מייל יומי לנושאים: יהדות, ארץ ישראל, התפוצות ועוד... מס. 23 ליום שישי ג' שבט תשע"ה - 23 בינואר 2015

"דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (י"א ב')[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכת הבכורול : ציורים מהתנ"ך מאת : Gerard Hoet (1648–1733) and others, published by P. de Hondt in The Hague in 1728 - ויקישיתוף

רש"י: "כדי שלא יאמר אותו צדיק אברהם, ועבדום ועינו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" .

מסופר כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל היה עד לשיחה שהתקיימה בין יהודי פשוט לבין אחד ה"מגידים" שנהגו להסתובב בעיירות ולחזק את ידי היהודים בעבודת ה'.

אותו יהודי התלונן בפני ה"מגיד" על מצבו הדחוק, על הצרות בהן הוא נתון בכל ענין, וכל זאת למרות שהוא משתדל ומתאמץ מאד בעבודת ה', מעולם לא גרם רעה לשום אדם, ואין הוא מבין מדוע מגיעות לו הצרות הללו ? האם "זו תורה וזו שכרה" שאל אותו יהודי ?

ניסה אותו "מגיד" לנחם אותו, והסביר שאמנם חלק מן השכר על המעשים הטובים ניתן גם בעולם הזה, אבל שכר זה אינו בגשמיות אלא בתענוגות שברוח.

מיד כששמע רבי לוי-יצחק את השיחה, התערב ואמר לאותו יהודי פשוט - אל תאמין לו. זו אינה האמת ! הצרות שהקב"ה מביא עליך הן צרות גשמיות ממש, ולכן הוא חייב לך גם שכר גשמי ומוחשי. טענותיך צודקות כולן ! כשתמה אותו מגיד על דברי הצדיק, הוכיח לו רבי לוי-יצחק את הדברים כך:

אם נדייק בדברי רש״י שהבאנו לעיל, "שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדום ועינו אותם קיים בהם, ואחרי יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם", לשיטתך (המגיד) יתכן שבהבטחתו לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" התכוון הקב״ה לרכוש רוחני, לתורה שהוא עתיד לתת לבני ישראל בהר סיני, ואין עוררין כי זה רכוש גדול עצום ורב, שהרי על התורה נאמר "יקרה היא מפנינים" ו"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", ויכול היה הקב"ה לצאת ידי חובת ההבטחה לאברהם במתן התורה. והנה, למרות זאת, ציווה אותם הקב"ה לקחת מהמצרים כלי כסף וכלי זהב ממש, "כדי שלא יאמר אותו צדיק" ולא יבוא בטענה ש"ועבדום ועינו אותם קיים בהם", "בהם" ממש, בגופם, ואילו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" לא קיים "בהם" ממש, בגופם, אלא בנשמותיהם, ושילם להם במתן התורה.

המקור: "בסוד שיח"

==

משטר שבנוי על קונספציה, אינו מוותר עליה כל כך מהר[עריכה | עריכת קוד מקור]

(דבר תורה של משה פייגלין, שפרש זמנית מהחיים הפוליטיים)

א וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. (פרשת בא, שמות י')

מושתת המשטר הישראלי על בניין של קלפים עקשנותו של פרעה מעוררת התפעלות. "הטרם תדע כי אבדה מצרים? "שואלים עבדיו לקראת סוף הפרשה, מדוע ממשיך הרודן המצרי להתעקש כשהמציאות מתפוצצת שוב ושוב בפניו, וכל ילד מבין שבדרך שהולך המלך מגיעים רק לחורבן? עקשנותו של פרעה אינה עקשנות אישית. כל יסודותיה של הציביליזציה המצרית, ציביליזציה ששרדה לאורך אלפי שנים – יותר מכל ציביליזציה אחרת בהיסטוריה של העולם העתיק – כל היסודות הללו הועמדו עכשיו למבחן.

המלך-אל – "לי יאורי ואני עשיתיני" - נקרא פתאום לציית לאלוקים שמעליו – לציית לאלוקי ישראל.

