מייל יומי ליהדות, ארץ ישראל והתפוצות מס. 14 ליום שלישי, כ"ב בטבת תשע"ה

על "מטה האלוקים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 - מטה אהרון שהוא "המטה" - ממשה רבינו עד...

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 - מטה אהרון שהוא "המטה" של משה רבינו - שרביטו של הקב"ה בפרשת וארא נצטווה משה רבינו להשתמש במטה אשר בידו. שנאמר:"וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', מזה (מַה-זֶּה) בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר, מַטֶּה"(ד',ב'). אהרון הכהן היה שותף למטה במכות מצרים. לאחר מכן, המטה היה למבחן לעיני בני ישקרל שהוא נבחר חכהונה. מניין הגיע המטה, ממה היה עשוי ומה היו תפקידיו במהלך מסעי בני ישראל במדבר סיני. זה היה נושא שיעורו של ישי רמות מישיבת קדומים, בפני באי משכן בנימין.

ה"מטה" הוא גם סמל לשרביטו של המלך וכוחו הוא בפעולתו העל-אנושית. הרב קוק מציין כי למטה היה תפקיד במלחמה של עם ישראל עם העמלק ובזכותו הגיע למעמד הר סיני. וכך נאמר:" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹקים, בְּיָדִי(שמות, י"ז,ט')


על "מטה האלוקים"

על "הסנה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיח, אשר מזוהה בתור הסנה, בחצר נזר סנטה קטרינה בסיני - צולם בביקור מטיילים במקום - ויקישיתוף - Magnus Manske

הסנה בוער - בבית הכנסת בדורה אירופוס -ויקישיתוף מתוך אוסף שיקופיות גיל/גילרמן

מאת : ד"ר משה רענן, מרצה במכללות 'הרצוג' ו'ירושלים לבנות'. מתוך "עלון שבת בשבתו" לשבת פרשת שמות בהוצאת "מכון צומת".

"וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באשש והסנה איננו אֻכל" (שמות ג,ב).

קשיים בזיהוי
הסנה מוזכר במקרא 6 פעמים כאשר 4 מתוכן בהקשר מפגש הקב"ה עם משה ופעמיים כשמות אתרים: "ודנה וקרית סנה היא דבר" (יהושע, טו מ"ט), "...ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה" (שמואל א, יד,ד).

פשט הפסוקים הביא לשלל זיהויים מסופקים שהמשותף להם הוא היותם צמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר שיצרו אצל משה, כביכול, אשליה של צמח בוער. זיהויים אלו מסופקים מאד, מה גם שקשה להניח שרועה צאן מנוסה כמשה יחליף פריחה באש. אחת מההצעות המסופקות הוא הצמח הרנוג השיטים (ראו תמונה) הנטפל לעצי שיטה ופריחתו אדומה. עצי השיטה נקראים בערבית "סנט" המזכיר את השם סנה.

פטל קדוש
מסורת זיהוי ברורה המקובלת בכל התרגומים הקדומים ובמסורת חז"ל היא שהסנה הוא השיח פטל קדוש. הפטל הוא שיח מלווה קבוע של מעיינות ונחלים ברחבי הארץ וההנחה בבסיס זיהוי זה היא שהפטל גדל גם באזור מדבר סיני, בסמוך למקורות מים שאותם פוקדים הרועים עם צאנם. בתרגום השבעים ובוולגטה נקרא הסנה batos שהוא שמו היווני של הפטל. שם נוסף המופיע בתלמוד הוא וורדינא שמקורו בדמיון של הפטל לורד. הדמיון הוא במבנה וצבע הפרחים, בקוצניות הגבעולים ובמידה מסוימת גם בצורת העלים.

הסנה, או בשמו הנרדף וורדינא, מוזכר בספרות חז"ל כמה פעמים עם תיאורים הכוללים מאפיינים שונים של צמח זה המצביעים על כך שהפטל הוא זיהוי סביר לסנה.

השפל שבאילנת
ראשית, הסנה הוא צמח נמוך ומכאן נבעה בחירתו כמקום התגלות ה' למשה: "עובד כוכבים אחד שאל לר' יהושע בן קרחה. אמר לו: למה דבר הקב"ה מתוך הסנה ולא מאילן אחר? אמר לו: אילו דבר עמו מתוך חרוב או מתוך שקמה היית שואלני והייתי משיבך, עכשיו להוציאך חלק אי אפשר, ללמדך שאין מקום פנוי בארץ מהשכינה שאפילו בתוך הסנה היה מדבר עמו" (שמות רבה, פרשה ב). ובהמשך מתואר גובהו של הסנה במפורש: "רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקב"ה וגאלם שנאמר וארד להצילו מיד מצרים...".

