Family Wiki
Advertisement

תמונה היום - שדות משמר הנגב בנגב הצפוני - כ"ח אדר תשע"ה - והכל בזכות "מי הקולחין: של העיר באר שבע - "שיבולת בשדה כורעה ברוח מעומס גרעינים כי רב" - מתתיהו שלם

עבור מרבית האנשים, מי הביוב מהווים גורם שיש להדחיק בצינורות האינסטלציה. הרעיון של שימוש חוזר במים אלה? סביר להניח שהוא יהווה עבורם לא יותר מאשר בדיחה רעה. אולם, העובדות בשטח מראות כי שימוש במי שפכים אשר עברו תהליכי טיהור (מי קולחין) הוא אידיאלי עבור לא מעט צרכים. כי גם אם לא ניתן לשתות מים כאלה, הרי שבהחלט ניתן למצוא להיעזר בהם במידה רבה- בעיקר בחקלאות.

מי קולחין הם מי שפכים (למשל: מי ביוב, פסולת תעשייתית וכן הלאה) אשר עברו תהליכי טיהור וסינון. מים אלה, מעצם הגדרתם, מהולים בשתן, בצואה או בפסולת, דבר אשר יוצר צורך ברור לטהר אותם טרם כל ניצול חוזר שלהם. המים מוזרמים באמצעות צינורות אל מערכת הביוב, ומשם לנקודות הטיפול השונות.

השימוש במי קולחין[]

השימוש העיקרי של מי קולחין הוא בחקלאות. במצב כזה, לא נדרשים מים באיכות מקסימלית, ומי ביוב או שפכים אשר עברו טיהור תחת פיקוח מחמיר, יכולים בהחלט לעשות את העבודה. באמצעות מי קולחין להשקיה, ניתן לגדל עשרות גידולים חקלאיים, ביניהם ירקות ופירות המיועדים למאכל אדם.

מלבד זאת, שימוש במי קולחין תורם לחיסכון במים, מכיוון שמים אלה מכילים חומרים שונים המסייעים להשבחת הקרקע, וכך נחסך הצורך באמצעי דישון שונים. דבר זה מהווה חיסכון כלכלי לא מבוטל עבור הגורמים בענף החקלאות, שנאבקים בעור שיניהם על מנת להמשיך לספק גידולים לצרכן הישראלי, ובמחיר סביר ככל האפשר


השימוש רחב אך עדיין בעייתי[]

צפריר רינת כתב בעיתון הארץ מתרחב השימוש בשפכים מטוהרים להשקיה, אך איכותם עדיין בעייתית וסיכם: ישראל היא מהמובילות בעולם בניצול מי שפכים, ולפי סקר של רשות המים גם הופסקה הזרמת הביוב לים. למרות מגמת השיפור בבעיית המליחות במים המטוהרים, רובם עדיין לא מותרים לשימוש חופשי

ועל ההשקיה בחקלאות כתב
רוב הקולחים משמשים לצורכי השקייה וחלק קטן לצורכי גינון ותעשייה. 50 מיליון מטרים מעוקבים של קולחים מסולקים לסביבה, וחמישית מתוך כמות זו מוזרמת לירקון ובכך מאפשרת זרימה של מים בכל ימות השנה בנחל זה. כמות השטחים המותרים כיום להשקיה בקולחים היא 1.3 מיליון דונם - שטח כמעט כפול בגודלו לעומת זה שהותר להשקות אותו בקולחים לפני עשור.

השימוש בקולחים מביא לחיסכון משמעותי בשימוש במים ממקורות טבעיים. עם זאת, יש לו מחיר סביבתי, מאחר והקולחים מכילים, בין השאר, ריכוז גבוה יחסית של מלח הפוגע בחלק מהגידולים החקלאיים וכן בקרקע ובמי התהום. בעיה נוספת היא ריכוז גבוה של נתרן הפוגע ביכולת המים לחלחל בקרקע וגורם למחלות בקרב צמחים.


Advertisement