מתוך ספר זכרון לשולמית מרים קרצנר לבית ונטורה

חנה ונטורה לבית טירצי'נה 1944-1943 מחנה הריכוז - פוסולי, איטליה מכתבים מאימא

לקט מכתבים אלה נכתבו על ידי אימא, חנה מרים ונטורה לבית טראצ'ינה הי"ד, במחנה הריכוז פוסולי. הם נשמרו על ידי שולמית מרים קרצנר לבית ונטורה ז"ל. לאחר פטירתה הגענו למסקנה כי ראוי כי הדברים האלה יובאו לידיעת בניה, נכדיה וניניה.

מסרנו את עבודת הפיענוח של כתב היד האיטלקי ותרגומו לעברית לקרוב משפחתנו, יוסף רופא מרמת גן. למרות שכתב ידה של אימא היה מעולה, טרדות הזמן והמקום עשו את שלהם והיה קושי רב בביצוע העבודה. אנו מודים לו על עבודתו.

“לכם כל מחשבותי" – גלויה מקרון-המוות - מתוך אתר הזכרון ביד-ושם

איכור מיום השואה תשע"ט

דברי פתיחה[]

קריאת מכתביה של אמא ממחנה הריכוז היו עבורי תמיד חוויה מסעירה ומרגשת. כל משפט מחזיר אותי אל אותה תקופה טרגית. תקופה המעלה שוב את דמותה הנהדרת, כפי שבאה לידי ביטוי דרך מכתביה. אלה מגלים ברמז את אישיותה החזקה, אמונתה ואת אופיה האופטימי על-אף סימני האסון, ההולך והמתרחש סביבה - סמל של אומץ וגבורה שכל מטרתה הוא לעודד אותנו ולתת לנו תקוה להפגש אחרי המלחמה, כולנו, בריאים ושלמים. היא מבקשת שנשמור על עצתמנו, נבטח באלוקים ונצא מהתקופה הזאת מחוזקים.

קבלתי על עצמי את החובה להוסיף דברי פתיחה אשר בלעדיהן יקשה על הקורא להבין את הרקע לכתיבתם.

איטליה, 8 בספטמבר 1943, הממשלה האיטלקית חתמה על הסכם שביתת נשק עם בעלות-הברית והצבא הגרמני מגיב בכיבוש צפון ומרכז איטליה היהודים, 40.000 בקרוב, נחשפו בין רגע למנגנון ההשמדה הנאצי. משפחתנו, כמו כולם, לא ידעה דבר על צעדי הגרמנים באירופה בכלל ובמזרח אירופה בפרט. המשכנו את חיינו בכפר קטן ליד מילאנו, Marriano Commense , המוזכר במכתבים של אימא. אליו עברנו ממילאנו לאחר ההפצצות המסיביות של בעלות-הברית על העיר התעשייתית הגדולה באיטליה.

בראשית דצמבר 1944 הממשלה החדשה הוציאה צו המורה על כל יהודי להתייצב בתחנת המשטרה על מנת להיעצר. היה זה צעד ראשון בדרך לישום המדיניות החדשה. משפחתנו נמלטה מהדירה שבה התגוררנו - בית משפחת קאפליני. (משפחה שאימא מזכירה במכתביה) והסתתרנו בבית מכרים בצד השני של הרחוב. משפחתנו מנתה אז שבע נפשות. אבא - לואיג'י או ג'יג'י כמו ממוזכר במכתבים, אימא - אנה, ארבע בנים: מרים (לימים נוסף לה השם שולמית) - בת 16 , שאול - בן 14 , דניאל - בן 8, עמנואל - בן 5 וסבתא ג'וליה - בת 76.

לרוע המזל הסבתא נתקפה בכאבים ואימא החליטה להגיח מהבית בו הסתתרנו ולגשת לבתנו הקבוע הוא בית קאפלינו על מנת לקחת משם את התרופות הנחוצות. יד המקרה או הלשנה ? לעולם לא נדע. על כל פנים ברגע שהיא נכנסה אל הבית שוטרי המשטרה המקומית אסרו אותה ולקחו אותה לתחנה.

הסבתא שלנו, ג'וליה לבית קונסולו, נשארה איתנו, אך לזמן קצר בלבד. היא היתה אישה חזקה, אשר חינכה מאות תלמידים על ערכים של נאמנות לאיטליה מולדתה. עולמה נחרב עליה כאשר פורסם הצו הדורש מן היהודים למסור את עצמם למחנה המעצר. היא לא יכלה לסבול את המחשבה כי בתה נאסרה תוך כדי נסיון להביא לה תרופות. אחרי ימים של יסורים היא צטרפה לבתה במחנה פוסולי. שם היא נפטרה בזרועות בתה ב5- פברואר 1944. כך ניצלה מחרפת ההגליה וממות היסורים בתא הגזים. יהי זכרה ברוך !

הסבתא מגלה כי אחד האיטלקים ממפקדי המחנה היה מתלמידיה וכך היא זוכה ליחס טוב. לאחר המלחמה נודע לנו, מאסיר במחנה, הסופר פרימו לוי, אשר זכרונותיו מהמחנה מובאים בנספח, כי אימא עזרה לרבים. היא היתה גאה שהיא לא נכנעת ללחצים של החוקרים ולא מגלה היכן התחבאנו.

