כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

על אתר "דעת המקום"

דעת המקום" – המרכז לחקר תרבויות מקום בעולם היהודי בעידן המודרני
(מיסודה של תכנית מרכזי המצוינות I-CORE*)
דעת המקום הוא מיזם מקיף ורב-גוני, המאגד חוקרים מקשת רחבה של תחומי התמחות ועניין ומתייחס להיבטים שונים בתרבות ובאפיקי היצירה היהודית לאורך ההיסטוריה עד ימינו. גיאוגרפיה תרבותית, כפי שאנו רואים אותה, היא אמצעי ל"מיפוי" מסורות יצירה שונות בזירות התרחשותן, תוך בחינת האופן שבו היכו שורש במקום זה או אחר, או לחלופין, כיצד נעקרו משורשיהן, הועברו לסביבה אחרת ושינו פניהן.

אנו מתייחסים לרבדיו הרבים של המונח "מקום" בתפיסה האנושית ובזיכרון הקולקטיבי של הקהילה, ונותנים את הדעת על כפל המשמעות של המילה "מקום" בשפה העברית, אשר לצד מובנה הארצי והגשמי (location) מרמזת גם על האלוהי והעל-טבעי.

שילוב היבטים גאוגרפיים במחקר מדעי הרוח בכוחו להפרות ולהעשיר גם את שדה חקר היהדות. בד בבד יכולה נקודת מבטנו שלנו להעשיר את שדה השיח במדעי הרוח. מושג ה"מקום" הוא עוגן המיזם שלנו, והוא המספק מסגרת מחקרית מובנית וממשית לשאלת המפתח: כיצד מציאות מקום מסוים משפיעה על התנהגות, על מודעות, על אמונה ועל יצירתיות.

המקור: אתר "דעת המקום"

מירון למי היא שייכת ? - זו הכותרת שניתנה ליום העיון. בו דנו במקום הקדוש בישראל כמוקד של דבקות,עימות ומחלוקת. האירוע היה במסגרת סדרת ימי עיון בעריכת פרופ' אלחנן ריינר, מכון ון ליר בירושלים - מטעם "דעת המקום" ביום כ"ג אייר תשע"ה - 12 במאי 2015.

במסגרת זו התקיים ביום ה' באדר תשע"ה - 24 בפברואר 2015 יום עיון בנושא:"הר ציון כמוקד קונפליקט" - ראו גם וידאו מתוך ההרצאות של יוןם העיון. כן צפויים ימי עיון נוספים.

הערכה - למרות הרמה הגבוהה של ההרצאות ומתן ביטוי לגורמים הנוטלים חלק להעליה לקבר קבר רבי שמעון בר יוחאי, מספר המשתתפים ביום העיון לא עלה על עשרות. מארגני יום העיון כללו בתכנית את נציגי הממסד הדתי, אשר בדרך כלל מוצגים בעין לא חיובית והפעם התגלה שהם שותפים חיובים בהפעלת המקום. נוכחו גם נציגי הממסד הציבורי והסתבר כי הם עשו מלאכתם נאמנה.

ההפתעה הייתה הצגת האירוע מבחינת "משטרת ישראל" אשר ניהלה את האירוע בתבונה וזכתה לתשבחות.

ואחרונים, אלו המתכננים את האתר, חלקם אפילו מימשו חלק מהתכניות. אך התכנית העיקרית טרם אושרה ונצטרך להמתין למימושה עד שאתר העליה לרגל יוכל לעמוד במשימה לקבל כ-2,5 מיליון מבקרים בשנה - אומדן העוליה בשנת 2015.

"שימוש הוגן"

קבר רבי שמעון בר יוחאי והילולת ל"ג בעומר בראשית שנות מדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' דורון בר, דיקן מכון שכטר למדעי היהדות

דר'_דורון_בר_קבר_רבי_שמעון_בר_יוחאי_והילולת_ל"ג_בעומר_בראשית_שנות_מדינת_ישראל

דר' דורון בר קבר רבי שמעון בר יוחאי והילולת ל"ג בעומר בראשית שנות מדינת ישראל

בשנים הראשונות של מדינת ישראל הייתה חסומה הגישה למקומות הקדושים החשובים ליהדות בארץ ישראל: הכותל המערבי ו- מערת המכפלה . כך נותרו קבר רבי שמעון בר יוחאי, ושאר קברי הצדיקים בגליל כמוקדי העליה לרגל.