משטר שבנוי על קונספציה, אינו מוותר עליה כל כך מהר . אוטובוסים ומסעדות יכולים להתפוצץ, טילים יכולים לעופף, שומרים נדרשים לשמור בכל חנות, תחנות רכבת נראות כמו מחסום ארז, גדרות וחומות בכל פינה, שכפצ"ים ומיגוני מיגונים בראש כל גג, צווי מעצר בינלאומיים נגד שרים בכירים, מתקפה פרועה של דה-לגיטימציה בכל רחבי העולם, אנטישמיות גואה – כל המכות הללו אינן יכולות לשנות את דרכו של משטר אשר ביסס את עצם קיומו על הקונספציה שהביאה אותן.

10 מכות, 50 מכות, 250 מכות – תלוי איך סופרים, שום מכה לא תגרום לשלטון לבצע מהלך המנוגד לבסיס קיומו. ויתור על קונספציית אוסלו יפורר את כל בניין הקלפים עליו מושתת המשטר הישראלי.

רק מכה אחת מביאה את פרעה לוותר על קונספציית השעבוד. לא המכה בעם – המכה במשטר. מעולם לא ברח עבד ממצרים. היה זה מחנה הריכוז הגדול והוותיק בהיסטוריה. מי היו האדונים? מי שנולדו להיות אדונים – הבכורים. מכת בכורות איימה על הקונספציה. לכן מיהר פרעה לשלח את ישראל. לא היתה לו בעיה לספוג את מותם של ילדים מצרים. היתה לו בעיה עם האיום על המשטר. שום דבר לא גרם למשטר הישראלי לפקוח את עיניו – "הטרם תדע כי אבדה ישראל? כי יעופו קטיושות על אשקלון? כי הנשק שתיתן למחבלים יופנה נגדנו? כי העולם כולו בז לנו? כי נאבד את עצם הלגיטימיות לקיומנו כמדינה עצמאית?" – שום דבר מכל זה לא הזיז בעבר ולא יזיז בעתיד את המשטר הישראלי שביסס עצמו על הקונספציה. רק איום על המשטר עצמו מסוגל להביא להתפקחות. שבת שלום, משה פייגלין

פארק הרקפות בקדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מארמון הורדוס לבית עצורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאתר מגדל דוד

סיור מודרך בחפיר המצודה ובאחד החללים המרתקים המסתתרים מתחת לפני האדמה במתחם מוזיאון מגדל דוד – מקום קטן האוצר בחובו את כל תולדותיה של ירושלים. בסיור יוצג סיפורו של המבנה הידוע בשם "הקישלה" שנבנה בשנת 1834 על ידי איברהים פשה, השליט המצרי בארץ ישראל, והמשיך לשמש כמתחם צבאי גם כאשר חזרו העות'מאניים לשלוט בעיר (1841). בתקופת המנדט שימש המבנה כת משטרה וכבית סוהר, ובין השאר נכלאו בין כתליו אסירי האצ"ל. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום בעשור האחרון התגלה "סרגל הזמן" של ירושלים – מימי בית ראשון, שרידי ארמון הורדוס ומפעל בורסקאי מימי הביניים ועד לאסירי המחתרות. הסיור עובר בדרכו בחלקו הדרום מערבי של חפיר המצודה, בו נחשפו שרידים ארכאולוגיים ייחודיים וגילויים מרתקים.

קראתי כי את עיקר הממצאים ניתן לראות מתחת לתחנת הקישלה - אם וכאשר יתבצעו שם חפירות - אולי אפילו מימי דוד המלך ?

ביקור בתל עכו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבות המבנה הצלבני בשנת 1681 (היום: כנסיית אנדראס הקדוש - לפי כיוונו, משערים שהיה זה בית כנסת

רבים מבקרים בעכו העתיקה ונהנים מאוצרותיה הצלבניים והעות'מאניים. כדאי להתחיל את הביקור בתל עכו, שבו טמונים שרידי העיר הקדומה. מהתצפית המרהיבה שבראש התל אפשר להבין את ערכה האסטרטגי. לפני הטיול או אחריו אפשר לבלות בפיקניק בפארק לילי שרון, הנמצא מול התל, מצפון לרחוב בן עמי.