הצלחנו להתכתב עם אימא במשך ימי שהותה במחנה הריכוז. אנחנו היינו שולחים מכתבים ממקומות שונים כדי שהמשטרה לא תעלה על עקבותנו. היא כתבה אל מריאתה ברטלי, המשרתת הנאמנה של המשפחה במשך עשרות שנים, או אל אטיליו מנוצ'י, ידיד משפחה שהתגורר בפיזה. היא לא רצתה להכאיב לנו ולכן תארה בפנינו מצב קשה אבל נסבל. בקשותיה המעטות היו מעט בגדים, קצת כסף להוצאות קטנות, כסף לביצוע "סידורים" ואת ספר התפילה האהוב עליה עם תרגום באיטלקית.

היא דאגה מאוד על גורלנו. היא ביקשה כל הזמן שלא נסתכן.

ב-22 בפברואר 1944 הס.ס נטל את הפיקוד הישיר על המחנה והיא נשלחה יחד עם 600 יהודים אל מחנה המוות באושוויץ. על פי עדויות שונות היא נרצחה שם בתא גזים, ביום הגיעה לשם, ב- 26לפברואר 1944, אחרי מסע של ארבעה ימי נסיעה בקרון המיועד לבקר, תוך כדי סבל ותנאים בלתי אנושיים.

בדרך אל הגבול הגרמני, ליד הכפר קסטנזו ופעם שניה ליד פונטה-גרנדה היא הצליחה לזרוק שתי גלויות דואר, קורעות לב, בנסיונה להרגיע אותנו ולרומם את רוחנו ולתת לנו אמונה ותקוה עד לרגע האחרון.

כומר מהעיר קרפי, ליד פוסולי כתב לנו במרץ כי אימא עברה "למקום בלתי ידוע".

איש לא ידע לתאר את השפלתה, את כאביה ואת יסוריה.

יהיו מכתבים אלה עדות תמיד על ימיה האחרונים.

שאול

מהבית אל מחנה ריכוז[]

מכתב 1 - 27 בדצמבר 1943 Fosoli[]

Gentilissima Signora

גבירתי האדיבה-עד-מאוד

הנני מוסרת לך את הידיעות על עצמי לאחר כל כך הרבה ימים של דומיה. (25 יום לאחר "חטיפתה). אנו (אני ואימא שלי) נמצאות פה כבר ימים אחדים. אנו מאמינות שכבר לא נזוז מפה: מבחינת הבריאות, תודה, אני מרגישה באופן מושלם. גם הרוח היא מרוממת ואני מקווה לשוב ולהצליח לצאת מן הנסיון הזה שהוא באמת קשה. פגשתי אנשים המוכרים לי. איתם אני נמצאת בחברה. אחרות - למדתי להכירן כאן. הזמן חולף במהירות למדיי, בעיסוקים שהם דומים מאוד לעיסוקי במקום שלכם. פה, מזג האויר הוא טוב. היום הוא יום שטוף-שמש וטיילנו ארוכות. הטלתי תפקיד על שכמו של מר קאפליני (שמו של בעל הבית שלנו), שיראה אם יוכל לשלוח לי משהו. אינני יודעת אם גם את יכולה למסור לידו משהו מועיל. על כל פנים, אם תפעלי משהו בענין זה, הודיעי-נא לי, כדי שאוכל להתעניין לקבל זאת כאן. פה אנו יכולות לקבל ולשלוח בלי כל הגבלה, הן מכתבים והן חבילות.

אני גם אשמח לקבל ידיעות ממך וכן של בתך ושל בני משפחתך, אשר כפי שאנו מקווים כי ירגישו טוב ויהיו שקטים-ושלוים, עד כמה שהזמנים מאפשרים זאת.

אני עדין זוכרת ומזכירה אותך, אני מברכת אותך בחיבה-ואהבה רבה יחד עם בתך.

חנה ונטורה

ברכות לגברת אינס (Ines = שם פרטי של אישה, המצוי אצל יהודי ספרד שבאו לאיטליה)

הערה: אם יזדמן לך לרואות את אימא, אנא אמרי לה שקבלתי את הכתובת של ((Vittoria אשר בקשתי ממנה, כתבתי לה, ואני מקווה לקבל ממנה תשובה וגם התעניינות מוחשית.

(הקטע האחרון הוא מבטא משאלה סמויה, שכן אימא שלה היתה עימה - יתכן כי הכוונה לנצחון הצפוי של בנות הברית - לו ציפו באיטליה)

מכתב 2 - 9 בינואר 1944 Fosoli[]

Mennuci Attilio Borgo Stretto PISA

(ידיד משפחה - לא יהודי) Mennucci האדיב מאוד,

קבלתי את גלויתו והנני מודה לו על המחשבה לכתוב לי.

אני מרגישה בטוב מבחינת הבריאות. אני בחברה טובה. גם המזון מספיק. המורל הוא גבוה.

אני מקוה כי מר לא יחסיר ממני עוד את מכתביו. כי מותר לקבל ולשלוח דואר ללא הגבלות. הדואר הוא הנחמה הגדולה ביותר המגיעה אלינו.

הריני מבקשת שמר יזכיר אותי לבני-משפחתו. ידאג נא להזכירני גם לנכדים הקטנים שהם תמיד נוכחים לנגד עיניי, בזכרוני, בכבוד.

חנה ונטורה

אנא ישלח נא מר אלינו ידיעות מפורטות - יותר על אודות...