טיפוחם של האתרים היה ביסודו של יהודי צפת, אך הגורם אשר הביא לתודעת הציבור את קברי הצדיקים היה משרד הדתות ומנהלו, הרב שמואל זנוייל כהנא. הפעילות בקברי הצדיקים בגליל, הביאה לכך שאחרי "מלחמת ששת הימים" התודעה התגברה בציבור בעקבות פתיחת הגישה לציבור לאתרים המרכזיים.

קברי הצדיקים בגליל לא בלטו בשטח: היו ציונים על פני השטח ומערות קבורה. בלט המבנה מימי התקופה העות'מאנית מעל קבר שמעון בר-יוחאי. המוקד המרכזי לעליה לרגל לקברי הצדיקים מאז המאה ה-16.

מירון: הצעה להיסטוריה אלטרנטיבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: פרופ' אלחנן ריינר, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב; מרכז דעת המקום

אלחנן_ריינר_מירון_הצעה_להיסטוריה_אלטרנטיבית

אלחנן ריינר מירון הצעה להיסטוריה אלטרנטיבית

מירון, הוא אתר שכל שכבות האוכלוסייה מוקירות אותו. לדעת המרצה, למקום קדוש אין היסטוריה. הוא מוכר בתור כזה על-ידי המאמינים. הוא יסקור צמתים חשובים בהתפתחות האתר.

  • במאה החמישית לספירה מוזכר הרשב"י, כנראה זה היחוס הראשוני, אך זה לא היה הגורם העיקרי.
  • במסכת סנהדרין יש איזכור בקשר לנושא, מתי ייבוא המשיח.
  • במאה ה-12 היא מוזכרת שוב בתור מסורות ארץ ישראליות שעבר בעל-פה. כנראה היא היתה חגיגת מים שהתקיימה במערת הלל ושמאי על ידי "מוסתערבים". היתה היא העליה לרגל של עולי הרגל מאירופה המתארים את העלייה לרגל שתקיימה כשבוע באמצע אייר.
  • במאה ה-16 התרחש הויכוח בין מרן לאר"י על ההילולא - היחסים בצפת היסוד הספרד|
  • בימי השלטון העותמ'אני החלה תקופה חדשה עם הקמת המבנה מעל לקבר שמעון בר-יוחאי. מאז הפך להיות אתר מרכזי לעלייה לרגל ליהודי ארץ ישראל.

אלחנן ריינר הביא בסיום הרצאתו את סיפורה של ה"פלוגה הדתית" שכבשה את מירון במלחמת השחרור, אשר בעקבות מהלכה, הרב צבי נריה יזם את הקמת ישיבת בני- עקיבא במקום.

צהלי ורני חטיבה שבע - על החטיבה, הישר והרב נרי'ה זצ"ל

הסיפור שמאחורי השיר "צהלי ורוני חטיבה שבע"
צהלי ורוני חטיבה שבע
הנודעת מדן ועד באר שבע
צור ישראל ניצחון לך הנחיל
חיל שיריונך שיחרר את הגליל
שיר למעלות אל הגבעות
אל ההרים אשא עיני
ממירון רבי שמעון
צועד לפניך בר יוחאי
ואמרתם כה לחי
רבי שמעון בר יוחאי
שיר למעלות אל הגבעות
אל ההרים אשא עיני
ממירון עד שמעון
צועד לפניך בר יוחאי
 
מילים: הרב משה צבי נריה זצ"ל
לחן: ספרדי עתיק (לקוח מפיוט לחג הסוכות)
 
