Family Wiki
Advertisement

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב מרדכי ברלין בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים

"מים אחרונים" - תוצרת "האחים חדד"

אמרו חכמים שחובה ליטול ידיים לפני ברכת המזון, ונטילה זו נקראת 'מים אחרונים'. וטעם הנטילה, מפני שהיו משתמשים במלח סדומית שעלול לסמא את העיניים (חולין קה, א-ב). ועוד אמרו, שישנה מצווה ליטול ידיים לפני ברכת המזון, כדי להתקדש לקראת הברכה, שאין ראוי לומר את ברכת המזון כשהידיים מזוהמות משיירי המאכלים (תר"י ורא"ש עפ"י ברכות נג, ב). ואף שחובה ליטול 'מים אחרונים', אין מברכים על נטילה זו, כיוון שעיקר התקנה כדי למנוע סכנה, ואין מברכים על הסרת סכנה. והמקובלים הוסיפו למצווה טעם על פי הסוד, שעל ידי 'מים אחרונים' מסירים את הזוהמה, שהיא חלק הסטרא אחרא, ועל ידי כך האדם מוגן מן הקיטרוג (ז"ח רות פז).

המשנה[]

המשנה במסכת עירובין (יז.) מפרטת ארבעה דברים שחיילים במחנה פטורין מהם: גזלת עצים, רחיצת ידיים, דמאי, ועירוב. הגמרא (שם:) אומרת:
ופטורין מרחיצת ידיים. אמר אביי: לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה. אמר רב חייא בר אשי: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים

התלמוד[]

הרחבה
ופטורין מרחיצת ידיים. אמר אביי: לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה. אמר רב חייא בר אשי: מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש, שמסמא את העינים

Cquote2.svg מים אחרונים הרגו את הנפש

ומפרשים - מים אחרונים הרגו את הנפש - זו היא אשתו של זה שאילו נטל מים אחרונים דרך הנוטלים ידים לקנח את שפמם בידים טופחות, ולא היו עדשים נראין: ואזניו סרוחות - גדולות וכפולות למטן: משחקות בו - מראות בו כשפיהם לשחוק: (ראו עוד להלן)

Cquote1.svg

בעלי התוספות[]

ולדעת בעלי התוספות, אין כיום חובה ליטול 'מים אחרונים', משום שאין אנו משתמשים במלח שמסכן את הראייה. ועוד כתבו כמה מגדולי האחרונים, שאפילו מצווה אין בכך, משום שכיום כשאנו אוכלים בסכו"ם, הידיים אינן מזדהמות מן האוכל, ולכן אין צורך לנקותן לקראת ברכת המזון.


הפוסקים[]

למעשה, דעת רוב הפוסקים, שגם בזמננו צריכים ליטול ידיים 'מים אחרונים'. ואע"פ כן רבים נוהגים להקל, וביניהם תלמידי חכמים ונשים צדקניות. וזאת משום שדין 'מים אחרונים' מדברי חכמים, והכלל הוא שבמחלוקת בדברי חכמים הלכה כדברי המיקל. אמנם מי שידיו מזוהמות והוא ממילא מתכוון לשוטפם, צריך שישטפם לפני ברכת המזון (שו"ע קפא, א, י).

הריטב"א והרי"ף[]

בדומה לריטב"א, גם הרי"ף (חולין לז:) סבור שחוץ מהחיוב ליטול מים אחרונים מפני מלח סדומית יש בהם גם מצווה מדרבנן הוא סובר שזה גם חובה מפני ש"מים ראשונים האכילו בשר חזיר ומים אחרונים הרגו את הנפש" אם ניקח את הגרסה הקצרה של הסיפור על מים אחרונים ונקצר אותו, כך הוא נראה:

מישהו הלך ברחוב וראה איש עם עדשים בזקן שלו. הוא הלך לבית של אותו איש ואמר לאשתו שבעלה אמר שהיא תיתן לו סכום מסוים של כסף, ונתן כסימן שהם אכלו עדשים. כשהבעל חזר הביתה וגילה מה שקרה, הוא הרג את אשתו

יש לציין שגם אם האיש היה נוטל מים אחרונים זה לבד לא היה פוטר את הבעיה, אבל רש"י (יומא פג:) אומר "דרך הנוטלים ידיים לקנח את שפמם בידיים טופחות, ולא היו עדשים נראיין".

לפי הקבלה[]

והנוהגים על פי הקבלה, וכן חסידים, מהדרים מאוד בנטילת 'מים אחרונים'. אלא שהואיל ומנהגם על פי הקבלה, לא החמירו על נשים בזה, ועל כן במשפחות רבות רק הגברים נוהגים ליטול 'מים אחרונים'.

דיני מים אחרונים[]

לנוהגים ליטול מים אחרונים, צריך ליטול רק שני פרקים של האצבעות, ובבוהן די בפרק אחד, משום שלמעלה מזה אין מגיע לכלוך המאכל (שו"ע קפא, ד). ויש מהדרים ליטול את כל האצבעות (באו"ה 'עד', כה"ח טו"ב).