בראשית התקופה הישראלית הקדומה, המאה ה-12 לפנה"ס התיישבה בעיר קבוצה אתנית חדשה מקרב גויי הים, המזוהה עם בני שרדנה. התנ"ך מזכיר את עכו כעיר בנחלת שבט אשר שלא נכבשה בידי הישראלים: "אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון..." (שופטים א 31).

היישוב בתל עכו שמר על מעמדו כעיר נמל חשובה עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס, בטרם חרבה ועלתה באש שוב ותושביה גלו ממנה. במאה ה-4 לפנה"ס (התקופה הפרסית) עוד התקיים יישוב גדול בתל, אך המרכז המסחרי של העיר עבר אל חוף הים, במקום שהעיר העתיקה נמצאת בו כיום. בתקופה ההלניסטית עברו גם התושבים להתגורר סמוך לחוף הים ותל עכו שמם. מאז נבנו בו בעיקר מצודות. עכו התפרסמה כמקום שבו למד האדם לייצר זכוכית מחול קוורץ ובתעשיית צבע ארגמן מחלזונות ימיים. "חוף ארגמן", ממערב לתל, מנציח את התעשייה הקדמונית

סיור בתל תל עכו משנה את מראהו במשך השנה. בסוף הקיץ התל מתקשט בשפע חצבים, והגבעולים הגבוהים צובעים את מדרונותיו בלבן. בחורף התל צבוע באודם כלנית, ובתחילת האביב אלפי חרציות משנות את צבעו לזהוב. הגוון משתנה לצהוב בוהק במשך הקיץ. החפירות בתל רק גירדו חלק מזערי ממנו וקשה להבחין בשרידים ארכאולוגיים רבים בתל. אורכו של המסע המוצע ברשימה זו הוא כקילומטר, ובסיומו נחזור לנקודת המוצא. רוב השבילים בתל סלולים, אך הם תלולים מכדי שאדם המרותק לכיסא גלגלים יוכל להתגבר עליהם לבדו. קק"ל הציבה סככות צל נאות בנקודות אסטרטגיות בתל, והן מקלות את השיטוט בו. השבילים והתצפיות הוקמו הודות לידידי קק"ל בצרפת.

קק"ל חושפת צילומים נדירים של הפרויקט הציוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

קק"ל חושפת צילומים נדירים של הפרויקט הציוני

הארי לוין מארצות הברית מבקר בביקעת הירדן, 1934 - צילום שמואל יוסף שוויג

עופר אדרת כתב בעיתון הארץ :"בתערוכה "רואים שקוף", שתיפתח מחר בתל אביב, מוצגים צילומי זכוכית נדירים מימיו הראשונים של החלום הציוני, פרי עבודתם של חלוצי הצילום הארץ־ישראלי. חלקם הורכבו מחדש אחרי שנים שהיו שבורים לרסיסים"

על התערוכה

מחוץ לאולם שבו מוצגת התערוכה "רואים שקוף" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, ניצב גימיק שיווקי. את פני המבקרים מקבלת תמונה היסטורית מוגדלת עם חורים במקום ראשיהם של כמה מהמצולמים. כאילו הגיעו למרכז מסחרי או לקניון. האם באמת מצפים במוזיאון כי המבקרים יכניסו את ראשם לתמונה, יחייכו, יצטלמו ויעלו אותה לפייסבוק? "זה לא קשור אלי", ממהר להרגיע אוצר התערוכה, הצלם זוכה הפוליצר עודד בלילטי. "הם נכנעו לסלפי", הוא מסביר במבוכה

רק 30 !