במלחמת השחרור נלחמה על שחרור הגליל חטיבה שבע שהיתה חטיבה משוריינת.
בחטיבה היתה יחידה של חיילים דתיים (ביניהם מר מאיר חובב ויוסף הגלילי). לטנק המוביל את היחידה הם קראו "בר יוחאי", על שם התנא רבי שמעון בר יוחאי (מחבר ספר הזוהר) הקבור במירון שבגליל העליון.
כאורח לשבת שלאחר חג הסוכות, הם הזמינו אליהם את הרב נריה זצ"ל. בשבת זו כאשר חגגו שבת הודיה על שחרור הגליל. אמא, הרבנית רחל נריה, מוסיפה: היו ממש ניסים בדרך למשל, היה זה שטח צבאי סגור, ובזכות טרמפ עם בוגר הישיבה שנמצא בנס, ניתן לאבא להגיע אל החטיבה.
באותם ימים התפשטה ביחידה מנגינה נעימה שהיתה לחן לפיוט ספרדי המתחיל במילים "בחג הסוכות, אל יצילנו ממצוקות וכו".
עוד בליל שבת קלט הרב נריה זצ"ל את המנגינה. בשבת בבוקר, הוא כבר לימד את השיר החדש שחיבר לכבוד היחידה, בהתאמה למנגינה המוכרת.
החיילים התאהבו בשיר החדש, שהפך ללהיט והמנון היחידה. השיר נכתב על לוח עץ גדול שנתלה על הטנק הראשון "בר יוחאי".
הסיפור ותמונת הטנק נמצאים ב"ספר מירון" שחובר על ידי לוחם היחידה יוסף הגלילי.
 
("ישראל במדינתו" עמ' 124-125)

צהלי ורני חטיבה שבע - על החטיבה, הישר והרב נרי'ה זצ"ל [1]

ראו גם:העליה למירון - מאיר בניהו

חיי היום-יום באתר הרשב"י במירון[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלמה_שלוש_חיי_היום_יום_באתר_הרשב"י_במירון

שלמה שלוש חיי היום יום באתר הרשב"י במירון

מאת: הרב שלמה שלוש, מנהל אתר הרשב"י במירון

הרב שלמה שלוש בתפקידו כבר 27 שנה. בתחילת דבריו הוא ציין כי המערה החשובה: מערת הלל ושמאי, בשלב זה עדיין סגור, מסיבות תקציביות.

בחיי יום-יום ניתן להבחין בחגיגה עממית, אשר כבר מתחילה בדרך לקבר רבי שמעון בר-יוחאי. בכניסה יש שלטים המציינים את השיפוץ של האתר, האחרון, רחב ממדים בוצע על-ידי משפחת ספרא.

יש הבדל בציבור המגיע לאתר בל"ג בעומר, היום בולט בנוכחות שלו הציבור החרדי. במרוצת השנה יש מרכיב חשוב יותר לשאר עם ישראל. בחלק המוקדש לנשים נשמע קולות תפילה, אמירת תהילים ובקשות מנשים, במקביל נשמע התפילה מ-3 מנינים, לעיתים עשרות !, קולות שמחה של אירועים דתיים: "חלקות" כל יום, ברי מצווה - הכל בערבוביה באתר אחד. מחוץ למבנה יש אזור משותף למשפחות ושם האירועים החגיגיים.

אשר לחגיגות ל"ג, מנהל האתר מציין את החידוש, שגם המשטרה ציינה לחיוב, יש היום כ-15 אתרי הדלקה, שכל אחד מופעל בשעה אחרת, בחמישה מפלסים, הדבר גורם לפיזור הקהל ברחבי האתר ולשיפור הבטיחות בו.

לסיכום, הוא משווה בין הכותל המערבי - בית המקדש - זה אתר המלוכה - רק זמן קצר. קבר שמעון בר-יוחאי, מסמל את תחילת הגלות, כעין "המשיח" הממתין בשערי העיר לגאולה - הוא אתר בו מבקרים בו ימים אחדים.