מחנה ריכוז ש.מ. 73

(שבויי מלחמה 73 - במקור היה זה מחנה שבויי מלחמה )

Fossoli, Carpi, Modena

מכתב 3 - ללא התאריך וללא שם המקום,[]

יקרים לי מאוד ((Carissimi

אך מעט יש לי מה להוסיף על מה ש-Tetta (מריאטה - האחות החורגת של אבא) תאמר לכם עלינו: אני מתחננת שתהיה שקט ביחס אליי, כי שלומי טוב: כל הזמן נמצאת אתי הפרווה אשר כיסתה אותי כראוי, הגנה עלי מהקור. אני רק מאחלת לעצמי שהכל יימשך כך עד הסוף, אני גם מקווה שאימא תוכל להרגיש פה פחות גרוע מאשר במקומות אחרים ושאני אוכל לסעוד אותה (poterla assistere).

חפש ומצא את הדברים שעליך לשלוח לי. בענין זה אפרט ביתר דיוק, לאחר שאראה מה דרוש לי יותר. אצל משפחת Cappillini נשארו מחוץ לחדר: האופניים, החליפה האפורה שלי, השמלה הושמה בסמוך לפרוה, את המעיל אני מסרתי ברגע שנעצרתי, נוסף חכך המזוודה מעור-בהיר שמכילה בתוכה עוד כמות נוספת מהלבנים שלי, ועוד שמלות-לילה וחולצה חומה צהובה.

אצל גברת Casali ישנם סדינים גדולים, מגבות, איטריות קטנות, קמח-תירס ותמצית חלב.

סבון יהיה דרוש. לקנותו ?

דברי מזון נמצאים במזוודה מעל לארון בחדר המיטות, במזוודה השניה יש דברי-לבנים מועילים.

(החלק להלן הוא אישי לבעלה של הכותבת - מרדכי לואיג'י ונטורה - אשר שמו אינו מוזכר מטעמי זהירות)

בהחלט אל תבוא, אם תוכל להמציא דברים מסויימים לכומר של Fossoli הוא ידאג אחר-כך לשלוח אותם לכאן.

הפעל נא את כוח השיפוט ואת חוש הזהירות ((giudizio שלך, יקירי, אתך בכוונתי-ובמחשבתי ((col pensiero וישמרנו ה-א-ל תמיד.

נשיקות, נשיקות יקירי, היה שקט-ושלו.

אני תמיד

מכתב 4 - 10 בינואר 1944 Fosoli[]

Marietta Bertelli (לא יהודיה - האחות החורגת של אבא שלנו) Via Morosini 31 MILANO

Carissima

ליקרה לי מאוד,

היום ראיתי את אימא, אשר עברה ל-CARPI (עיר ליד המחנה). אני חושבת כי בעוד ימים אחדים יהיה אפשרי לסדר אותה אתי פה. אחר כך Tetta תחזור ל-Milano. הידיעות שהביאה לנו הן מצויינות. גם אימא נרגעה מאוד הודות להן.

בהחלט אל תנסה להגיע לכאן לעת עתה.

חפש נא מה שדרוש לי. אשתדל לדייק יותר בפירוט הדברים הנחוצים לי. לאחר שאראה ואדע את האפשרויות כאן.

גם כסף ראיתי כי יש לאימא במידה מספקת. אולי בהמשך תוכל לשלוח לי כסף בהמחאה, במכתב רשום. "הכף הגדולה לא הוזזה מעולם על ידי דברי חלקות טובים בלבד". Il cucchiaione non fu mai mosso dalla buona lusinga (פתגם עממי באיטלקית אשר משמעותו:"תמיד כדי להזיז דברים או לקבל שירותים זקוקים לכסף כדי לשלם על כך ולא די לדבר !"

נשיקות בשבילכם בהקדם בראש מחשבותי יומם ולילה. לך נשיקות וחיבוקים.

נינה

כתבתי גם לג'יגי' (כינוי חיבה לבעלה, לואיג'י

מחנה ש.מ. (= שבויי מלחמה) 73

Fossoli, Carpi, Modena

הגעגועים[]

מכתב 5 - 10 ינואר 1944 Fosoli[]

Carissimi Gigi

(תוספת למכתב במהופך)

הכף הגדולה היתה צריכה להיות עם כל השאר. לא נראה לי כי נלקחה משם אי- פעם.

יקרים לי מאוד, ג'יג'י

היום ראיתי את אימא ואת Tetta. תוכל לתאר לעצמך מה הרגשתי לאחר יותר מחודש של בדידות מוחלטת. יחד עם העדרות כמעט מוחלטת של ידיעות מכם. עכשיו אשתדך לסדר את אימא כאן. כי כל ידידיי אלה פה משתדלים לפעול לטובתי (favorirmi ). אחר כך אשלח את Tetta בחזרה ל- Milano. אבל ידרשו לכך ימים אחדים. אולי יידרש לכך כל השבוע. שמעתי את הידיעות הנוגעות אליכם. אני מקווה שה'-יתברך ישמור אליכם, כפי שהוא תמיד עשה לכם וגם לי. עתה מחשבתי יכולה לעקוב אחריכם בדרך יותר מוחשית שהרי אחת מסבלותיי המכאיבות ביותר היתה נעוצה בכך שלא יכולתי לדמות אתכם ואת חייכם בסביבות אשר לא הכרתי ולא ידעתי.

האשה הקטנה שלי ( שולמית-מרים אז בת 14 ) היא בראש דאגותיי ומחשבותיי. אני מאחלת לעצמי ששאול המצויין ( אז בן 12 ) יהיה בהתמדה עוזרה הנאמן והחביב. אני שמה מבטחי בתבונתו של דניאל ( אז בן 7 ) שידע להעניק את חברתו והשגחתו לעמנואל ( אז בן 5 ) הקטן והנועז;

אני חושבת עליכם באופן מתמיד, יומם ולילה. זה נסיון קשה עד-מאוד, אבל עכשיו יש בי בטחון כי ה' יתברך יתן לכולנו כוח להתגבר עליו ושנוכל לחזור לחיינו המשפחתיים היקרים לליבותינו ולהמשיך בהם.

