמודי ד"ר מנחם כ"ץ.

להלן דוגמאות של נוסחים עתיקים - ממסכת מגילה

מגוון טיולים ללא תשלום ממדרשת גופנא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרגל חג פורים מדרשת הרי גופנא שמחה להזמינכם לאירוע: "מהודו ועד כורכוש" מגוון טיולים ללא תשלום בהדרכת בכירי המדריכים סביב אחד האתרים המרשימים ביותר בשומרון – חורבת כורכוש שבאזור התעשייה אריאל. יישוב יהודי עתיק עם מערות קבורה מפוארות בלב פריחה מרהיבה ונופים מקסימים. ביום יום שישי, שושן פורים, ט"ו באדר (6.3),

יציאה מאזור התעשיה אריאל ל-3 מסלולים שונים:

  1. מיטיבי לכת בהדרכת אהרן טבגר - מהר הגעש ועד כורכוש (12 ק"מ) – לשם, דיר סמען, "הר הגעש" – חר' עררה, חר' קיסריה, חר' סוסיה, חר' חמד, חר' כורכוש. מפגש בשעה 7:00 בשער אזור התעשייה אריאל. סיום בשעה 13:00.
  2. רוכבי אופניים בהדרכת דביר רביב – חוצה נחל רבה (36 ק"מ) – יקיר, ואדי משטחי, רבבה, ברקן, ואדי סוסיה, חר' סוסיה, חר' חמד, אזור התעשייה אריאל, חר' מטווי, חר' כורכוש. מפגש בשעה 7:15 בשער א.ת. אריאל. סיום בשעה 12:30.
  3. רגלי למשפחות בהדרכת אלימלך רון-טל– פריחה וקבורה בכורכוש- מסלול קצר הכולל תצפית, פריחה וביקור במערות המפוארות. למעוניינים המשך לחורבת מטווי (5 ק"מ). מפגש בשעה 9:00 בשער א.ת אריאל. סיום בשעה 13:00.

הטיול הינו באישור ובאבטחת הצבא! יש להירשם מראש: 02-6568894; midreshet.gofna@gmail.com

ביני לנדאו - עם ישיבת תורת החיים בקבר דוד המלך, תענוג !!!![עריכה | עריכת קוד מקור]

ביני_לנדאו_-_עם_ישיבת_תורת_החיים_בקבר_דוד_המלך,_תענוג_!!!!

ביני לנדאו - עם ישיבת תורת החיים בקבר דוד המלך, תענוג !!!!

תמונות מיום ירושלים, וקבר דוד. ישיבת תורת החיים

המייל הבא (בהכנה)[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייל יומי בנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס.58 יום חמישי פורים י"ד אדר תשע"ה - 5 במרץ

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.