השפעת קדושת רשב"י: עבר, הווה ועתיד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הרב מתתיה שרים, חבר ועדת החמישה; יו"ר ההקדש הספרדי צפת ומירון

מתתיה_שרים_השפעת_קדושת_רשב"י_עבר,_הווה_ועתיד

מתתיה שרים השפעת קדושת רשב"י עבר, הווה ועתיד

הרב מתתיה שרים, חבר ועדת החמישה - לניהול האתר - יו"ר ההקדש הספרדי צפת מירון הציג בצורה נאה את הבעיות הנצבות בפני משקמי האתר.

לדעתו, ה"הקדש" פועל לשמירת האתר, נותן תשומת לב לשמירה על אופיו הדתי ובעזרת שיתוף פעולה עם הגורמים הממלכתיים ניתן לשמרו בתור אתר קדוש. היום ברור לכל, שאין זה אתר תיירות רגיל ויש להתחשב בהיבטים הדתיים, מסורתיים, גם של העדות השונות.

תכנון מתחם הרשב"י - במתח שבין אתר דתי לאתר לאומי/נופי/ארכיאולוגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: אדריכל ערן מבל, מתכנן מתחם מירון

ערן_מבל_תכנון_מתחם_הרשב"י_במתח_שבין_אתר_דתי_לאתר_לאומי_נופי_ארכיאולוגי

ערן מבל תכנון מתחם הרשב"י במתח שבין אתר דתי לאתר לאומי נופי ארכיאולוגי

הרקע לעבודה הוא שהאתר מהווה את אחד האתרים החשובים של העלייה לרגל: מעל מיליון מבקרים בשנה וקרוב לחצי מיליון בל"ג בעומר. מבקר המדינה קבע בדו"ח שלו שאין האתר ערוך לקבלת מספר כה רב של מבקרים. ולכן יש לפעול לשיפור הגישה אליו.

האדריכל הציג תוכנית מתאר שתאפשר נגישות בטיחותית לאתר ועיצוב של האתר למילוי תפקידו. צעד ראשון היה ליצור מגעים עם כל הגורמים הפועלים בשטח, אולי כמאות אנשים, עם כל מי שהיה מוכר להפגש. אם תחילה הרעיון היה להכין את האתר לתיירות, בהמשך הסתבר כי המוקד הוא דתי. היום התוכנית כבר הופקדה.

ציון הרשב"י - התאמת המבנה הקדום לאתגרים עכשוויים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: אדריכל אורי מירוסלבסקי, מתכנן ציון הרשב"י

אורי_מירוסלבסקי_ציון_הרשב"י_התאמת_המבנה_הקדום_לאתגרים_עכשוויים

אורי מירוסלבסקי ציון הרשב"י התאמת המבנה הקדום לאתגרים עכשוויים

התוכנית של האדריכל אורי מירוסלבסקי להתאמת המבנה הקדום לאתגרים העכשוויים יצא לפועל, לדבריו, בשיעור של 80%. המשא ומתן עם בעלי החזקות באתר נוהל בצורה שתאפשר להם להמיר אתר באתר ולשפץ את התחומים הטעונים שיפור.

הרקע של המתכנת, הגר בצפת משנת 1942, יש לו השפעה ישירה על הביצועיים שלו. הוא מכיר היטב את הרקע של הנפשות הפועלות באתר והצליח להוציא לפועל חלק ניכר מהתכנון שלו.

בתור תושב צפת, הוא גם הציג את הרקע למסורת החגיגות במירון, מהשלב בו יוצאת תהלוכת ספר התורה מבית עבו בצפת עד ההדלקות בליל ל"ג בעומר.

ראו המצגת להלן:

מירון הקדומה ושילובה בפיתוח המתחם המקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דינה אבשלום גורני, רשות העתיקות

דינה_אבשלום_גורני_מירון_הקדומה_ושילובה_בפיתוח_המתחם_המקודש

דינה אבשלום גורני מירון הקדומה ושילובה בפיתוח המתחם המקודש

אתר בית הכנסת נסקר במסגרת סקר ארץ ישראל המערבית שהתקיים בשנת 1875 על ידי משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל בראשות קלוד קונדר. החפירה הראשונה באתר נערכה בשנת 1905 על ידי היינריך קוהל וקרל וטצינגר במסגרת הסקר המקיף שלהם על בתי הכנסת בגליל.