ביחס למה שנחוץ לי, אמתין עד שאכוון פה את חיי לדרך מתקבלת על הדעת ואז אודיע לך מה נחוץ לי. גם כסף אינו נחוץ לי. ראיתי כי לאימא יש הרבה כסף. כאן צריך להוציא כמות מעטה של כסף כדי להשלים את מנות-האוכל. כי לאורך זמן אינו מספיק כל כך למחיתנו. אולם האמן לי שאני מרגישה בטוב. רק רזיתי עוד קצת, אבל אני עוד אבריא קצת יותר.

פה אנו כמו משפחה גדולה; מתוך החברים הוותיקים שלנו ישנה כאן משפחת בסאני בשלמותה. אבל עם כולם נקשרתי בידידות לבבית, הודות לנסיבות, שאנו חיים בהן עתה, המחזקות את האחוה בינינו.

אני שולחת את ברכותי ואת נשיקותיי היקרות ביותר לילדי הקטנים.

לך הרבה נשיקות נינה ( הערה הכתובה במהופך)

אני מייעצת לך בהחלט שלא תבוא לעת עתה.

מכתב 6 - 17 בינואר 1944 Fossoli di Carpi[]

cara Marietta

מריאטה היקרה,

העברתי למשטרת Como את הבקשה למען תת למשטרה הוראה לקחת מהבית אשר בMariano- את החפצים הנחוצים לנו. אני מקווה שכך תוכל לשלחם או לגרום למסירתם, לא כולם יחד. אלא, אולי, אם-יתאפשר-הדבר, מעט מעט. באמצעות מכתב רשום תוכל לשלוח גם סכומים קטנים, בהתאם לאפשרויותיך.

אני מרגישה בטוב. בזכות נוכחותה של אימא אני מרגישה הקלה. גם אימא מרגישה בטוב. ינעם לי לקבל מכם ידיעות טובות שלכם. אני חושבת עליך באופן מתמיד.

הנני נושקת אותך בהוקרה-ויקר,

נינה caramente, Nina

רשימה שנשלחה

2 מזרוני - צמר 2 כרים (לא דחוף לשלחם) 5 סדינים 2 שמיכות עטופות בסדינים 4 שמיכות צמר (לשלוח בחלקן)

4 ציפיות 4 מגבות 4 מפיות

חולצות צמר מעיל חצאית שחורה

נעלים, מגפי גומי, ערדליים..,

לבנים אישיים (2) וחלוק צמר(1)

כלי מטבח וסכו"ם

קופסאות של תמצית חלב, ריבה,

קמח-של-תמצית-חלב, אורז, אטריות דקות

ועוד סוגי מזונות דיאטטיים (3)

כתבתי כי ניתן למסור את החפצים וצרכי-המזון הללו לבעל הבית שלנו Signor Guido Cappelliniאשר יעסוק במשלוח.

מפתח מיקום החפצים:

בארון שבחדר.
במזוודה שעל הארון.
במזוודה שעל הארון ובארגז-לנסיעה. ((baule

מכתב 7 - 20 בינואר 1944[]

Carissima Miriuccia mia

מרים הקטנה והחביבה שלי, היקרה לי מאוד,

התיאור שתיארת את יומך שימח אותי. הסיבה לכך היא שבעבר סבלתי הרבה מפני שלא ידעתי עליכם שום דבר.

בשבילי, היו-נא שקטים-ושלוים ((tranquilli. אני מרגישה בטוב. אני עושה בהתנדבות תורנות של עבודת נקיון ושל עבודת מטבח. העבודה במטבח כרוכה ביגיעה פחותה, מכמות העבודה שהייתי עובדת בבית.

פעלי-נא בהשכל-ודעת והצליחי ((brava, היי-נא טובה, חרוצה ואמיצה ומצליחה. אל תיפרדי אף-פעם מאחיך, וה'א'ל-יתברך ישמור עליכם.

אני סומכת על כך שאת בשילה ורצינית באישיותך וגם על רוחך הטובה והישרה.

נשיקות, נשיקות באהבה,

אמא

שאול שלי היקר לי מאוד אני חשה, שומעת שהחיים גרמו לך שתהיה לאיש כה-מוקדם. אני שמחה לדעת כי אתה נמצא עם אביך. ואתם תומכים זה בזה באופן הדדי. ביחס אליי אל תדאגו כלל, כל זמן שאנו נתונים תחת הנהלה זו. אני מקווה שהיא לא תתחלף כלל. גם אימא שלי מסודרת אתי. לא חסר לה רופא, יש לה תרופות והיא מקבלת את הטיפולים, כמו בבית. כתבו גם לה קצת באופן ישיר.

כתוב-נא הרבה, כי אתה משמח אותי בכך. פעל נא בהשכל-ודעת והצלח ((bravo והיה נא טוב-ואמיץ-וחרוץ.

האם אתה מצליח להשביע את עצמך ? (הכוונה האם אתה אוכל לשובע ?)

נשיקות מאמך

מחר ימלאו לך 14 שנה, יברכך ה'א'ל. בשבת אני אעשה בשבילך ברכת "מי שברך"...

