Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מראה המושב צילם:בית השלום

מירון הינו מושב דתי באזור הצפון ליד הר מירון השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מהונגריה ומרומניה וחיילים משוחררים דתיים ממלחמת העצמאות.(להלן סיפור הקמתו)

שמו של היישוב הוא על שם היישוב הקדום "מירון" ששכן שם. המקום מוכר בזכות קבר רבי שמעון בר יוחאי, הנמצא בקרבתו, אליו מגיעים מאות אלפי אנשים בל"ג בעומר מדי שנה.

כלכלת היישוב מתבססת על מטעי פרי נשירים, ובשנים האחרונות גם על תיירות, בעיקר חרדית, של קבוצות ויחידים המתארחים ביישוב בשבתות ובחופשות.

במקום צימרים מגוונים מבתי עץ ועד בתים להשכרה כמו כן הוקם ביישוב כפר אוהלים אינדיאניים ומלון אחד. במקום ישנה גם ישיבה תיכונית מקצועית של בני עקיבא ואולפנה המשויכת למרכז ישיבות בני עקיבא, ומיועדת לבנות כיתות ז'- יב'.

אתרים במירון[]

הפניה לערך מורחב:קבר רבי שמעון בר יוחאי , בית הכנסת העתיק במירון

קבר רבי שמעון בר יוחאי מצוי בחלקו הדרומי של המושב, והוא האתר היהודי השני בישראל במספר מבקריו אחרי הכותל המערבי.

בית הכנסת העתיק במירון מצוי מעל לקבר רבי שמעון בר יוחאי. הוא נמצא במקום בולט מעל היישוב. ייחודו של בית הכנסת הוא באגדה כי אם משקופו ייפול אות הוא לבואו הקרוב של משיח בן דוד. צבי אילן מייחס את האגדה לייהודים שבקרו במקום בימי הביניים.

הלוחם שכבש את מירון[]

קבר רבי שמעון בר-יוחאי - מירון - 1950 אוסף הצילומים הלאומי צילם: PINN HANS

כך הקמנו את מירון. הרב יעקב טננבוים

לקראת ל"ג בעומר - המקור: מנחם כהן בשיחת השבוע של חב"ד מספר:

ימי מלחמת השחרור, שנת תש"ח (1948). חיילי חטיבה שבע, שלחמו באזור הצפון, נערכו לכיבוש הכפר הערבי מירון. להפתעתם גילו כי הערבים ברחו עוד קודם בוא הצבא. כשנכנסו לציון רבי שמעון בר-יוחאי שמחו לראות כי הערבים לא פגעו בציון הקדוש, אולם בהמשך גילו כי קצה מצבת התנא האלוקי – שבור ופגום.

בשיחות עם השבויים נודע כי הערבים ניסו להרוס את המצבות של רשב"י ובנו רבי אלעזר. הערבי שהנחית את המכה הראשונה על הציון החל לזעוק מכאבים, חבריו נבהלו וההרס הופסק. החיילים היהודים ניסו לחפש אבן שתשלים את המצבה. כשמצאו אבן גילו כי זו החתיכה שנשברה מהמצבה והושלכה החוצה.

הילולא ראשונה - הרב יעקב טננבוים היה לוחם צעיר בחטיבה. הוא נולד בטורנה שבסלובקיה בשנת תרפ"ד (1923), נצר למשפחת רבנים מיוחסת. בבחרותו נשלח לישיבה בפאקש שבהונגריה, וזכה ללמוד בחברותא עם האדמו"ר מערלוי. בשואה איבד את רוב בני משפחתו, והוא עצמו ניצל בניסים גדולים מהמחנות.

לאחר המלחמה עלה על אניית המעפילים 'אקסודוס'. הבריטים החזירו אותה לקפריסין ומשם לגרמניה. בתחילת חודש אייר תש"ח הצליח טננבוים להגיע לארץ-ישראל וגוייס מיד לצבא. "לאחר כיבוש מירון, הציע אחד החיילים בחטיבה, ר' יוסי גלילי ז"ל, ליישב את המושב", מספר הרב טננבוים. "בל"ג בעומר תש"ט כבר ערכנו במקום סעודה גדולה לכבוד רשב"י".

