אברהם רונן, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, פנה אל "אחי, הארכיאולוגים הנאורים" ביום 20 בדצמבר 2009 בעיתון הארץ על כך שממצאיו של פרופ' אדם זרטל בשומרון ובבקעת הירדן על התנחלות בני ישראל בארץ נותרו ללא תגובה מצד הארכיאולוגים הישראלים - לדבריו, "בכך הם מתכחשים לחובתם כלפי תלמידיהם וכלפי הציבור הרחב".
"מכחישי המקרא" הסתמכו על העובדה כי:"הממצאים הארכיאולוגיים אינם מאפשרים את זיהויה של ישות אתנית, משום שצורות הבנייה וכלי החרס דומים מדי". אברהם רונן טוען כי "מכחישי המקרא מתעלמים ממאפיין ישראלי מובהק שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות - דיני הכשרות, שניתן לזהות בשרידי המזון". והוא הביא לכך דוגמאות:
- מבנה המזבח בהר עיבל - "המבנה, שאין לו מקבילה ארכיטקטונית ברחבי המזרח התיכון או במצרים, שימש, אפוא, להקרבת קורבנות. המערך מתאים לתיאור המזבח שהקימו בני ישראל על הר עיבל לאחר חציית הירדן (יהושע ה', ל"ג). הזמן, ההתאמה לכתוב ובעלי חיים הכשרים מעידים, כנראה, על קיומה של ישות ישראלית.
- הגידול במספר האתרים בתקופת ההתנחלות - בראשית תקופת הברזל עלה מספר האתרים בשומרון ובבקעת הירדן פי עשרה לעומת התקופה הקודמת. התפוצצות אוכלוסין כזאת אינה נובעת מגידול טבעי אלא מהגירה.
- מתחמי העלייה לרגל - "התגלתה גם קבוצת מתחמים מוזרים שצורתם כצורת נעל או כף רגל ענקית. בשני מתחמים נבנה מסלול, כנראה לצורכי תהלוכה טקסית. מתחמי "כף הרגל" התגלו רק בבקעת הירדן ובשיפולי השומרון. המתחמים נוסדו במאות ה-13-12 לפסה"נ, בזמן שבו התקיים המבנה בהר עיבל. במתחמים התגלו עצמות בעלי חיים כשרים בלבד. לדעת פרופ' זרטל, אלה הגלגלים הנזכרים במקרא ומסמלים אולי את טביעת רגלו של האל, כבעלות על האדמה (יהושע א', ג). מכאן אולי הביטויים "עלייה לרגל" או "שלוש רגלים".
ראו גם[]
,