מכתב 8[]

ג'יג'י שלי היקר והנערץ (באהבה רבה) adorato

אתה בוודאי יכול לתאר לעמך כי אני נמצאת אתך תמיד במחשבתי. אני כותבת בחיפזון כי אני מקווה לשים בחוץ את המכתב בתיבת-הדואר-למשלוח, כך שתוכל לקבל במהרה את מכתבי זה.. בודאי כבר קבלת מכתב אחד שלי שבו הסברתי לך את הבקשה שהגשתי למשטרת COMO, כדי שנוכל לקחת את החפצים הנמצאים אצל Cappellini .

באשר למשלוח אני סומכת לחלוטין על שיפוטך-והחלטתך. מזרונים ושמיכות אינן נחוצות לי. נתנו לנו מזרונים ושמיכות. Cappellini כתב אליי באומרו כי יבצע משלוח כשאך תינתן לו רשות מהCarabinieri- (המשטרה האיטלקית). אבל מוטב שאתה תכתוב אליו ותאמר לו שאתה לוקח את החפצים. אולם בנוגע למשלוח, אתה ראוי יותר ממנו לעשותו.

יעצתי לך שלא תבוא. אבל כתוב נא אלי. אם אתה חושב שכדאי לעשות כן, המצא לי צילומים ((foto של כל יקרנו. אין איתי כל צילומים. החפצים האישיים ((roba של אימא נשארו בAbbiate-. כאשר תבצע משלוח, תצטרך לצרף גם משהו בשבילה כדי שהיא תוכל להחליף את מלבושיה.

אם תלך לבית שלנו הייתי רוצה שתיקח בשבילי את הספר הירוק של "תפילה" של שבת. כי כאן כל תפילות-הציבור נאמרות לפי המנהג של ונציה ((alla Veneziana. במגירה הראשונה יש מטפחת ועוד דבר מעניין. הסיכה היא תמיד איתי.

כתוב נא גם לאימא. היא עכשיו יותר שקטה פה מאשר בחוץ. היא מנחת אותי ואני מנחמת אותה. היה נא שלו-שקט ((tranquillo ביחס אליי. אני אוכלת היטב, מזון טעים כמו בבית. אני עובדת מעט מאוד. הבה נקווה שבכלא הזה נגיע לסוף המלחמה. אולי עוד נתגבר עליהם ((qliela-faremo בעזרת ה'א'ל.

באהבה, תמיד אני חושבת עליך, אני מנשקת אותך,

כולי שלך, נינה

לקראת ה"סוף"[]

מכתב 9 - סוף ינואר 1944[]

Guiuccina שלי היקרה מאוד, אחותי האהובה

(הערה חשובה: ברור מההמשך כי המכתב מכוון למעשה לבעלה. רק בתחילתו ובסופו הוא מוסווה לאחות בשם זה, שם זה הוא במקום ג'יג'י - כינוי של בעלה) אליך מחשבתי המתמדת מכוונת. אני תופסת הזדמנות לשלוח לך מכתב יותר ארוך. לא קבלתי ידיעות אחרות, נוספות מכם. אחרי המכתב הארוך של הילדים ; אני מקווה שאתם מרגישים טוב ושה'א'ל יתברך יגן עליכם וידיך תמיד את צעדיכם.

אני חוזרת על בקשתי שתהיו שקטים-ושלוים מאוד ((tranquillissimi בשבילי : אני בריאה ומרגישה טוב. אני עומדת בנסיון הזה בעוז רוחני, כזה, המפליא אותי והמפיח בי ביטחון שנגיע לסופו של הנסיון הזה כשאנו בריאים וחזקים לראותכם כולכם. אז נוכל לקחת יחד-אתך בידינו את ההגה של משפחתנו האהובה-והנערצת (adorata.)

פה מתייחסים אלינו יפה ((Qui siamo ben trattati. אנו ניזונים בצורה מספקת. אפשר גם לקנות משהו, אם כי במחיר יקר. אני חושבת שהמחיר נקבע בהתאם לתקופה זו : למזלנו יש גורמים (= elementi ) הפועלים לטובה על מצבנו. הם אלה המחלישים או ממתיקים במידה רבה כל "תקנה" ((disposizione המותקנת ביחס אלינו.

עכשיו נוכל אימא ואני לתפוס חדר קטן ומבודד. אני מקווה שהוא יביא תועלת גדולה לשתינו. לאימא היו שלשולים אחדים. אולם, היא, כרגיל חזקה ושליוה ((forte e serena. מייד אחרי שעוברים הכאבים היא חוזרת כפי שהיתה מקודם.

היות ואני רוצה להשאיר לעצמי איזה מלאי ((riserva. אנא שלח לי המחאה במכתב-רשום של 100 - 200 בשביל ההוצאות היומיות, אט תוכל. המחשבה של אימא, כמו מחשבתי שלי היא תמיד מכוונת אליכם, ביחוד לילדים, אשר שמותיהם תמיד על שפתינו.