וכל הדינים המעכבים את הנטילה שלפני הסעודה אינם שייכים לנטילת מים אחרונים, ולכן אין צורך ליטול את הידיים מתוך כלי אלא מלכתחילה אפשר לשפוך עליהם מים ישירות מהברז. ואין שיעור למים, אלא העיקר שינקו את הזוהמה משני הפרקים של האצבעות.
ואין נוטלים במים חמים מאוד, מפני שכשנוטלים במעט מים כפי שרגילים, הם מבליעים את הזוהמא בידיים (ע' שו"ע קפא, ג).
בעת הנטילה צריך להשפיל את האצבעות, כדי שהמים יזלו ויורידו את הזוהמא מהאצבעות (סוטה ד, ב; שו"ע קפא, ה). ונכון לנגב את האצבעות לפני הברכה (שו"ע קפא, ח, מ"ב יט).
ואין נוטלים מים אחרונים על גבי הקרקע, כי אמרו חכמים שיש בהם רוח רעה שעלולה להזיק, אלא צריך ליטלם לתוך כלי, ואח"כ ישפכו את המים לכיור או למקום שאין הולכים בו. ואפשר לכתחילה ליטול את הידיים מהברז לתוך הכיור, וכך נוהגים רבים. והנוהגים ליטול מים אחרונים לתוך כלי, נוהגים לכתחילה לסלק את הכלי מהשולחן או לכסותו לפני הברכה.

אחר נטילת מים אחרונים יש להזדרז לברך ברכת המזון, שאמרו חכמים (ברכות מב, א): "תכף לנטילת ידיים ברכה". ולכתחילה אין להפסיק בדיבור ואפילו בדברי תורה בין הנטילה לברכה. וגם אין ללכת בחינם יותר ממהלך כ"ב אמה או להפסיק בשתיקה שיעור זמן של מהלך כ"ב אמה (ע' מ"ב קעט, א-ב, באו"ה שם, וקפא, טו, וכד).

לפי שיחת השבוע - חב"ד[]

תקנת חז"ל ליטול את הידיים פעם אחת בסיום הסעודה היא משני טעמים: א) מצווה - לנקות את הידיים כדי להתקדש לברך את ה'. ב) חובה - מחשש לנגיעה ב'מלח סדומית' המסוכן לעיניים.

רבים אינם מקפידים ליטול מים אחרונים מכיוון שסכנת המלח נדירה ביותר, ואין חוששים לניקיון הידיים לברכה, מכיוון שאוכלים באמצעות סכו"ם. אבל הרגילים לרחוץ ידיהם אחרי הסעודה, עליהם לעשות זאת קודם ברכת המזון. למעשה, ובפרט על-פי הקבלה, נכון שכל אדם ייזהר במים אחרונים, ויש הפוסקים שגם נשים צריכות לנהוג כן.

כתבו הפוסקים שיש ליטול את שני פרקי היד התחתונים, הנוגעים במאכל. אולם למנהג גדולי האדמו"רים כמו ה'דברי חיים' מצאנז וה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, ומנהג חב"ד, וכן רווח בין החסידים בכלל - נוטלים את קצה האצבעות בלבד, משום שעל-פי ספר הזוהר מים אלו הם החלק הניתן ל'סטרא-אחרא', כדי שלא תקטרג, ונותנים לה רק את הקצה האחרון. הזקוק לניקיון ידיו - רוחץ אצבעותיו היטב לפני נטילה זו, ואוכל מעט פת לאחר-מכן.

שופכים את המים מתוך כלי ולתוך כלי. מהטעם האמור, יש מקפידים שלא ליטול מים אחרונים מכוס של כסף, ובוודאי לא מהכוס של קידוש או של ברכת המזון. לקראת ברכת המזון נהוג להסיר את המים הנטולים מעל השולחן או לכסותם.

בשעת הנטילה משפילים את האצבעות כלפי מטה. אחר-כך, למנהג חב"ד, מעבירים אותן, בעודן לחות, על השפתיים. רצוי לנגבן.

אסור להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון ואפילו בדברי תורה, ואף לא לשהות הרבה. ואם הפסיק, ישוב וייטול ידיו קודם שמברך.

מקורות: חולין קה,א. יומא פג,ב, ובפירש"י. זוהר ח"ב קנד,ב. שו"ע או"ח סי' קפא ונו"כ, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנ"ב, כף החיים, ילקוט יוסף, ומנהג-ישראל-תורה שם. הגש"פ שמחת הרגל להחיד"א, אוצר-החיים אות קו, ודרכי-חיים-ושלום סי' שג. ספר השיחות תש"ב, לה"ק, עמ' פט. ספר המנהגים-חב"ד, עמ' 22. שמירת הגוף והנפש סי' נו, ושו"ע הקצר פרק עו, וש"נ.

משכן בנימין - שיעורי הרב מרדכי ברלין

Advertisement