מתיישבים במירון - הוא זוכר היטב את הימים ההם: "זה לא היה פשוט. היה צריך לנקות את כל השטח ממוקשים. בל"ג בעומר הייתה התלהבות גדולה וכל הלילה רקדנו ושמחנו. באותו לילה היה ברור כי תוקם התיישבות במירון. גלילי הציע לחיילים הדתיים שבפלוגה להירשם להתיישבות. כך הקמנו למעשה את היישוב מירון".

הסוכנות היהודית צירפה אל החיילים קבוצת עולים מרומניה, וזה היה הגרעין הראשוני של היישוב. מאז מתגורר הרב טננבוים במירון, נצר יחיד למקימי היישוב. חתנו, הרב מרדכי הלפרין, משמש יו"ר ועד היישוב, ונכדו הרב יוסי הלפרין משמש שליח חב"ד במקום.

חצי מיליון חוגגים- הרב טננבוים מספר על ימי הבראשית: "הסוכנות הקימה כמה בתים קטנים תחת ציון רשב"י, ולידם נבנו לולי עופות קטנים, לפרנסת התושבים. עבדנו כל היום בייעור, שתלנו את כל היערות שאתם רואים כיום סביב הציון. בהמשך הכשרנו את המקום שיהיה ראוי למגורים. למעשה, הכנו את התשתית המקצועית להקמת היישוב".

קשה כיום לדמיין את מירון בל"ג בעומר בלי מאות-אלפי החוגגים, אבל בל"ג בעומר הראשון לאחר שחרור המקום השתתפו כמה מאות בני-אדם בלבד. "לא חלמנו שזה יגיע לממדים הגדולים של היום", אומר הרב טננבוים בהתרגשות. "משנה לשנה הציבור גדל והלך בקצב מדהים". השנה המשטרה צופה שיבואו למירון כחצי מיליון בני-אדם. "כן ירבו ושהחגיגה תגדל ותלך, עד ביאת משיח-צדקנו", מאחל הרב טננבוים, זקן מושב מירון.

ישיבת בני עקיבא במירון[]

ישיבת בני עקיבא במירון הוקמה על ידי הרב נריה בשנת תשי"א. הרב היה היוזם, המגשים והגואל של מבנה הישיבה. חצר הישיבה שימשה בזמן תקופת המנדט הבריטי כמושב זקנים, ואליהם נוספו לומדי תורה מצפת. במאורעות תרצ"ו נעזבה הישיבה ועמדה בשיממונה עד לשנת תש"ט, זמן שחרור מירון. עם הקמת הישיבה נשלחו אליה תלמידים מכפר הרא"ה והם מיזגו בישיבה תורה וחלוציות. אליהם נוספו תלמידים מן הסביבה, ומאז התפתחה הישיבה והתרחבה בתלמידים ובמבנים. כיום מונה הישיבה כ-400 תלמידים הלומדים במסלול טכנולוגי ועיוני מכל רחבי הארץ.

על המפגש הראשון - מלחמת השחרור, בחורף תש"ט, נלחמה חטיבה 7 במסגרת "מבצע חירם" לשחרור הגליל. במבצע זה שוחררה גם מירון. החיילים חזרו לבסיסם עטורי ניצחון. סיפר גדליה שרייבר (למד בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה) :"לקחתי איתי את הג'יפ הצבאי, נסעתי לכפר הרא"ה כדי להביא את הרב נריה לשבת הודיה ותפילה חגיגית לרגל שחרור מירון". הרב נריה שבת עם חיילי הגדוד, ובמוצאי שבת חיבר את מילות השיר "צהלי ורוני חטיבה 7", אשר הונצח על ידי אחד החיילים הדתיים מגדוד 79 על זחל"ם שהשתתף במפגן הצבאי הגדול של יום-העצמאות בחוצות תל אביב בשנת תש"ט.

מאז היה הרב נריה מלווה באופן קבוע את חיילי חטיבה 7. שבתות רבות היה עושה במחנות ובין חיילי החטיבה, לשמחתם של מפקדי הגדודים אשר זכו לדברי עידוד.

  • זאב אלק, ניגון הדבקות של חטיבה 7 - הקשר המיוחד של הרב משה צבי נריה לציון ר' שמעון בר יוחאי במירון בא לביטוי בעליות קבועות, ובייסוד ישיבת בני עקיבא במקום. 15 שנה להסתלקותו

קישורים חיצוניים[]

Advertisement