אבל הגיחוך שמקבל את פני הבאים בשערי התערוכה מתחלף במהרה בהשתאות, נוכח 30 הצילומים ההיסטוריים הנדירים, פרי עבודתם של חלוצי הצילום הארץ־ישראלי. הם מתעדים את החיים בארץ מתחילת המאה שעברה ועד שנות ה-60 שלה, ושייכים לאוסף עצום בן חצי מיליון צילומים, ששמור בארכיון קק"ל בגבעת שאול בירושלים.


זכרון לשואה בכיכר מרכזית בטורינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

(לרגל יום השואה העולמי)

קרון משא - זכר לשואה - בכיכר המרכזית בעיר טורינו

Piazza Castello בחודשים האחרונים אירחה הכיכר המרכזית בטורינו אירועים רבים מהשלבים לקונצרטים ביציעים וקיוסקים ליוזמות מסחריות, ואפילו לוח השנה של עמנואל לוצאטי, עצי חג מולדהעשויים מאורות צבעוניים שעד לפני כמה ימים זה היה שם לב הרבה.

היום נחנכה התערוכה "I mondi di Primo Levi – Una strenua chiarezza” (העולמות של פרימו לוי -. בהירות מאומצת") המפקח של מוצרים אמנותיים לוקה רינלדי כתב לעיר של טורינו, מתלונן שקרון המשא הניתנת על ידי מוזיאון הרכבת כדי להתאים מחוץ מבקרים Palazzo Madama (אחד הארמונות המפוארים בעיר) לתערוכה "מפריעה עם ציר נקודת המבט של העיר ההיסטורית." ואז, בפרץ של נדיבות, הסביר שהוא העניק לקרון רישיון להישאר בתפקידו במשך 15 ימים ", כי היוזמה ראויה לשבח," אך הדגיש כי "אנחנו חייבים לשים את מבני סוללה פולשנית במקום כזה."וקרון משא תחילת המאה העשרים, זהה לאלה המשמשים להובלה המגורשים למחנות הוא "מסורבל" ו- "הוא זר לחלוטין לכיכר."

פאביו לוי, מנהל המרכז לחקר פרימו לוי ואוצרת התערוכה יחד עם פפינו Ortoleva שאתמול הותקפו מילולי על ידי מאות מבקרים, ציין כי "חשוב שהפוקוס נשאר על תוכן ועל הפרויקט, המציג לציבור את ההיבטים רבים של סופר שלא הייתי רק עד גדול של השואה ומכבד את דעתו של המפקח, אבל העובדה הוא שהוא סמל הצמוד לתערוכה, מלא משמעות.

"נשיא הקהילה היהודית בטורינו, בפי סגרה, הוסיף כי "מבלי להיכנס לגופו של העניין לגופים אחרים, אני הופתעתי לרעה ומאוכזב מההחלטה של המפקח על טורינו אשר מעריכה מסורבל וזר לחלוטין לאסתטיקה רבוע של קרון המשא, סמל של הגירוש בידות של פשיסטים של פרימו לוי, אלפי אנשים מאיטליה, של מיליון גברים ונשים, זקנים וצעירים, מכל רחבי אירופה.המטרה של המכונית - אני חושב - היא פשוט ליצור אי נוחות וניגף באופן מטאפורי, ' ראש העיר, פיירו פאסינו, מסיבת העיתונאים הצהיר כי "לוי היא התייחסות תרבותית לא רק, אלא מחויבת מוסרית להתנגד לכל צורה של אלימות, חוסר סובלנות, ניצול לרעה של כוח שיכול לייצר סבל חדש. רק לפני כמה ימים התכנסו בכיכר זו כדי להנציח את הקורבנות של פריז. אלימות יכולה להתרבות שוב. "וקרון תיגר, תמונה חזקה שלא ניתן להתעלם ממנו, זה הוא אזהרה שלא לשכוח את מה שהיה. במשך חמש עשרה ימים.

עדה טרבס twitteratrevesmoked

- ראה עוד ב:http://moked.it/blog/2015/01/22/qui-torino-i-mondi-di-primo-levi-una-mostra-ingombrante/#sthash.ObK7JHFW.dpuf

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.