מקור נוסף לכך שהסנה הוא צמח נמוך מופיע בגמרא (שבת, סז,א): ""אמר רבי יוחנן: לאשתא צמירתא ... וכי פסק ליה ליתתיה ולפסקי ולימא הכי: הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקב"ה שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני, אשרי קודשא בריך הוא שכינתיה עלך". פירוש הדברים: אמר רבי יוחנן: לריפוי קדחת חמה ... וכאשר חותך את הסנה ינמיך ויחתכנו, ויאמר כך: "הסנה הסנה לא משום שאתה גבוה מכל האילנות השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו עליך, אלא משום שנמוך אתה מכל האילנות.

הסנה הוא צמח מים הגדל ליד נחלים ומקומות לחים: "...דבר אחר: מה הסנה הזה גדל על כל מים, כך ישראל אינן גדילים אלא בזכות התורה שנקראת מים שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ד"א מה הסנה הזה גדל בגינה ובנהר כך ישראל הם בעוה"ז ובעוה"ב..." (שמות רבה, שם)

על יהודי קלבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרום איטליה, במחוז קלמבריה, בעיר Reggio_di_Calabria היית קהילה יהודית עד לגירושם בידי מלכי ספרד. עד היום בעיר יש רובע המכונה " לה-ג'יודקה" וליד העיר נמצאו שריד בית כנסת. היא מוזכרת בכתבי יוסף בן-מתתיהו בתור עירו של אשכנז בן יפת.

דר' אברהם דוד סקר בבטאו מעיין, בהוצאת שלעבים, אוסף של תעודות, הנכללות בספר בן 700 עמודים אשר יצא לאור על-ידי אוניברסיטת תל אביב. (הגעתי למאמר זכות סקירתו של יואב שורק "לשלות פנינים במוסף השבת של מקור ראשון 9 בינואר 2015)

בין הממצאים:

Regio di calabria 1.png

מי היו התרמילאים הישראלים הראשונים? - הישראלי הנודד[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיירה דרמסאלה כשבמרכזה הבית חב"ד

סדרה חדשה של בית אבי חי, כיצד נהפך הטיול לאחר הצבא לטקס מכונן? ד"ר חיים נוי משרטט את מפת הנדודים של הישראלים

מדי שנה, עם שחרורם מן השירות הצבאי, עושים רבבות ישראלים את דרכם לאורך המסלולים המוכרים של התרמילאות הישראלית. ההערכה היא כי מדובר ב-50 אלף מטיילים. המסלולים כוללים אתרים מועדפים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה, ובמידה פחותה גם באפריקה. אך בראשיתה, בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70, היתה התרמילאות הישראלית תופעה אינדווידואלית ומצומצמת, שכללה צעירים מרקע תרבותי אחיד - בעיקר יוצאי קיבוצים ומושבים אשר שירתו בצבא ביחידות קרביות - שיצאו למסע פיזי אינטנסיבי.

בין אורחי הסדרה יהיו תרמילאים אשר פעלו בראשית התרמילאות ותרמו להתבססותה כמסע ממוסד וממוסחר, נציגי בית חב"ד בתאילנד, נציגי תרבות ה"רוחניות" בישראל ועוד. התמקדות תהיה בשני אפיונים מרכזיים של התרמילאות: המעברים בין האינדיווידואליזם ובין הקולקטיביזם בישראל ובתמורה שבין ה"כאן" (ארץ ישראל/החברה הישראלית) וה"שם" (ניכר/חו"ל) של המסע התרמילאי.

בחמשת מפגשי הסדרה נראה את התמורות שחלו בדמותו של "היהודי-הישראלי הנודד". בין היתר נביט "מבחוץ" על החברה הישראלית: כיצד נראים המניעים ליציאה למסע לאור הרקע החברתי-לאומי-דתי שממנו באים המטיילים וכיצד מגיבים המטיילים למציאות הישראלית הכוללת פיגועים, מלחמות, כיבוש מתמשך ומתחים חברתיים? כיצד מתבטאים בטיול התרמילאי, שיש הרואים בו בריחה (אסקפיזם), המתחים והשסעים החברתיים הקיימים בין חילונים ודתיים, יהודים וערבים, אשכנזים ומזרחים. עוד נראה מה מביאים עמם הישראלים השבים מן הטיול? מהם הערכים והחוויות שאפשר לזכות בהם בארצות ניכר, וכן מהם המוצרים שרוכשים התרמילאים - מזכרות, ביגוד, וכו'? בצורה זו נראה את התנועה התרבותית הדו-סטרית הכוללת את היציאה מן הבית והשיבה אליו.

בנימין נתניהו בבית הכנסת הגדול בפאריז[עריכה | עריכת קוד מקור]

נתניהו_באזכרה_בבית_הכנסת_בפריז

נתניהו באזכרה בבית הכנסת בפריז

אין מה להגיד, מרשים !

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.