תקופת המשנה והתלמוד (המאות ב'-ה' לסה"נ) הייתה תקופת הפריחה של מירון, כפי שמעידות החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר על ידי משלחת בראשות הארכיאולוג א' מייארס. בראש גבעת מירון העתיקה ניצבים שרידי בית הכנסת ממנו בולטת החזית המונומנטלית העומדת על תילה זה יותר מ- 1,500 שנה. על פי המסורת הגלילית כאשר ייפול משקוף שער בית הכנסת, יבוא משיח בן דוד. דומה, שמסורת זו מבוססת על הספור התלמודי על המשיח המחכה עם פצועי מלחמת גוג ומגוג בשער העיר, ועל אות נפילת שער שתתרחש, לפי ר' יוסי בן קסמא, לפני בוא המשיח (בבלי, סנהדרין צח'; במדרון מתחת לבית הכנסת ובתחומי הישיבה התיכונית הסמוכה נחשפו שרידי מבני מגורים מתקופת המשנה והתלמוד, בתי בד, מקווה טהרה וכלי חרס רבים, רובם מתוצרת בית היוצר של כפר חנניה. מסביב לישוב - נקרופוליס נרחב עם מערות קבורה רבות ובהן כוכים, מקמרים וארונות קבורה. באחדות מן המערות נקברו, על פי המסורת, צדיקים ידועי שם ובהם הלל הזקן, שמאי ותלמידיהם, כוהני מירון ממשמרת יהויריב, ר' יוסי בן קסמא, ר' יוחנן הסנדלר וחכמי זוהר נוספים.

התוכנית הנוכחית היא להקים פארק ארכאולוגי, אשר במרכזו יהיה בית הכנסת.

על ההילולא וסדריה: מעורבות משטרת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המרפסת-שהתמוטטה-חדש-1885

ביום העיון, הציגו קציני המשטרה את הרקע לעבודתם ואת ההישגים אליהם הגיעו בשנת תשע"ה, למרות המגבלות שקבלו על עצמם, ובעיקר, ההחלטה לא לחסות את הכניסה לאתר, גם במקרה של עומס רב. המשתתפים היו:

  • רפ"ק מיכה טובול, ראש ענף רישוי ואבטחה, מחוז צפון, משטרת ישראל - אתר מירון – רישוי ואבטחה
  • נצ"מ אילן מור, ראש הזרוע המבצעית, אגף התנועה, משטרת ישראל - משטרה ועלייה לרגל

האירועים העומדים ברקע הם האסון משנת 1911, בו נהרגו 11 מתפללים ונפצעו רבים בעת קריסת המבנים (עוד אחד בשנת 1885 - ראו תמונה משמאל) והשני, עדכני יותר, דריסת המלווים בהלוויה הרב שמואל הלוי וואזנר מבית המדרש "חכמי לובלין" בבני ברק - אפריל 2015 - "הוא משחזר את רגעי האימה. התגלגלנו מהמדרגות ועלינו התגלגלו עוד אנשים" .

הסתבר כי האירוע דורש הכנות רבות, לדברי המשטרה, כבר חצי שנה מראש !. בשבוע האירוע יש גיוס מאסיבי של כוחות משטרה ועל כל זה מופקד מוקד מרכזי, אשר לדברי המשטרה, יודע הכל על מה שמתרחש במתחם, באמצעות מצלמות וסיורים תכופים.

החידושים של השנה היו:

  • פתיחת נתיב יציאה חדש מן המתחם, לכיוון מערב, אשר אליו יופנה הציבור בעת חירום.
  • נווט הציבור והרכבים למתחמים נפרדים בעזרת שילוט צבעוני
  • פיצול שעות ההדלקה, בתיאום עם מארגני ההדלקה לכבוד רבי שמעון בר-יוחאי, אשר אפשרו את פיצול הפעילות באתר לטווח זמן גדול יותר.

לעיון נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.