... אני כל כך בוטחת בך, בפתרון שמצאת למרים, אשר אני מקווה שאינה נתונה לכל סכנה מכול סוג שהוא, גם בשביל הילדים הקטנים. אני מקווה שהבריאות תעמוד לצידם. אם יחסר לכם איזה מלבוש או לבנים או גרבים מר Alueri יוכל לעזור להם בעניין זה, אולי הוא איתך והדבר הזה נוסך בי כל כך הרבה ביטחון. אחותי הנערצת, כמה קשה הוא הניסיון הזה למשפחתנו, ולבניה החביבים והאהובים... טפל בעצמך, גם אם אתה מוזנח (או: מגודל הזקן = (incolto על אודות הדברים שיש לשלחם הנה, אני סומכת על שיפוטך-והחלטתך : מעט דברים כי הם עלולים להיות למעמסה. בינתיים למדתי לוותר על הרבה דברים : אין צורך כלל לשלוח לנו - שמיכות, סדינים, כרים ומזרונים, כפי שבקשתי בתקופה הראשונה. לכל הדרוש מצאתי פתרון. דרושים לנו רק מעט דברי-צמר לאימא, ספר תפילה בשבילה וכן ספר-תפילה בשבילי, איזה תצלום בשבילי, ערדליים בשבילי, מעט תה, וקקאו אם נשאר, קופסה של תמצית-חלב, ריבה, קמח-תירס, או קרם של אורז, זריקות של Tebasolo, סיר קטן ((Mata, חלוק-בית, שמלת-לילה. תוכל למסור משהו לכומר ((Parroco המגיע לכאן, שימסור משהו, או, אם לא בדרך זו, על ידי האוטובוס ((col Corriere, אולם אין כל דחיפות לשלוח את הידיעות מ- Fernando (אחיה של אימא). איך קיבלת את המכתבים שלי ? אני חושבת שעכשיו לא נקבל ממנו עוד ידיעות. הבה נתפלל לכך שהא'ל' - יתברך יגן על כולנו. הרבה נשיקות חביבות, אחותך נינה האם יש בידך ידיעות מGiulia- ? האם אתה יודע כי Spartaco (הבן של מריאטה שהתגייר, נאסר אף הוא על-ידי הגרמנים והוצאה להורד בבוכוולד הי"ד) היה ב-Varese, כנראה עכשיו נמצא בComo, אחר כך עבר לFirenze.

אתי נמצא Pacifici מChiasso.הוא מכיר אותך, האם אתה זוכר אותו ?

מכתב 10 תחילת פברואר 1944[]

ג'יג'י, היקר לי מאוד ,Mio carissimo

מכתביך היקרים שהגיעו אלי לאחר זמן כה רב של דממה ושל תוגה, הם כה יקרים לליבי שאינני שבעה למקראם ולשננם ברגעים של בדידות ושל התבודדות-וריכוז ((raccoqlimento. בשביל לתת לך מושג בדבר החיים כאן, היזכר בסרט "13 נשים". ישנם פה "קטעים" ((spunti דומים. בנוסף לכך אתה מוסיף טעם "עברי" ( = ivri - במקור בכתב לטיני). אתה מדמה לך את החיים הללו עם מדגם ((campionario כה מגוון של "יהודים"... ( jeudim - במקור, במילה בעברית, במבטא הנהוג על- פי- רוב בין יהודי איטליה.

אם נזכה להיפגש שוב, יהיה לנו מה לספר לך. שמעתי שאתה כל-כך כועס על בעל הבית שלנו - Cappellini . יקירי, שמור על שלוותך, היא קודמת לכול ( במקור: (soprattuttoהיתה לך כל-כך שלווה וסבלנות בזמן האחרון; לי כתבו, בני משפחת Cappellini, שהם מוכנים לשלוח לי כול מה שדרשתי, כשאך תהיה להם הרשות לכך מטעם המשטרה ( Carabinieri ). בעקבות כך אני השתדלתי לזרז אותו. אני מקווה שנגיע לכך כי ייעשה משהו בנידון. בכול אופן עלינו להשלים עם כך שיאבדו לנו החפצים. (הערה: אחרי המלחמה נלקחו כל החפצים ע"י גיסתה)

ואם נגיע לסוף התקופה הקשה הזאת, בכך הצלנו את "עורנו" , את חיינו, זה יהיה נס. הבה ניקוה תמיד בהגנתו של ה'א'ל יתברך, שמעולם לא חסר לנו, עד עתה.

תמיד אני, אתך, במחשבתי האוהבת המתמדת-והיציבה ((constante

כולה שלך נינה

אם תשלח לנו דברים, זכור נא את המזוודה של אימא, עם חליפת בגדי הצמר. אם תוכל להיכנס לחדר שלנו ברשות המקומית של העיירה ((Mariano Comune תוכל למצוא ולשלוח לנו עוד זריקות של Tebasolo. תשלח גם את הסיר הקטן של Meta, בתיבה של הספרים, ואת סידור השבת שיש לו כריכה ירוקה ותרגום איטלקי.

שלח נא לי איזה-שהוא תצלום של הילדים, אין לי שום תצלום כזה.

מכתב 11 Saul mio carissimo figlio grande[]

שאול, בני היקר לי מאוד, בני הגדול,

מכתבך הגיע אליי כמכתב יקר. אני קוראת אותו, ושוב קוראת אותו בערבים הארוכים, שבהם שוררת דממה עמוקה ((tutto tace בחדרנו-הגדול- והמשותף. אני מקווה שאחריו יגיעו אליי עוד מכתבים. כך שהפירוד הארוך יהיה קל- יותר לשאתו. בכך שאני אוכל לעקוב במקצת אחרי חייכם במחשבתי, כאשר אקרא שוב את מכתביך.

אני שמחה-מאוד על כך שאתה תמיד סמוך לאבא, ומצוי במחיצתו: היו-נא זהירים מאוד מפני שעכשיו כול משגה עלול לעלות במחיר יקר. אני מקווה שה'א'ל-יתברך יתן לכם את השראתו ((v'ispiri תמיד בדבר הדרך הטובה-ביתור שיש ללכת בה וגם יאיר את עיניכם בהחלטותיכם.

