Kadmoniot harel.png

חוקר ארץ ישראל מנשה הראל כתב על מכרות נחושת וברזל עתיקים בארץ ישראל. הוא הרצה על כך ב"כנס מחקרי יהודה ושומרון" תשנ"ו במכללה באריאל, אעלה זאת על הכתב ב"מחקרי יהודה ושומרון" - הכנס השישי תשנ"ו-1996. המאמר כלל בספר "קדמוניות נופי ארץ-ישראל" : הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ- בהוצאת כתר. בספר הוא סיכם:" ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת" ( דברים רו ס ) בהרי הארץ ובבקעותיה התגלו חמישה מרכזים של מכרות נחושת וברזל עתיקים , וכולם מרוכזים בשולי בקעת הערבה והירדן התיכון . מכרות אלה , שמתקני הפקה ותנורי היתוך התגלו בהם , נחשפו בעיקר באזורים של סלעי אבן חול נובית ואבני גיר מתקופת היורה ומן התקופות הגיאולוגיות שקדמו לה , לפני 160 200 מיליון שנים . אזורי התפוצה של בצרים אלה היו :
עפרות הנחושת
באזור נחלי תמנע ועמרם שבערבות הנגב התגלו עפרות נחושת מעטות , רובן באזור ח'רבת פינאן ( פונון המקראית ) וח'רבת נחאס — נחושת ( גיא חרשים? (שבערכת אדום) ובתמנע.
עפרות ברזל
בוואדי א-ברה שלמרגלות הרי אדום , מדרום לפטרה , התגלו עפרות ברזל ונחושת , ותכולת העופרה של הברזל בוואדי היא 63 . 2 % ושל ההימטית ; 90 . 4 % — בחבל הגלעד , במערת אל-ורדה שבנחל רג'ב , מצפון לנחל יבוק ובשפכו , גילו גיאולוגים ובתל דיר עלא (סוכות המקראית). הראל מצטט מקור לפיו הניצול היה גם בימי הצלבנים ואולי עד 1838.

הוא מצטט כי בחבלי פונון וגיא חרשים שלרגלי הר שעירנמצאו 200,000 טון סיגי נחושת שנהם הפיקו 15,000 טון נחושת. בתמנע נמצאו רק 2,000 טון סיגים.

תרומת המתכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראל סיכם שהמתכות שהופקו איפשרו לעם היהודי לעצב את נופי ההר והמדבר באמצעות הטכנולוגיות החשובות הבאות:

  1. חקלאות המדרגות
  2. ייצור כלי נשק ומרכבות מלחמה
  3. בניית ערים ומצודות
  4. פיתוח מפעלי מים
  5. סלילת מסילות ומעלות

בקישור הבא ניתן לקרוא את המאמר וכן מאמרים נוספים מתוך הספר, תמורת תשלום: קדמוניות נופי ארץ-ישראל

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.