כמה-הרבה דברים יהיו לנו לספר זה-לזה בינינו. הב נקווה שנוכל לעשות זאת מתוך שלווה-של-שמים-בהירים ללא-צל-של-עננה ('(serenita, מבלי שיקרה בינינו דבר שאינו-ניתן-לתיקון ((irreparabile.

שמור-נא על כוח שיפוטך-וזהירותך, שמור על הבריאות, אכול היטב כפי שתוכל, ואל תחטא, במעשים או במחדלים, בחוסר זהירות ((imprudenze.

אני מתפללת לכך כי ישמרך הא'ל-יתברך ויתן לך את ברכתו הקדושה, יחד עם אחייך ואחותך.

הרבה, הרבה, נשיקות

אימא שלך

(תוספת) אני מחבקת את כולכם

סבתא

נ.ב אם עמנואל הקטן הינו מצונן במקצת, אנא שים לו באף את התרופה (Rinofraiodolo )

מכתב 12 - Mia piccola carissima Miriuccia[]

מרים הקטנה, הקטנטונת, היקרה שלי

תודה על מכתבך הקטן והאוהב, שהוא גם מפורט. כך אני יכולה לעקוב אחריך ביגיעתך היומיומית. לאחר שעברו הימים הראשונים של התרגשות הרבה-יותר. ולאחר שהעבודה תיהפך לנוהג חדגוני, אכן עבודתך תיראה לך כבדה יותר... אל תפלי ברוחך, עשי נא כול דבר מתוך שלווה "בהירה" ('(serenita. עבדי תמיד כאילו שאימך בקרבתך. אני אעקוב אחרייך במחשבתי. האם נעשית דייקנית יותר ? מסודרת יותר ? באיזה מצב את נמצאת עם הלבנים, עם בגדייך, עם בגדי הילדים. האם גרבי הצמר הן עדין קרועות ? איך את עושה ?

ילדתי הקטנה שלי היי זהירה שלא תחלי. התנהגי בחכמה-וזהירות ((qiudizio עם הילדים... כאשר, בלילה, אני חושבת עלייך, שאת נמצאת לבדך איתם, אני חשה שמתקשות דמעות בגרוני ( mi prende un nodo alla gola ) . אני מתפלאת כיצד אני יכולה עוד להחזיק מעמד הרחק מאתכם... רק יש לי כל-כך הרבה בטחון ב'א'ל שישמור עליכם, בריותי היקרות. וכי יגרום לכך שנתאחד מחדש כשאנו שלמים-בריאים- ומוצלים ((sani e salvi ואיתנו אוצרנו הגדול, היא אהבתנו הגדולה שעוד גדלה עכשיו בתקופה המכאיבה הזאת.

האם את רוצה לדעת מה אני עושה ? בתורנות אנו עוסקות בתור קבוצות בעריכת-הקניות אצל מוכרת הבאה למחנה. מבצעים עבודת-מטבח, שענינו בהכנת מרק של תפוחי-אדמה וירקות לארוחת הצהרים. ושוב אותו מרק עצמו לארוחת-ערב. ואם אפשר להוסיף ביצה אחת ומעט גבינה. הנה המאזן של המזון לאותו יום כמעט בסדר, עם מעט חלב בבוקר ועם הלחם.. תארי לעצמך שאת המרק מכינים בסירים גדולים ((marmitte, המכילים כמות של 70 צלחות. אנו צריכות לקלף לערך 10 ק"ג של תפוחי אדמה בכול פעם... בוודאי זהו עניין אחר מאשר הסיר הגדול שלנו... אבל כאן זה משמש בתור בידור ואם הענין יימשך כך, זה טוב מאוד.

עכשיו שאימא נמצאת אתי, אני עסוקה הרבה בטיפול בה, כפי שאת יכולה לתאר לעצמך. אני מצליחה לעשות בשבילה כמעט כול מה שהייתי עושה בשבילה בבית. לצערנו היו לה עוד שילשולים והיא חלשה מאוד. הבה נקווה שהיא עוד תתעודד ומצבה ישתפר ( si tiri ancora su ) אבל בוודאי נכון שהיא התאמצה כול כך, שעכשיו היא במידה מסויימת סובלת מכך. ('(ne risente un po

פה יש רופאים ותרופות, לכול אלה הזקוקים לכך. אך בינתיים לא הייתי זקוקה לכך. גם ה"שבר" ((ernia לא גרם לי כול הפרעה. ואם הכול יימשך כך, גם לא יתן לי כול הפרעה.

ודע לך שכול בני משפחת Bassani למעט Renzo נמצאים כאן. בתחילה התיידדתי איתם במידה רבה. אבל עכשיו תכונותיהם השליליות יצרו בלב רבים יחס של ניכור כלפיהם. כך גם אני מצאתי שיש פה עוד בני אדם אדיבים ומנומסים מאוד. בכלל אני יכולה לספר לכם, וזה יכול לעזור לכם להרגיש שלוים-ושקטים ביחס אליי, כי רכשתי לי יחס של הערכה ואהדה, מצד כול הנמצאים כאן. כאשר אני פונה למישהו, לבקש טובה כלשהי, אף פעם לא הושבו פניי ריקם. וגם עכשיו שאימא נמצאת אתי, הכול נוהגים אתי באדיבות רבה. ואת מרים יקרתי, על אילו אכזבות רציתי לספר לי. מה הם הדברים המרים שסבלת מהם, מבלי לספר לי, לאימך. כתבי-נא לי אם תוכלי. אבל לא יותר מדי באריכות. מוטב גלויות אחדות לעיתים קרובות.

הקדישי תשומת-לב רבה לבריאות של כולכם. השתמשי במעט magnesia (= תרופה נגד עצירות) בשבילך או בשביל אחיך. האם עדיין יש לדניאל כאבי בטן ? האם הוא אוכל באופן סדיר ? איך הוא מדבר ? אנא תני להם הרבה נשיקות מצידי. ואת ילדה קטנה שלי, חיבוק חזק, חזק, נשיקות אוהבות מאוד ((affettuosissimi עם מחשבתי המתמדת.

אימא

מכתב 14[]

דניאל היקר שלי,

אני שומעת שאתה איש-קטן (omino). כול כך טוב בהתנהגותו ((bravo עם אחותך ועם האח הקטן של עמנואל, Manuele. האם נכון שאתה הולך לערוך קניות ? היזהר נא לא ללכת לאיבוד, ולא להיכנס לשיחות-פיטפוטים ((chiaccere. האם עכשיו אתה מדבר טוב-יותר ? האם אתה נזהר לנשום תחילה, לפני שאתה מתחיל לדבר. אני מקווה שהתחלת מעט ללמוד לכתוב. אינני רוצה שתישאר בור, כמו חמור. אבל אתה צריך להיות טוב בהתנהגותך ((bravo וטוב-וממושמע ((bouno. יקירי, האם אתה זוכר את אימא שלך החושבת עליך תמיד, תמיד.

כאשר שוב נפגש, אני רוצה למצוא אותך במצב-בריאות טוב מאוד ((molto bene. וגם טוב בהתנהגותך ((molto bravo. ציית-נא תמיד למרים וגם עזור לאחותך הקטנה, למרים.

הרבה נשיקות מאימא

מכתב 15[]

עמנואל היקר שלי,

האם אתה תמיד איש-קטן, כפי שכבר היית קודם. האם אתה כול כך טוב וממושמע אל תגרום נזקים, הפרעות ((malanni. עשה הכול כפי שרוצה מרים, שהיא עתה אמך-הקטנה, הקטנטונת שווה זהב.

הרבה, הרבה נשיקות

מאימא

מכתב 16 - 6 בפברואר 1944[]

Marieta Bartelli Via Morosini 31 MILANO

ב-5 לפברואר 1944 נפטרה הסבתא - האימא של האימא )

אני מודה לאלוקים שהיא ( האימא שלי) זכתה לכך שנעשו לה טקסי-הלוויה-וקבורה. ועשו בשבילה כל מה שניתן. הבאנו אותה לCarpi . יש אפשרות להביא אותה לרומא אם האחים ירצו בכך.(ואכן הובא לקבורה ברומא)

בשבת נאמרה תפילת "אשכבה". נאמר "קדיש" בכול ערב. יש כאן רבנים. התקשרתי עם האנשים בModena-, אשר יוכלו לספר לאחי Fernando ולהרגיעו במידת האפשר ביחס למנוחה. קבלתי מהם סיוע על כן אני רגוע. אין צורך כי תשלח לי דבר. לעת עתה לא בשבילי. קבלתי את הכירה הקטנה ואת התיבות. הכול טוב מאוד בשבילי מה שקבלתי לעת עתה. היום אני חושבת כי יביא לי את היתר. הכירה לבישול מתאימה יפה מאוד. אולי תוכל לשלוח לי, אחת כזאת, במשלוח דואר מהיר יחד עם גפרורים. זה הדבר היחיד שהוא מועיל לי. החצאית האפורה איננה אתי. היא נשארה על המיטה, על יד הפרוה. כנראה היא נמצאת בידי קפליני. האם יש לכם תשובה בדבר הרשיון שהוגש למשטרת מריאנו ? לכאן אל תשלחו עוד שום דבר.

אתם יכולים לתאר לעצמכם עד כמה מחשבתי נמצאת איתכם. אולם אינני יכולה לעשות דבר, כדי להצטרף אליכם בפועל... אני מתפללת שהא'ל יתברך יגן עליכם ועליי. נשיקות וחיבוקים. nina

המכתב ה-17 22 בפברואר 1944[]

על גבי גלויה CASTENASO ( ברכבת, בדרך לאושוויץ)

Carissima

אני כותבת לך את האיגרת הזאת כדי לשלוח לך את ברכתי, האוהבת-מאוד, ואת כול נשיקותיי.

אל תכתבו לעת עתה. אני מרגישה טוב, הן מבחינה גופנית והן מבחינה מורלית. בשבילי אתם יכולים להיות שקטים-ושלווים תמיד. היו-נא טובים-מצליחים - bravi וגם דייקנים והא'ל-יתברך יגן עלינו תמיד. כשאך אוכל, אשלח לכם ידיעות ממני. אולם גם אם תאחרנה הרבה אל תדאגו.

המכתב ה-18 24 בפברואר 1944 "הגלויה האחרונה"[]

Lettera da berner pass at the way to Auschwitz concentration camp — גלויה אחרונה מאימא - נזרקה במעבר ברנינו מהרכבת

PONTE GARDENA BOLZANO (נקודת הגבול בין איטליה לאוסטריה בדרך לגרמניה)

הבריאות שלי מצויינת. רוחי מרוממת מאוד - Morale altissimo - נתראה בקרוב. הרבה נשיקות לכולכם. כול מחשבתי נתונה לכם. נינה צילום גלויה בצד שמאל - ראו המספרים וההסברים

ההסבר

המכתב האחרון של אימא - תחנת הרכבת ליד הגבול האיטלקי